במסמכי המכרז נקבעו עקרונות ושיטות השקלול והניקוד שיינתנו למציעים

במסמכי המכרז נקבעו עקרונות ושיטות השקלול והניקוד שיינתנו למציעים השונים במכרז עפ"י הפרמטרים השונים המפורטים שם. 2. שלושה הגישו הצעותיהם למכרז, שתי העותרות (רשת תיכוני טומשין בע"מ ועתיד רשת חינוך ובתי ספר בע"מ) והמשיבה 2, דרכא בתי ספר מיסודה של קרן רש"י). (להלן - "טומשין", "עתיד", "דרכא") לאחר פתיחת תיבת ההצעות ובחינת ושקלול שלוש ההצעות דורג רכיב איכות ההצעות בניקוד כדלהלן: א. דרכא - 25.57 (מתוך 30) ב. טומשין 21.42 (מתוך 30) ג. עתיד - 19.619 (מתוך 30) (ברכיב הצעת "עלות התקורה", שלוש המציעות ויתרו על דרישת תשלום - ועל כן קיבלו ברכיב זה דירוג זהה של 70). לאור הדירוג הנ"ל, ברכיב איכות ההצעות החליטה ועדת המכרזים ביום 30.5.13 כי דרכא היא הזוכה במכרז, ראש העיר קיבל את המלצת והחלטת ועדת המכרזים - והודעה על כך נמסרה ביום 2.6.13. 3. טומשין ועתיד לא השלימו עם ההחלטה ופנו בעתירות (נפרדות) לבימ"ש זה לביטול זכייתה של דרכא. לטענת שתיהן, דרכא לא עומדת בתנאי הסף הנ"ל בדבר "ניסיון בניהול בתי ספר מהסוג הנדרש במשך תקופה של 24 חודשים...". לטענתן, ניסיון הניהול הנדרש מתייחס לניהול בתי ספר במהלך שנת הלימודים - דהיינו מהראשון בספטמבר ועד ל- 30 ביוני של שנה קלנדרית נתונה. שנת הלימודים הראשונה שבה החלה דרכא בניהול בתי ספר החלה ביום 1.9.2011 ועל כן לא מלאו 24 חודשי ניהול במהלך שנות הלימוד מאותו המועד ועד למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז שחל ביום 20.5.2013. על כן, כך טוענות שתי העותרות, דרכא אינה עומדת בתנאי הסף הנ"ל ודין היה שהצעתה במכרז תידחה על הסף. דרכא לעומתם טוענת כי מלאכת "ניהול בתי ספר" אינה מתייחסת אך ורק לתקופת ניהול בתי הספר במהלך שנת הלימודים אלא משתרעת גם על תקופת ההתארגנות, ההיערכות והעבודה הארגונית והניהולית הנדרשת לשם כך בחודשים הקודמים לתחילת שנת הלימודים. דרכא חתמה עוד ביום 28.3.11 על הסכם להפעלת בית הספר התיכון הדרוזי למדעים בירכא שבגליל המערבי. ביום 12.5.11 חתמה דרכא על הסכם עם עיריית קרית שמונה להפעלה וניהול שלושה בתי ספר תיכוניים בתחומה. מלאכת ההפעלה והניהול של כל אותם בתי הספר החלה לדבריה מיד לאחר חתימת ההסכמים (מרץ ומאי 2011) באופן שאיפשר את פתיחת וניהול אותם בתי הספר עם תחילת אותה שנת לימודים ב- 1.9.11. על כן, כך טענת דרכא בתמצית, תקופת ניסיונה בניהול והפעלת בתי ספר אמורה להימנות כבר ממרץ ומראשית מאי 2011 - למעלה מ- 24 חודשים בטרם המועד להגשת ההצעות במכרז דנן (20.5.13). 4. העותרת עתיד מוסיפה וטוענת בעתירתה כי אם תתקבל הטענה המשותפת לה ולטומשין על אי עמידת דרכא בתנאי הסף ותיפסל הצעתה - כי אז נפל פגם של ממש בניקוד ודירוג הצעתה שלה אל מול הצעת טומשין באופן בו הדירוג והניקוד הנכונים אמורים להוביל לתוצאה לפיה הצעתה שלה אמורה לקבל ניקוד גבוה מהצעת טומשין. טומשין חולקת על "טענות הניקוד" של עתיד וטוענת אדרבא, הניקוד הראוי אמור אפילו לשפר הפער שבין הצעתה להצעת עתיד באופן בו הפער שבין שתיהן גדול יותר לטובתה. בהסכמת הצדדים איחדתי הדיון בשתי העתירות והצדדים כולם הוסיפו על פה, לרוב טענותיהם שבכתב, בישיבת 11.7.13 - ומכאן לפסק דין זה. 5. אדון בראשונה בטענה המשותפת לעתיד ולטומשין בדבר העדר ניסיון ניהול של 24 חודשים אצל דרכא. השאלה במהותה הינה שאלה פרשנית בדבר הפרשנות הראויה לדרישת הסף הנ"ל שבס"ק 6.9 לתנאי המכרז. תמצית עמדותיהם החלוקות של העותרות מחד גיסא ודרכא והעירייה מאידך גיסא פורטה לעיל. לאמור, האם "ניסיון בניהול בתי ספר", משמעו אך ורק ניסיון בניהול בתי ספר במהלך שנת הלימודים כטענת העותרות, או שמא מתייחס "ניסיון הניהול" גם לתקופת ההיערכות, ההתארגנות וכל הנדרש מרשת הניהול לקראת תחילת שנת הלימודים ועל מנת ששנת הלימודים תוכל להתנהל כראוי וכיאות מיום תחילתה ועד לסיומה. אקדים ואומר כי בשאלה פרשנית זו נוטה דעתי לעמדת דרכא והעירייה. ניטול לדוגמא רשת חינוך המפעילה בית ספר בשלוש שנות לימוד רצופות. פרשנות העותרות משמעה כי "ניסיון הניהול" של אותה רשת יסתכם ב- 30 חודשים ולא ב- 36 חודשים, זאת הואיל וחודשי חופשת הקיץ (בכל אחת משלוש השנים הנ"ל) אינם באים בחשבון "הניסיון הניהולי" של אותו בית ספר. או אם ניטול דרך משל מוסד אקדמי - נאמר אוניברסיטה - שבכל שנה קלנדרית נתונה מסתכמים חודשי הלימוד בשבעה חודשים ויתרת חמשת החודשים הינם חופשות בין סימסטריאליות. האם נכון יהיה לומר כי לאוניברסיטת ירושלים או תל אביב "ניסיון בניהול" האוניברסיטאות שלהן משך שבעה חודשים בלבד בכל שנה קלנדרית - ואילו חמשת החודשים הנותרים אינם באים בחשבון ה"ניסיון הניהולי" של אותם המוסדות? הדברים רחוקים מלהתקבל על הדעת. ניהול בית ספר תיכון, כניהול אוניברסיטה, דורש פעולות ניהול אינטנסיביות במהלך החודשים הקודמים לשנת הלימודים וגם במהלך החופשות מהלימודים. ובכלל כך, ארגון צוות ההוראה והניהול החינוכי, ארגון המינהלות הנדרשות להפעלת בית הספר, הכנת תוכנית עבודה פדגוגית, חינוכית ומנהלתית, עבודות תחזוקה בינוי והכשרת מבנים - ומה לא. טענת העותרות כי על אף שדרכא התקשרה בחוזה במרץ 2011 להפעלת וניהול התיכון בירכא ובמאי 2011 להפעלת וניהול בתי הספר התיכוניים בקרית שמונה - לא יימנה נסיונה הניהולי בהפעלת כל אותם בתי הספר אלא מיום פתיחת שנת הלימודים ב- 1.9.2011 - טענה זו מנוגדת לאמות הבחינה הנוהגות, הרצויות וההכרחיות בהגדרת מושג הניהול של מוסד חינוכי. 6. ב"כ העותרות בטיעוניהם שבכתב ועל פה ניסו למצוא דיוקי דיוקים בלשניים מתוך סעיפים שונים בהסכם הניהול הנספח למכרז דנן, ומתוך הסכמי ירכא וקרית שמונה (הנספחים לתגובת דרכא) - מכוחם ביקשו ללמוד כי "ניסיון ניהולי בהפעלת בתי ספר" אינו מתחיל להימנות אלא מיום פתיחת שנת הלימודים והוא פוסק בתום שנת הלימודים ושב ומתחדש בתחילת שנת הלימודים שלאחר מכן. דרכא לעומתם מפנה לדיוקי דיוקים מלשונות אותם ההסכמים המלמדים על כך שלא זו בלבד ש"ניהול בתי הספר" כולל גם את עבודות הניהול והארגון הכרוכים בהכנת שנת הלימודים - אלא אדרבא, אומנות ואמנות ניהול שנת הלימודים מותנית דווקא בניהול הראוי והמוקפד של ניהול והפעלת עבודות ההכנה הרבות הנדרשות על מנת לאפשר את פתיחת שנת הלימודים במועדה ואת ניהול שנת הלימודים כסדרה. על אף כל אלה, ההכרעה הפרשנית הנדרשת איננה בכל תילי התילים ודקדוקי הדיוקים הנ"ל - אלא בפרשנות המתבקשת בלשון בני אדם, המצויה והרצויה, להיגד: "ניסון בניהול בתי ספר..." דעתי הינה כי "ניסיון" זה כולל גם את עבודת ומלאכת הניהול הנדרשת בתקופה שלפני יום תחילת שנת הלימודים לצורך הכנת שנת הלימודים והתנהלותה הראויה. 7. וגם זאת. תנאי הסף דנן שבס"ק 6.9 לתנאי המכרז, אינו בגדר דרישת סף בינארית של שחור או לבן. לצורך הטיעון, מוכן אני להניח מצב בו תנאי סף פלוני שאינו "בינארי" יכול לשאת מספר פרשנויות סבירות לגיטימיות - הן ברמת הפרשנות הטקסטואלית והן ברמת הפרשנות התכליתית. ובענייננו, "ניסיון בניהול בתי ספר" ככולל תקופת הניהול הקודמת לפתיחת שנת הלימודים או ככזה שאינו כולל אלא רק את ניהול בתי הספר במהלך שנת הלימודים. במצב דברים שכזה - יש להותיר בידי בעל המכרז וועדת המכרזים את שיקול הדעת הנדרש להכרעה בין המציעים. ויפים לעניין זה הדברים שנפסקו בע.א. 4605/99 אלישרא בע"מ נ. רשות שדות התעופה, פד"י נה (1) 1, 9 - "...ההגנה על הציפייה הסבירה ועל האינטרסים של משתתפי המכרז מחייבת כי מקום שבו תנאי המכרז אינם ברורים כל צרכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעת משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן..." 8. מסקנתי הינה אפוא כי הפרשנות להיגד "ניסיון בניהול בתי ספר" כפי שאומצה על ידי בעלת המכרז - היא אמנם הפירוש העדיף הראוי והנאות בהקשר המכרז דנן, תנאיו, נושאו ותכליתו. למצער, פרשנות זו הינה לגיטימית וסבירה ברמה המצדיקה הותרת שיקול הדעת לעניין זה בידי בעלת המכרז. הואיל וטענתן היחידה של שתי העותרות כנגד זכיית דרכא במכרז הינה כל כולה בסוגיה שנבחנה לעיל, ולאור מסקנתי האמורה - אני מחליט לדחות את שתי העתירות ולהותיר את החלטות העירייה, נשוא עתירות אלה, בתוקפן. כל אחת משתי העותרות תשלם לכל אחת משתי המשיבות, דרכא ועיריית קרית מלאכי, הוצאות העתירה בסכום של 10,000 ₪. מכרזמסמכים