תביעה כספית על סך 1,451,000 ₪, ובגין תמורת ביצוע עבודות שלד לפי הסכם מיום 15.2.10 שבין התובעים לבין הנתבע וכן שניים נוספים ה"ה ינון בן יורם ואברהם לוי. לפי ההסכם הנתבע לבדו אמור לשאת במלוא העלויות הכספיות בקשר להסכם. הנתבע בבקשת הרשות להתגונן טען, כי בגין העבודות שולם סך של 257,595 ₪ שיש להפחיתו. כן טען, שיש להפחית סך של 232,000 ₪ הכולל מע"מ ובגין אי בניית 3 בריכות שחיה וכנדרש בהסכם. כך שהודה בחבות בסך 1,161,405 ₪, וכאשר טענתו העיקרית, שכפי שהיה בעבר בין הנתבע לתובעים, סוכם גם כאן שתמורת העבודות לא תשולם בכסף, וחרף האמור בהסכם, אלא מדובר בעסקת ברטר, לפיה התובעים יקבלו מן הנתבע, וכפי שהיה בעסקאות קודמות, דירה בבניין שברחוב שטמפר 104 פתח תקוה. נטען כי שעה ששווי דירה כמוסכם, בת 5 חדרים הינו כ- 1,400,000 ₪ וכאשר החוב בגין העבודות כמצוין לעיל, על התובעים להוסיף כ- 300,000 ₪, דבר שאינם חפצים בו עקב קשיי נזילות שלהם. ולכן, התובעים הם שמפרים את ההסכם ולא הנתבע. ביום 29.5.11 התקיים הדיון בבר"ל, אחריו סיכמו ב"כ הצדדים וניתנה החלטה לפיה לנתבע הגנה אפשרית אך דחוקה, ניתנה לנתבע רשות להגן שהותנתה בשעבוד דירה לטובת התובעים. החלטה מיום 6.10.11. בהמשך לשעבוד שנרשם וכתנאי לדיון, הוגש תצהיר עדות מטעם התובעים, הנתבע הודיע שתצהיר הבר"ל הוא תצהיר העדות מטעמו. במסגרת הראיות שנשמעו העידו מטעם התובעים, התובע 2 בעצמו וכן מר אברהם לוי, ומטעם הנתבע, הנתבע עצמו. העדים התייחסו לנושא בניית הבריכות והתשלומים בקשר לכך, וכן לטענה העיקרית שמדובר בעסקת ברטר, דהיינו סיכום לקבלת דירה בפתח תקוה בתמורה לעבודות, ולא תמורה כספית כפי שמצוין בהסכם. ב"כ התובעים בסיכומיו סבור שיש לדחות את הטענה לעסקת ברטר, שכן מנוגדת לחוזה שבין הצדדים שמדבר על תשלום כסף, אין מסמך בכתב בקשר לרכישת הדירה הנטענת, אין פירוט מינימאלי בענין להוכחת גמירות דעת ומסוימות, ובטרם תחילת ביצוע העבודות. צוין שסכום שווי הדירה הנטען, 1.4 מיליון ₪ לא מסתדר עם הסכומים שבהסכם, והתוספת המוסכמת בסך 375,000 ₪, לא מתאים מבחינת המיסוי וזיהוי הדירה, וכאשר הדירה ששועבדה לפי ההחלטה בבר"ל, ולכאורה מיועדת לתובעים, אינה של הנתבע כלל. לגבי הבריכות נטען שאין גרסה מטעם הנתבע אלא עובר לדיון בבר"ל, ומן העדויות כעת מטעם התובעים ברור שהבריכות הושלמו, ושלתובעים מגיע מלוא הסכומים המוסכמים בניכוי הסכום ששולם על חשבון ואינו במחלוקת. ב"כ הנתבע מבהיר בסיכומיו, כיצד לפי הסכומים המוסכמים ובהפחתת מה ששולם על חשבון ומוסכם, ובהפחתת תמורת בניית הבריכות מגיעים לסכום של כ- 1.1 מיליון ₪ שמסביר מול שווי דירה כתמורה בסך 1.4 מיליון ₪, מדוע התובעים שינו דעתם ולא איפשרו קיום עסקת הברטר. לשיטת ב"כ הנתבע הוכח שתמורת הבריכות שולמה לתובעים על ידי שותפי הנתבע וזאת לפי עדות מר לוי, הגם שחזר בו מאמירה זו. ברור מן העדויות שמשלב הבריכות והגדרות הצדדים לא פעלו לפי הסכם הביצוע והפרויקט הושלם ישירות בין שותפי הנתבע לתובעים, לשיטתו גם אין הגיון שהתובעים שלא קיבלו סכום משמעותי עד לשלב הבריכות, כמעט גמר שלד לשלוש וילות ייתנדבו לבנות ללא תשלום את הבריכות, הגם שהדבר מתחייב מן ההסכם. ומכאן שברור שיש להפחית את עלות הבריכות מן החיוב, ולקשור הדברים להתחשבנות נשוא הברטר לפיה קיים חוב לתובעים. כן טוען ב"כ הנתבע לענין הברטר, כי נוכח הנוהג שהוכח בין הצדדים, ובין משפחת הנתבע והתובעים ובפרויקטים קודמים, יש לקבל את טענת עסקת הברטר, וכן אין זה הגיוני שקבלן יסיים עבודתו מבלי שמקבל התמורה הכספית, ואלא אם כן אכן מדובר בתמורה שהיא בעסקת ברטר כנטען. מציין שאין בהסכם התייחסות לשלבים בבניה ומועדי תשלום נגזרים. ב"כ התובעים משיב, כי ישנה הרחבת חזית בטענת הנתבע, למשל לעניין סיום היחסים עובר לבניית הבריכות, נטען לחישובים מופרכים על ידי הנתבע, ונעדרי עיגון ראייתי, נטען שהנתבע עצמו אישר בבר"ל שהבריכות היו חלק מן הפרויקט ותמורתן נכללה בחוזה, והוכח כדבעי שלאחר טענת הנתבע שהבריכות לא הושלמו, השלימו התובעים בנייתן, ומבלי שקיבלו תמורה בגין כך, ומתוך רצון לסלק טענה עתידית של הנתבע בעניין. נטען גם שהנתבע לא הגיש תצהיר מעודכן בקשר לעניין בניית הבריכות ובכלל, והסתמך רק על תצהיר הבר"ל כאשר התובעים הגישו תצהיר עדות מעודכן בעניין. לאחר עיון בחומר, הדיון וסיכומי הצדדים , אני מחליט לקבל את התביעה . אני סבור שהתובעים, עליהם הנטל, לעניין גובה החוב , הוכיחו באופן מספק את החוב הנטען, דהיינו שיש לשלם את תמורת העבודות לתובעים לפי החוזה, ובצירוף מע"מ, כולל בגין הבריכות, ולרבות התוספת המוסכמת בסך 375,000 ₪, ובניכוי הסכום שמוסכם ששולם ע"ח 257,595 ₪ . למעשה המחלוקת החשבונית היחידה שבין הצדדים, הינה בקשר להפחתת סכום של 232,000 ₪, כטענת הנתבע , ובקשר לאי בניית הבריכות, הנטען בסעיף 3 לבר"ל , טענה שאיני מקבל . אני מקבל בעניין זה את טענת התובעים, לפיה, לאחר הדיון בבר"ל הושלמה בניית הבריכות ע"י התובעים, למעשה השלמת הבניה כולל הבריכות וגדרות אינה במחלוקת כלל , נוכח דברי כל העדים, העניין הוא, שעה שבבר"ל המחלוקת הייתה לגבי שאלת הביצוע, בדיון התגלתה מחלוקת אחרת, שלגביה אין תצהיר או עדות מטעם הנתבע, ולפיה תמורת השלמת הבריכות שולמה לתובעים ע"י השותפים של הנתבע ולכן אין לחייבו בסכום זה. אמנם העד, מר לוי, העיד בתחילה ששילם לתובעים, ונוכח הקרע עם הנתבע עבור הגדרות והבריכות, יחד עם זאת, בהמשך תיקן דבריו בעניין, וציין שרק תמורת הגדרות שולמה ולא תמורת הבריכות. כך העיד גם התובע , הן בתצהיר העדות המקורי, והן בדיון , הנתבע לעומת זאת, לא מסר תצהיר עדות, ומעבר לדיון בבר"ל. מדובר בחיוב חוזי שחל על הנתבע, ולא הצליח לשכנע כלל ששולם ע"י אחר, זולת אמירה ראשונית בעניין מפי העד מר לוי, שחזר בו בעניין זה. מעבר לעובדה שהנטל בעניין על הנתבע ולא עמד בו לטעמי, אני גם מעדיף את עדותם של התובע והעד מר לוי בעניין, ואיני מקבל טענת ב"כ הנתבע, שדי בדברי מר לוי בחקירה הנגדית לאשר טענת הנתבע בעניין, כאשר יצוין שדיונית כאמור הפלוגתא לפי הבר"ל, אינה כלל מי שילם עבור הבריכות, עניין שעלה רק בחקירות, אלא אם בוצעו או לא, עניין שכאמור אין חולק שבוצע, ויש לשלם תמורתו לתובעים, וכאשר הטיעון החילופי במועד הדיון לעניין זהות המשלם כאמור לא עלה כלל מטעם הנתבע בהגנתו, וכן לא הגיש תצהיר עדות מעודכן ומפורט בעניין. ככלל אציין, שאני מעדיף באופן ברור, את עדות התובע, עדותו עשתה עלי רושם אמין, נסמכה על מסמכים ועדות מר לוי, שהיה שותף לפרויקט הבניה, ומנגד עדות הנתבע, שהייתה מגמתית, מנוגדת למסמכים חתומים, תוך התאמתה, ככל הניתן, וגם באופן מאולץ לטענת עסקת הברטר, כך למשל בעמ' 15 ש' 15-16 לפרוטוקול מעיד הנתבע שתמורת החוזה הינה 1.4 מיליון ₪, כמחיר הדירה המשוער, ולא מציין דבר לעניין הפחתה הקשורה לבניית הבריכות, וכן בעמ' 17 ש' 3 לפרוטוקול, ובעמ' 14 ש' 26-27. טענתו הנוספת של הנתבע, שמדובר בעסקת ברטר, על הנתבע להוכיח הטענה , שכן מקפלת בחובה הודאה בחוב החוזי, אך מציינת דרך פירעון שונה מן הקבוע בהסכם , במקום כסף דירה בעין. הנתבע לא עמד כלל בנטל זה , כל שהוכח , לכל היותר בעניין, שבעבר ובמסגרת פרוייקטים שבין התובע לבני משפחת הנתבע, אביו ואחיו , עניין זה עמד על הפרק, באופן כזה או אחר, ומבלי שהוכחו הפרטים המלאים בעניין, וכאשר הנטל על הנתבע, ובכל מקרה, לא הוכח התגבשות נוהג בין הצדדים, הגובר על תניה חוזית מפורשת בקשר לפרוייקט נשוא הדיון, ולפיה התמורה תשולם בכסף. איני מקבל שהתובע פעל בחוסר תום לב, או בערמה , סביר בעיני שהתובע המשיך בעבודות הבניה מתוך הנחה שקיים מקור לתשלום, ואולם לא הוכח דבר מעבר לכך, שאותו מקור תשלום הוא התמורה עצמה, ולא תמורה כספית, כמקובל וכמוסכם בהסכם שבין הצדדים. שוכנעתי שהתובע התקדם בעבודה, מתוך אמונה שיקבל כספי עבודתו , ולא על סמך עסקת ברטר נטענת שפרטיה לא גובשו ולא הוכחו, ובמועד כריתת הסכם העבודות שבין הצדדים. למעשה, הנתבע טוען שהחבות הכספית הפורמאלית שבהסכם הינה אך למראית עין, וההסכמה האמיתית הינה לעסקת ברטר, הנטל בעניין הוא כבד, ולא הורם במידה הנדרשת, ואף לא במקצת. כפי שצוין, אני מעדיף, גם בעניין זה את עדות התובע על עדות הנתבע. אציין, שיכול ולנתבע היו ציפיות לשלם באמצעות הברטר, וככל הנראה לא התכוון להתחמק מתשלום, יחד עם זאת, אינו יכול לחייב, ובהעדר הסכמה מחייבת ומגובשת של שני הצדדים ומראש, את התובעים, לקבל את תמורת ההסכם בדירה בעין, ולא בכסף, כפי שהוסכם ונחתם. וכאשר בפועל שולם סכום משמעותי של כסף, 257,595 ₪, על חשבון העבודות. נוכח כל האמור, אני מחליט לקבל את התביעה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעים , ביחד ולחוד, את הסכומים כדלקמן: 1. סך 1,100,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד להיום, כאשר מהיום יתווסף לסכום זה מע"מ כחוק בשיעור של 18%, והסכום הכולל יישא הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. 2. סך של 375,000 ₪, בניכוי 257,595 ₪ ששולם על חשבון, סה"כ 117,405 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. 3. א. בגין הוצאות דיון וזימון עד: 1. מחצית אגרה ראשונה 18,138 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מ 2.1.11 ועד לתשלום בפועל. 2. מחצית אגרה שניה 19,002 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מ 19.6.13 ועד לתשלום בפועל. 3. שכר עד 500 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 13.6.13 ועד לתשלום בפועל. ב. בגין שכ"ט עו"ד, סך 59,384 ₪ (כולל מע"מ), צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. ג. ככל שהחוב הפסוק לא ישולם בתוך 21 יום מקבלת הנתבע פסה"ד, ומבלי לפגוע בהליכי גבייה כספיים אחרים, ימונה ב"כ התובעים ככונס נכסים למכירת הדירה שבגוש 6355, חלקה 81, תת חלקה 11, לגביה נרשם שעבוד לטובת התובעים לפי שטר מס' 024453/0001, ובקשר לתביעה כאן. חוזהשלד מבנה