זקוקים לעורך דין דיני עבודה בעראבה ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בעראבה להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בעראבה מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בעראבה, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה עראבה ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בעראבה, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) התפטרות עובדת בעראבה בגלל מעבר מקום מגורים## התובע עבד כשכיר הנתבעת. בתקופה זו היא גרה בכפר עראבה ועלות הנסיעה ממקום מגוריה למקום העבודה הייתה 12 ₪ ליום. עד למועד נישואיה התובעת התגוררה בעראבה. לטענת התובעת, ההחלטה להתפטר מהעבודה נבעה מ"הידרדרות מוחשית בתנאי עבודתה "ובשל מעבר מקום מגוריה, לאחר נישואיה לעראבה. המסגרת הנורמטיבית להתפטרות שנידונה כ"פיטורים ", עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, מצויה בסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשל"ג -1963, הקובע:" עובד התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה העובד שאינו נדרש להמשיך בתפקידו, רואה בהתפטרות לעניין חוק זה פיטורים. " זכאותו של עובד לפיצויי פיטורים בגין רילוקיישן, נקבעת בסעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים, כדלקמן: "לעניין חוק זה, פיטורי עובד עקב רילוקיישן - בתקנות שאושרו על ידי העבודה והרווחה של הכנסת. וַעֲדָה. לטענת התובעת - היא זכאית להחזר הוצאות נסיעה, בגין הנסיעות לקורס רמת גן, טוענת התובעת כי היא זכאית להחזר הוצאות נסיעה למקום העבודה, בתקופה בה התגוררה בעראבה. , אשר הוסכם בדיון קודם. מנגד, על פי גרסת הנתבעת - מאחר שהסכם העבודה קובע כי במהלך הקורס התובעת תקבל שכר עבודה בלבד, ללא תוספת בגין נסיעות או כל תוספת אחרת, אין היא זכאית להחזר הוצאות נסיעה בגין תקופה זו. לתאם הגעה יומית איתו או עם משפחתו, אשתו או ילדיו. הנתבע טען, כבר בכתב הגנתו - כי דאג להסדר יומי הגעה לתובע, עימו, עם אשתו, או עם בניו, שהגיעו לעסק מכפר רמה ועברו בדרך לעראבה. בהיעדר ראיות להוצאה, מחד, ואמון בגרסת הנתבעת, אשר סידרה הסעות לתובעת, מאידך - לא שוכנענו בדבר זכאותה להוצאות נסיעה, ואין לנו ברירה אלא לדחות את תביעתה ברכיב זה ##הכרעת בית הדין לעבודה:## מכיוון שאין הוראה נורמטיבית המחייבת מעביד לשלם הוצאות נסיעה לעובד כאשר הוא עובר הכשרה מקצועית, הרי שההחלטה בדבר השתתפות בהוצאות נסיעה כאלה, כולה או חלקן, אם בכלל, נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, כחלק. ##(ב) זכויות עובדי הוראה בעראבה## התובע עובד במועצה המקומית עראבה החל משנת 1981. התובע, עובד מועצת הנתבע, עתר בתביעתו הנוכחית לחייב את הנתבע "להחזירו לרשימת עובדי החינוך" כדי ששכרו ישולם "יחד עם צוותי חינוך אחרים, במועד", מהתקציב המיועד ל עובדי חינוך, הועברו למועצה על פי חוק הרשות המקומית. נראה כי אין צורך להגזים ולהגיד כי בתפקידו כמנהל מחלקת הספורט במועצה המקומית עראבה, המבקש אינו עוסק בהוראה ואף אינו "עובד מוסד חינוכי" כהגדרתו לעיל. טווח. מכיוון שלמעשה העובדה כי תפקיד התובע כמנהל מחלקת הספורט מדורגת על פי דירוג עובדי ההוראה - גם אין בכך כדי לשנות את קביעותינו, לנוכח כל האמור לעיל ואינה מוציאה במפורש מהמסמכים שצירף התובע עצמו. , דירוג אחר זה - כל שאר תנאי ההעסקה הם כתנאי העבודה של עובדי המועצה בהתאם להוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. לפיכך, מאותן סיבות, העובדה שהתקציב לתפקיד התובע, כמנהל מחלקת הספורט במועצה - הממומן בחלקו על ידי מנהל הספורט במשרד החינוך, התרבות והספורט - אינו מועיל. מכיוון שלא מדובר בתקציב המיועד למימון שכרם של מורה ו / או עובד במוסד חינוכי כהגדרתו בחוק פירות היער, הוא אינו נכלל בתקציב המיועד ואינו מוגן, גם אם מקורו בענפי הספורט. מנהל משרד החינוך (רק חצי). ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לסיכום, מכיוון שהתובע לא הוכיח שהוא מועסק כמורה או כעובד מוסד חינוכי כהגדרתו בחוק, הוצאתו מרשימת עובדי החינוך הייתה כדין. ##(ג) תביעה של עובד בעראבה לתשלום עמלות## מדובר בתביעה שהוגשה ביום 26/8/02, המתייחסת לתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת בחודשים 3,4 / 98, כאשר התובע פעל לגיוס חברים חדשים לקופת חולים כללית בעראבה וכחלק. בתביעתו הוא מבקש לחייב את הנתבע בעמלות. עבור העמיתים החדשים שהצטרפו באמצעותה לקרן. בכתב התביעה טוען התובע כי הנתבעת הינה חברת כוח אדם ובתקופת התביעה הרלוונטית עבד עבורה כפקיד בגיוס חברים חדשים לקרן, ואילו בסעיף 6 לכתב התביעה זה נטען כי הושג איתו הסכם. וסכום של 120 ₪ לכל אדם שבאמצעות התובע מבטל את חברותו בקרן אחרת וכך גם, סך של 120 ₪ בגין "הצהרות" שאל בפועל מחברי הקרן לשעבר שביקשו והצהירו על רצונם לחזור לקרן. . התובע, אחותו של התובע, עובד ועבד בסניף קופת חולים כללית בעראבה, על מנת שהתובע יוכל להשיג בקלות את הטפסים שהגיש לתיק, וכי התובע שייך למשפחת אסלה מארבה, המונה למעלה מ -4,000 אֲנָשִׁים. בניגוד לאמור לעיל, המתין התובע מעל 4 שנים והגיש תביעה זו בחוסר תום לב בוטה, כאשר מרכז ההקלדה אינו קיים עוד, תוך שהוא מגיש בקשות לא מבוססות למסמכים מקופת חולים כללית כאשר הוא כבר יודע בוודאות כי אותם מסמכים שהיו במרכז ההקלדה, אין הם זמינים כיום מכיוון שמרכז ההקלדה סגור. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בסופו של יום הערפל מתפוגג ומתברר שאין בתביעה הזו שום דבר. ##(ד) תביעה של קרן השתלמות נגד עיריית עראבה## לפנינו תביעת התובעת, קרן השתלמות נגד המועצה המקומית עראבה לתשלום הפרשות וניכויים לעובדים שדורג הנתבע לתקופה ממרץ 2004 עד נובמבר 2004 ולחודש ינואר 2004, בתוספת פיצויים בגין הלנה או לחילופין ריבית. מחושב על גובה החוב. לאור טענות הנתבעת בהן הודה התובע, ברור כי המחלוקת בין הצדדים אכן נסובה סביב השאלה האם בנסיבות העניין יש לראות את מצבה הכלכלי של הנתבעת "נסיבה שלא היה למעביד כלום לִשְׁלוֹט". לאחר שעייננו בטענותיו הבלתי מעורערות של הנתבע, ומסירת דעתנו על היקף החוב, ומשך העיכוב בהעברת החוב, אנו לא רואים סיבה לסטות ממה שנפסק במקרה של תיק 2936/06 , ומסיבותיה. הסכום הכולל של 80,488 ₪ בגין ההפרשות והניכויים לעובדיה (עובד חלק ומעביד חלק) לחודש ינואר 2004 ולחודשים מרץ 2004 עד נובמבר 2004 ובכלל. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## רבע מסכום החוב כאמור לעיל (חלק מהעובדים) ישא בפיצוי הלנה כהגדרתו בסעיף 17 (2) לחוק הגנת השכר בשיעור של 5% לחודש מיום הגשת התביעה. עד לתשלום המלא בפועל, בעוד ששלושת רבעי החוב הנותרים תאריך התשלום של כל חוב, עד לתשלום המלא בפועל. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בעראבה חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בעראבה ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בעראבה נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בעראבה בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בעראבה, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בעראבה חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בעראבה. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בעראבה מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בעראבה מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בעראבה לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין העראבה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור עראבה יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בעראבה. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בעראבה - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בעראבה - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

תביעת מהנדס לנושא הסכם תכנון נספח תנועה

התובע מהנדס ומתכנן כבישים. לטענת התובע, הוא התקשר בהסכם לפיו יבצע תכנון נספח תנועה מזרחית למתחם 6 בתכנית המתאר הכוללת של עראבה. לטענת התובע, שכרו הוסכם בהתאם למחירון משרד הביטחון, עפ"י תעריפים ונהלים לעבודות תכנון במשרד הביטחון פרק 2.23 - תעריפי תנועה ותחבורה. התובע טוען כי לאחר כריתת ההסכם, החל בביצוע עבודתו, בתיאום עם הנתבעת, סיים את עבודתו ומסר אותה לנתבעת ב 11/06 או בסמוך לכך. לטענת התובע ביום 9/11/06 הוגש לנתבעת חשבון מטעמו, אשר אושר ושולם לו 40% משכר טרחתו הכולל בסך 123,641 ₪. הנתבעת, כך לטענת התובע, הבטיחה כי תשלום היתרה יבוצע לאחר בדיקה סופית של עבודת התובע. התובע טוען כי יתרת שכרו בסך 186,400 ₪ נכון ל 11/06 לא שולמה לו וכל פניותיו אל הנתבעת לא נענו ומכאן תביעתו שבפני לתשלום יתרת שכרו. הנתבעת טענה כי יש לדחות התביעה כנגדה וזאת מכמה טעמים. ראשית, טענה הנתבעת כי העבודות האמורות, הינן כבר משנת 2006 ומאז ועד להגשת תביעת התובע בשנת 2011 חלף פרק זמן נכבד במיוחד בו שקט התובע על שמריו ולפיכך, לטענתה, מדובר בשיהוי רב ועצום. עוד טוענת הנתבעת כי במסגרת התכנון של הישוב עראבה, התכוונה הנתבעת להזמין תכנון מפורט בשני מתחמים בצפון עראבה, מתחם מס' 6 ומתחם מזרחית למתחם 6, בשניהם היה התובע מעורב. לטענת הנתבעת התובע הגיש ביום 19/8/03 הצעת מחיר להכנת נספח תחבורה עבור מתחם מס' 6 והצעתו הסופית עמדה ע"ס 159,300 ₪. לטענת הנתבעת שולם הסכום במלואו, יומיים לאחר אישור ההצעה. הנתבעת טוענת כי ביום 30/12/07, לאחר שהוגשה באמצעות המתכנן הראשי שהינו אחי התובע, תכנית מפורטת למתחם 6 ובמסגרתה אף נספח התנועה אשר בוצע בידי התובע, לאור אי מילוי תנאי הסף של הועדה המחוזית, הוחלט על סגירת התיק. הנתבעת טוענת כי התובע חולק משרד עם אחיו שהינו המתכנן הראשי ולפיכך נושא אף הוא באחריות לסגירת התיק ומשכך לא היה זכאי לשכר המלא אשר שולם לו אלא לכל היותר ל 50% מהסכום ויש לקזז כספים אלו מכל אשר יגיע לתובע, אם יגיע, עבור עבודתו בגין המתחם ממזרח למתחם 6, היא העבודה נשוא התובענה. הנתבעת טוענת עוד כי את עבודתו בגין מתחם 6, ניסה התובע להציע למשרד השיכון ולמועצה המקומית עראבה, בתמורה לסך של 550,000 ₪, על אף שקיבל את מלוא התמורה בגין תכנון מתחם זה מעם הנתבעת. כבר כעת יצוין כי שתי טענות אלו נזנחו בידי הנתבעת בשלב הסיכומים. הנתבעת טוענת כי הוגש לה חשבון עבור עריכת נספח התחבורה במתחם המזרחי בסך 309,228 ₪ וכי הצעת התובע אושרה ואף שולמה מקדמה ע"ס 123,691 ₪. לטענתה, התובע מתבסס בתביעתו על תעריף משרד הביטחון אשר אינו מתאים לסוג כזה של עבודות תכנון אלא לעבודות ביצוע בלבד ובהתאם לשלבים המפורטים בתעריף משרד הביטחון ובהתאם לחומר אשר הומצא לנתבעת מהתובע, הרי שלכל היותר, כך לטענת הנתבעת, מגיע לתובע 50% מהתמורה דהיינו סך של 154,613 ₪ בלבד ומתוכם כבר שולמה כאמור מקדמה ע"ס 123,691 ₪. בנוסף טוענת הנתבעת כי על גבי החשבון שהמציא התובע צוין כי יש לקזז ממנו 40,000 ₪ +מע"מ עבור נספח תחבורה שתוכנן בידי מתכנן אחר בתיאום עם התובע. עוד טוענת הנתבעת כי מאחר והתובע כלל לא השלים את התכנון המוקדם על פי תעריף משרד הבטחון, הוא אינו זכאי לתשלום כלשהו ועליו להשיב לידיה את הסכום אותו קיבל כמקדמה. הנתבעת טוענת כי מאחר והתובע ידע שעליו להשיב לידיה תשלומים ביתר שקיבל בהתאם לטענתה זו, השתהה בתביעתו בתקווה כי אותם תשלומי יתר ישכחו מלב הנתבעת. משכך, עותרת הנתבעת לדחיית תביעת התובע. דיון : מה היה תוכן ההסכם בין הצדדים ? מהו טיב העבודה ומהי תמורתה התובע טען בתצהיר עדותו הראשית כי התקשר בהסכם עם הנתבעת לפיו יתכנן עבורה נספח תנועה למתחם הממוקם מזרחית למתחם 6 בתכנית המתאר הכוללת של הכפר עראבה (ראה ס. 4 לת/1). התובע הציג אף את העתק החשבון אשר שלח אל מהנדס הנתבעת, לאחר שסיים, לטענתו את העבודות בהתאם להסכם בין הצדדים (ראה נספח א' לת/1). התובע טוען כי חשבונו זה אושר, בהתאם לכיתוב המופיע על גבי נספח א' האמור, בידי אנשי הנתבעת. בחקירתו בפני בית המשפט שב התובע ואישר כי אכן הוסכם בינו לבין מהנדס הנתבעת כי יבוצע על ידו תכנון המתחם אשר מזרחית למתחם 6, התכנון הוזמן בידי מהנדס הנתבעת, ההסכם היה בע"פ, בהתאם למה שהיה נהוג בין הצדדים ולאחר מכן פנה התובע אל הנתבעת בבקשה לתשלום שכרו, בהתאם לאשר הוסכם. עניין זה לא נסתר אף בחקירתו הנגדית של התובע. התובע הפנה לנספח א' לת/1 והסביר "ש. כשאתה אומר בתצהיר שלך הסכם, אתה מתכוון לנספח א' לתצהיר? ת. כן, זה ההסכם שאני ביצעתי אותו. ש. זה הסיכום שהיה עם מהנדס הועדה, על פיו בוצעה העבודה? ת. כן" כאשר נשאל התובע באשר לטענה לפיה הוסכם בע"פ מהי העבודה המוזמנת ומה יהיה שכרו, הוא משיב "ש. כלומר מה שאתה אומר בעצם זה ששיתפת פעולה עם הועדה המקומית שלכאורה נשמעת כאן טענה מושחתת לחלוטין, שנקבעה איתך עסקה בע"פ בסכומי עתק לביצוע עבודה בהיקפים מאד גדולים? ת. לפי הנוהג שהיה בועדה, זה הנוהג שהיה, אפילו הסכמים על סכומים יותר גדולים נעשו." (ראה עמ' 13 שורות 20-23 לפרוטוקול). מהנדס הנתבעת אישר בעצמו את הנוהג אשר היה קיים "ש. האם נכון שהנוהג היה בוועדה שהמתכנן מבצע את העבודה שלו ומגיש את התכניות לוועדה ומגיש חשבון ומיד לאחר מכן אתם משלמים לו? ת. זה נכון באותם זמנים." (ראה עמ' 22 שורות 20-21 לפרוטוקול). התכתובת על גבי נספח א' לת/1 שהנתבעת לא הכחישה כי נעשתה בידי אנשיה, מאשרת טענת התובע כי אכן , זה היה הסיכום בין הצדדים. אנשי הנתבעת אינם מציגים מכתב לתובע בעקבות מכתבו נספח א' לת/1, בו נאמר לתובע כי מעולם לא הוסכם עמו דבר באשר לתכנון המתחם המזרחי, אלא ההיפך, מבקשים לבדוק מקצועית את מספר הצמתים בעבודתו של התובע וכן את ההצמדה למדד אשר דרש התובע. זאת ועוד, הנתבעת הציגה לתובע בחקירתו הנגדית בפני בית המשפט את עבודתו נשוא התובענה- דהיינו נספח התנועה אשר הכין עבור הנתבעת ואשר התקבל אצל הנתבעת ביום 30/10/06. כלומר, תוכן ההסכם בין הצדדים היה אכן הזמנת עבודה לתכנון נספח תנועה עבור המתחם מזרחית למתחם 6 שבעראבה. מהנדס הועדה אשר העיד מטעמה של הנתבעת אישר זאת בפתח עדותו "האם ההזמנה שלך לתובע לבצע את שתי העבודות הללו (הכוונה למתחם 6 ולמתחם שמזרחית למתחם 6 - מ.ק.נ), הייתה ביחד או בנפרד לכל עבודה? ת. כל הזמנה הייתה נפרדת." (ראה עמ' 22 שורות 13-14 לפרוטוקול). אף לעניין המחיר אשר הוסכם בין הצדדים בגין עבודת התובע, מדברות תכתובות אנשי הנתבעת על גבי נספח א' לת/1 בעד עצמן. אנשי הנתבעת אינם מתכחשים לסכום הבסיסי אשר הוסכם עם התובע, כי אם מבקשים לברר את עניין המדד בלבד אשר דרש התובע. הנתבעת טענה כי בין הצדדים הוסכם בהתאם לנהוג עם משרד הביטחון על עבודה בשלבים ותשלום בהתאם, כמו גם כי נדרש הסכם בכתב, אך התובע שב והבהיר "הנוהג היה עד שנכנס יו"ר חדש לוועדה, שקוראים לו מנחם עירון בשנת 08', מנחם עירון אמר שלא מקובל עליו התעריפים וביקש לעשות לפי חוזים וכך נעשה... לפני זה אני חוזר ומדגיש ואביא אסמכתא, שכל עבודה שהיינו מבצעים, מיד כשסיימנו אותו קיבלנו את הכסף וזה הנוהג שהיה." (ראה עמ' 21 שורות 15-19 לפרוטוקול). מהנדס הנתבעת אשר העיד מטעמה, אישר כי הצעת המחיר אשר הוגשה בידי התובע אושרה בידי הנתבעת "ש. הצעת המחיר שהגיש התובע לוועדה לאחר שסיים את עבודתה אושרה ע"י הועדה? ת. כן" (ראה עמ' 22 שורות 15-16 לפרוטוקול). הנתבעת טענה כי יש להוריד מן הסכומים האמורים בנספח א לת/1 40,000 ₪ בצירוף מע"מ שכן קיים מהנדס נוסף שביצע עבודה עבור כביש עוקף בשם חליל פהום. מהנדס הנתבעת אשר נחקר לעניין זה, טען כי הודיע על כך לתובע, אבל כאשר נשאל לגבי אסמכתאות בעניין זה הוא משיב "אני לא זוכר" (ראה עמ' 23 שורות 22-30 לפרוטוקול). גם כאשר נשאל מהנדס הנתבעת מדוע לא הובא אותו מר פהום חליל להעיד הוא משיב "אני לא מנהל את המשפט" (ראה עמ' 24 שורה 6-8 לפרוטוקול). אי הבאתו של העד מר פהום חליל עומדת לנתבעת לרועץ בהתאם לחזקה לפיה אי העדת עד עשויה ליצור הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו ראה בע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פ"ד מד(1) 239, ע"פ 522/84 סביחאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1) 551; רע"א 4546/12 שירותי בריאות כללית נ' יעל מימון, תק-על 2013 (3), 1284. הנה כי כן, ניתן ללמוד מהעדויות ומן הראיות כי הוסכם בין הצדדים על תכנון נספח תנועה למתחם אשר מזרחית למתחם 6 בכפר עראבה, אשר יבוצע בידי התובע, עבור הנתבעת. עוד הוסכם בין הצדדים כי המחיר יעמוד ע"ס של 10,568 ₪ לצומת וכי התכנון כולל 17 צמתים, תבוצע התאמה למדד המחירים, תינתן לנתבעת הנחה בת 20% ולסכום יווסף מע"מ. סה"כ עמד הסכום ע"ס של 309,228 ₪ כולל מע"מ. האם הוכיח התובע כי ביצע עבור הנתבעת את התכנון במלואו, לו התחייב במסגרת ההסכם ? הנתבעת עצמה הציגה לתובע את נספח התנועה אשר תוכנן. "ש. האם זה נספח התנועה שערכת? ת. כן זה נספח התנועה שאני הכנתי." ; "ש. מה תאריך החותמת נתקבל שהתקבלה הועדה המקומית ?ת. 30.10.06" (ראה עמ' 15 שורות 6-12 לפרוטוקול). התובע בעדותו שב וחזר מספר פעמים על כך כי העבודה אשר עליה הוסכם בין הצדדים, דהיינו תכנון נספח התנועה הושלמה על ידו. התובע הפנה לכך, כי איש מאנשי הנתבעת מעולם לא פנה אליו וביקש כי ישלים עבודתו או בטענה כי חסר בה דבר מה. עדות זאת לא נסתרה בחקירתו הנגדית ולהיפך. כאשר ניסתה הנתבעת לטעון כנגד התובע כי לא הוגש לידיה התכנון המוקדם, הסביר התובע כי התכנון המוקדם הוא סקיצות שמועברות למהנדס הועדה וכי בהתאם להערותיו מוגש התכנון הסופי, אשר מצוי, כאמור, בידי הנתבעת (ראה עמ' 17 שורות 25 -32 לפרוטוקול). עוד טענה הנתבעת כי חסר אישור של הרשויות. התובע הסביר כי לא בכל מקרה נדרש מן המתכנן לפנות אל הרשויות וכי לו היה מהנדס הנתבעת מבקש כי יפנה אל הרשויות המתאימות לקבלת אישור היה עליו למסור בידי התובע הפניה לשם כך "אני חוזר ומדגיש, כשגמרתי את העבודה מי שהיה אמור לדרוש את הדרישות שאת מבקשת, היה מהנדס הועדה ואני חוזר ומדגיש שלא בכל תכנית הוא מבקש את זה, אלא לפעמים הוא דורש את זה ואני עשיתי כמה נספחי תנועה לוועדה, עשרות כאלה וגם שם לא דרשו אישורים וגם הוא שילם לי אחרי שסיימתי את העבודה." (ראה עמ' 19 שורות 29-32 לפרוטוקול). גם מהנדס הנתבעת אישר כי מעולם לא פנה אל התובע וביקשו להשלים עבודתו או למלא חסר כלשהוא "ש. כתבת לתובע שחסר לך חתכים? ת. לא, לא כתבתי." (ראה עמ' 22 שורות 29-31 לפרוטוקול). "ש. בהנחה שהוא לא סיים את העבודה, פנית אליו לציין מה חסר וביקשת שישלים? ת. לא היה צורך מכיוון שהמועצה ביקשה להקפיא את הפרוייקט" (ראה עמ' 23 שורות 9-10 לפרוטוקול). הנה כי כן, טענותיה של הנתבעת כי התובע לא השלים את עבודתו, לא נמצא להן ביסוס בחומר הראיות ונסתרו באמצעות עדות התובע בפני ואף באמצעות עדות עד הנתבעת עצמה. משכך, אף אין מקום לטענתה לפיה צריך לשלם לתובע על פי סיום שלבי עבודה כאלה ואחרים, שכן העבודה הושלמה במלואה. מעשי הנתבעת מלמדים לטעמי, יותר מהכול על כך שעבודת התובע, בהתאם למוסכם בין הצדדים, בוצעה בשלמותה, שכן הנתבעת שילמה לתובע מקדמה על חשבון עבודתו. התובע העיד כי כך היה הנוהל- הוא היה מבצע את העבודה המוזמנת ולאחר מכן הייתה נבדקת התכנית והצעת המחיר הייתה מאושרת ומשולמת לו. הנתבעת הציגה מסמכים הנוגעים למתחם 6 בעראבה - הצעת מחיר מיום 19/8/03 (נספח 2 לנ/1). מהנדס הנתבעת אישר כי הוא קיבל לידיו את עבודת התכנון, בדק אותה ושילם את הצעת המחיר ב 22/8/03. "ש. אתה אומר שב 19 הוגשה הצעת מחיר שאושרה וב 22/8 שולם המחיר במלואו, נכון ? ת. כן. ש. אז איך אתה אומר שזו הצעת מחיר ואתה משלם מקדמה לפני ואח"כ אתה בודק? ת. אני מניח שבאותו זמן בדקתי את התכניות ורק לאחר מכן שילמתי. ש. אם אני אומר לך שאישרת והמלצת לאחר שבדקת הכל? ת. כן." (ראה עמ' 25 שורות 10-15 לפרוטוקול). הנה כי כן, אישר מהנדס הנתבעת את הנוהל אשר היה נוהג לפיו מתקבלת עבודת התכנון, הצעת המחיר נבדקת, מאושרת ומשולמת, בדיוק כפי שהיה אמור להיעשות במקרה נשוא התובענה. כפי שהוכח לפני ופירטתי לעיל, עבודת התכנון באשר למתחם המזרחי, אכן בוצעה ונבדקה. מהנדס הנתבעת אישר אף את הצעת המחיר, שולמה מקדמה, אלא שעל אף האישור והשלמת העבודה, הנתבעת לא שילמה את היתרה. הנתבעת טענה כי לו יקבע כי לתובע מגיעים סכומים כלשהם ממנה, עבור עבודת התכנון אשר ביצע, אזי ניתן לקזז בין הסכומים המגיעים לתובע ובין סכומים אשר הנתבעת טוענת כי מגיעים לה בעקבות מעורבות התובע בתכנון מתחם 6. טענה זו נזנחה בידי הנתבעת בשלב הסיכומים, ברם על מנת להסיר ספק מלב אבחן האם אכן קנויה לנתבעת זכות הקיזוז ? יודגש, המדובר בשני מתחמים שונים אשר התובע תכנן בהם את נספח התנועה עבור הנתבעת. תכנון מתחם 6 בוצע על ידי התובע בשנת 2003 ושולם לו בגינו, מלוא שכרו באותה העת, דהיינו לפני 10 שנים. הנתבעת טוענת כי ב 12/07 לאור אי מילוי תנאי סף שדרשה הועדה המחוזית, החליטה הועדה המחוזית על סגירת התיק. לטענת הנתבעת, מאחר והמתכנן של המתחם עבד יאסין והתובע, שהינו אחיו חולקים את אותו המשרד, הרי שהתובע גרם גם הוא לאי מילוי תנאי הסף שדרשה הועדה המחוזית ובעקבות האמור לסגירת התיק. טענה זו הינה בלתי מבוססת לחלוטין. ראשית, הנתבעת לא הציגה כל פניה לתובע בעניין זה החל משנת 2003 ואף לא לאחר 12/07 ובכלל. לא הוגשה כל תובענה ולא נפתח כל הליך כנגד התובע בעניין זה בפני הערכאות המוסמכות. שנית, כלל לא הוכח אותו קשר סיבתי נטען בין עובדת היותו של התובע שותף עם אחיו מתכנן המתחם, במשרד, לבין אי מילוי תנאי הסף וסגירת התיק בידי הועדה המחוזית. מדובר בזכות נטענת בלבד שספק רב אם תתגבש לכלל זכות של ממש המקנה לנתבעת אפשרות קיזוז. סעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 קובע: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים." טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. ראה: ב"ש 332/86 משה אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2), 765. הנתבעת טוענת כי לו אכן תקבע חבותה כלפי התובע, רק אז תשקול פניה בתביעה המתאימה אל תובע, בה תידרש וודאי להוכיח טענותיה ויתרה מכך, תידרש ליתן הסברים מתאימים מדוע זה מאז 2003 לא מימשה סעדים הקנויים לה, לטענתה, על פי חוק. אין טענת הנתבעת עונה לתנאים הבסיסיים הנקובים בהוראותיו של ס. 53(א) אשר לעיל שכן אין המדובר, לא על חיובים הנובעים מאותה העסקה וודאי שאין לאמר כי המדובר בחיוב קצוב. חיזוק לעובדה כי טענות הנתבעת בעניין זה אין בהן ממש ונולדו לצורך הדיפת תביעת התובע הינו עצם העובדה כי הנתבעת הוסיפה מאז 2003 לעבוד עם התובע ובחרה בו, על אף שטוענת כי הוא נושא באשם לסגירת תיק מתחם 6, לתכנון נספח התנועה של המתחם המזרחי. אני דוחה אפוא טענת הנתבעת לקיזוז. הנתבעת טענה עוד כי את אותו תכנון שביצע התובע עבור מתחם 6 הוא ביקש למכור למשרד השיכון ולמועצה המקומית עראבה. לא זו בלבד שאף טענה זו נזנחה בידי הנתבעת בשלב הסיכומים, אלא שבחינת המסמכים שהציגה הנתבעת, כמו גם חקירתו הנגדית של התובע בעניין זה מעלה כי מדובר במתחם 6 ולא במתחם נשוא התובענה אשר בפני, שהינו המתחם המזרחי לו (ראה נספח 4 לנ/1) וכן המדובר בהסכם לתכנון מחדש של מתחם 6 אשר לא נחתם בין התובע למועצה המקומית עראבה ולפיכך אין לטענותיה של הנתבעת על מה שתסמוכנה. התובע אשר הוצג לו ההסכם, הסביר: "אין המדובר באותה עבודה. זו עבודה אחרת, קוראים לזה מתחם 6 בעראבה, לא מתחם מזרח למתחם 6. אני חושב שאפילו צירפתם תכנית והראיתם את שני המתחמים האלה. מדובר בשני מתחמים שונים" (ראה עמ' 20 שורות 30-32 לפרוטוקול). מהנדס הנתבעת אשר נשאל כיצד הוא מתכוון לתמוך את טענותיו החמורות באשר לתובע, והאם יש לו כמהנדס הנתבעת מסמכים אשר יראו כי התכנון בוצע, השיב "לא הגיע לידי דבר" (ראה עמ' 24 שורות 22-23 לפרוטוקול). כאשר נשאל מדוע לא זומן נציג המועצה לעדות, כך שיוכל לאשש טענותיו, משיב מהנדס הנתבעת "דווקא דיברתי היום עם נציג המועצה, אני בעד להזמין אותו אבל הבנתי שזה לא פשוט, אני לא מנהל את המשפט, הוא רוצה לבוא אבל אני לא הזמנתי אותו, דיברתי אתו על זה" (ראה עמ' 24 שורות 28-29 לפרוטוקול). הנתבעת לא טרחה להביא איש מטעמה של המעוצה על מנת לתמוך את הטענות הכה חמורות אשר הטיחה בתובע ובהתאם להלכת קלוגר המאוזכרת לעיל, הדבר מוביל למסקנה כי עדות מי מאנשי המועצה לא היתה תומכת בגרסתה כי אם להיפך. גם מטעם זה יש לדחות טענות הנתבעת לעניין זה ואף מן הטעם כי מדובר במתחם 6 אשר כלל אינו הנדון אשר בפני. הנה כי כן, הוכיח התובע כי מטעמה של הנתבעת הוזמן ממנו תכנון תנועה של המתחם המזרחי למתחם 6 בכפר עראבה. התובע הוכיח כי ביצע את התכנון במלואו וכל טענות הנתבעת בדבר ביצוע חלקי והשלמות נדרשות נדחו. התובע הוכיח כי הוגשה הצעת מחיר בהתאם למוסכם בין הצדדים (נספח א לת/1) אשר אושרה בידי הנתבעת, אף הנתבעת לא חלקה על כך וכי שולמה לידיו מקדמה בלבד. מתוך הסך של 309,228 ₪, שולמה לידי התובע מקדמה בסך של 123,691 ₪ בלבד. טענותיה של הנתבעת בדבר קיזוז סכומים המגיעים לה מן התובע ובדבר חוסר תום ליבו של התובע אשר ביקש למכור עבודה שכבר שולם לו בגינה, נטענו ללא בסיס ראייתי כלל, נזנחו על ידה וממילא נדחו כמפורט לעיל. משכך יש לקבל תביעת התובע לתשלום יתרת התמורה בגין עבודת התכנון אשר ביצע בסך 186,400 ₪ נכון ל 11/06. סוף דבר, התביעה מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 305,279 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (12.2.2011) ועד ליום התשלום המלא בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך 8,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. דיני עבודה