עתירה כנגד החלטת מנהל הבחירות בעיריית בתל אביב שדחה את בקשת העותרת לעשות שימוש באותיות א.מ.ת (3 אותיות) כאותיות אותן תישא העותרת בפתקי ההצבעה בבחירות המוניציפאליות העתידות להתקיים ביום 22/10/13, ומבוקש לבטל החלטה זו ולקבוע כי אותיות א.מ.ת יאושרו לשימושה של העותרת 1 בבחירות אלו. בעתירה נטען כי מפלגת העבודה החליטה להריץ שתי סיעות בת בעיר תל אביב יפו. האחת - תל אביב 1 בראשות רון חולדאי (להלן: "סיעת ת"א") והאחרת - העותרת 1 (להלן: "העותרת"). העותרת היא סיעה במועצה היוצאת וביום ההזדהות הזדהה עימה חבר המועצה היוצאת שמואל מזרחי בהתאם לסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). ביום 17/9/13 הוגשו שתי הרשימות הנ"ל, כשעל סיעת ת"א היה חתום ב"כ הסיעה בכנסת חה"כ יצחק הרצוג ועל סיעת העותרת היה חתום מר שמואל מזרחי - חבר המועצה. העותרת ביקשה לקבל את האותיות א.מ.ת לאחר שקיבלה על כך את אישור ב"כ הסיעה בכנסת - חה"כ הרצוג בהתאם לסעיף 39(ג) לחוק ובקשתה סורבה ונדחתה ע"י המשיב 1 עקב אי עמידה בתנאי סעיף 39(ג) לחוק. למעשה שורש המחלוקת בין הצדדים הינו היחס והפרשנות של סעיפים 39(א) ו-39(ג) לחוק, שלהלן הנוסח שלהם (ביחד עם סעיף 39(ב)): "(א) כל רשימת מועמדים תישא כינוי עם אות או עם שתי אותיות שונות של האלף-בית העברי, להבדילה מרשימות מועמדים אחרות. (ב) סיעה מסיעות הכנסת או המועצה היוצאת, זכות עדיפות לה לסמן את רשימתה בכינוי, באות או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם הייתה מסומנת רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת או למועצה היוצאת; שתי סיעות או יותר של הכנסת או של המועצה היוצאת, בין שהתאחדו לסיעה אחת ובין אם לאו, המגישות רשימת מועמדים אחת, זכות עדיפות להן לסמן את רשימתן בכינויים או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היו מסומנות רשימות המועמדים שלהן בבחירות לכנסת או למועצה היוצאת, והוא אף אם המספר הכולל של האותיות עולה על שתיים. (ב1) למפלגה זכות עדיפות לסמן את רשימתה בכינוי שהוא שמה הרשום בפנקס המפלגות ובאות שצוינה כאותה הסימון של המפלגה בהודעה ליושב ראש הכנסת לפי סעיף 36. (ג) לא תישא רשימת מועמדים את הכינוי, האות או האותיות, כולם או מקצתם, שבהם הייתה מסומנת רשימת מועמדים של סיעה מסיעות הכנסת או המועצה היוצאת, או שמפלגה הייתה מסומנת בהם, אלא בהסכמתו בכתב של בא-כוח אותה סיעה או אותה מפלגה, ואם התאחדה אותה סיעה עם סיעה אחרת - בהסכמתו בכתב של בא-כוח הסיעה המאוחדת". טענות העותרת לטענת העותרת, הזכות לקבל את השימוש בכל שלושת האותיות א.מ.ת מכוח הסכמת הסיעה בכנסת בהתאם לסעיף 39(ג) לחוק, שאינו כפוף לסעיף 39(א), ולכן היא אינה מוגבלת לשתי אותיות בלבד. לטענת העותרת מלשון סעיף 39(ג) עולה שהמחוקק התכוון לאפשר לרשימת מועמדים לקבל יותר משתי אותיות מסיעה בכנסת שכן כתוב "כולם או מקצתם" ולא "אות אחת או שתיים". לטענתה, המחוקק תיקן את החוק ובמסגרת תיקון מס' 3 השמיט את המילים: "את האות או את צירוף שתי האותיות" ובמקומן כתב "האות או האותיות, כולם או מקצתם", דהיינו אין במקרה זה הגבלה לשתי אותיות בלבד. כן טוענת העותרת, פשרשנות המגבילה את האותיות של סיעה בכנסת לשתי אותיות בלבד תגרום לחוסר שוויון בין סיעות שיש להם שתי אותיות לסיעות שיש להן 3 אותיות, וכי סעיפים 39(ב)-(ד) הם הסדרים ספציפיים הגוברים על סעיף 39(א) שהוא כללי. כן נטען כי, לשון החוק והרציונל מתיישבים עם פרשנות העותרת, ולעותרת הזכות לקבל את השימוש בכל שלושת האותיות מכוח היותה רשימה של הסיעה בכנסת לפי סעיף 39(ב) לחוק, שכן יש לראות בה רשימה של הסיעה בכנסת למרות שב"כ הסיעה לא חתם על הרשימה. טענות מנהל הבחירות לטענת המשיבים, אין כל פגם בהחלטה, מדובר בהחלטה סבירה ואין להתערב בה כאשר סעיף 39(א) לחוק גובר ולכן גם אישור של בא-כוח סיעה מסיעות הכנסת או אישור של בא-כוח סיעה של מועצה יוצאת אינו גובר על הוראת המחוקק בסעיף 1. לטענת המשיבים, העותרת היא רשימת מועמדים המוגשת על ידי סיעה של המועצה היוצאת בעוד תל אביב 1 בראשות רון חולדאי היא רשימה המוגשת על ידי סיעת מסיעות הכנסת, ולכן ומשסעיף 39(ב) מתייחס לסיעה מסיעות הכנסת או לסיעה מהמועצה היוצאת שסומנה בבחירות במועצה היוצאת העותרת בענייננו, אינה עונה על ההגדרות האלה ולכן סעיף 39(ב) אינו רלוונטי לגביה. כן נטען, החריג הקבוע בסעיף 39(ג) הקובע כי ניתן בהסכמת ב"כ הסיעה לקבל את האותיות מתייחס לקבלת אותיות תפוסות ולא לקבלה של יותר משתי אותיות. דיון לטעמי, דין העתירה להידחות, שכן לא ניתן לקבוע שפרשנות המשיבים את החוק אינה סבירה ואינה תואמת את לשון החוק ולכאורה זו אף הפרשנות המתבקשת. סעיף 39(א) לחוק הינו סעיף החל על כל רשימת מועמדים, וזאת כל זמן שלא נאמר אחרת וכל זמן שסעיף זה לא סוייג או הוכפף לחריגים. לפי סעיף 39(א) כל רשימת מועמדים תישא כינוי עם אות אחת או שתיים ואין אפשרות לכינוי עם שלוש אותיות או יותר. דהיינו זהו הכלל אלא אם הוחרג כלל זה וסוייג בצורה ברורה, מפורשת וחד משמעית, כיאה לכללי הפרשנות לגבי חוקי בחירות הדורשים הקפדה על דרישות החוק ומילוי קפדני שלהן, גם אם הן טכניות, וזאת כדי להבטיח את טוהר הבחירות ותקינותן, כדי למנוע ספיקות ולהעמיד את כל הרשימות המתמודדות על בסיס של שוויון וודאות דבר שיסייע לניהול תקין ומהיר של הליכי בחירות ללא ויכוחים מיותרים (ראו בג"צ 5769/93 ד"ר חמזה נ' פקיד הבחירות בשעב (25/10/93) בג"צ 6738/98 פרופסור הרצברג נ' פקיד הבחירות משרד הפנים ב"ש (19/11/98). כך, ניתן לראות שכאשר רצה המחוקק לסייג סעיף זה או אחר בסעיף 39 לחוק עשה זאת מפורשות. כך לדוגמא בסעיף 39(ה) לחוק נאמר "בכפוף להוראת סעיפים (א) עד (ד)". כך נאמר גם בסעיף 39(ג1) לחוק לגבי אי תחולת הוראת סעיף קטן (ג) במקרים מסויימים. כך גם, בסעיף 39(ב) לחוק מופיע מקרה מוחרג ספציפי שלגביו יכולה סיעה לשאת כינוי של שלוש אותיות או יותר והדבר נאמר מפורשות גם בסיפא של הסעיף "והוא אף המספר הכולל של האותיות עולה על שתים". כך גם סעיף 39(ב) לחוק מדבר על זכות עדיפה של סיעה בעוד סעיף 39(ג) לחוק לא מדבר על זכות עדיפה של הסיעה בעלת 3 האותיות אלא לאפשרות של הסיעה החדשה להשתמש באותיות. סעיף 39(ג) לחוק עוסק באיסור שימוש באותיות תפוסות, איסור הקבוע ברישא של סעיף 39(ג) לחוק האוסר על רשימת מועמדים לשאת כינוי, אות או אותיות שבהם הייתה מסומנת רשימת מועמדים של סיעה מסיעות הכנסת או המועצה היוצאת. דהיינו, סעיף 39(ג) לחוק אינו עוסק בזכותה של הסיעה בכנסת לאשר לסיעות מקומיות שימוש באותיות, אלא באיסור על הסיעות המקומיות לעשות שימוש באותיות של סיעות הכנסת. הרישא של סעיף זה הוחרגה בסיפא של הסעיף באופן שנאמר "אלא" בהסכמתו בכתב של ב"כ אותה סיעה. דהיינו, הסיפא של סעיף 39(ג) לחוק לא מחריג את כל יתר סעיפי סעיף 39 וגובר על הכלל בסעיף 39(א) לחוק כפי שמנסה לטעון העותרת אלא הסיפא של סעיף 39(ג) לחוק מחריג את הרישא בלבד של סעיף 39(ג) לחוק, כאשר הסעיף כולו צריך לעמוד בתנאי הבסיסי והכללי (שלא הוחרג) שנקבע בסעיף 39(א) לחוק, שלא ניתן לשאת כינוי של יותר משתי אותיות. זאת, אלא אם כן כאמור, נכנסים לגדר סעיף 39(ב) לחוק ששם האפשרות של יותר משתי אותיות נקבעה באופן מפורש ונאמר באופן ברור שהסעיף חל גם אם המספר הכולל של האותיות עולה על שתיים, כאשר סעיף זה חל באופן שוויוני על כל סיעות הכנסת. מדובר בעדיפות לאותן אותיות בהן הסיעה הייתה מסומנת בבחירות הקודמות (העותרת שחתום על רשימתה ב"כ וסיעת המועצה היוצאת שהינה סיעה יוצאת לא הייתה מסומנת באותיות א.מ.ת בבחירות הקודמות). גם אם יש הגיון בטענות העותרת ויש הצדקה לכך שלא תהיה אפליה וחוסר שוויון בין סיעות בכנסת עם שתי אותיות היכולות לאשר את השימוש בכל האותיות שלהן לעומת סיעות בכנסת עם שלוש אותיות שאינן יכולות לעשות כן, הרי הפתרונות בעניין זה נתונים למחוקק באופן שיתוקן החוק ו/או יובהר באופן מפורש וברור ולא בדרך של פרשנות יצירתית של בית המשפט שיכולה לגרוע מהוודאות של המועמדים, פרשנות שתהיה בניגוד לעקרונות הפרשנות הדווקנית לגבי חוקי בחירות. לאור כל האמור לעיל העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. עירייהבחירותתל אביב