תביעה נגד איש מקצוע בגין בניה שלא על פי תכנית הנתבע, גגן במקצועו, בנה את גג הרעפים לבית אותו בנו התובעים בכפר נטר. לטענת התובעים, הנתבע בנה את הגג שלא על פי התוכניות, ועל כן היה צורך לפרק את כל הגג, לרכוש חומרי בניין נוספים לגג במקום אלו שנשברו, ולבנות את כל הגג מחדש. על כן תובעים התובעים מאת הנתבע את הסך 60,510 ₪. כללי: בעלי הדין: 1. התובעים הם מי שבנו בית בישוב כפר נטר. 2. הנתבע הוא גגן במקצועו. מערכת היחסים בין הצדדים: 3. בשנת 2010 בנו התובעים את ביתם בכפר נטר. בחודש מרץ 2010 הסכימו הצדדים שהנתבע יבנה את גג הרעפים של הבניין בתמורה לסך 40,000 ₪ כולל מע"מ. הצדדים מסכימים שלאחר ההסכמה על התמורה הייתה תוספת לתמורה, לטענת התובעים התוספת הייתה בסך 1,000 ₪ ולטענת הנתבע התוספת הייתה בסך 4,000 ₪. התובעים המציאו לנתבע תכנית גג הרעפים (נספח 2 לכתב התביעה) על דף בגודל 4A, ובתכנית זו לא ניתן לקרוא ללא זכוכית מגדלת את הכתוב בתכנית זו. חלק מנספח 2 הוא תכנית "פרט קרניז עליון-מחופה טיח", אשר היה ערוך בקנה מידה של 1:10, אך גם הוא נמסר לתובע על גבי דף בגודל 4A. להבדיל מתכנית הגג, שלא הייתה קריאה ללא זכוכית מגדלת, תכנית פרט קרניז הייתה קריאה גם ללא זכוכית מגדלת. במסמך זה ניתן לקרוא ללא כל קושי כי בכיוון אליו התייחסה התכנית היה שיפוע הגג 40%. 4. התובע סיים לבנות את הגג בסוף חודש מרץ 2010, והתובעים שילמו לו את הסך 40,000 ₪, אך לא שילמו לו את יתרת התמורה עבור בניית הגג וחיפויו ברעפים. 5. בחודש יולי 2010 ערך המודד אריה פלינר מדידה של הגג ואת מידותיו העלה על מפת מדידה בקנה מדה של 1:100 (מוצג ת/2). כאשר משווים את ת/2 לנספח 2 לכתב התביעה, רואים את ההבדל התהומי בין מוצג ת/2 לבין נספח 2 לכתב התביעה. במוצג ת/2 הכל ברור ובהיר ונוח מאד לקריאה, ואילו בנספח 2 לכתב התביעה הכל קטן, לא ברור ומאד לא קריא. במפת המדידה התברר שהשיפועים בגג שבנה הנתבע היו בין 26.8% לבין 32.5%. 6. ממוצג ת/2 נוכחים לדעת שלא כל הגג היה צריך להיות מכוסה גג רעפים, אלא חלקיו החיצוניים בלבד, שכן נראה ממוצג ת/2 שבמרכז הבית היה קיים פטיו. 7. ביום 1.9.10 שלח ב"כ התובעים מכתב לנתבע, אשר אחד המכותבים לו היה מר אשר ג'רבי, מי שסיפק את העץ לשלד הגג. במכתב זה דרשו הנתבעים מהנתבע לתקן את הגג על פי התכניות, ובלשון המכתב: "לפרק את הדרוש בגג ולהתקינו לפי התכנית". הנתבע דרש בתחילה תשלום עבור התיקון, אך לאחר שמר ג'רבי התערב בעניין, הסכים לתקן את הגג ללא כל תמורה. 8. ביום 11.10.10 דרש המהנדס שתכנן את הגג לפרק את הגג ולהתקינו מחדש בהתאם לתכניות. במכתב זה כבר היה שינוי בדרישת התובעים, לא לתקן את הגג, אלא לפרק את כל הגג ולהתקינו מחדש. לא ניתן כל הסבר לשינוי גישה של התובעים, ולא ניתן כל הסבר מדוע לא טענות הצדדים: 9. מאחר והתגלעה מחלוקת בין הצדדים האם לפרק כל הגג ולהתקינו מחדש או שמא רק לתקן את השיפועים, התובעים שכרו בעלי מקצוע אחרים אשר אחד מהם פירק את הגג, לרבות הקונסטרוקציה, וחיפה שוב את הגג, והשני בנה את שלד העץ של הגג. התובעים תבעו את הוצאותיהם בגין פירוק הגג ובנייתו מחדש, ופיצויים בגין עגמת נפש, ובסך הכל את הסך 60,510 ₪. לטענת התובעים, הנתבע התרשל בעבודתו ולא בנה את הגג על פי התכניות וסירב לדרישת התובעים לתקן את הגג. 10. לטענת הנתבע, בתכנית שקיבל לא ניתן היה לקרוא את הכתוב, ולכן ביצע את הגג על פי התקן. המהנדס לא ערך כל ביקורת על בניית הגג, ובמיוחד לאחר בניית שלד הגג ולפני חיפוי הגג, ואם המהנדס היה עורך ביקורת בשלב זה ומעיר לו על אחוז השיפועים, היה מתקן לאלתר את השיפועים. לאחר פירוק הגג רכשו התובעים חומרים לבניית שני גגות, למרות שיכלו להשתמש בכל החומרים שבהם בנה את הגג. את ארגז הרוח לא החליפו התובעים, וארגז הרוח נותר כשהיה. לדבריו כל עלות התיקון של הגג הייתה לכל היותר 6,000 ₪, והתובעים למעשה הגדילו את נזקיהם. העדויות: 11. מטעם התובעים העידו העדים כדלקמן: התובע 1, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על כל טענותיו שבכתב התביעה, ונחקר חקירה שכנגד. מעדותו עולה שהמהנדס שי שטרית תכנן את שלד הגג. לדבריו, לאחר פירוק הגג השתמש בחומרים שסיפק הנתבע לבניית הגג מחדש. הסכים שלאחר ההסכמה על התמורה לבניית הגג, הסכים להגדלת התמורה, אך טען שהתוספת לתמורה הייתה בסך 1,000 ₪ בלבד; מר שי ברנס, מי שבנה את השלד של הגג מחדש. לדבריו, השתמש בכל החומרים שפורקו מהגג שבנה הנתבע ואשר היו ראויים לשימוש, ולאחר מכן היה צריך להוסיף חומרים, כפי שהתובעים קנו, וזאת מכיוון שהיה צריך להגביה את הגג. לא היה לו כתב כמויות לגבי החומרים שצריך לבנות את הגג. מי שפיקח על עבודתו היה מפקח העבודה מר עודד קלם; מר ענן סאלח, קבלן הגמר שעבד במקום. מחקירתו הנגדית מתברר שאינו זוכר דברים רבים, ועדותו היא עדות שמיעה; המהנדס שי שטרית, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר חקירה שכנגד. בחקירתו הנגדית אמר מר שטרית כי בעת שהנתבע סיים לבנות את שלד הגג ביקר במקום, אך לא יכול היה למדוד את שיפועי הגג ללא הרעפים. כבר עתה אציין שאין בידי לקבל את דבריו אלו של מר שטרית, שכן שיפוע הגג נקבע לפי הקורות, האגדים והגמלונים של הגג, וכל אלה היו מותקנים בשלד הגג לפני חיפוי הגג. יתירה מכך, את המרווח בין המרישים ניתן היה למדוד במקום, ללא כל קושי. מדבריו אלו של מר שטרית יוצא אחת משתיים: או שהוא לא ערך ביקורת לאחר גמר בניית שלד הגג, כדברי הנתבע, או שהוא ערך את הביקורת לא כיאות וכלאחר יד. את המדידה שביצע מר שטרית עם מטר ומחשבון, יכול היה לעשות גם לפני חיפוי הגג ברעפים; התובעים הגישו את תצהירו של מפקח הבנייה מר עודד קלם. עד זה לא התייצב לחקירה נגדית, והתובעים ויתרו על עדותו; התובעים הגישו לבית המשפט את תקן ישראלי ת"י 1556 המתייחס ל"גגות קלים עם סיכוך רעפים", אשר נתן מידע רב ערך מבחינה תכנונית וטכנית על בניית גגות רעפים. 12. מטעם הנתבע העידו העדים כדלקמן: המהנדס אדוארד דגטיאר, שהצהיר שהנתבע הזמין אותו לערוך בדיקה של הגג. בבדיקתו התברר שלא היה צריך לפרק את כל הגג ולבנותו מחדש, שכן היה צריך לבצע רק התאמת גבהים ולבצע התאמה לתכנית מדידת גבהים, בהתאם לתכנית מדידת הגבהים שראה בכתב התביעה, ולאחר מכן להרכיב את הקונסטרוקציה והרעפים לפי הוראות היצרן בשיפוע שלא פחות מ-30%. לא היה צריך לפרק כל הגג אלא מקטעים ממנו. עלות העבודה ותוספת החומרים מגיעה לסך 6,000 ₪. בחקירתו הנגדית אמר העד שלא היה ער לעובדה שבתכנית היה כתוב שהשיפוע הוא 40%, דבר המעיד שלא ניתן היה לקרוא את נתון זה בתכנית שנמסרה לנתבע, נספח 2 לכתב התביעה. על מנת שהשיפוע בגג יהיה 40%, היה צורך להרים את הגג ב-10 ס"מ. לא היה מודע למרווחים בין המרישים. (כאן אעיר שדווקא שאלה זו פוגעת בעדותו של מר שטרית, שכן מר שטרית יכול היה לבדוק עניין זה, אם אכן נכונה עדותו שהוא ערך ביקורת בגג לפני חיפוי הגג ברעפים.) כאשר מפרקים את הגג, לא ניתן להשתמש שנית ברעפים המחוזקים בבטון, וניתן לפרק את כל שלד הגג בלי לפגוע בעץ שבנה את שלד הגג. לא צריך לפרק את ארגז הרוח לצורך הגהת הגג. גם כאשר מגביהים את הגג,יהיה מרווח בין הקיר לבין הגג, ואת מרווח זה צריך לסגור. עלות התיקון היא 6,000 ₪ עבודת הקבלן ללא רווח בתוספת חומרים בסך 500 ₪, וזמן ביצוע העבודה הוא בין 4 ל-5 ימים. הגדלת שיפוע הגג ל-40%, מגדילה את שטח הגג באחוז אחד בלבד. ; הנתבע, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר חקירה שכנגד. מעדותו עולה, שתמורת העבודה שהוסכם עליה הייתה 44,000 ₪, אך התובעים לא שילמו לו את יתרת התמורה בסך 4,000 ₪. בתחילה דרש תמורת תיקון הגג את הסך 4,000 ₪, שכן הוא בנה את הגג ללא דופי, למעט סטיות קלות בשיפועים. בתיווכו של מר ג'רבי, הנזכר במכתבו של ב"כ התובעים במיום 1.9.10, הסכים לוותר על דרישתו זו ולתקן את הגג. לשם כך הביא את המהנדס אדוארד דגטיאר, אשר יעץ לו לפרק מספר מקטעים, ולבצע התאמה לתוכנית מדידת גבהים, כך שלא היה צורך לפרק את כל הגג אלא לתקן מספר מקטעים. לדבריו, הנתבעים רכשו חומרים שלא למטרת תיקון הגג מחדש, אלא לבניית דקים בחצר, שכן התובעים יכלו לפרק ולהרכיב את מחדש את הגג, ועל כן מדובר במרמה מצד התובעים. בחקירתו הנגדית העיד הנתבע כי לאחר שקיבל את תכנית הגג בדף 4A, ביקש תכנית עבודה תקנית שנותנים לבעל מקצוע, ונאמר לו שאין תכנית כזו, ויגישו לו אותה בימים הקרובים, ועל כן פעל על פי ניסיונו רב השנים. בעת החקירה הנגדית השתמש ב"כ התובעים בזכוכית מגדלת על מנת לקרוא שבנספח 2 לכתב התביעה כתוב שיש לגג שיפוע של 40%. מכיר את התקן לבניית גגות רעפים. התובע 1 שכר בית ליד הבית שבנה, והוא היה נמצא בבניין כל יום, וראה כיצד הוא בונה את הגג. המהנדס שטרית לא ביקר כלל בבניין בעת בניית הגג, ולא מילא חובתו כמפקח עליון בכל הקשור לבניית הגג. אם המפקח היה מבקר במקום ורואה שאינו בונה הגג לפי התכניות, מחובתו היה להעיר על כך לנתבע, והנתבע היה מתקן זאת לאלתר, ולא להמתין להערות לאחר בניית הגג. הגג היה תקין לגמרי. לא החליפו ארגז רוח, ויש לו סימנים לכך. הסכים לתקן השיפועים ללא תשלום כי רצה להשאיר לקוח מרוצה, ולאחר שמר ג'רבי תיווך בינו של התובעים. מאחר וחלקי הגג לא נפגשים בקיר, ניתן היה להגביה אותם ללא כל בעיה, שכן התיקונים נעשים במפגשים של הרעפים עם הקוקיות. ארגז הרוח נמצא בחלק התחתון של הגג, וכאשר רוצים להגביה את הגג ב-10 ס"מ, אין צורך לפרק את ארגז הרוח. כאשר מגדילים את השיפוע, שטח הגג גדל; הנתבע הגיש את תצהירו של מר אשר ג'רבי אשר הצהיר כי מכיר הן את התובע 1 הן את הנתבע, הצהיר על מהלך הדברים בהם היה מעורב לבקשת התובע 1 לאחר בניית הגג, וכי התובע 1 סירב לכך שהנתבע יתקן את הגג. מר ג'רבי לא התייצב לעדות, ועל כן אין להתייחס לתצהירו זה. יש לציין שמעורבותו של מר ג'רבי נזכרת במכתב של ב"כ התובעים מיום 1.9.10. 13. בסיכומיהם חזרו הצדדים על טענותיהם שבכתבי הטענות. דיון ומסקנות: שאלת האחריות: 14. התובעים לא מסרו לנתבע תכנית עבודה תקנית, אלא דף 4A, שלא ניתן לקרוא ממנו כמעט כלום. גם ב"כ התובעים נאלץ להשתמש בזכוכית מגדלת רבת עוצמה בחקירה הנגדית, על מנת לקרוא את הכיתוב הזעיר מאד שבדף זה. מהעדויות עולה שהתובעים לא חתמו חוזה עם קבלן אשר יהיה אחראי על ביצוע כל העבודות עד למסירת המפתח, אלא שכרו קבלנים לכל עבודה ועבודה. מטבע הדברים התובעים קבלו תכניות ביצוע מהאדריכל והמהנדס, וידעו כיצד נראות תכניות עבודה. על כן מוזר ביותר שמסרו לנתבע את נספח 2 לכתב התביעה, שהוא מסמך בלתי קריא בעין רגילה. מעיון בנספח 2 לכתב התביעה נוכחים אנו לדעת שתכנית זו אינה תכנית הקונסטרוקציה של הגג אלא תכנית אדריכלית מוקטנת ללא קנה מידה. על כן יש ממש בדברי הנתבע שבהעדר תכנית תקנית, בנה את הגג על פי הידע שלו. מצד שני, היה על הנתבע להמתין עד לקבלת תכנית עבודה תקנית, ורק לאחר מכן להתחיל בביצוע העבודה. בנוסף, בעמוד השני של נספח 2 לכתב התביעה רשום שיש שיפוע 40% לגג, והיה על הנתבע לבקש הבהרות לעניין זה. 15. תקנה 7 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 קובעת שעל מגיש בקשה להיתר בנייה להגיש לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תכנית בנייה בקנה מידה של 1:100. בדרך כלל מקובל שאת תכניות העבודה משרטטים בקנה מידה של 1:50. בתיק שבפני לא הציגו הצדדים לא את הבקשה להיתר עם תכנית הגג בקנה מידה של 1:100 ולא את תכנית העבודה לביצוע שלד הגג בקנה מידה של 1:50. דבר זה מלמד שהנתבע לא קיבל מהתובעים או ממר שטרית את תכנית הגג כפי שהייתה בהיתר הבנייה ולא קיבל מהם את תכנית הגג לביצוע בקנה מידה של 1:50. 16. בתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), תשנ"ב-1992 נקבע בסעיף 4(1) שהפיקוח העליון יכלול, בין היתר, בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכלל התאמה לתכניות הקונסטרוקציה. לאור תקנה זו היה על המהנדס שטרית להמציא תכנית קונסטרוקציה של הגג, אך תכנית זו לא הוגשה לתיק בית המשפט. דבר זה מלמד אותנו שלא הייתה תכנית קונסטרוקציה לגג. על כן, מוזרים דברי מר שטרית שהוא תכנן את שלד הגג, במיוחד לאור דבריו שערך ביקור במקום לאחר בניית שלד הגג, ולא ראה שהמרווחים בין המרישים אינם לפי התכנית, ולא יכל לבדוק את השיפועים של הגג. כפי שציינתי לעיל, דבריו אלו של מר שטרית מעידים על אחת משתיים: או שהוא לא ביקר כלל בבניין בעת בניית השלד, או שהוא התרשל בעת הביקור במקום, שכן את המרווחים בין המרישים ניתן לבדוק בבדיקה פשוטה עם סרגל, ואת שיפוע הגג ניתן לבדוק לפי שיפוע הגמלונים של הגג, ללא צורך להמתין לחיפוי הגג. אילו היה מר שטרית בודק את שיפוע הגג לפני חיפוי הגג, אזי היה נחסכת ההוצאה של קניית רעפים חדשים וחומרי עבודה שנהרסו בפירוק הגג. המהנדס שטרית הוא שליחם של התובעים כלפי הנתבע, וכל מחדל שלו הוא למעשה מחדל שהתובעים כלפי הנתבע. 17. גם בדבריו של מר שטרית אין כל טענה כלפי חוזק שלד הגג או ששלד זה נבנה בניגוד לתקן. כל טענת מר שטרית כלפי השלד היא שהוא לא נבנה בשיפוע הנכון. 18. לאור האמור לעיל סבור אני שיש לחלק את האשם בין בעלי הדין, באופן שהתובעים נושאים ב-40% מהאשם שגרם לנזק, ואילו הנתבע נושא ב-60% מהאשם לנזק. שאלת הנזק: האם היה צורך לפרק את הגג: 19. המהנדס מטעם הנתבע והנתבע העידו שניתן היה לתקן את הגג, גם בלי לפרק את כל הקונסטרוקציה של הגג ובעלות של כ-6,500 ₪. לעומתם, טען מר שטרית שהיה צורך לפרק את כל הגג ולבנותו מחדש. מעדיף אני את עמדת הנתבע ומהנדס מטעמו על פני עמדת מר שטרית מהסיבות כדלקמן: עמדת מר שטרית יכול ובאה לחפות על מעשה רשלנות שלו או של התובעים בכך שמר שטרית לא ביקר בבניין בעת גמר שלד הגג, או שביצע את הפיקוח העליון בצורה רשלנית; עמדת מר שטרית באה לחפות על מעשה רשלנות שלו או של התובעים בכך שלא מסרו לתובע תכנית קונסטרוקציה של שלד הגג, אלא מסרו לו רק תכנית אדריכלית מוקטנת של הגג, שלא ניתן היה לקרוא בה כמעט כלום, לרבות את שיפוע הגג בכל צד וצד שלו; על מנת להגביה את הגג, היה צורך אך ורק להוריד את החיפוי ולהגביה את הקורה העליונה של הגמלונים ב-10 ס"מ. לשם כך לא צריך להרוס את כל הגג, כפי שהעידו הנתבע והמהנדס מטעמו. פירוק הגג: 20. לאחר שמר שטרית החליט לפרק את הגג, אכן פירקו התובעים את כל הגג. המעניין הוא שפירוק הגג לא נעשה על ידי מי שבנה את שלד הגג מחדש, אלא על ידי קבלן אחר. מהחומרים שקנו התובעים, לטענתם לבניית הגג מחדש, עולה שפירוק הגג נעשה תוך כדי הרס ניכר לחומרים שסיפק הנתבע לגג. מהתקן הישראלי שצירפו התובעים לתיק בית המשפט נראה שהחיבורים בין חומרי העץ לבניית שלד הגג נעשה באמצעות מסמרים. חיבורים אלו ניתן לפרק בלי לגרום להרס כללי של חומרי העץ בהם נבנה שלד הגג. על כן המסקנה הבלתי נמנעת היא שפירוק הגג נעשה תוך כדי הרס רב ללא כל הצדקה. 21. על מנת להגיע לממדי ההרס בעת פירוק הגג, יש להשוות את התמורה ששילמו התובעים לנתבע מול פירוק הגג, או הריסת הגג ובנייתו מחדש. התובעים שילמו לתובע את הסך 40,000 ₪ כולל מע"מ. התשלומים ששילמו התובעים עבור העבודות לבניית הגג מחדש, הינם כדלקמן: - למר עמי ברנס עבור בניית שלד הגג 19,720 ₪ - למר אלמג'ד עבור פירוק הגג וכיסויו מחדש 8,120 ₪ - חומרים 14,406 ₪ סה"כ 42,246 ₪ אם נחלק את שכרו של מר מאג'ד מחצית לפירוק הגג ומחצית לכיסוי הגג מחדש אזי ניתן לזקוף על כיסוי הגג מחדש את הסך 4,060 ₪, כך שעלות הקמת הגג מחדש מגיעה לסך 38,186 ₪, כאשר מתוך סכום זה עלות העבודה להקמת הגג מחדש מגיעה לסך 23,720 ₪. מהשוואת עלות העבודה מול עלות החומרים לבניית הגג מחדש עולה שבעת פירוק הגג הרסו התובעים או מי מטעמם את כל החומרים מהם בנה הנתבע את הגג, והיה צורך לרכוש כמעט את החומרים מחדש לבניית הגג. בכך למעשה הגדילו התובעים את נזקיהם, ולא עשו מאומה להקטנת נזקיהם, על ידי פירוק הגג בזהירות ראויה ושימוש בחומרים הבנייה שפירקו מהגג להרכבתו מחדש. חיזוק לכך ניתן למצוא בכך שהתובעים לא הזמינו לעדות את מר אלמג'ד אשר יעיד על פירוק הגג. הפיצוי תמורת תיקון הליקויים: 22. התובע היה מוכן לתקן את הליקויים בגג, אך הנתבעים סירבו לאפשר לו לעשות כן, למרות חובתם על פי סעיף 3 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974. לנתבעים אשם תורם למצב אליו נקלעו, וניתן היה לתקן את הגג בעלות של 6,500 ₪ אך התובעים הגדילו את נזקיהם. לאור זאת סבור אני שהתובעים אינם זכאים לכלל הפיצויים שהם טוענים בגין תיקון השיפועים בגג. 23. התובע היה מוכן לתקן את הגג על חשבונו. בהתאם לחוות הדעת של המהנדס מטעמו עלות התיקון ללא רווח קבלני מגיעה לסך 6,500 ₪ כולל חומרי בנייה ורעפים להשלמה. על כן זה הסכום לו זכאים התובעים לקבל מהנתבע הוא הסך 6,500 ₪, בקיזוז הסך 1,000 ₪ שתובע הודה בחקירתו שלא שילם אותו לתובע. סך כל הפיצוי מגיע לסך 5,500 ₪. 24. מאחר והתובע היה מוכן לתקן את הגג, לא אתייחס לחלוקת האחריות בין הצדדים, ככל שהדבר נוגע לסכום זה. פיצויים בגין עגמת נפש: 25. התובעים תבעו פיצויים נוספים בסך 15,000 ₪ בגין עיכוב בביצוע השלמת הבית, הוצאות שכר דירה בתקופה זו, עגמת נפש, סבל נפשי, אבדן הנאה טרחה והתרגזות. 26. התובעים לא הניחו תשתית ראייתית לזמן העיכוב והנזק שנגרם להם בגין כך, לא מסרו פרטים בדבר דמי השכירות והזמן בו נאלצו לשכור דירה בגין תקופת תיקון הגג ופרטים נוספים. בנוסף, לתובעים יש תרומה רבה למצב אליו נקלעו. 27. על כן יש לדחות את תביעת התובעים בראש נזק זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע כדלקמן: את הסך 5,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (18.1.11) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. את סכום האגרה יש לחשב על הסך 5,500 ₪ הנ"ל; שכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. בניהסטיה מהיתר בניה