הנתבעת טוענת כי החתימה על השיק, שנחזית כחתימתה, זוייפה בידי בעלה דאז,. היא טוענת כי בעלה עזב את ביתם בנובמבר 2008, לאחר שהסתבר כי ביצע מעשי זיוף ומרמה (בני הזוג התגרשו ביולי 2009). עוד הסתבר לנתבעת, לטענתה, כי בעלה נטל מהבית ללא רשותה את פנקס השיקים של חשבון הבנק, ואף את תעודת הזהות שלה, ומשך שיקים רבים ללא הרשאתה ותוך זיוף חתימתה, וביניהם השיק מושא התביעה דנן. הנתבעת המציאה חוות דעת מומחה, של גב' אורה כבירי, ולפיה החתימה על השיק אינה חתימתה. הנתבעת העידה כי חשבון הבנק הוגבל בחודש ינואר 2009. לטענתה, בעלה דאז משך את השיק דנן ביודעו כי חשבון הבנק מוגבל. על כן טוענת הנתבעת כי אינה חייבת לפרוע את השיק. 4. הנתבעת העידה כי חשבון הבנק - שממנו שולמו התשלומים לספקי העסק, ואליו נכנסו התשלומים מלקוחותיו - נרשם מלתכחילה על שמה, כיוון שחשבון הבנק של בעלה היה מוגבל כבר כשבני הזוג נישאו, בשנת 1990. הנתבעת טענה כי לא היתה מעורבת בניהול העסק, אך עם זאת - לה בלבד היתה זכות החתימה בחשבון הבנק, ועל כן היא היתה זו שבמשך תקופת הקשר העסקי בין הצדדים חתמה על השיקים מחשבון הבנק, שבאמצעותם נעשו התשלומים לתובעת. הנתבעת אישרה כי שני שיקים מחשבון הבנק, שנזכרו בתצהירו של מר רפי חיון מטעם התובעת, ואשר נפרעו לתובעת - אמנם נחתמו על ידה. מועדי הפירעון של השיקים הללו היו בחודשים נובמבר ודצמבר 2008, טרם שהוגבל חשבון הבנק. הנתבעת לא התלוננה במשטרה על מעשי הזיוף והמרמה, אשר לטענתה בוצעו על ידי בעלה לשעבר. בדיון בהתנגדות שהגישה לביצוע השיק דנן הסבירה הנתבעת כי נמנעה מהגשת תלונה במשטרה, כיוון שמדובר באבי ילדיה. בתשובה לשאלות שנשאלה אישרה הנתבעת כי גם לאחר שגילתה, לטענתה, שבעלה נטל את פנקס השיקים של חשבון הבנק ללא רשותה, היא לא התריעה בפני ספקי העסק, וביניהם התובעת, לבל יקבלו מבעלה תשלומים באמצעות שיקים מחשבון הבנק; ואף לא ביטלה את השיקים בבנק, חרף טענתה בדבר נטילת פנקס השיקים על ידי בעלה ללא רשותה. הנתבעת הסבירה מחדלים אלה במצוקה הקשה שבה היתה שרוייה אותה עת. 5. ב"כ התובעת העלה מספר טענות לגבי חוות דעת המומחית מטעם הנתבעת, כגון: כי חתימות-ההשוואה בחוות הדעת היו רק חתימות, שהנתבעת התבקשה לחתום לצורך עריכת חוות הדעת, ולא הוצגו, לשם השוואה, חתימות של הנתבעת על מסמכים מהעבר. עוד הפנה ב"כ התובעת לדבריו בישיבה המקדמית מיום 19.6.12, שבהם הזמין את הנתבעת להציג את שני השיקים, שנזכרו בתצהיר מטעם התובעת, ואשר הנתבעת אישרה שהחתימה עליהם היא חתימתה. ב"כ התובעת ציין כי למרות דבריו אלה, לא המציאה הנתבעת את שני השיקים הללו למומחית מטעמה, לשם השוואת החתימה. לנתבעת לא היה הסבר מדוע לא עשתה כן. אולם - טוען ב"כ התובעת - גם אם נכון הדבר, שהנתבעת לא חתמה על השיק שבמחלוקת, הרי היא לא הוכיחה את טענתה כי לא היתה לבעלה זכות או הרשאה לחתום על שיקים מחשבון הבנק, שהיה כאמור חשבון העסק. הנתבעת לא המציאה את מסמכי חשבון הבנק על מנת לאשש את טענתה, כי לה בלבד היתה הרשאה לחתום על שיקים בחשבון זה. הנתבעת אף לא המציאה תיעוד להוכחת טענתה, כי חשבון הבנק הוגבל בינואר 2009. נוסף על כך, טוען ב"כ התובעת, יש לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבעת, גם במישור החוזי וגם במישור הנזיקי. אין מחלוקת כי חשבון הבנק של העסק היה רשום על שם הנתבעת, וכי היא חתמה על כל השיקים, שבאמצעותם שילם העסק לתובעת עבור הסחורה שסיפקה לו. אף ההכנסות מהעסק נכנסו לחשבון הבנק שעל שם הנתבעת. על כן, טוען ב"כ התובעת, אין הנתבעת יכולה להתנער מההתחייבות החוזית כלפי התובעת, לשלם עבור הסחורה שסופקה לעסק. במישור הנזיקי, הנתבעת הציגה כלפי התובעת מצג בדבר תקינות התשלומים שבוצעו לתובעת מחשבון הבנק. במשך תקופת הקשר העסקי בין הצדדים, הנתבעת היא שחתמה על השיקים מחשבון הבנק, והללו אמנם נפרעו לתובעת, עד סוף דצמבר 2008. אם, לטענת הנתבעת, בתקופה זו חל "מהפך", ובעלה נטל את פנקס השיקים ללא רשותה, אזי היה עליה להודיע לתובעת כי מעתה ואילך מסירה היא את אחריותה לפירעון של שיקים שיימשכו מחשבון הבנק. על פי האמור בתצהירו של מר חיון - שהנתבעת לא חלקה עליו - נמשך השיק שבמחלוקת עבור סחורה שסופקה לעסק ביום 10.5.09. חלפו, איפוא, חמישה חודשים ומעלה ממועד "המהפך", שהנתבעת טוענת לו, מבלי שהנתבעת טרחה להודיע לתובעת לבל תקבל עוד מבעלה תשלומים מחשבון הבנק. בהעדר התראה כזאת, הרי מנקודת מבטה של התובעת, המשיכו התשלומים על ידי העסק להתבצע מחשבון הבנק, כפי שהיה בעבר. בכך הציגה הנתבעת לפני התובעת מצג שווא, אשר התובעת הסתמכה עליו והמשיכה לספק סחורה לעסק, וכתוצאה מכך גרמה הנתבעת לתובעת נזק, שעל הנתבעת לשאת בו. הנתבעת הסבירה את מחדליה אלה במצוקה שנקלעה אליה אותה עת, אך לא היה לה מענה ענייני או משפטי לטיעוני ב"כ התובעת. 6. הנתבעת לא המציאה ראיות לגירסתה, מעבר לדבריה-שלה, אך גם אם אקבל את דבריה כנכונים, ועם כל ההבנה למצוקתה של הנתבעת - אני סבורה כי ב"כ התובעת צודק בטיעונו, הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי. ב"כ התובעת ציין כי במהלך הדיונים בתיק הוא הציע לנתבעת פעמים רבות להגיע להסדר בעניין תשלום החוב והיה מוכן ללכת לקראתה ולהקל עליה, כפי שפירט בדבריו, אך הנתבעת דחתה הצעות אלה. 7. על פי האמור, אני מקבלת את התביעה ומורה לשפעל את תיק ההוצל"פ מס' 1601233110. עוד תשלם הנתבעת לתובעת את אגרות המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומן ועד לתשלום בפועל; וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. 8. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ התובעת ולנתבעת. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי, תוך 45 יום. שיקיםמסמכים