עתירה לבטל את החלטת מנהל הבחירות לעיריית תל-אביב-יפו מיום 29.09.13, שאישר את הכינוי לרשימת המועמדים 'תנועת מהפך ירוק בת"א - לתת לחיות, התנועה הירוקה' (להלן: ההחלטה השנייה). ההחלטה השנייה שינתה החלטה קודמת של מנהל הבחירות מיום 23.09.13 לפסול את הכינוי הנ"ל (להלן: ההחלטה הראשונה). 2. לטענת העותרים, מדובר בהחלטה בלתי סבירה עקב הדמיון בין שמה של משיבה 2, 'תנועת מהפך ירוק בת"א - לתת לחיות, התנועה הירוקה' (להלן: המשיבה), לבין כינויה של עותרת 1, 'הירוקים בראשות מיכאל רועה - ממשיכים לעשות' (להלן: העותרת), באופן שעלול להטעות את ציבור הבוחרים בבחירות לרשויות המקומיות, אשר עתידות להתקיים ביום 22.10.13. הן העותרת הן המשיבה מועמדות בבחירות. העותרים טוענים שמדובר בהטעיה, וראיה לכך היא סקר שערכו, ושהמשיבה מנצלת את השם ואת המוניטין של העותרת וגורמת להטעיית הציבור, וזאת זמן קצר לפני מועד הבחירות. 3. המשיב 1 טוען כי מדובר בהחלטה סבירה שלא נפל בה כל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט, שהתקבלה לאחר היוועצות עם הלשכה המשפטית, ושלאור הפסיקה הקיימת ומבחניה שונתה ההחלטה הראשונה והתקבלה ההחלטה השנייה. לטענתו, אין כל חשש להטעיה על-פי מבחני הפסיקה, וההחלטה תואמת את פסיקת בית המשפט העליון. 4. משיבים 2 ו-3 טוענים כי בחרו את שמם לפני כחצי שנה וכי הוא משקף את מטרות הרשימה. לטענתם, אין כל ניסיון להטעות ואין לעותרים מונופול על המילה ,,ירוק'' ונטיותיה. הם מסבים את תשומת הלב לכך שגם ברשויות אחרות נעשה שימוש במילה זו, על גווניה השונים, וכך גם בבחירות לכנסת. 5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים לפניי, אני דוחה את העתירה. החלטתו של המשיב 1 הייתה סבירה ואף ראויה. ודאי שאין מקום להתערב בה, ולא ניתן לקבוע שנפל בה פגם המצדיק את התערבות בית המשפט. אני סבור שבמקרה זה לא מתקיימת ההטעיה הדרושה כדי לפסול את שם הרשימה, וזאת לפי סעיף 39(ז) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, האוסר על רשימת מועמדים לשאת כינוי העלול להטעות, ומסמיך את מנהל הבחירות לפסול רשימה כזו. 6. למעשה, מדובר בעניין שנידון ואף הוכרע במהותו בבית המשפט העליון, ברע"א 312/09 מפלגת הירוקים - למען ארץ ישראל הירוקה - לאיכות הסביבה והחיים בישראל נ' רשם המפלגות (פורסם באר"ש, 08.02.2009). אותו מקרה סבב סביב ההתמודדות של מפלגות בבחירות הכלליות. 'מפלגת הירוקים - למען ארץ ישראל הירוקה - לאיכות הסביבה והחיים בישראל', שהיא המפלגה שבשמה פועלת למעשה העותרת, עתרה, באמצעות המנכ"ל עו"ד יעקב פלקסר ומר פאר ויסנר (שהם עותרים גם בעתירה הנוכחית), נגד מפלגת התנועה הירוקה - המפלגה הסביבתית-חברתית (שהיא חלק מהמשיבה גם בענייננו), בטענה שיש למנוע את רישום שמה בפנקס המפלגות ולפסול אותו עקב החשש להטעיה ולבלבול עם שמה של מפלגת הירוקים. משדחה רשם המפלגות את הבקשה לפסילה בהעדר ודאות קרובה להטעיה, פנו העותרים לבית המשפט העליון, וזה נתן פסק-דין מפורט (מפי כבוד השופטת אסתר חיות, ובהסכמת כבוד הנשיאה דורית ביניש וכבוד השופט חנן מלצר) שלפיו יש לדחות את הערעור בשל שיהוי מהותי. בית המשפט התייחס גם לגופו של עניין ובחן אם יש הטעיה בשמות, ובין היתר אמר את הדברים הללו: המילה "ירוק", להטיותיה השונות, נודעת בארץ ובעולם כמילה המיתרגמת להגנה על איכות הסביבה. לא ייפלא אפוא כי המילה "ירוק" בהטיות שונות נכללה בשמם של ארגונים ותנועות, פוליטיים וא-פוליטיים, שחרתו על דגלם פעילות מבורכת זו (כך למשל: "מגמה ירוקה", ארגון סטודנטים א-מפלגתי; העמותה "פעולה ירוקה"[...] [...] ניתן אפוא לומר, וכך קבע בצדק רשם המפלגות, כי המילה "ירוק" אינה אלא שם גנרי לסוג של פעילות ציבורית בתחום איכות הסביבה. [...] [...] טעם הדבר, עליו עמד רשם המפלגות בהחלטתו, נעוץ בכך שאין לאיש זכות להשתלט על שם גנרי או לנכס אותו לעצמו. [...] (פסקה 8) בית המשפט קבע כי העובדה שמפלגה פלונית מבקשת להירשם בשם הכולל מונח גנרי אינה מקנה לה, כשלעצמה, חסינות מפני פסילת השם המבוקש מניהּ וביהּ, וכי גם שימוש בשם גנרי צריך שייעשה בהגינות, בלא שיהיה מטעה ובאופן שיש בו כדי להבדיל בין השם שמציעה מפלגה אחת לבין שמה של מפלגה אחרת שנרשמה לפניה, אגב שימוש באותו שם גנרי (שם, פסקה 7). בסיכומו של דבר נפסק שהחלטת הרשם באותו מקרה לא חרגה ממתחם הסבירות ושאין הצדקה להתערב בה (שם, פסקה 8). והנה העותרים, שהיו למעשה שותפים לאותו הליך והם מודעים לפסק-הדין הנ"ל, שניתן בשנת 2009, מתעלמים ממהותו ומהמסר העולה ממנו, כשהם מנסים לאבחן בצורה מלאכותית בין נסיבות המקרה שם ובין נסיבות ענייננו וטוענים טענה שלא היה לה מקום - כי פסק-הדין התמקד בעניין השיהוי בלבד. מדובר בפסק-דין מפורט וברור, ועולה ממנו מסר שאין מונופול למפלגה, ובדומה גם לרשימה לרשות מקומית, על השם הגנרי ,,ירוק'', ולא ניתן לנכס אותו, כפי שלמעשה העותרת מנסה לעשות - וזאת הגם שכבר נאמר לה מפורשות בבית המשפט העליון כי לניסיון כזה אין מקום. 7. המבחן שיש לבחון, כפי שפורט גם בפסק-דינו הנ"ל של בית המשפט העליון, הוא האם יש חשש להטעיה, תוך החלת מבחן הוודאות הקרובה שרישום הרשימה בשם האמור יגרום להטעיה של הציבור בוודאות קרובה (ראו רע"א 936/06 קדימה באר שבע נ' רשם המפלגות [פורסם באר"ש, 21.02.2006]; רע"א 10503/02 אהרון נ' רשם המפלגות [פורסם באר"ש, 17.12.2002]). החלת המבחן בענייננו מביאה למסקנה ברורה שאין מדובר בהטעיה ואין דמיון כזה בין השמות שיכול להביא בוודאות קרובה להטעיה. מדובר במילים שונות, בהקשרים שונים ובשמות שלמעט המילה ,,ירוק'' אין להם שום דמיון. המבחן הקובע הוא המבחן הנ"ל שקבעה הפסיקה, ולא מבחן סובייקטיבי של עריכת סקר כזה או אחר, שגם אינו מצוי בידיעתו של מנהל הבחירות. השימוש בתואר ,,ירוק'' הוא שימוש מותר, לאחר שמילה זו הפכה סמל לפעילות בתחום איכות הסביבה (ראו ה"פ [מחוזי חי'] 2/08 גלבהרט נ' גלבוע [פורסם באר"ש, 04.11.2008]). 8. אמנם במקרה זה קבעה ההחלטה הראשונה שיש לפסול את שם המשיבה עקב הטעיה, אך יפה עשה המשיב 1 במקרה כזה, כשבעקבות התייעצות עם הלשכה המשפטית ובעקבות הפסיקה הנ"ל ניתנה ההחלטה השנייה, שבה אושר כינויה של המשיבה (וההנמקה שנטען להעדרה קיימת, אם גם באופן מקוצר, הואיל ונאמר שההחלטה שונתה נעשה עקב התייעצות משפטית ועיון בפסיקה). רשות מנהלית רשאית לשנות את החלטתה אם התברר, למשל, שניתנה בטעות ושהיא עלולה לפגוע באינטרס הציבורי (בעניין זה ראו, לדוגמה, עע"ם 1386/04 המועצה הארצית לתכנון ובנייה נ' עמותת נאות ראש העין, ע"ר [פורסם באר"ש, 20.05.2008]). 9. כפי שטענו המשיבים, ניתן גם לראות כי ביישובים שונים בארץ ישנן רשימות שבשמן מופיע התואר ,,ירוק'' (ראו סעיף 37 לתגובת משיבות 2-3). במקרה דנן התנועה הירוקה היא מפלגת שקיימת מאז שנת 2008 ומתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות במספר יישובים בארץ, שבמקרה זה חברה לסיעה קיימת במועצת העיר, 'לתת לחיות' בראשות עו"ד ראובן לדיאנסקי. ביחד החליטו על השם החדש, שלהשקפתם מבטא בצורה הטובה ביותר את סדר היום שלהם, אשר עוסק רובו ככולו בתחום הדברים המזוהים עם התואר "ירוק", דהיינו הפחתת זיהום האוויר, שמירה על החופים, הגנה על בעלי חיים, מחזוּר פסולת, נגישות לטבע וכיוצא באלה נושאים. 10. גם אם רשימה זו מתחרה בעותרת על אותו פלח של קהל הבוחרים, אין בכך כדי להעניק לעותרת את האפשרות למנוע תחרות זו ולמנוע מהמשיבה להשתמש בשם שאיננו עלול להטעות, לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה. יש לציין גם שהמשיבים היו מוכנים להוסיף את שמו של עו"ד לדיאנסקי לשמה של הרשימה, אגב ציון שהוא עומד בראשה, ברם העותרים לא הסתפקו בכך ודרשו מהמשיבה לוותר על השם 'מהפך ירוק', דרישה שאין לה הצדקה בהתחשב במבחנים שקבעה הפסיקה. 11. כאשר בוחנים את שמותיהן של העותרת ושל המשיבה, קשה למצוא דמיון מעבר לדמיון בשימוש במילה "ירוקים" (מצד העותרת) ו"ירוק" ו"ירוקה" (מצד המשיבה). אצל הירוקים נכתב "בראשות מיכאל רועה - ממשיכים לעשות", ואילו אצל המשיבה מופיע "לתת לחיות, התנועה הירוקה". בסופו של יום לא ניתן לקבוע כי ההחלטה השנייה, שאישרה את שמה של המשיבה וקבעה שאין מדובר בשם שעלול להטעות, היא בלתי סבירה, ובוודאי לא כי היא כזו המצדיקה את התערבותו של בית המשפט. 12. מכל הטעמים הנ"ל אני דוחה את העתירה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. עירייהבחירותתל אביב