תביעה ותביעה שכנגד הסבות סביב הסכם שכירות שנכרת בין התובעים לנתבעת אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 1997 השכירו התובעים לנתבעת שטח של 25 מ"ר שבבעלותם במקרקעין הידועים כחלקה 43 בגוש 17472 בכפר משהד. המושכר ממוקם בתוך מבנה בקומת קרקע והוא שימש את הנתבעת להצבת ציוד תקשורת. כמו כן, אין חולק כי על גג המבנה קיים תורן אנטנה השייך לחברת התקשורת "פלאפון" וכחלק מהסכם השכירות ניתנה גישה לנתבעת להשתמש באותו תורן. התביעה הוגשה על ידי התובעים לתשלום דמי שכירות בעבור השנה 2010 וכן לפיצויים בגין נזקים שגרמה שריפה שאירעה במבנה בשנת 2009, כפי שיפורט להלן. התביעה שכנגד הינה להחזר דמי שכירות ששילמה הנתבעת בשנת 2009 וכן בעבור לנזקים שנגרמו לציוד שהחזיקה הנתבעת במושכר וניזוק. כן ביקשה הנתבע לפצותה בגים חשבון חשמל בו חויבה על צריכה שנעשתה על ידי התובעים לאחר סיום היחסים החוזיים. כן מבקשת הנתבעת החזר בגין תשלומי ארנונה בתקופה בה נמנע ממנה השימוש. טענות הצדדים ביתר פירוט התובעים טוענים בכתב התביעה כדלקמן: 5.1 בתאריך 5.2.2009 אירעה שריפה במבנה בכלל ובמושכר בפרט דבר אשר גרם לנזקים למבנה ולמושכר. השריפה הוצתה על ידי אנשים אלמונים, הייתה מכוונת ובוצעה כאות מחאה על אופן עיסוק הנתבעת ומיקום מכשיריה באזור מגורים הומה אנשים. 5.2 התובעים הגישו תלונה למשטרה, והודיעו לנתבעת על השריפה וביקשו ממנה לתקן את הנזקים אשר נגרמו כתוצאה ממנה. ואכן נציג מטעם הנתבעת נפגש עם התובע והגיע להסכמות על פיה ישלח שמאי מטעמה לבדיקת היקף וגודל הנזקים שהותירה השריפה, אך בהיות השמאי מטעם הנתבעת, ומשרת האינטרסים שלה, מזער את נזקי המבנה ואף איפסם. 5.3 התובעים טוענים כי לא הייתה כל מניעה לתקן את הנזקים למבנה אך הנתבעת בשל עקשנות ו/או התעלמות ו/או מסיבות שאינם ידועות לתובעים הובילה לכך שהמבנה לא תוקן ומכשיריה לא תוקנו. 5.4 הנתבעת החזיקה ומחזיקה במושכר עד למועד הגשת התביעה ועל כן זכאים הם לדמי שכירות בעבור שנת 2010 בסך של 69,000 ₪ נומינאלי. 5.5 כן על הנתבעת לפצותם בגין הנזק למבנה בסך של 19,000 ₪. הנתבעת טוענת בכתב הגנתה את הטענות כדלקמן: 6.1 הנתבעת מאשר שהיא שוכרת שטח של 25 מ"ר הנמצאים קומת קרקע בתוך מבנה השייך לתובעים. כן מאשרת הנתבעת כי הציבה אנטנות על תורן שהוצב על ידי חבר פלאפון. 6.2 במהלך השנים ובעיקר בשנת 2008 החלו התובעים לבוא בדרישות כספיות ולהפעיל מערכת לחצים על חברת פלאפון ואף על הנתבעת בגין נזקים אשר נגרמו לטענתה למבנה בו נמצא המושכר סשל התקנת התורן. התובעים לא היססו מלהעלות דרישות כספיות מופרזות ומופרכות לשם תיקון נזקים לכאוריים אלו. 6.3 הנתבעת סירבה לשאת בתשלום כלשהו הואי ולא היא התקינה את התורן ואחזקתו אינה באחריותה. למיטב ידיעת הנתבעת חברת פלאפון שילמה לתובעים סכומים כספיים ניכרים בגין הנזקים הנטענים. 6.4 הנזקים הנטענים למבנה לא תוקנו על ידי התובעים בטרם אירוע השריפה. 6.5 ביום 5.2.2009 פרצה שריפה במושכר עליה למדה הנתבעת מאחר והאתר הפסיק לפעול. הנתבעת ערכה בירור מיידי עם התובע והוא מסר כי ארעה שריפה והיא כובתה על ידו ועל ידי אחרים באופן עצמאי. עוד מסר כי כי לדעתו השריפה אירעה בשל הצתה מכוונת. 6.6 הנתבעת ביקשה לשלוח נציגים מטעמה באותו יום על מנת לאמוד את גובה הנזקים שנגרמו למבנה ולמכשירים אך התובע דחה אותם בתירוצים דחוקים של קוצר זמן ונמע מלהיפגש איתם. 6.7 מספר ימים לאחר מכן כשנפגש התובע לבסוף עם נציגי הנתבעת מצאו כי עיקר הנזק הוא לכבלים החיצוניים של הנתבעת המונחים על קיר חיצוניים כאשר הצטבר פיח ושאריי שריפה על קיר המבנה. 6.8 במהלך אותה פגישה החל התובע על נזקים אחרים שאינם קשורים לשריפה וכן להעלות דרישות ותביעות כספיות שונות ומופרכות. עוד החל להצביע התובע על נזקים וסדקים בגג וקירות המבנה אותם סדקים אשר נגרמו כתוצאה מהנחת התורן על גג המבנה, אותם התובעים לא תיקנו וקיבלו עליהם פיצוי זה מכבר על ידי חברת פלאפון. 6.9 עוד ביקש התובע כי הנתבעת תשתתף בעלות הקמת גדר היקפית ומערכת אבטחה, עלות אשר נשאה בה חברת פלאפון. התובעים ביקשו להיפרע פעם נוספת עלות זו. 6.10 למרות הדרישות המופרזות של התובעים נציגי הנתבעת היו נכונים לתקן את נזקי השריפה. לצורך כך שלחה מספר פעמים הנתבעת נציגים מטעמה על מנת שיבצעו עבודות תיקון אך כניסתם לא הותרה לאתר. 6.11 בפגישה נוספת שנערכה בין הצדדים הוסכם על מינוי שמאי. לאחר מכן ביקר שמאי וביצע הערכה של הנזקים. חוות דעתו הועברה לידי התובעים אך למרות הסיכום עימם המשיכו התובעים לסרה לתת גישה לנציגי הנתבעת לאתר ולמושכר. 6.12 חוסר תום ליבם של התובעים קיבלה משנה תוקף נוכח העובדה כי הנתבעת שילמה את דמי השכירות לשנת 2009 מראש. למרות מכתבים שנשלחו לתובעים הם המשיכו לעמוד בסירובם. 6.13. בסוף שנת 2009 הודיעה הנתבעת על ביטול הסכם השכירות. 6.14 על אף שהנתבע לא עשתה שימוש באתר מאז השריפה היא קיבלה חשבון חשמל בסך של 12,267.79 ₪ המתייחס לחודשים 4 - 6 2010. לאחר מכן ביקשה הנתבעת לבטל את רישום המונה על שמה אך התובעים מנעו גישה מטכנאי חברת החשמל. 6.15 הנתבעת ביקשה אף לפנות את הציוד מהמושכר אך התובעים בבריונות שלא תתואר מנעו ממנה לעשות כן. ביום 29.5.2013 נשמעו עדויות מטעם הצדדים. מטעם התובעים העידו התובע והמומחה מטעו מר טלמן יגאל. מטעם הנתבעת העידו שמאי מר שחם מיכאל, מר עופר מירן ומר אילן זוהר. בפתח ישיבת ההוכחות ביקש בא כח התובעים לאחד תובענה זו עם תביעה כספית נוספ שהוגשה על ידי התובעים כנגד הנתבעת. אולם לאחר דין ודברים הוא מחק את הסעד הכספי בתביעה הנוכחית וויתר על בקשתו לאחד את התובענות. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות שהובאו לפני לרבות העדויות הנני סבור כי דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל באופן חלקי כפי שיפורט להלן. אני מקבל את הטענה כי התובע מנע מאנשי הנתבעת להגיע למושכר לתקן את נזקי השריפה וכן לבחון את נזקי הציוד, שלא כדין כל זאת בניסיון לסחוט מהם כספים שאינם מגיעים לו בדין. בכך הפרו התובעים את הסכם השכירות הפרה יסודית. עדות התובע עשתה עלי רושם בלתי אמין. עדותו הייתה עדות מתחמקת ומפותלות. עובדות שאמורות להיות בלתי שנויות במחלוקת מצא לנכון התובע להכחיש בחקירתו. התובע נשאל בחקירה הנגדית לדוגמא האם נכון כי קיבל את דמי השכירות בעבור שנת 2009 מראש. בתחילה השיב בעמ' 11 ש' 12 : "איזה שנה מראש? איך?". כשנשאל שוב השיב ש' 16: "יש הסכם כל סוף שנה הם משלמים שנה מראש". עד שלבסוף הודה "נכון שלפני השריפה הם שילמו לי עבור כל שנה" (ש' 18 - 19). דוגמא נוספת היא העובדה שהנתבעת שלחה לתובע מספר מכתבים בהם התריעה כי הוא אינו מאפשר לנציגיה לגשת למושכר. המכתב הראשון היה מיום 9.2.2009 בו נכתב על ידי הנתבעת לתובע: "להפתעתנו הרבה הודעת לנציג חברתנו כי לא תאפשר לנו לבצע את העבודות הנדרשות." המכתב מוען ישירות לתובע. על מכתב זה השיב בא כוחו של התובע דאז עו"ד אחמד אבו נאג'י. למרות זאת כשנשאל על המכתבים השיב התובע בעמ' 12 ש' 4: "לא נכון. לא קיבלתי." כשנשאל האם בא כוחו קיבל את המכתב השיב תשובות סותרות ומתחמקות (ש' 6): "לא. לא יודע. יכול להיות שהעורך דין קיבל. לא יודע." כשנשאל על ידי כיצד עו"ד אבו נאג'י השיב למכתב של הנתבעת השיב תשובת מפתיעה אשר כל מטרתה לחלץ את עצמו מהפינה שהכינס את עצמו אליה (ש' 11): "אבו נאג'י עובד איתם." מאידך כאשר מתן תשובה לשאלות מסוימות לא היה בהן משום הסתכנות במתן תשובה לא נוחה לא הייתה לתובע בעיה לאשר את העובדות שבבסיס השאלה. כך נשאל התובע אם קיבל את המכתב המודיע על ביטול ההסכם. על כך השיב "מכיר את זה" (עמ' 12 ש' 16). כל כשנשאל האם ידוע שלנתבעת זכות לבטל את ההסכם ללא כל סיבה השיב "נכון" (עמ' 12 ש' 19). התרשמתי כי מדובר בתובע ערמומי אשר ניסה בכל מאודו להרחיק את עצמו מכל ראיה שתצביע כי הוא מנע כניסת נציגי הנתבעת. המפליא הוא שתצהיר עדות ראשית מצא לנכון אותו עד להתייחס לאותן התכתבויות בסעיפים 6 - 8 שם הוא אף מפנה למכתב בא כוחו עו"ד אבו נאג'י. על כן לא ברור כעת מדוע הפך התובע את עורו והאשים את עו"ד אבו נאג'י כי הוא עו"ד של הנתבעת. ההפכפכות שאפיינה את עדות התובע אינה מאפשרת לי לתת אימון בעדותו. התנהגות זו של התובע חזרה על עצמה כאשר עומת עם טענת חברת החשמל לפיה הוא לא אפשר לנציגה להיכנס על מנת לנתק את המונה של הנתבעת לאחר ביטול הסכם השכירות. במכתב ששוגר לתובע ביום 14.9.2010 מחברת החשמל הוזהר כי במידה ולא יאפשר ניתוק המונה יועבר המונה על שמו (נספח ח' לתצהירי הנתבעת). כמובן משמכתב זה לא היה נוח לתובע הוא הכחיש כי קיבל אותו (עמ' 12 ש' 27 - 28). בהמשך אף סיפק הסבר מסופק לפיו ייתכן והמכתב הלך למישהו אחר כי יש הרבה סולימאן עבד אלחילם (שם ש' 30). עדותו של עד זה בכל הקשור לסדקים שהופיעו במבנה אף היא הייתה עדות מפותלת אשר גילתה טפח והסתירה טפחיים. הסתבר כי התובע תבע מחברת פלאפון נזקים שאירעו למבנה ואף קיבל פיצוי ממנה כפי שאישר (עמ' 9 ש' 16 - 17). למרות זאת הוא לא מצא לנכון להצהיר על כך במסגרת תצהיר עדות ראשית או במסגרת כתב תביעתו. עוד טען התובע כי כל שנה שנתיים נציגי חברת פלאפון היו מתקנים את הסדקים וכי בשנה שבה אירעה השריפה היו סדקים (עמ' 10 ש' 21 - 21). עוד אישר התובע כי התורן גרם להופעת סדקים במבנה (עמ' 9 ש' 14 - 15). אולם כשנשאל התובע איך הוא יודע אם הסדקים מהשריפה ולא מהתורן לפתע הזדעק והתרעם על השאלה שהרי תשובה לכך ברורה וכך העיד (עמ' 10 ש' 26): "איך מהתורן? בחדר שאני ישן היו סדקים ונכנסו מים ובגלל זה קרו נזקים." אולם התובע לא השכיל להביא בדל ראיה לקיום סדקים בכלל ולהופעתם בעקבות השריפה בפרט. כל שהוצג הוא תמונות של הכבלים של הנתבעת על הקיר החיצוני שרופים. יתרה מכך, התובעים חלקו על חוות דעת השמאית שהציגה הנתבעת אודות הנזקים הנוסעים מהשריפה אך לא מצאו לנכון לחקור את עורך חוות הדעת בבית המשפט וחוות דעתו הוגשה לתיק בית המשפט ללא סייג. אותו מומחה ציין בסייפא לחוות דעתו: "להערכתנו אין קשר בין הנזק נשוא התביעה וטענת בעל הנכס והערכתנו משקפת את היקף הנזק שנגרם בארוע נשוא התביעה." גם עיון בתמונות השריפה מצביע כי מדובר באש נקודתית אשר התמקדה רק באותם כבלים. המומחה אף מציין בחוות דעתו כי לא נגרם נזק לחדק התקשרות המושכר. לכן אין זה סביר כי יגרמו סדקים כפי שניסה התובע לטעון. מאידך עדי הנתבעת עשו עלי רושם אמין ואני מקבל את טענתם כי התובע לא איפשר לנציגים לכנס לאתר. עדותם לא נסתרה ולא התגלו בה פרכות או חוסר מהימנות כפי שהתגלה בעדות התובע. עדותו של מר אילן זוהר לפיה התובע התחמק מקביעת פגישה לאחר השריפה הייתה אמינה עלי. על פי עדות זו לאורך כל היחסים החוזיים התובע העלה חדשות לבקרים תביעות כספיות שונות ומשונות. עובדים ששלח עד זה לאתר על מנת לבצע תיקונים לא התאפשרה כניסתם על ידי התובע. מניעת נציגי הנתבעת להיכנס לאתר מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות. תנאי בסיס בהסכם השכירות היא העמדת המושכר לרשות השוכר. לכן מניעת גישה מהשוכר למושכר חותרת תחת אושיות ההסכם ולכן הודעת הביטול שנשלחה על ידי הנתבע תלאחר אין ספור התראות הייתה הודעה כדין. למעלה מהצורך אציין כי לנתבעת עמדה זכות לבטל את הסכם השכירות בכל עת, גם ללא קשר להפרה, ולכן גם מסיבה זו אין תקומה לתביעת התובעים לתבוע דמי שכירות בעבור שנת 2010. בשים לב לכך, דין תביעת התובע לקבלת דמי שכירות להידחות. כמו כן דין התביעה בכל הקשור להשבת דמי שכירות מיום השריפה ועד לסוף שנת 2009, המועד בו בוטל החוזה להתקבל. כך לגבי דמי הארנונה ששולמו במשך אותה תקופה. בנוסף דין התביעה שכנגד באשר לצריכת חשמל לאחר ביטול החוזה אף היא להתקבל שכן באותו מועד היה האתר בחזקת התובע והוא אמור לשאת בנטל צריכת החשמל. אין מחלוקת גם שבאותה תקופה מכשירי הנתבעת לא פעלו ולא הייתה צריכת חשמל על ידה. נותר להכריע בשאלה האם הנתבעת זכאית לפיצוי בעד הציוד שהושאר בשטח. התובע טוען בהקשר זה כי שריפה נוספת אירעה באתר שכתוצאה ממנה ניזוק הציוד. כמו כן, במהלך השריפה אנשים שהיו במקום פרצו לחדר ופינו את הציוד. על פי חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת הציוד נמצא במזבלה בקרבת מקום. אומר מיד כי סיפור השריפה הינו סיפור מפוקפק ביותר. על הציוד לא נמצאו סימני שריפה כלשהם כפי שהמומחה מטעם התובעים מאשר. לא הובאו עדים נוספים על עדותו המפוקפקת של התובע. לא הוצג אישור משטרה או מכבי אש. התובע אישר בתחילת עדותו כי חברת פלאפון גידרה את המתחם והציבה אמצעי אבטחה. אולם בהמשך כשנשאל על השריפה השניה שינה עדותו וטען כי רק מחצית מהמתחם מגודר. בשים לב לכך על גריסה זו רובצת עננה כבדה של אי אמירת אמת. יחד עם זאת, הנתבעת לא הציגה די ראיות להוכיח את גובה הנזק שנגרם לציוד. המדובר בציוד ישן אשר מומחה מטעם הנתבעת שם אותו כציוד חדש. יתרה מכך, מומחה הנתבעת כלל לא בדק את הציוד ותקינותו במעבדה אלא ערך בדיקה ויזואלית. לחוות העת מטעם מומחה הנתבעת אף לא צורפה הצעות מחיר עליהם הסתמך. לכן דין התביעה שכנגד בראש נזק זה להידחות. בגין חוסר האפשרות להוציא את הציוד במשך שנתיים וחוסר האפשרות להשתמש בו מבקשת הנתבעת סך של 50,000 ₪. לא הוכח על ידה נזק בפועל בשל כך וכיצד ביצעה את החישוב לכן אני דוחה את התביעה שכנגד בראש זה. הנתבעת טוענת כי שילמה ארנונה בסך של 9,086 ₪ בשנת 2009. המצהיר מטעם הנתבעת לא נחקר על הצהרה זו ולכן אני מקבלה כאמת למרות שלא צורפה אסמכתא על כך. בשים לב לכך, אני דוחה את התביעה ומקבל את התביעה שכנגד ומחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: א. החזר דמי שכירות בעבור שנת 2009 בסך של 75,773.67 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה קרי מיום 9.7.2009 ועד התשלום המלא בפועל. ב. בגין חשבון חשמל בתקופה שלאחר ביטול ההסכם בסך של 12,667.79 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.6.2010 ועד התשלום המלא בפועל. ג. סך של 9,086.40 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.7.2009 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד בהוצאות הנתבעת בתביעה ובתביעה שכנגד בסך של 25,000 ש"ח. חוזה שכירותחוזהשכירותתביעה שכנגד