עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של עיריית באר שבע

עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של עיריית באר שבע מיום 18.4.13, בה הכריזה על המשיבה 2 (להלן: "חברת שוהר"), כזוכה במכרז פומבי מס' 44/2012 לביצוע עבודות למתן שירותי גביית חובות בגין קנסות וגזרי דין עירוניים עבור עיריית באר שבע (להלן: "המכרז"). בהתאם, עתרה העותרת (להלן: "חברת מילגם") לקביעה לפיה, יש להכריז עליה כזוכה במכרז, ולהורות לעיריית באר שבע להתקשר עימה בחוזה לביצוע העבודות האמורות. 2. אין חולק כי בחודש אוקטובר 2012 פרסמה עיריית באר שבע את המכרז. ביום 4.11.12 קיימה העירייה מפגש הבהרות בו השתתפו החברות המציעות: חברת מילגם, חברת שוהר והמשיבה 3 (להלן: "חברת מגער"). במסגרת מפגש ההבהרות ניתנה למשתתפי המכרז האפשרות להעלות שאלות הנוגעות למכרז והתנאים שנקבעו בו. בעקבות פניות מרובות, הוציאה העירייה חמישה מסמכים מפורטים המהווים מסמכי הבהרות למכרז. במסגרת בקשה לקבלת הבהרות, פנתה חברת מילגם לעיריית באר שבע בבקשה לקביעת אחוז ההפחתה המקסימאלי, ומשזו נענתה בשלילה, פנתה פעם נוספת לבחון מחדש את תשובת העירייה. גם הפנייה החוזרת נענתה בשלילה. 3. על פי תנאי המכרז חוייב הזוכה לספק לעירייה את שירותי הגביה, ולהעמיד לרשותה את כוח האדם המקצועי הדרוש, הציוד והמשרדים, וכנגד קיום התחייבויותיו זכאי לתמורה המורכבת משני נדבכים: האחד, עמלה אשר תשולם ע"י העירייה, כאחוז מהסכומים אשר יגבו על ידו. השני, הוצאות אכיפה אשר יגבו מהחייבים, בהתאם לפעולות האכיפה שידרשו ולתעריפים החוקיים המותרים על פי התקנות. בנוסף, נקבעה במכרז אפשרות לקבלת פרס ו/או תשלום פיצוי מוסכם עקב עמידה/אי עמידה ביעדי העירייה. ככל שיגבה סכום העולה על סכום היעד לגביה, תקבל הזוכה פרס בדמות תוספת עמלה מדורגת בין 2%-11%, בהתאם לסכום שיגבה. ככל שיגבה סכום הנמוך מהעמלה הבסיסית, תחויב הזוכה בפיצוי מוסכם של 8% ממלוא העמלה השנתית המגיעה לה. עוד הובהר כי באשר להוצאות האכיפה, אשר יגבו מהחייבים, החברה הזוכה אינה רשאית לפעול כרצונה ובאופן חסר כל רסן כלפי החייבים, וכי הגורם היחידי המוסמך לחתום על פעולות האכיפה ולאשר את ביצוען הינו הממונה על הגבייה ופקיד הגבייה, שהינו עובד ציבורי שהוסמך ע"י העירייה, ודבר מינויו אושר ע"י שר האוצר בהודעה ברשומות. בהקשר זה הוציאה העירייה מסמך עקרונות. בכתב ההצעה במכרז נקבע אחוז עמלה מרבי בשיעור של 16%, והמציעים התבקשו לנקוב באחוז הנחה על האחוז המרבי. אומדן העיריה העריך הפחתה (הנחה) בשיעור של 18% משיעור העמלה המרבי, וזאת ביחס לסכום גבייה משוער של 15 מיליון ש"ח לשנה. קרי, שיעור עמלה סופי של 13.12%. בהתאם לכך נקבע באומדן העיריה כי היקף ההוצאה השנתית מתקציב העיריה לתשלום עמלה עומד על 1,968,000 ₪ (15,000,000 X 13.12% ). רכיב התחרות במכרז היה אפוא, שיעור העמלה שישולם לזוכה מתוך הגביה בפועל, כשהמציעים התבקשו לנקוב באחוז ההנחה על האחוז המרבי שננקב במסמכי המכרז. 4. המועד האחרון להגשת הצעות חל ביום 19.12.12. ביום 20.12.12 נפתחה תיבת המכרזים, כאשר בתוכה נמצאו שלוש הצעות: מטעם העותרת, מטעם חברת שוהר ומטעם חברת מגער. הליך פתיחת תיבת המכרזים נעשה בהתאם לדין, ובכלל זה נערך פרוטוקול בו צויינו שמות המציעים והסכום שהוצע על ידם, וכן אומדן המכרז. לאחר פתיחת תיבת המכרזים החליטה ועדת המכרזים כי מסמכי ההצעות יועברו לבדיקת צוות מקצועי, שיורכב מששה חברים, אנשי מקצוע, ביניהם נציג אגף הלשכה המשפטית, נציג אגף כלכלה רכש והתקשרויות, מנהל אגף הפיקוח וגזבר העיר (להלן: "הצוות המקצועי"). את הצוות המקצועי ליווה יועץ חיצוני, מר משה הורוביץ, את שירותיו שכרה עיריית באר שבע בהכנת המכרז וליוויו. הצוות המקצועי נדרש, בין היתר, לבחון עמידתם של המציעים בתנאי הסף שנקבעו במכרז והמצאת מלוא המסמכים הנדרשים. בדיקה זו העלתה כי כל המציעים עמדו בתנאי הסף כפי שנקבעו. בנוסף, בדק הצוות המקצועי את כדאיותן הכלכלית של ההצעות שהתקבלו ואת אחוז ההפחתה שהוצע ע"י כל מציע, ביחס לצפי הגבייה המשוער שצויין, ובחינה זו העלתה את הממצאים הבאים: שיעור העמלה הסופי אותו תשלם העיריה חברת שוהר - 4.93% חברת מילגם - 14.08% חברת מגער - 15.55% האומדן על פי העירייה - 13.12% אחוז הפחתה מ- 16% חברת שוהר - 69.19% חברת מילגם - 12% חברת מגער - 2.84% האומדן על פי העירייה - 18% גבייה משוערת בש"ח חברת שוהר - 29,776,000 ₪ חברת מילגם - 11,990,000 ₪ חברת מגער - 17,500,000 ₪ האומדן על פי העירייה - 15,000,000 ₪ אחוז הרווח חברת שוהר - 20.92% חברת מילגם - 5.25% חברת מגער - 6.92% האומדן על פי העירייה - 1.85% בהינתן שהאומדן בדבר שיעור ההפחתה עמד על 18% מאחוז העמלה המירבי שנקבע במכרז (16%), ובהינתן שהצעתה של חברת שוהר עמדה על אחוז הפחתה של 69.19%, נמצא כי הצעתה של חברת שוהר סוטה מהאומדן בשיעור של 51.19%. 5. היות וההצעה הזולה ביותר, הצעתה של חברת שוהר, היתה נמוכה משמעותית מהאומדן ומההצעות האחרות, הסמיכה ועדת המכרזים, בהחלטתה מיום 23.1.13, את הצוות המקצועי לפנות לקבלת הבהרות לעניין תמחור ההצעה וכן לקיים שימוע לנציגי כל המציעות, ככל שימצא לנכון. בהתאם, התבקשו שלוש החברות המציעות להציג חישוב מפורט ומוסבר של כל ההכנסות וההצעות שהוערכו על ידן לצורך גיבוש ההצעה וקביעת אחוז ההפחתה מעמלת המקסימום שנקבעה ע"י העירייה. עוד התבקשו להמציא פירוט מדויק של סכומי העמלות והתקבולים ששולמו לכל אחת מהן, בשנים 2009 - 2011, בגין גביית קנסות חניה וגזרי דין, בכל ההתקשרויות שדווחו על ידן במסגרת מסמכי ההצעה. בנוסף, נדרשו המציעות להמציא נתונים בנוגע להיקפי אכיפה מוערכים בבאר שבע, תוך מתן פירוט על פי סוגי פעולות, היקפי הגבייה המוערכים בגינן ועלויות החברה בגינן. עוד, זימנה העירייה את שלוש המציעות לשימוע, בפני הצוות המקצועי, לצורך מתן הסברים באשר לאומדנים שבבסיס הצעתן, וכן באשר לאופן בו בכוונתן לספק את שירותי הגבייה. עוד קודם לשימוע שלחה העירייה למציעות, ביום 7.3.13, מסמך עקרונות המשקף את מדיניותה. בישיבת השימוע שהתקיימה ביום 12.3.13 הציגו המציעות הסברים ונתונים אודות הצעותיהן. 6. בסיום מלאכת הבדיקה של הצוות המקצועי, ולאחר שקיבל את מלוא ההסברים וההבהרות מן המציעות, הוציא הצוות המקצועי, ביום 15.4.13, מסמך המלצות מפורט מטעמו לחברי ועדת המכרזים. במסגרת מסמך זה פורטו התהליכים שביצע הצוות המקצועי לבדיקת שלוש ההצעות שהוגשו במכרז, וניתנה סקירה תמציתית של ההבהרות העיקריות שהתבקשו והתקבלו, מהן עולה כי חברת שוהר, שהיתה בעלת ההצעה הזולה ביותר מבחינת העירייה, הינה חברה בעלת ניסיון רב, והיא מתחייבת לעמוד במלוא תנאי המכרז ומסמך העקרונות, המפרט את מדיניות העירייה באשר להליך ואופן גביית הקנסות, וכי הצעתה הינה ההצעה הרווחית ביותר מבחינת העירייה. 7. ועדת המכרזים התכנסה, ביום 18.4.13, בהשתתפות חלק מחברי הצוות המקצועי, ולאחר דיון עמוק ונרחב החליטה כי הצעתה של חברת שוהר הינה הצעה ראויה, רצינית וזולה, ועל כן בחרה בה כהצעה הזוכה. בנימוקי ההחלטה ציינה הוועדה כי החלטה זו התקבלה לאחר ששמעה את חוות הדעת המקצועית של גזבר העירייה, היועצת המשפטית לוועדה ומנהל אגף הפיקוח, ולאחר שעיינה בהמלצה הכתובה של חברי הצוות המקצועי, בפרוטוקול ההבהרות ובפרוטוקול השימוע שנערך לחברות. עוד ציינה ועדת המכרזים, כי על אף שאחוז ההנחה על העמלה שמציעה חברת שוהר הינו גבוה מאוד, יש מקום להמליץ עליה כהצעה הזוכה במכרז. ועדת המכרזים ציינה כי הסבריה של חברת שוהר לעניין יכולתם לבצע את העבודה במדיניות העירייה ובתנאים שנקבעו במכרז, מניחים את הדעת, וכי מקובלת על הוועדה הבהרת חברת שוהר, לפיה מדובר בהצעה שאינה הצעת הפסד בהינתן המידע הקיים במכרז, הבנת המצב בעיר, היכרות עם אופי העבודה, ומתוך ידיעה כי היא עשויה לשפר את היקף הגבייה מחייבים, ביחס לשנים קודמות. הוועדה ציינה כי היא סבורה שאין חשש כי מדובר בתכססנות או חשש להפסד גדול מאוד שתוצאתו בעיות בהתקשרות. המלצת ועדת המכרזים אושרה, ביום 16.5.13, ע"י ראש העיר, וזאת לאחר קבלת חוות דעת משפטית נוספת באשר לסבירותה וחוקיותה של החלטת ועדת המכרזים עת הכריזה על הצעתה של חברת שוהר כהצעה הזוכה. בהתאם, נשלחו הודעות על תוצאות המכרז לחברות המשתתפות. 8. מיד לאחר ההודעה על בחירת ההצעה הזוכה, ביום 22.5.13, דרשה חברת מילגם מהעירייה לקבל לעיונה את המסמכים הנוגעים לבחירת ההצעה הזוכה. ביום 30.5.13 השיבה העירייה לבקשת העיון של חברת מילגם, והמציאה מידית את מלוא המסמכים שהתבקשו, למעט מסמכים שסווגו ע"י חברת שוהר, מסמכים אותם הציגה בפני העירייה בשלב השימוע, כחסויים. באשר למסמכים החסויים ציינה העירייה כי הבקשה תועבר לבחינתה והחלטתה של ועדת המכרזים, שהינה הגורם המחליט בנדון. ביום 3.6.13, כהכנה לישיבתה של ועדת המכרזים בנדון, הוכנה חוות דעת משפטית שבמסקנתה המליצה על גילוי חלקי של המסמכים. ביום 4.6.13, החליטה ועדת המכרזים לאמץ את שנקבע בחוות הדעת המשפטית, והורתה על מתן אפשרות עיון בתצהיר הזוכה ואישור רו"ח, וכן אישור בנק על איתנות פיננסית. מנגד, הוחלט כי אין מקום לאפשר עיון בדוחות כספיים של חברת שוהר בשנים 2009- 2011, וכן בהמלצות מטעם רשויות מקומיות, מסמכים אשר סווגו ע"י חברת שוהר כסודיים, בבחינת סודות מקצועיים. ביום 5.6.13 שלחה המבקשת דרישה נוספת לעיון במסמכים, בקשה זו נדחתה ע"י העירייה, ובקשה חוזרת לעירייה נשלחה ביום 9.6.13. לבקשה האחרונה לא ניתן מענה לנוכח הגשת העתירה הנדונה. 9. במסגרת העתירה, מבקשת חברת מילגם לתקוף את החלטת ועדת המכרזים המליצה על חברת שוהר כזוכה במכרז. ראשית דברים, טענה כי בתיבת המכרזים כלל לא נמצא אומדן של העירייה, וכי דבר קיומו של האומדן נודע בדיעבד באופן המלמד כי לא היה קיים בזמן אמיתי בתיבת המכרזים. לגופה של החלטת הזכייה, טענת חברת מילגם, כי שיעור ההנחה המוצע ע"י חברת שוהר מעורר חשד כי מדובר בהצעה גרעונית, לנוכח הפער הניכר בין האומדן שקבעה העירייה לבין שיעור ההנחה המוצע. חברת מילגם הפנתה לדבריו של חבר ועדת המכרזים, מר משה בורכוב, אשר היה בדעת מיעוט, עת התקבלה החלטת ועדת המכרזים הממליצה על חברת שוהר כזוכה. עוד טענה חברת מילגם כי במהלך השימוע שנערך עם חברת שוהר, בו התבקשה ליתן הסברים לסבירות הצעתה, התברר בדיעבד כי הסבריה מושתתים על הנחות מוצא, תלושות מן המציאות, אשר הומצאו, ככל הנראה, לצורך השימוע. כך טוענת חברת מילגם כי חברת שוהר ביססה את הצעתה על חיוב הוצאות גבייה לפי מספר דוחות ולא לפי מספר חייבים, וזאת, כעולה מפרוטוקול השימוע, שם הצהירה חברת שוהר כי הצעתה מבוססת על ההנחה בדבר קיומם של 230,000 תיקי חייבים קיימים, כאשר שוהר מניחה כי בשלוש שנים יתווספו לא פחות מאשר 100,000 תיקי חייבים, כלומר 33,000 תיקים חדשים מידי שנה. מול הנחה שגויה זו, טענה חברת מילגם כי בפועל חברת הגבייה מאחדת תיקים לפי זהות חייב ולא לפי מספר דוחות, ועל כן, חישוב ההכנסות מפעולות האכיפה, על בסיסו תומחרה, בין היתר, הצעתה של חברת שוהר למכרז, הינו שגוי ומנופח. עוד טענה חברת מילגם כנגד ההערכה אותה הציגה חברת שוהר, לפיה היא יכולה להגיע לרמת גבייה של כ- 30 מיליון ₪ בממוצע לשנה, כשלטענתה מדובר בהערכה מופרכת ובלתי מציאותית לנוכח אומדן העיריה שקבע יעד גבייה מוערך, בשיעור של 15 מיליון₪ לשנה. לטעמה של חברת מילגם הערכת שוהר יש בה כדי ללמד, כי מדובר בהצעה גרעונית אשר תגרום רק נזק לעירייה. עוד הצביעה חברת מילגם על סתירות שעלו בין טענות חברת שוהר, במהלך השימוע, לבין דברים שנטענו על ידה במסגרת שאלות הבהרה. כך, בעוד שבמהלך השימוע העריכה חברת שוהר כי היא תצבור רווח של כ- 3.5 מיליון ₪ בשנה רק מהטלת הוצאות גבייה על חייבים, אזי במסגרת שאלות ההבהרה הודתה כי לא צומח לה רווח של ממש מגביית הוצאות אכיפה מחייבים, לנוכח התעריפים המקסימאליים הנמוכים הקבועים בדין. הוסיפה וטענה חברת מילגם כי חברת שוהר הטעתה את ועדת המכרזים בנוגע לדרכי הפעולה שלה, כשהיא טוענת לקיומה של סתירה נוספת בין ההצהרות של חברת שוהר, במסגרת השימוע, לבין דברים שמסרה במסגרת שאלות ההבהרה בנוגע לנוהלי העבודה. כך נטען, כי במסגרת השימוע טענה חברת שוהר כי נוהלי העבודה שפורטו בתנאי המכרז אינם שונים מדפוס העבודה שלה. לעומת זאת, בשאלות ההבהרה העלתה שוהר השגות לגבי נוהל טיפול בדבר דואר שלא הגיע למענו, כפי שפורט בתנאי המכרז, וציינה כי הנוהל בעיריית באר שבע שונה מנוהל עבודתה הרגיל. לסיכום, חזרה וטענה חברת מילגם כי החלטת ועדת המכרזים להמליץ על בחירתה של חברת שוהר כהצעה זוכה היתה שגויה מאחר שמדובר בהצעה גרעונית, תכסיסנית, מטעה ואינה סבירה בעליל, אשר תגרום לנזקים לעיריית באר שבע, וכן לתושבי העיר באר שבע, מאחר שחברת שוהר תעשה הכל כדי להתעמר בחייבים, תוך הפרת מדיניות הגבייה של עיריית באר שבע, הכל כדי להגדיל הכנסותיה. בטיעוניה בפני עמד בא כוחה של חברת מילגם על הכשלים המתמטיים שנפלו בחישובים שעשתה ועדת המכרזים בהערכת יכולותיה של חברת שוהר לעמוד בהתחייבויותיה, כשהוא מפנה לטבלת בה רוכזו נתוני החברות המציעות אל מול טבלה שיצר הצוות המקצועי בניסיון להתאים את הצעתה של חברת שוהר למציאות הקיימת בעיר באר שבע, על בסיס ניסיון גבייה בפועל בשנים עברו, לרבות עלויות, ופוטנציאל גבייה עתידי (ראה טבלאות - נספח ו' לתגובת עירית באר שבע). ביקורת קשה הפנה בא כוחה של העותרת כלפי הערכת יכולת הגבייה של חברת שוהר לשנים הבאות על רקע רמת גבייה בשנים קודמו שנעשו בעיר. להערכתה של העותרת אם בפועל רמת הגבייה בשנים עברו עמדה על שיעור שנע בין 9 מליון ל- 11 מיליון לא תיתכן שהגבייה תכפיל עצמה כפי שסבורה וועדת המכרזים בתחשיביה. חברת מילגם ביקשה להוסיף ולהשיג גם אחר התנהלות ועדת המכרזים, עת פנתה אליה בבקשה לעיין במלוא המסמכים שעמדו בפני הוועדה, ונדחתה בתואנה לסודות מסחריים. 10. אקדים ואומר כי טענותיה של חברת מילגם באשר לעיון במלוא המסמכים אינה רלבנטית עוד, מקום שהסכימו הצדדים כי הדיון בצו הזמני יוסב לדיון בעתירה גופה, וכי בית המשפט ייתן פסק דין על בסיס הטענות שנטענו והחומר שעמד בפניו באותה הישיבה. בכך ויתרה חברת מילגם על בקשתה לקבל לידיה מסמכים נוספים. 11. אל מול טענות חברת מילגם טענה עירית באר שבע כי האומדן הוכנס לתיבת המכרזים, כמתחייב מכוח תקנה 11 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח - 1987. לגופו של עניין, טענה עיריית באר שבע כי הצוות המקצועי שמונה לבחון את ההצעות עשה עבודה יסודית ומקיפה עד אשר גיבש המלצתו, המלצה שניתנה לאחר ששוכנע כי חברת שוהר מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. עוד טענה כנגד חוסר תום ליבה והעדר ניקיון כפיה של העותרת, אשר היא בעצמה הגישה הצעה עם הנחה בשיעור דומה לשיעור ההנחה שהציעה חברת שוהר, במכרז אחר שהתנהל ע"י רשות מקומית אחרת. 12. חברת שוהר, באמצעות בא כוחה, טענה אף היא לסבירות הצעתה, כשהיא מדגישה את ניסיונה המקצועי, היקף פעילותה ברחבי הארץ אל מול רשויות מקומיות, איתנותה הכלכלית ויכולתה לעמוד מאחורי כל הצעה שהציעה. 13. לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים ולאחר בחינה מדוקדקת של כל המסמכים אשר הובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי לא שוכנעתי שהחלטת ועדת המכרזים נגועה בחוסר סבירות עד כי תצדיק התערבות בית משפט זה. טענות חברת מילגם, ככל שהן נוגעות להעדרו של אומדן בתיבת המכרזים, דינן להידחות. נחה דעתי כי אומדן היה מצוי בתיבת המכרזים כנדרש על פי התקנות. גזבר העירייה הצהיר על כך במסגרת כתב התשובה שהגישה העיריה ויש בכך די ליתן מענה בנדון. אם נפל כשל כזה או אחר באי ציון קיומה של מעטפת אומדן בפרוטוקול המתעד את הליך פתיחת תיבת המכרזים, אזי מדובר בכשל שולי, אשר אין בו כדי להביא לבטלות ההליך המנהלי. לגופה של בחירה ראוי לציין, כי ועדת המכרזים נקטה בזהירות, אחריות ומקצועיות רבה, עת ראתה לנכון למנות צוות מקצועי אשר יידרש להליך בחינת ההצעות, לרבות ביצוע הליך של שימוע וקבלת הבהרות מצד המציעים, תוך התייעצות עם היועץ החיצוני, אשר ליווה את המכרז. לציין, כי על חברי הצוות המקצועי נמנו אנשי מקצוע בין השאר, גזבר העיר, שהינו רו"ח במקצועו, והיועץ החיצוני הינו איש מקצוע, סמנכ"ל לשעבר בחברת מילגם, אשר עוסק כיום ביעוץ לרשויות מקומיות במכרזים מן הסוג הנדון. אמנם, הצעתה של חברת שוהר חורגת משמעותית מן האומדן, באופן המהווה אינדיקציה לכאורה לחוסר רצינות ההצעה. אולם, נקבע זה מכבר כי אין בעצם היותה של הצעה גרעונית, כדי לפסול אותה מניה וביה, כי אם להדליק מעין "תמרור אזהרה" לוועדת המכרזים, המחייב אותה לנהוג משנה זהירות בבדיקת תמחור ההצעה והגיונה הכלכלי (ראה: עת"מ 59904-03-11 מגער בע"מ נ' עירית רחובות (ניתן ביום 26.7.11); וכן עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר נ' ועדת המכרזים עירית עפולה (ניתן ביום 18.1.09)). במקרים אלה על ועדת המכרזים להשתכנע כי ההצעה מבוססת ונשענת על אדנים כלכליים מוצקים וסבירים, ולצורך כך עליה לברר עם המציע כיצד יעמוד בהצעתו חרף המחיר הבלתי כדאי שלכאורה נקוב בה. רק חריגה בלתי סבירה תביא לפסילת ההצעה. שאלת סבירות החריגה אינה נבחנת ע"פ אמת מידה חשבונית בלבד, אלא בשים לב לכלל הנסיבות של כל מקרה ומקרה, לרבות טיב העבודה נשוא המכרז ומידת הפער בין ההצעה הזולה ביותר להצעות אחרות יותר זולות, אשר נפסלו מסיבות אחרות (ראה: ספרה של שושנה גביש סוגיות בדיני מכרזים ציבוריים 103 (1997)). הליך השימוע והבירור נועד אפוא לאפשר למציע לשכנע את ועדת המכרזים כי הצעתו מבוססת על הגיון כלכלי וכי היא ישימה ומעשית. אין הוא חייב לשכנע ברווחיות ההצעה מבחינתו. ואין זה תפקידה של הוועדה לבחון את כדאיות ההצעה הגרעונית של המציע ולעשות חישובי רווח והפסד, ככל שההפסד הצפוי מההתקשרות אינו גדול יחסית לחוסנו הכלכלי של המציע. העובדה כי אין בהצעה רווח כספי מידי למשתתף, היא כשלעצמה אינה מהווה עילה לפסילת ההצעה, ויתכנו מקרים אשר בהם יגיש משתתף הצעת הפסד או הצעה גירעונית שיש בה מבחינתו הגיון כלכלי, בהיותה מבוססת על שיקולים ארוכי טווח כגון חדירה לשוק או ביסוס מעמד, צבירת מוניטין או רצון להרחיב תחומי עיסוק, וכל זאת תוך ספיגת הפסד בטווח הקצר (ראה: עע"מ 2690/06 מ.ת.א.ר. מחשוב תכנון וארגון בע"מ נ' עירית אשדוד (ניתן ביום 2.5.06)). במקרה הנדון נמצא כי הצוות המקצועי ביצע עבודה יסודית ומקיפה אל מול המציעים ובפרט אל מול חברת שוהר, אשר תוחקרה ארוכות בנוגע להצעתה. הצוות המקצועי אף הכין טבלת נתונים אלטרנטיבית להצעתה של חברת שוהר (נספח ו' לתגובת המשיבה 1), ממנה עולה כי הצוות המקצועי ביקש להתאים את הצעתה על דרך של נקיבת מספרים הקרובים יותר למציאות, מספרים המשקפים בסבירות גבוהה יותר את היקף הגבייה המשוער, ההכנסות וההוצאות הצפויות. לאחר תחשיב שבוצע נמצא כי להערכתו עדיין תימצא חברת שוהר ברווח כלשהו. אמנם, נמוך מזה שהציעו החברות האחרות, אולם, קרוב לאומדן הרווח שקבעה העירייה. המלצות הצוות המקצועי הוצגו בפני ועדת המכרזים, כאשר ועדת המכרזים העמיקה שאלות כדי להבין ההמלצה, ורק לאחר דיון ארוך ומקיף גיבשה את ההמלצה. אכן, אין חולק כי הצעתה של חברת שוהר סוטה מהאומדן שהציבה עיריית באר שבע בתיבת המכרזים, אולם, לסטייה מן האומדן ניתן הסבר מניח את הדעת אשר נבחן ביסודיות על ידי הצוות המקצועי וועדת המכרזים. ועדת המכרזים שוכנעה באשר לחוסנה הכלכלי של חברת שוהר והמוניטין הרב שרכשה, עת הציגה נתוני התקשרות עם רשויות מקומיות אחרות, להן היא מעניקה שירותי גביית קנסות בהיקפים דומים, כאשר הרשויות המקומיות גילו שביעות רצון מעבודתה. ועדת המכרזים לקחה בחשבון גם את פוטנציאל העלייה בהיקפי הגבייה, לנוכח אי שביעות רצון מהיקפי הגבייה על ידי החברה הפועלת היום בעיר (העותרת), והוכחת יכולת חברת שוהר להגדיל היקפי גבייה, ובהינתן כל אלה, ואף בהינתן סיכון כי מדובר בהצעה הפסדית, מבחינת חברת שוהר, סברה כי מדובר בהצעה רצינית שניתן לאשרה. כלל הוא כי בית המשפט לא יתערב בשיקול דעת המסור לרשות המנהלית ולא ישים עצמו במקומה, אלא מקום שנתגלה חוסר סבירות היורד לשורשה של החלטה. נחה דעתי כי במקרה דנן בחנה ועדת המכרזים לעומק את יכולתה של החברה הזוכה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות והביצועיות, לרבות תחזיותיה להגדלת היקפי הגבייה. תחשיבים מתמטיים כאלה ואחרים שניסתה חברת מילגם לתקוף הינם עניין של הערכה ולא של מתמטיקה. וועדת המכרזים, שהסתייעה בצוות מקצועי, שקלה הדברים ביסודיות, תוך מתן הדעת לכשלים הצפויים, בטרם קבלת החלטה. נחה דעתי, אפוא, לנוכח הנתונים שנבחנו והוצגו בפני, כי החלטת ועדת המכרזים אינה נגועה בחוסר סבירות קיצוני אשר יצדיק התערבות בית המשפט. מעבר לאמור, נמצא כי חברת מילגם בעצמה, במכרז אחר בו השתתפה, מכרז שהוצא ע"י עיריית אשדוד, הציעה הצעות בסדר הגודל אותו הציעה חברת שוהר במכרז הנדון. באותו עניין הצעתה של חברת מילגם היתה נמוכה ב- 62% מהאומדן וכאשר ביקשה חברה אחרת, שהשתתפה במכרז, חברת מ.ת.א.ר, לתקוף את דבר זכייתה של חברת מילגם, דחה בית המשפט אשר נדרש לעניין את הטענות ואישר את הזכייה (ראה עע"מ 2690/06 מ.ת.א.ר נ' עיריית אשדוד (ניתן ביום 2.5.06)). אין לי אלא לצטט בהקשר הנדון דברים שנאמרו שם: "לכאורה, נראה כי השאלה המהותית שרבצה לפתחה של הוועדה היתה, האם המציע יעמוד בהצעתו הנמוכה מהאומדן הרשמי שנקבע מכוח תקנה 11 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח - 1987. המענה לשאלה זו מצוי בהתחקות אחר רצינותו של המציע, הבנתו את טיב השירות ועמידתו על מחיר הצעתו, בהסתמך, בין היתר, על ההיכרות עימו והמוניטין שלו בתחום. המענה לשאלה זו איננו מצוי בהכרח בתחום התחשיבים הכלכליים, החשבונאים או המסחריים.... ההיגיון העומד מאחורי הקביעה, כי ניתן להכיר בסבירות קבלתן של הצעות הנמוכות מן האומדן הוא כי נכונותו של מציע לעמוד בהצעתו אינה נגזרת בהכרח משיקולים צרים של רווח והפסד בעסקה הקונקרטית נושא המכרז. נכונות זו יכולה היא שתיגזר דווקא משיקולים ארוכי טווח, כגון חדירה לשוק, ביסוס מעמד, צבירת מוניטין או רצון להרחיב תחומי עיסוק, כל זאת תוך ספיגת הפסד בטווח הקצר". אמנם, הציגה חברת מילגם בפני מכתב אותו הפנתה אל עיריית אשדוד בו הודיעה כי מתקשה היא לעמוד בהתחייבויותיה על פי ההסכם מכוח זכייתה באותו מכרז, אולם, בפועל נמצא כי חברת מילגם לא ביטלה את ההסכם וממשיכה היא לתת שירות על פי התחייבותה. 14. לאור כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לדחות העתירה. נמצא כי גם אם מדובר בהצעה העומדת על גבול האפס או הפסד לחברת שוהר, הרי שעומדים שיקולים מעבר לשיקולים כלכליים גרידא להצעה זו. חוסנה הכלכלי של חברת שוהר הוכח לשביעות רצונה של ועדת המכרזים ולא נמצא חשש כי מדובר בהצעה הגובלת בתכססנות או מניפולטיביות. העובדה שאין בצד ההצעה רווח כספי מידי איננה כשלעצמה טעם מספיק לפסילת ההצעה. חשדותיה של חברת מילגם כי חברת שוהר תגביר את פעולות האכיפה כדי לממן הוצאותיה ובכך תיפגע בחייבים, אינם מן הממש, שכן בהתאם לדין הגורם היחידי המוסמך לחתום על פעולות האכיפה ולאשר את ביצוען הינו הממונה על הגבייה ופקיד הגבייה, שהינו עובד ציבורי שהוסמך ע"י העירייה ודבר מינויו אושר ע"י שר האוצר בהודעה ברשומות. מעבר לכך, חתמה חברת שוהר על מסמך העקרונות ובכך התחייבה לעמוד בתנאים. העותרת תישא בהוצאות המשיבות 1-2 בסך כולל של 20,000 ₪. מכרזביטול מכרזעירייה