האם אפשר להגיש תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי ? מעמד המוסד לביטוח לאומי שאלה דומה יש לשאול גם בקשר לעילה להגשת בקשה לתובענה ייצוגית כנגד המל"ל. שאלה זו הועלתה בתיק ב"ל (נצ') 59550-07-12, שעוד אדרש אליו להלן, והוכרעה בשלילה, תוך הסתמכות, בין השאר, על האמור בתיק עב"ל 204/97 אבירם ואח' נ' המל"ל וכדלהלן; "זכינו, ובשנה זו נחקק חוק תובענות ייצוגיות ... חוק זה אינו רלוונטי להליך שבפנינו, ... עם זאת נטעים, כי לדעתנו אף לפיו לא יכולה לצמוח ישועה למערערים, משתביעות לגמלה על פי חוק ביטוח הלאומי ... אינן נזכרות בתוספת השנייה לחוק". לכשעצמי איני בטוח שכך הם פני הדברים (ראה הליכים רבים בהם אושרה תובענה ייצוגית כנגד המל"ל, ת"צ 1918-11-11 פרידמן נ' המל"ל, ת"צ 31387-04-12 נעמה צורף נ' המל"ל ועוד, אך מאידך ראה החלטתה של כב' השופטת צילה צפת במסגרת ת"צ 24332-02-12 המל"ל נ' ארגון נכי הפוליו בישראל, שם קבעה היא שתביעה נגד המל"ל אינה נכללת בתוספת השנייה הנ"ל!) ולא אאריך בזאת עתה. עם זאת, אפנה לדבריה של חברתי כב' השופטת נ. מוניץ כאן בת"צ 52981-07-10 אברהם הרמן נ' המל"ל (שגם אליו אדרש להלן) וכדלהלן; "עניינם של התובעים לא נכלל בתוספת השניה כאמור, ומשכך, אינו ראוי להתברר במסגרת תובענה ייצוגית. מה גם, באם המל"ל יקבל את תביעת התובעים (במידה ויגישו תביעה לביה"ד האזורי לעבודה, שלו הסמכות העניינית), הרי שקבלת תביעתם תביא לכך שהיא תיושם ממילא לגבי כל המבוטחים הרלוונטיים, אשר נפגעו מהחלטת המשיב לשלול הזכות לרכב רפואי על פי ובהתאם לאחוזי הנכות הרפואיים. לפיכך, גם אם יינתן פסק דין לטובת התובעים, בו ייקבע כי הזכות לרכב רפואי נשללה שלא כדין, חזקה כי המל"ל, כמוסד ציבורי, יישם את עקרונות פסק הדין על כל המבוטחים הרלוונטיים, בנסיבות דומות לאלו של התובעים. תמיכה לעמדה זו ניתן למצוא בפסיקתו החוזרת ונשנית של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה תובענה ייצוגית איננה הדרך הדיונית המתאימה לבירור זכאות על פי חוק הביטוח הלאומי (דברי השופט פליטמן בעב"ל 204/97 ישראל אבירם ו - 151 אחרים נ' המסוד לביטוח לאומי (לא פורסם). גם בהחלטת הנשיא אדלר מיום 22.1.98, ב-דב"א נז/359-0 אברהם הרמן נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לג(53), 42, קבע הנשיא: "המבקש טוען כי היה מקום להכיר בתובענה אותה הגיש כתובענה יצוגית שכן לטענתו קיים חשש כי המשיב לא יישם את פסיקת בית הדין על נפגעים אחרים. לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובהחלטה נשוא הבקשה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. המשיב הודיע בבקשתו לפנינו כדלקמן: 'למעשה, כל הלכה הנקבעת בבית הדין הנכבד והנוגעת למשיב, מופעלת ע"י המשיב כלפי כלל האוכלוסיה (ולא רק כלפי התובע הספציפי). כך, בענינינו, אם יוחלט כי שומה על המשיב לשנות את נוסח הטופס השנוי במחלוקת הרי בוודאי שהטופס ישונה לכולי-עלמא, ולא רק לצרכיו של התובע בתיק זה'. בנסיבות הללו חזקה, כי המשיב ינהג בכל המקרים כפי שיפסק לגופו של עניין בתובענה דנן, כשם שחזקה שכל מי שלא היה צד להליך יוכל לשקול אם להגיש תביעה דומה באם התוצאה של ההליך לא תראה להם". אחזור ואעיר, כי לטעמי קביעה גורפת ולפיה, אין בנמצא תובענה ייצוגית שניתן להגיש כנגד המל"ל, אינה נקייה מספקות ואיני מוצא סיבה של ממש, מדוע תביעה לפי סעיף 11 לתוספת השנייה, שעניינו תביעה נגד רשות, אינה יכולה לכלול בחובה את המוסד לביטוח לאומי. אולם ברור הוא, כך לטעמי וכפי שעוד אראה להלן, כי הבקשה שבפניי, בעילותיה שפורטו לעיל, אינה ראויה להתברר בדרך של תובענה ייצוגית כלפי המל"ל. שאלות משפטיותתביעה ייצוגיתביטוח לאומי