סעיפים 2א ו-3 לחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005

סעיפים 2א ו-3 לחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005 ובהתאם לכך לקבל ממרשם האוכלוסין במשרד הפנים אחת לחודש את הכתובות הנוספות למשלוח דואר לקטין כפי שדווחו למשרד הפנים; לדאוג למערכת מחשוב שתתמוך ברישום פרטי שני ההורים; לשלוח לשני ההורים את כל המידע הנוגע לקטין; ולפרסם חוזר מסודר בעניין זה.

2. בתגובתו המקדמית של המשיב הובהר כי רשות הרישוי "אינה שולחת דואר כלשהו להורה בעניין ילדו הקטין". כך, מאחר שבעלי הרישיונות (הן רישיונות נהיגה והן רישיונות רכב) מקבלים באופן ישיר בדואר מסמכים מרשות הרישוי, גם אם גילם נמוך מ-18 שנה. בה בעת, ביצוע פעולות משפטיות ברכב השייך לקטין נעשה באמצעות אחד ההורים, הנרשם ברישיון הרכב כאפוטרופוס ונדרש להתייצב באופן אישי במשרד הרישוי או במכון הרישוי לצורך ביצוע הפעולות המשפטיות האמורות. אותו הורה מקבל על אתר את המסמכים הקשורים לפעולה שביצע, ולא נשלחים אליו מרשות הרישוי מסמכים בדואר.

3. נוכח הבהרה זו אין מקום לסעד שעניינו חיוב המשיב לשלוח לשני ההורים את כל המידע הנוגע לקטין. רשות הרישוי מנויה בתוספת לחוק עדכון כתובת אך אינה מנויה בתוספת לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית). ממילא החובה היחידה המוטלת עליה בהקשר הנדון היא זו האמורה בסעיף 2א(ג) לחוק עדכון כתובת: "נרשמה כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין לפי סעיף זה, יהיה משלוח דואר על ידי רשות להורה בעניין ילדו הקטין למען הרשום של הקטין או לכתובתו למשלוח דואר הרשומה במרשם האוכלוסין וכן לכתובת הנוספת כאמור". הוראה זו אינה מטילה על הרשות חובת משלוח מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, שכן חובה זו מצויה בסעיף 18(ב)(1) לחוק הכשרות המשפטית (שאינו חל על רשות הרישוי) אך לא בחוק עדכון כתובת (החל על רשות הרישוי). החובה היחידה של הרשות הצומחת מסעיף 2א(ג) לחוק עדכון כתובת הנה במקום בו היא שולחת בפועל דואר לְהורה בעניין ילדו הקטין. במקרה כזה, עליה לשלוח את הדואר גם לכתובת הנוספת שנמסרה על ידי ההורה אשר מענו הרשום במרשם האוכלוסין אינו המען הרשום של הילד. מאחר שרשות הרישוי אינה שולחת דואר כלשהו להורה בעניין ילדו הקטין, ממילא אין עליה חובה לשלוח דואר כאמור לכתובת הנוספת.

4. מכאן לסעד שעניינו חובת רשות הרישוי לפי סעיף 3 לחוק עדכון כתובת לפנות למשרד הפנים "אחת לחודש, לקבלת רשימת עדכוני הכתובות מהחודש שקדם לפניה". רשות הרישוי אכן מקבלת ממשרד הפנים עדכוני כתובות, בתדירות העולה על התדירות החודשית המתחייבת בחוק. אלא שלעת הזאת אין לרשות הרישוי יכולת טכנית-מחשובית לקלוט את פרטי הכתובת הנוספת של הקטין ככל שזו רשומה במרשם האוכלוסין, וזאת מאחר שמערכות המידע של הרשות מכילות שדה אחד בלבד של כתובת עבור כל אדם. לדברי המשיב, הוספת שדה כתובת נוסף מחייבת שינוי משמעותי בתוכנת המחשוב שלו. העניין הועבר לטיפול אגף מערכות מידע במשרד התחבורה, המתעתד להשלים את הממשק עד אמצע שנת 2014.

5. הבהרות אלה של המשיב נמסרו בהדרגה ובשלבים. במכתבים שנשלחו לעותרת טרם הגשת העתירה ציין המשיב כי השינוי המחשובי "טרם בוצע" וכי "הדבר מסור לטיפול אגף מערכות מידע במשרדנו... פניותיך הועברו אליהם לטיפולם". בתגובה המקדמית לעתירה הוסיף המשיב כי אגף מערכות מידע מסר לרשות הרישוי "כי הוחל כבר בהליכים הנדרשים". בהחלטתי מיום 25.10.13 קבעתי כי נדרשת מהמשיב קונקרטיזציה נוספת באשר לתהליכי ההתקדמות והמועד הצפוי להשלמת יישום הרפורמה החקיקתית. בעקבות זאת מסר המשיב בתגובה מקדמית משלימה את הדברים הבאים: "בינתיים, פנתה רשות הרישוי אל הוועדה למסירת מידע ברשות האוכלוסין וההגירה וביום 28.10.2013 נתקבלה תשובתה החיובית להעברת המידע בין המשרדים. לעת הזו, על רשות הרישוי לבצע את הפעולות הטכניות הדרושות לשינוי התוכנה המחשובית, ולח"מ נמסר כי השלמת הממשק צפויה לאמצע שנת 2014".

6. בהינתן הבהרות אלו מצד המשיב, אין מקום למעורבות נוספת של בית המשפט בשלב הנוכחי, ויש למחוק את העתירה. החובה להתעדכן אחת לחודש אצל משרד הפנים בפרטי הכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין, הוטלה על רשות הרישוי בשנת 2012, במסגרת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), תשע"ב-2012. החוק פורסם בחודש ינואר 2012 ונכנס לתוקף בחודש יוני 2012. בשים לב לכך שמדובר בהסדר חקיקתי מהעת האחרונה המחייב היערכות משמעותית בתחום המיחשוב, ובהתחשב גם בעובדה שרשות הרישוי בלאו הכי אינה שולחת דואר כלשהו להורה בעניין ילדו הקטין כך שהעיכוב בקבלת פרטי הכתובת הנוספת אינו מעכב בפועל משלוח דואר מרשות הרישוי להורה של הקטין, אין לומר כי קיימת כיום בידי העותרת עילה לכך שבית המשפט יורה למשיב להשלים את ההיערכות הנדרשת טרם המועד בו נקב (אמצע שנת 2014; ואכן העותרת הבהירה כי אינה דורשת את הקדמת המועד) או יורה למשיב לדווח לבית המשפט על התקדמות יישום התהליך תוך הצגת מסמכים המאשרים זאת, כפי שדורשת העותרת שייעשה. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט הגבוה לצדק עת דחה (ביום 18.6.13) עתירה שהגישה העותרת נגד המדינה ורשויות מינהליות שונות בקשר ליישום התיקון החקיקתי נשוא עתירתנו. וכך נאמר בפסק הדין (בג"ץ 1273/13 עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" נ' ממשלת ישראל):

"ככל שהעתירה מכוונת כנגד אופן יישומן של הרפורמות החקיקתיות שכבר הושגו, מדובר בעתירה מוקדמת. המשיבים הצביעו על תהליכים המקדמים את יישום ההסדרים ונמצאים במהלכם. התיקונים האחרונים של החקיקה הם חדשים יחסית, ומטבע הדברים דורשים היערכות טכנית וארגונית... כמובן, בפני העותרים פתוחה הדרך להוסיף ולבחון את אופן יישומם של ההסדרים, ובמידת הצורך לפנות בעניין זה לרשויות או אף לבית המשפט, אם יהיה צורך בכך".

דברים אלה, העוסקים באותו הסדר חקיקתי הנדון עתה, יפים גם לענייננו.

7. לא מצאתי עילה לחייב את רשות הרישוי בפרסום נוהל בעניין נשוא העתירה. מאחר שבפועל רשות הרישוי אינה שולחת כיום דואר כלשהו להורה בעניין ילדו הקטין, לא יהיה בפרסום נוהל כאמור לקדם את זכויותיהם של הורים וילדים לשמירת והעמקת הקשר ביניהם. ממילא לא מתקיימת התכלית של פרסום הנחיות מינהליות, שהנה העמדת הציבור על זכויותיו אל מול הרשות המינהלית והגברת הפיקוח על פעולת הרשות (בג"ץ 1477/96 נמרודטקס בע"מ נ' משרד התעשייה והמסחר, פ"ד נג(5) 193, 199). יתר על כן, חוק עדכון כתובת אינו יוצר כל נקודת מגע בין ההורה לבין רשות הרישוי, שהרי ההודעה על הכתובת הנוספת נמסרת על ידי ההורה למשרד הפנים ולא לרשות הרישוי (סעיף 2א(א)-(ב) לחוק).

8. העתירה נמחקת אפוא, תוך שמירת זכותה של העותרת להוסיף ולעקוב אחרי אופן יישום החוק על ידי רשות הרישוי, ובמידת הצורך אף לשוב ולפנות לבית המשפט בעתירה מתאימה.

9. כפי שכבר צוין, הנתונים אשר בעטיים התייתרה העתירה לא נמסרו לעותרת על ידי המשיב טרם הגשת העתירה, חרף הפנייה המוקדמת של העותרת למשיב. גם לאחר הגשת העתירה נפרסה התמונה המלאה על ידי המשיב בשלבים, ולא לפני שנדרשה החלטה של בית המשפט בה נקבע כי האמור בתגובה המקורית אינו מספק. לפיכך, וחרף מחיקת העתירה, ישלם המשיב לעותרת הוצאות בסך 2,000 ₪.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק הים

  2. חוק הרצל

  3. חוק בגין

  4. חוק גנדי

  5. חוק מד"א

  6. חוק הטיס

  7. חוק כבאים

  8. חוק הגיור

  9. חוק הליבה

  10. חוק מחזור

  11. חוק הגליל

  12. חוק שילוט

  13. חוק טיפים

  14. חוק המרעה

  15. חוק הפרווה

  16. חוק הזרעים

  17. חוק הספרים

  18. חוק כנוביץ

  19. חוק טכנאים

  20. חוק הפרוות

  21. חוק דלקנים

  22. חוק דרכונים

  23. חוק נהג חדש

  24. חוק המילוות

  25. חוק הקולנוע

  26. חוק היפנוזה

  27. חוק החניכות

  28. חוק האריזות

  29. חוק חמרי נפץ

  30. חוק קרן וולף

  31. חוק נגד הסתה

  32. חוק דם טבורי

  33. חוק ארכיונים

  34. חוק צ'רנוביל

  35. חוק הווטרנים

  36. חוק הלוביסטים

  37. חוק דגל ישראל

  38. חוק בן גוריון

  39. חוק עזר עירוני

  40. חוק ז'בוטינסקי

  41. חוק המוזיאונים

  42. חוק הזמנת טכנאי

  43. חוק שירותי הסעד

  44. חוק גנים פרטיים

  45. חוק בית העצמאות

  46. חוק איגודי ערים

  47. חוק לייצוב המשק

  48. חוק דחיית שירות

  49. חוק גנים בוטניים

  50. חוק רשות העתיקות

  51. חוק ליקויי למידה

  52. חוק שירותי הובלה

  53. חוק נתיבים מהירים

  54. חוק ביקורת פנימית

  55. חוק מקורות אנרגיה

  56. חוק מילווה המדינה

  57. חוק למניעת מפגעים

  58. חוק אנרגיה סולארית

  59. חוק שידורים מזיקים

  60. חוק מטבע השקל החדש

  61. חוק התרבות והאמנות

  62. חוק ההגנה על חוסים

  63. חוק התובלה האוירית

  64. חוק הפיקוח על המטבע

  65. חוק הפריה חוץ גופית

  66. חוק ספריות ציבוריות

  67. חוק בנימין זאב הרצל

  68. שינוי חוקת ההסתדרות

  69. חוק מאבחנים דידקטיים

  70. חוק רישוי בעלי מלאכה

  71. חוק אזורי נמל חפשיים

  72. חוק הפיקוח על מעונות

  73. חוק הרשות לפיתוח הנגב

  74. חוק המטה לביטחון לאומי

  75. חוק הרשות לפיתוח הגליל

  76. חוק מאבק בארגוני פשיעה

  77. חוק ארוחה יומית לתלמיד

  78. חוק שירות הציבור מתנות

  79. חוק הגימלאות לנפגעי ספר

  80. חוק לעידוד הסרט הישראלי

  81. חוק רישוי שירותי התעופה

  82. חוק מעונות יום שיקומיים

  83. חוק להסדרת תוצרת אורגנית

  84. חוק פיצוי נפגעי אסון טבע

  85. חוק להגנת מעגלים משולבים

  86. חוק עסקאות גופים ציבוריים

  87. חוק אנטנות טלוויזיה ורדיו

  88. חוק רשויות נחלים ומעיינות

  89. חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים

  90. חוק הרשות לקידום מעמד האשה

  91. החוק הירדני - אי קיום התראה

  92. חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים

  93. חוק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

  94. חוק לעידוד הפקת סרטים בישראל

  95. סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים

  96. הכנסה נוספת חוק ההסדרים

  97. חוק המוסד העליון ללשון הערבית

  98. חוק האגודות העותומניות מס 121

  99. סעיף 4 לחוק שירות הציבור

  100. חוק הרשות הלאומית לתרבות יידיש

  101. חוק הרשות הלאומית לתרבות לאדינו

  102. חוק עידוד התעשיה (מסים) - הטבות

  103. חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל

  104. סעיף 29 לחוק יסודות התקציב

  105. סעיף 42 חוק שירות המדינה (גמלאות)

  106. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

  107. חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים

  108. חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב

  109. חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור

  110. חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם נגיף איידס

  111. חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה

  112. חוק לתיקון פקודת הדרכים ומסילות הברזל

  113. חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים

  114. חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים

  115. חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית

  116. חוק עזר לחיפה - שמירת הסדר והניקיון

  117. חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה לשנת הכספים 1998

  118. חוק למרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון

  119. סעיפים 2א ו-3 לחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005

  120. סעיף 79 לחוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004

  121. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון