טעות אריתמטית - ועדת המכרזים

לטענת העותרת, בשל טעות אריתמטית או בשל אי הבנה של המשרד, קבעה וועדת המכרזים מטעמו כי העותרת הציגה לכאורה רק 8 עובדים לשם ביצוע העבודה נשוא המכרז ולא 11 עובדים כפי שנתבקש על פי תנאי המכרז ומשכך פסלה את הצעתה. ברם, לטענת העותרת היא הציגה בפועל 13 עובדים כך שתיקון הטעות החישובית צריך היה לזכות את העותרת להעפיל לשלב הבא במכרז. בנוסף נטען כי הדרישה למינימום 11 עובדים אינה מפורשת במכרז והיא לכל היותר משתמעת ממנו. לדבריה, היא גם הציגה סידור עבודה ממנו עולה כי היא התחייבה לשבץ לכל הפחות 12 עובדים בכל יום, אליהם מצטרף מנהל העותרת, מר יובל אטיאס, שף במקצועו, אשר תפקידו לפקח על כל צוות העובדים והמנהלים כמו גם להיות נוכח במטבח שבמשרד החינוך בכל יום. העותרת הוסיפה כי סידור עובדים זה תואם את רמת השירות אותו היא מעניקה למשרד החינוך מדי יום ביומו מזה למעלה משלוש וחצי שנים. ברם, המשרד התעלם מפנייתה בעניין זה, וכתוצאה מכך נותרה המשיבה מתמודדת יחידה במכרז. העותרת הוסיפה כי משרד החינוך העלה טרוניה כנגד הטבח החלבי מטעם העותרת אך טרוניה זו לא ברורה, שכן מדובר בטבח עתיר ניסיון בעל דיפלומה מתאימה. 3. כאמור, העותרת הצביעה גם על פגמים בהצעתה של המשיבה. בין היתר נטען כי בחוות הדעת של משרד החינוך אודות המשיבה צויין כי במסגרת שירותים שהעניקה המשיבה למשרד בעבר, היא פעלה מולו במרמה בכך שגבתה מע"מ בכפל ואף דיווחה למשרד דיווחים לא נכונים ומטעים. לפיכך, התייחסות משרד החינוך לעותרת תוך נקיטת דרך של "פנקסנות דווקנית" למול ההתייחסות הסלחנית של המשרד למשיבה על הפגמים המהותיים הנזכרים, מלמדת על חוסר איזון והעדר סבירות בהחלטתו. 4. בנוסף נטען כי בהתאם לתנאי המכרז היה על המשיבה להתחייב למספר עובדים שיועסקו אצלה, והמשיבה ציינה כי היא מתחייבת להעסיק 33 עובדים בכל זמן נתון, כשמדובר בנתון חריג ביותר. לדברי העותרת, חשבון פשוט מלמד כי גם אם המשיבה מתעתדת לשלם לכל העובדים וביניהם למנהלים מטעמה ולטבחים הראשיים שכר מינימום, דבר שאינו סביר כשלעצמו, הוצאותיה מגיעים לסך של 198,000 ₪ בחודש, כשהכנסותיה יהיו קטנות בסך של 64,000 ₪ מדי חודש בחודשו. 5. בנוסף על כל האמור נטען כי הגב' יפה אסולין, המנהלת הבכירה ביותר בוועדת המכרזים, הינה חברה אישית של מנהל המשיבה והיה עליה לפסול את עצמה מלשבת בוועדת המכרזים. חרף זאת היא העניקה למנהל מטעם המשיבה ציון 8 וזאת חרף התנהלות המשיבה עת העניקה שירותים למשרד החינוך בעבר, כאמור. ציון זה צורם גם לנוכח הציונים הנמוכים שהעניקו חברי וועדה אחרים נוכח ההתנהלות האמורה. 6. מנגד טען משרד החינוך כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו. לדבריו, למכרז נקבעו דרישות מינימום ביחס לנושאי התפקידים הנדרשים שיהיה על הזוכה להקצות לצורך מתן השירות, הכשרתם ומספרם. מצבת העובדים המינימאלית כללה בסך הכל 12 עובדים אשר יש להקצותם למתן השירות נשוא המכרז. בנוסף, הוטל על הזוכה להעסיק עובדי מינהלה, לוגיסטיקה, מזכירות וכדומה. ברם, בחינת הצעת העותרת העלתה כי היא מנתה 6 עובדים בבנין "לב רם" במהלך כל שעות הפעילות ושני עובדים בבנין "מחניים", דהיינו 8 עובדים בלבד המועסקים בכל עת ולא 12 כפי שנדרש במכרז. בנוסף עלה כי בהרכב כוח האדם הכולל שהציעה העותרת אין מענה לדרישה להקצאה של לפחות שני עובדים כלליים לבנין "מחניים", וכי בהצעת העותרת ניתן למצוא שני עובדים אשר כל אחד מהם משובץ תחת שני תפקידים שונים. כך, מר יריב הרמן, הנמנה כמנהל ההזמנות והחשבונות של העותרת, רשום גם כקופאי הגשה; ומר אהרון אליהו שתפקידו "ניהול" רשום גם כאחד משלושת העובדים האחראים על אספקת "חומרים יבשים". בהמשך גם התברר כי הטבח שהציעה העותרת למסעדה החלבית אינו בעל תעודת הסמכה מספקת לפי תנאי המכרז וכך גם העובד עליו הצביעה העותרת במקום הטבח שהציעה תחילה. משכך, קיבלה העותרת ציון 0 בתת הקטגוריה המתייחסת להכשרתו של טבח המסעדה החלבית. בסעיף האיכות שעניינו "שיטת העבודה" הוענק לעותרת ציון 46.5% פרי שקלול של הציונים שניתנו לעותרת בגין כל תת-סעיף איכות המתייחס לשיטת העבודה. על הציון המשוקלל שניתן לעותרת השפיע, בין היתר, ציון 0 שניתן לה בתת הקטגוריות המתייחסות ל"צוות עובדים מתוכנן להעסקה בשעות היום השונות" ול"פירוט העובדים לפי סוגים", וזאת בשל האמור שהעותרת לא עמדה במספר העובדים המינימאלי הנדרש. בנוסף, העותרת קיבלה ציונים נמוכים גם בגין תתי-סעיפים אחרים של קטגוריית "שיטת העבודה". 7. מנגד, בכל הנוגע למשיבה נמצא כי הצעתה עומדת בכל דרישות המכרז. כמו כן, כחלק מבחינת איכות ההצעה של העותרת והמשיבה, נבחנו חוות הדעת שניתנו על ידי גופים שקיבלו שירות דומה מהמציעות וביניהן - חוות דעתו של המשרד עצמו, אשר התקשר עם השתיים בעבר, וכן נערכו פניות אל נציגים של שלושה גופים נוספים שעבדו עם המשיבה בעבר. ואכן, בעוד שחוות דעתם של נציגי שלושת הגופים החיצוניים הייתה חיובית, שתי הנציגות של משרד החינוך המליצו, כל אחת, על ציון נמוך (5) נוכח טענות שהעלו ביחס להתנהלות כספית בלתי תקינה של המשיבה בהתקשרות קודמת עימה כארבע שנים קודם לכן, אשר הובילה להפסקת ההתקשרות עימה ולהגשת תביעות הדדיות לבית המשפט אשר הסתיימו בעקבות הליך גישור שהוביל להודעה מוסכמת בדבר דחייה הדדית של התביעות. ואולם, לטענת משרד החינוך, לא היה מקום לפסול את הצעת המשיבה בשל פגמים אלו שהתגלו אצל המשיבה בעת שירות שסיפקה למשרד לפני כארבע שנים, שכן אין לכך אחיזה כלשהי בתנאי המכרז. לדברי המשרד, חוות דעת שלילית אינה בגדר תנאי סף המוביל לפסילת ההצעה, אלא היא מקבלת את המשקל הראוי לה שנקבע במכרז, כחלק מהערכת הציון בגין סעיף האיכות של חוות הדעת, וכפי שנעשה גם במקרה זה. משרד החינוך הוסיף כי יש לזכור שמדובר בהתנהלות פסולה שארעה לפני ארבע שנים וכאמור, התביעות ההדדיות שלו ושל המשיבה נדחו בהסכמה, כשמנגד עמדו חוות דעת טובות שניתנו ביחס לאיכות השירות של המשיבה במסגרת ההתקשרות הקודמת עמה ובמסגרת שירות שניתן על ידה לגורמים אחרים. באשר לטענות בדבר מעורבותה של הגב' אסולין נטען כי מדובר בניסיון להטיל דופי בעובדי משרד החינוך הממלאים את תפקידם נאמנה, מבלי שהטענות נתמכות בתשתית ראייתית מינימאלית. הגב' אסולין לא הייתה חברה בוועדת המכרזים אלא אך בוועדת המשנה לוועדת המכרזים ביחד עם חמישה חברים נוספים, ובמסגרת זו היא חיוותה את דעתה על תפקודו של מנהל השירות של המשיבה. חוות דעת זו התייחסה לתפקודו המקצועי של מנהל השירות ולא לסוגיה הנוגעת להתנהלותה הכספית של המשיבה בעבר, בה הגב' אסולין לא הייתה בקיאה. 8. בנסיבות אלו, הוחלט לפסול את הצעת העותרת בנימוק כי קיבלה בסעיף האיכות של שיטת העבודה ציון הנמוך מציון המעבר הנדרש במכרז, ולקבוע כי הצעת המשיבה היא הזוכה במכרז בהיותה ההצעה היחידה העומדת בכל דרישותיו. לטענת משרד החינוך, אפילו יתקבלו טענות העותרת לפיהן צוות העובדים שהציגה עונה על דרישות המינימום, לא יהיה בכך כדי לשנות את התוצאה, שכן בכל מקרה הצעתה לא הייתה צולחת את משוכת ציוני הסף שנדרשו לצורך מעבר לשלב הבא במכרז, בשל העובדה שציונה לא היה עולה על מחצית מהציון המקסימאלי שניתן למשיבה. 9. באשר לטענות המתייחסות להיקף כוח האדם שפורט בהצעתה של המשיבה טען משרד החינוך כי הטענה שהמשיבה התחייבה להעסיק 33 עובדים בכל זמן נתון אינה נכונה, ולמעשה המשיבה התחייבה להעסיק צוות של 25 עובדים. גם האומדן שערכה העותרת, אשר באמצעותו ביקשה להראות כי הצעת המשיבה אינה כדאית עבורה, מבוסס על השערות שרובן רחוקות מלהיות מדויקות ומבוססות והן אף אינן נתמכות בחוות דעת מקצועית. הצעתה הכספית של המשיבה נבחנה על ידי המשרד והיא לא נמצאה כהצעה גירעונית. אדרבה, וועדת המכרזים המליצה לערוך עם המשיבה משא ומתן להוזלת המחיר. 10. המשיבה מצידה טענה כי יש לדחות את העתירה ולו בשל השיהוי בו נקטה העותרת וחוסר תום לב, שעה שהמכרז פורסם בחודש נובמבר 2011, ההצעות הוגשו בחודש דצמבר 2012 והעתירה הוגשה אך ביום 10.07.13 בחלוף חודש מההחלטה בדבר הזוכה במכרז. לגופו של עניין נטען כי הצעת העותרת לא עברה את תנאי הסף הנדרשים למעבר לשלב נוסף במכרז בשל כך שהצעתה לא קיבלה את ציון המינימום הנדרש בסעיף איכות "שיטת העבודה" ובשל אי עמידתה בדרישות הסף, בעיקר בכל הנוגע למספר העובדים. לדברי המשיבה, המכרז נערך ונוהל כדין ואין כל סיבה המצדיקה התערבות בית המשפט בו. בטענות העותרת כנגדה אין כל ממש לאחר שהצעתה נבדקה ונמצאה ראויה. זאת בניגוד לעותרת שגם חוות הדעת שניתנו בעניינה לא פעלו לטובתה. המחלוקת של משרד החינוך והמשיבה מלפני ארבע שנים אינה רלוונטית לאחר שהיא הוכרעה בפסק דין חלוט שנתן תוקף להסכמות הצדדים לדחות את התביעות ההדדיות. גם טענת העותרת בדבר משוא פנים והפליה מופרכת, וודאי נוכח העובדה שדווקא העותרת היא זו המצויה במשרד החינוך מזה תקופה ומכירה את הנפשות הפועלות מטעם המשרד איתן היא מצויה בקשר יום-יומי. קשרי העבודה בין מנהל המשיבה לגב' אסולין אין בו כל עניין למכרז זה. 11. בדיון שהתקיים ביום 2.09.13 שבו הצדדים על טיעוניהם, כשלמעשה נקודת המחלוקת העיקרית הייתה בשאלה האם העותרת עמדה בדרישות המכרז בכל הנוגע למספר העובדים שעליה להעסיק במסגרת המכרז. ב"כ העותרת הוסיף בעניין זה כי וועדת המכרזים יצרה תניה חדשה שלא הייתה כלולה במכרז, לפיה מספר העובדים הנדרש במסמכי המכרז מתייחס למספר העובדים הנדרש בכל רגע נתון ולא לסך הכולל של העובדים המועסקים. לדבריו, מסמכי המכרז לא היו ברורים וגרמו לערפול וכפועל יוצא מכך לטעויות. הוא הוסיף כי בניגוד לפרשנות הדווקנית והקפדנית שהפגין משרד החינוך כלפי העותרת, אל מול המשיבה נקט המשרד בגישה סלחנית ואישר את הצעתה חרף קיומם של פגמים בכל הנוגע למצבת העובדים מטעמה. מנגד טען ב"כ משרד החינוך כי אין במכרז כל חוסר בהירות לגבי מספר העובדים המינימאלי הנדרש בכל שעות הפעילות ומספר העובדים שיש להקצות לכל תפקיד. ב"כ המשיבה שב אף הוא על טיעוניו והוסיף כי התברר כי לעותרת קיימת בעיה עם חשבונות בנק מוגבלים, המלמדים על העדר חוסן כלכלי ואפשרות לעמוד במכרז. דיון והכרעה 12. עיון במסמכי המכרז מלמד כי אין ממש בטענת העותרת כי היקף כוח האדם הנדרש מהמציעים לא היה חלק מתנאי המכרז. למעשה, גם אין ממש בטענה כי מצבת העובדים הנדרשת מתייחסת רק למספר העובדים אך לא להיקף שעות משרתם. סעיף 14.12 למכרז העוסק ב"כח האדם למתן השירות במתחם הנהלת משרד החינוך (כולל רמת אשכול וארלדן)" קובע במפורש מצבת כוח אדם נדרשת, מפורטת למקומות העבודה ולתפקידים הנדרשים. הסעיף מציין צוות מינימאלי נדרש בכללו צוות ניהולי הכולל מנהל שירות, שני טבחים ראשיים ומנהל מסעדה, סך הכל 4 עובדים, ובנוסף עובדים כלליים לשני מקומות העבודה לפי החלוקה הבאה: למזנון מחניים - שני עובדים (בעניין זה יצויין כי בסעיף נכתב "עובדים" מבלי לנקוד במניינם. ואולם, לפי הכלל שמיעוט רבים שניים (תלמוד ירושלמי, יומא, פרק ב, הלכה ד) אישר משרד החינוך כי לא הייתה דרישה ליותר מכך), ולמזנון לב רם - עוזר טבח, קופאי ו-3 עובדים כלליים, היינו עוד 7 עובדים. עובד נוסף נדרש לעגלת קפה ורק לגבי עובד זה צוינה מגבלת שעות בה נדרש המציע להציבו בין השעות 11:30-07:30. מכאן ברור, כי היקף העבודה של כל 11 העובדים האחרים הנדרשים בסעיף זה צריך להיות חופף להיקף פעילות המסעדות. 13. אכן, בין מסמכי הצעתה של העותרת במסגרת הנתונים על הצוות המתוכנן של המציע (סעיפים 9 עד 11א-ד לנספח 4 לחוברת ההצעה למכרז) היא מנתה מלבד מנהל השירות, שני טבחים ומנהל מסעדות, עוד 9 עובדים, היינו בסך הכל 13 עובדים. ואולם, העותרת למעשה מודה בפה מלא, גם במסגרת טענותיה בעתירתה, כי כוונתה לא הייתה לשיבוץ 13 עובדים אלו בכל 13 התפקידים הנדרשים לשם עמידה בתנאי המכרז בכל שעות פעילות המסעדות (מלבד עובד אחד שכאמור שעות פעילות הינן בין 07:30 ל-11:30). כך גם היא מילאה בטבלה שבסעיף 11ו' לנספח 4 שבחוברת ההצעה למכרז המתייחס ל"צוות העובדים המתוכנן בשעות היום השונות, בכל אחת מהמסעדות". בטבלה נתבקש המציע לציין לגבי כל פרק זמן ביום מה מספר העובדים בכל תפקיד ותפקיד שהוא יציב בשתי המסעדות, במסעדה בלב רם משעה 07:00 עד השעה 20:30 ובבנין א' (מחניים) משעה 07:00 עד השעה 16:00. ‎עיון בטבלה שמילאה העותרת מלמד כי היא שיבצה לעבודה בכל שעה נתונה 8 עובדים בלבד. זאת כאמור, שעה שתנאי המכרז דרשו כמות עובדים גדולה יותר. העובדה שהעותרת סברה למלא את שעות העבודה במספר גדול יותר של עובדים אין בה כדי למלא את הדרישה האמורה. מה גם, שאך מתבקש שמקום בו נתבקש מציע להציב עובד בין השעות 07:00 ל-20:30, מסגרת זמן הגדולה ממשרה מלאה הוא ישתמש לשם כך במספר עובדים. לכן, העותרת אינה יכולה ללמד דבר מרשימת שמות עובדיה בכל הנוגע למצבת כח האדם שהיא הציגה בהצעתה בפירוט לפי שעות העבודה, שעה שבפירוט מצבת העובדים היא חרגה מהמינימום הנדרש בתנאי המכרז. 14. זאת ועוד, העותרת הציגה בעתירתה כי היא מגיעה ל-12 עובדים כשבד בבד היא מציינת שבין השעות 7:00 ל-11:00 בבוקר יועסקו 8 עובדים, לאחר מכן בין השעות 11:00 ל-14:00 "יתווספו לצוות הבוקר" (כך בלשונה) שני עובדים ובהמשך בין השעות 14:00 ל-16:00 "יתווספו" שני עובדים נוספים. ברם, העותרת אינה מציינת כי לפי תכנית העבודה שהיא עצמה הציגה שעה ש"מתווספים" שני עובדים, נגרעים ממצבת כוח האדם עובדים, ובכך יוצרת מצג כאילו בסופו של יום יש בעת ובעונה אחת 12 עובדים שעה שבפועל מצבת כוח האדם אינה גדלה. מה גם, שהיא מודה בפה מלא כי עד לשעה 11:00 בכוונתה היה להעסיק 8 עובדים בלבד. מכאן, המסקנה ברורה כי בצדק קבעה וועדת המכרזים כי הצעתה של העותרת בכל הנוגע למצבת כוח האדם אינה עונה על תנאי הסף של המכרז. 15. שאלה אחרת היא, האם משרד החינוך נהג באופן דומה ביחס למשיבה, או שהתייחסותו כלפי הצעתה בכל הנוגע למצבת כוח האדם לא הייתה בדקדקנות דומה לזו שהמשרד נהג כלפיה. בעניין זה הצביעה העותרת על כך שבמסמכי הצעת המשיבה היא כללה במסגרת הנתונים על הצוות המתוכנן שלה (סעיפים 11א-ד לנספח 4 לחוברת ההצעה למכרז) גם נהג וגם "חברת שליחויות" מבלי שאלו נכללו בסעיף 14.12 למכרז בין כוח האדם הנדרש, ומכאן שגם המשיבה לא עמדה בדרישות כח האדם. ואולם, לא זו בלבד שבמסגרת סעיף 14.12.3 למכרז נרשם כאמור, במפורש כי על הזוכה במכרז להפעיל לצרכיו ועל חשבונו עובדי לוגיסטיקה, ולא זו בלבד שגם במידה והנהג וחברת השליחויות לא יובאו במניין חברי הצוות של המשיבה, היא הציגה 13 עובדים (מנהל שירות, שני טבחים ומנהל מסעדות בסעיפים 9 ו-10 לנספח 4, ו-10 עובדים במסגרת סעיף 11א-ד לנספח 4), אלא שהעותרת עצמה טענה בעתירתה כנגד מצבת כוח האדם הגדולה שהציגה המשיבה, 33 עובדים בכל זמן נתון, וממנו ביקשה להסיק כי הצעתה של המשיבה היא גירעונית ולא היה מקום לקבלה. בנסיבות אלו אין מקום לטענתה כי המשיבה הציגה מצבת כוח אדם חסרה ומשרד החינוך לא דקדק עמה כדרך שהוא דקדק עם העותרת. 16. ובאשר לטענה כי הצעתה של המשיבה גירעונית וכי היא תפגע בזכויות עובדיה, צודקות המשיבות כי העותרת לא תמכה טענותיה בעניין זה בראיות ממשיות, ואין מקום להתערב בהחלטת משרד החינוך אשר בחן את ההצעה והגיע למסקנה כי היא אינה גירעונית. אדרבה, במסמכי המכרז (סעיף 20.6) צוין כי תינתן עדיפות למציעים אשר יקצו אמצעים רבים יותר לטובת ביצוע העבודה הנדרשת במכרז, והעותרת - אשר סברה לחסוך בעלויות תוך שימוש במצבת כוח אדם קטנה יותר, אין יכולה לבוא בטרוניה על העדפת המשיבה אשר הייתה נכונה להעמיד לביצוע העבודה כוח אדם גדול יותר מהמינימום הנדרש. 17. כך גם יש לדחות את טענת העותרת כי לא היה מקום לקבל את הצעת המשיבה בשל התנהלותה בעבר אל מול משרד החינוך עצמו עת סיפקה לו שירותים. אכן, בסעיף 20.1.2 למסמכי המכרז נכתב כי הצעה של מי שזכה בעבר במכרז של המשרד או שלמשרד היכרות אחרת עימו, יילקח בחשבון, כאחד השיקולים המכריעים, אופן ביצוע ההתחייבויות שלו בעבר, לרבות עמידה בלוח זמנים, איכות העבודה ורמת השירות. ואולם, בצדק נטען כי הצדדים הסכימו בעבר לדחות האחד כלפי חברו את טענותיהם בעניין זה, וכי ככל שהיו טענות כלפי התנהלותה של המשיבה בעבר, אלו הובאו בחשבון וניתן להם המשקל הראוי במסגרת שקלול ציוני המציעים במכרז, בהתאם למשקל שנקבע לעניין זה במסמכי המכרז. ההלכה היא כי ככלל, לרשות המנהלית עומדת חזקה בדבר כשרות פעולותיה ובית המשפט אינו שם עצמו בנעליה של וועדת המכרזים כ"וועדת מכרזים עליונה". בית המשפט מתערב בהחלטות רשויות וגופים מינהליים כאשר אלו חורגים ממתחם הסבירות או מונעים משיקולים בלתי עניינים, ואיני סבור שבמקרה זה השקלול שניתן לחוות הדעת מטעם עובדי משרד החינוך אודות המשיבה בהתקשרותה עם המשרד בעבר, בין מכלול חוות הדעת ושאר הקריטריונים חורג ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות בית משפט זה. גם לא התרשמתי כי מדובר בהחלטה הנובעת משיקולים בלתי עניינים, גם לא בכל הנוגע לטענות העותרת בעניין קשריה של הגב' אסולין עם המשיבה או מנהלהּ. אכן, קיים טעם לפגם בכך שהגב' אסולין הגישה חוות דעת מטעמה באשר לתפקודו המקצועי של מנהל המשיבה, לוועדת המשנה של וועדת המכרזים שהיא עצמה כיהנה כחברה בה. ואולם, משקלה הסגולי של חוות דעתה של הגב' אסולין בעניין זה ביחס למכלול חוות הדעת שהוגשו ולמכלול הנתונים והמדדים שנלקחו בחשבון לקביעת הזוכה במכרז הוא אפסי ואין בו כדי להביא לשינוי בתוצאה. העתירה נדחית אפוא, והעותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות סך של 50,000 ₪. מכרז