הנטל להוכחת אי עמידה בעקרון הקטנת הנזק מוטל לפתחו של הטוען לו, ובמקרה זה, על הנתבעים, אשר עמדו בנטל זה. לעניין זה נקבע בת"א (תל-אביב-יפו) 35800/05, אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' חן יוסף, כדלקמן: "דין הוא כי ניזוק חייב בנטל של הקטנת הנזק. המקור הסטאטוטורי הספציפי לחובת הקטנת הנזק נקבע בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - תשל"א, 1970. ההלכה הפסוקה גורסת כי החובה להקטין את הנזק כוחה יפה לגבי כל דינו החיובים... בצידו של עקרון זה נקבע כי מילוי הדרישה הראייתית, דהיינו, נטל הראייה להוכיח כי התובע לא עשה די להקטנת נזקו, חל על הנתבע." עוד נקבע בע"א 120/00 משה יעל נ' משה בצלאל כדלקמן: "נטל ההוכחה, כי הניזוק-התובע לא עמד בחובת הקטנת הנזק, מוטל על כתפי המזיק-הנתבע ... נטל זה מחייב את המזיק להראות, כי מאזן ההסתברויות נוטה לכוון טענתו, על פיה הניזוק לא עשה את המוטל עליו, ולא נהג כנדרש על מנת להקטין את נזקו." לעניין עקרון הקטנת הנזק קובע סעיף 14 (א) לחוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה, תשל"א-1970, כדלקמן: "14. הקטנת הנזק (א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 12 ,10 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין. (ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות העניין." לעניין עקרון זה נקבע בת"א (ירושלים) 8432/06, פלוני (קטין) ואח' נ' שירותי בריאות כללית , כדלקמן: " הלכה פסוקה היא כי על הניזוק מוטל הנטל - נטל ולא חובה (ראה טדסקי, "הנטל ובעיית האונס והסיכול", משפטים טז 335 (1987)) - להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו. נטל זה נקבע במפורש בחקיקה באשר לפיצוי בגין הפרת חוזה (סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). חרף העדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בפקודת הנזיקין, הלכה פסוקה היא כי נטל דומה קיים גם בדיני הנזיקין... על עקרון זה נאמר כי ביסודו שיקולים של יעילות ושל צדק, והמבחן הינו האם הנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין את הנזק." כן ראה: ע"א 6581/98, זאבי נ' מדינת ישראל, מחלקת עבודות ציבוריות, פ"ד נט(6) 1, כדלקמן: "העיקרון של הקטנת הנזק זכה לעיגון סטטוטורי בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אשר לפיו החייב החוזי אינו חייב בפיצויים על נזק שהיה הנפגע החוזי יכול להקטין או למנוע באמצעים סבירים. חרף היעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הלכה פסוקה היא כי נטל דומה קיים גם בדיני הנזיקין". ובהמשך נקבע: "ההצדקה לעיקרון של הקטנת הנזק - זו הכלכלית וזו המוסרית - יפה לכל דיני החיובים. לכן, ההלכות בתחום מסוים מדיני החיובים יכולות לשמש לנו מקור השראה לגבי תחומים אחרים מתוך דיני החיובים. משנגרם הנזק, הדין מטיל את הנטל של הקטנת הנזק על הניזוק. מה לי אם הנזק נגרם עקב פגיעה חוזית או עקב פגיעה נזיקית?". עקרון הקטנת הנזק