עקב שגגה שנעשתה בתום לב נשמט משם הרשימה שמו של המועמד שבראש הרשימה, ומדובר בליקוי שניתן לתקנו לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בעוד המשיב דחה את בקשת העותרות לתיקון שמות הרשימות בטענה שלא מדובר בליקוי הניתן לתיקון על פי החוק. זהו למעשה שורש המחלוקת בין הצדדים - האם מדובר ב"ליקוי" שעל פי החוק שניתן לתקנו אם לאו. כך העותרים 1-2 עתרו כנגד החלטת המשיב הדוחה את בקשתם לתקן את שם הרשימה מ"כן גבעתיים" ל"כן גבעתיים בראשות ראובן בן שחר" (שהוא ראש העיר המכהן כיום). לעומתם, העותרים 3-4 עתרו כנגד החלטת המשיב שדחה את בקשתם לתקן את שם הרשימה מ"גבעתיים שלנו" ל"גבעתיים שלנו בראשות רן קוניק" (שכיהן כיו"ר האופוזיציה במועצה היוצאת). העותרים טענו שעקב שגגה נשמטו שמות המועמדים שבראשות הרשימה משם הרשימה, כאשר השם המלא היה הכינוי שבו התמודדו הסיעות בבחירות הקודמות, כינוי שעשו בו שימוש במהלך השנים האחרונות. העותרים מדגישים את עמידתם בלוח הזמנים של החוק ואת תום לבם וטוענים שההחלטה שלא להתיר את התיקון הנה בלתי סבירה ופוגעת בהן באופן קיצוני, כאשר מדובר בטעות וליקוי שניתן לתקן לפי החוק. לעומתם, המשיב טוען כי מדובר בהחלטה סבירה שאין להתערב בה ולא מדובר ב"ליקוי" על פי החוק שניתן לתקן, כאשר יש להקפיד על דרישות חוקי הבחירות לאור חשיבות השמירה על טוהר הבחירות ותקינותן. דיון לטעמי, דין העתירות להידחות, כאשר עם כל ההבנה לעותרים, לא ניתן לקבל את העתירות ולקבוע שהחלטת המשיב אינה סבירה, אלא מדובר בהחלטה סבירה ומתבקשת מלשון החוק. ראשית, יש להזכיר מושכלות יסוד כי פרשנות חוקי בחירות דורשת הקפדה על דרישות החוק ומילוי קפדני שלהן, גם אם טכניות, להבטחת טוהר בחירות ותקינותן וכדי ליצור ודאות, למנוע ספקות, ולהעמיד את כל הרשימות המתמודדות על בסיס של שוויון, דבר שיסייע לניהול תקין ומהיר של הליכי בחירות וללא ויכוחים מיותרים (בג"צ 5769/93 ד"ר חמזה נ' פקיד הבחירות בשעב (25/10/93) בג"צ 6738/98 פרופסור הרצברג נ' פקיד הבחירות משרד הפנים ב"ש (19/11/98). שנית, לפי סעיף 41(ב) לחוק "אין להחליף או להוסיף מועמדים ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה ואין להביא בה שינויים אחרים, אלא אם כן הוחלף או נוסף מועמד...". דהיינו, הכלל החד משמעי הינו שאין לעשות כל שינוי ברשימת המועמדים. סעיף 35 לחוק עוסק ברשימת מועמדים, כאשר על פי סעיף 35(ג) לחוק רשימת מועמדים המוגשת צריכה להיות מוגשת "כשכל הפרטים ממולאים כראוי וכינוי הרשימה ושמות המועמדים מפורשים כסדרם". האפשרות הקיימת בחוק לתיקון ליקוי מצויה בסעיף 40 לחוק שלהלן לשונו: "הוגשה רשימת מועמדים שלא בהתאם לפרק זה, יודיע מנהל הבחירות, לא יאוחר מהיום ה-26 שלפני יום הבחירות, לבא-כוח הרשימה ולממלא מקומו של הליקוי, והם רשאים לתקן את הליקוי לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות; היה בין החותמים על רשימת מועמדים מי שלא היה זכאי לבחור, ייחשב הדבר לליקוי, אולם מספר בלתי מספיק של חותמים פוסל את הרשימה". בהמשך, לפי סעיף 41 לחוק, מנהל הבחירות צריך לאשר, לאחר התייעצות עם ועדת הבחירות את רשימות המועמדים הן שהוגשו כהלכה והן שתוקנו לפי סעיף 40. אין מחלוקת בין הצדדים שניתן לתקן ליקויים וזאת הן ביוזמה של מנהל הבחירות והן ביוזמה של המועמדים. המחלוקת בין הצדדים למעשה מתמקדת בשאלה האם במקרים דנן מדובר ב"ליקוי" הניתן לתיקון. לטעמי, עדיפה עמדת המשיב שלא מדובר ב"ליקוי" שניתן לתיקון. ליקוי יכול להיות טעות טכנית כמו שגיאה באיות השם או בתעודת הזהות. ליקוי יכול להיות גם יציר החוק כפי שנאמר בסעיף 40 לחוק שאם בין החותמים על רשימת המועמדים היה מי שלא היה זכאי לבחור ייחשב הדבר לליקוי. ליקוי הוא פגם שיש לתקנו הדורש תיקון מבחינת קיום הבחירות. מלשון סעיף 40 לחוק עולה שליקוי הינו הגשת רשימת מועמדים שלא בהתאם לפרק זה והפרק הנ"ל עוסק ברשימות המועמדים הכולל את כינוי הרשימה שיש להגישו במועדים הקבועים בחוק, כאשר תיקון שם הכינוי איננו ליקוי לפי החוק, שכן לא מדובר בהגשת רשימת מועמדים שלא בהתאם לפרק זה. דהיינו, כינוי הרשימות שהוגשו עומדים בדרישות פרק ד' לחוק הבחירות והן רשימות כשירות שלא נפסלו, ולכן לא נפל בהם כל ליקוי על פי החוק שניתן לתקנו והרצון של המועמדים לשנות את כינוי הרשימות אינו מהווה ליקוי לפי החוק. בבג"צ 686/78 אבן נ' פקיד הבחירות לפתח תקוה (31/10/78) נאמר ע"י הנשיא שמגר כי סעיף 41א(ב) לחוק בא לקבוע סוף פסוק לטיפולה של רשימה במועמדיה. כן נאמר כי ניתן להסיק מהחוק כי ליקוי הוא בגדר כל חריגה או אי קיום של הוראות פרק ד' הדנות בהגשת רשימות מועמדים. מדובר בהוראות על פי חוק הבחירות שלא ניתן להתנות עליהן ומטרתן להבטיח את זכות הבוחר ואין נפקא מינה אם הדבר נעשה בתום לב (רע"א 414/94 מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדיס (21/7/94)). ליקוי אינו תיקון של כינוי הרשימה כפי שמבוקש במקרה זה. שמות רשימות המועמדים כפי שהוגשו "כן לגבעתיים" ו"גבעתיים שלנו" אין בהן כל פגם כשלעצמם ואין בהן כל ליקוי והן כשירות כשלעצמן, שכן הכינויים הללו יכולים להישאר ככינויים לבחירות ואינם פגומים מבחינת קיום הבחירות. זאת ועוד, כאמור בסעיף 41א(ב) לחוק יש איסור מפורש לעשות שינויים ברשימת המועמדים לאחר שהוגשה רשימת המועמדים לפי סעיף 35 לחוק ורשימת מתמודדים כוללת גם את כינוי הרשימה. כך בעת"מ 409/08 סיעת אשדוד מנצחת בראשות צבי צילקר נ' משרד הפנים (30/10/08), דן כבוד השופט הנדל (בהיותו סגן נשיא בבית המשפט המחוזי בב"ש) בעתירה שבה התבקש לתקן את שם הרשימה ולהוסיף לשם הרשימה "אשדוד מנצחת" את המילים "בראשות צבי צילקר". כבוד השופט הנדל ציין בפסק הדין את אי התערבות ביהמ"ש בענייני בחירות, ומדגיש שביהמ"ש לא אמור לנהל את הבחירות אלא תפקיד זה מוטל על מנהל הבחירות ושיש להקפיד על מועדי החוק ועל תנאיו כדי לא לגרום לאי שוויון בבחירות ולפגוע בניהול התקין, כאשר גישה אחרת עלולה לא רק להוביל לאי שוויון אלא לאי בהירות בציבור, מצב שעלול לפגוע באמינות הבחירות, תוך ציון שמקובלת עליו טענת העותרת שפעלה בתום לב אך אין בכך לגבור על הוראת הדין בכל הקשור לתפקידו של מנהל הבחירות. כשם שיש להקפיד על המועדים בחוק יש להקפיד על הוראת הדין הנוגעות להגשת רשימות ולכך חשיבות רבה בהבטחת טוהר הבחירות ותקינותן (בג"צ 6735/98 ממן נ' פקיד הבחירות של הרשות המקומית בזכרון יעקב (19/11/98)), תוך ציון ע"י כבוד השופט אור שבדר"כ לא יהיה צידוק לדון בטענות בעלות אופי עובדתי טהור במסגרת ערעורי בחירות. הניסיון ל"תקן" את ההשמטה הינו ניסיון לעקוף את האיסור שבחוק שבסעיף 41א(ב) לחוק תוך התעלמות מלוחות הזמנים שנקבעו בחוק שהעותרות לא עומדות בהן, שכן סעיף זה אוסר שינוי בכינוי הרשימה לאחר המועד שהוגשה הרשימה. העותרות טוענות שמדובר בשגגה שנפלה בתום לב ושניתן להסיק זאת מתצהירי העותרים ומהנסיבות הספציפיות של המקרים בהתחשב בשימוש הנרחב שנעשה בעבר בשם המלא, ברם פקיד הבחירות אינו בוחן כליות ולב והוא אינו אמור לבדוק בכל מקרה את הנסיבות והעובדות, לנהל חקירות, הוכחות ובדיקות ולהחליט בכל מקרה על נסיבותיו העובדתיות האם מדובר בשגגה שנפלה בתום לב או לא (כשבעניין זה רק אעיר שתמוה כיצד שני מועמדים נכבדים ראש העיר המכהן ויו"ר האופוזיציה המכהן, שניהם משמיטים את שמם מכינוי הרשימה). הדבר יגרום ל"מדרון חלקלק" לאנדרלמוסיה, להצפת בקשות שכאלה (והראיה שאפילו בתיק שלנו מציין המשיב 3 שהוא ראה את בקשת המשיב 1 ובעקבותיה גילה את טעותו והוגשה בקשתו) ועלול לפגוע פגיעה של ממש ביציבות, בוודאות, בשוויון, בניהול תקין ובטוהר הבחירות ולהעמיד את מנהל הבחירות בדרישות ובלחצים שאין מקום להעמידו בהן. לאור כל האמור לעיל העתירות נדחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. תום לבגג