פסק דין הצהרתי לפיו החלטת ועד עמותה בה נקבע כיצד יוגשו ויידונו בקשות הצטרפות לעמותה והוחלט על כינוס האסיפה הכללית של העמותה, וכן החלטת האסיפה הכללית מיום 13.1.2013, במסגרתה נקבעו סדרי הבחירות לוועד ונערכו בחירות, בטלות. בנוסף עותרים המבקשים למינוי נציג מוסמך מטעם בית המשפט שינהל את ענייני העמותה. לחילופין, מבוקש לאשר את פעולותיהם של 55 חברי העמותה שזימנו אסיפה כללית ולאשר את חברי ועד העמותה שנבחרו באותה אסיפה. העובדות בתמצית העמותה מפעילה בית כנסת של העדה הלובית במושב זיתן. הצדדים לתובענה הם חברי ועד העמותה. בין הצדדים סכסוך ארוך שנים, במסגרתו התנהלו מספר הליכים משפטיים. ההליכים הנוגעים לשאלות העומדות במוקד תובענה זו הם ה"פ (ת"א) 1631/09 דבוש נ' כחלון (15.1.2012) (להלן: "ההליך הראשון" או "פסק הדין הראשון") ו-ה"פ (מרכז) 1646-04-12 פדלון נ' דבוש (30.11.2012) (להלן: "ההליך השני" או "פסק הדין השני"). בפסק הדין הראשון, בו נדונו החלטות שהתקבלו על-ידי ועד העמותה בחודשים מרץ ואפריל 2007, הוצהר על בטלות החלטות הוועד בנושא קביעת קריטריונים להצטרפות לעמותה. השופט ד"ר בנימיני פסק כי ועד העמותה לא היה מוסמך לקבוע קריטריונים לשם קבלת חברים חדשים לעמותה, וכי לפי תקנון העמותה יש לקבל כל אדם שיחתום על נוסח הבקשה הקבוע בתקנון, לפיו הוא מקבל על עצמו לפעול למען קידום מטרות העמותה ולקיים את תקנונה. לאור זאת, נפסק כי הוועד ישוב ויבחן את בקשות ההצטרפות שנפסלו ויאפשר לאנשים נוספים העומדים בתנאי התקנון להצטרף לעמותה, או שיכנס אסיפה כללית מיוחדת ובה ייקבעו קריטריונים שונים לקבלת חברים לעמותה, לפני שתיערכנה הבחירות לוועד החדש. עניינו של ההליך השני הוא בטענת המבקשים כי המשיבים לא קיימו את הוראות פסק הדין הראשון. השופט שפסר קיבל את התביעה באופן חלקי, ובסעיף 17 לפסק דינו קבע: "אשר על כן מתקבלת התובענה באופן חלקי כדלקמן: א. החלטות האסיפה הכללית מיום 15.4.12 - בטלות. ב. בהתאם - בטלות הבחירות שנערכו לוועד העמותה ביום 29.4.12. ג. הצדדים יפעלו בהקדם לכינוס אסיפה כללית של העמותה, הכוללת את רשימת החברים שאושרו בפסק דינו של כב' השופט בנימיני, לרבות חברים חדשים העומדים בכללי ההצטרפות הקבועים בעמותה. באסיפה זו יקבעו סדרי הבחירות לוועד העמותה. ד. קודם כינוס האסיפה הכללית תפורסם האפשרות להגיש בקשת הצטרפות לעמותה על בסיס הקריטריונים להצטרפות הקבועים בפסק דינו של השופט בנימיני ויינתן פרק זמן סביר לבחינת הבקשות ולקבלת החלטה בבקשות אלה. ה. במסגרת האסיפה הכללית, ככל שימצאו החברים לנכון, יקבעו עפ"י הדרך החוקית הקבועה לכך, קריטריונים חדשים לקבלת חברים חדשים לעמותה. למען הסר ספק, כל עוד לא יקבעו קריטריונים חדשים לקבלת חברים, ימשיכו לחול הכללים לעניין זה, שפורטו בסעיף 29 לפסה"ד של כב' השופט בנימיני." לאחר מתן פסק הדין השני שלח יו"ר העמותה, המשיב 1, הזמנות לשלוש ישיבות ועד. ההזמנה הראשונה היתה ליום 24.12.2012. לאחר קבלת ההזמנות שלח המבקש 1, מר שחר פדלון, מכתב למשיבים בו כפר בקיומו של הוועד ובסמכותו של מר יואב דבוש לזמן ישיבת ועד, אך הציע שבמועד זה ייפגשו הצדדים ויקבעו מועד לכינוס של האסיפה הכללית, תוך שהוא מדגיש שלא יתקבלו בפגישה כל החלטות למעט קביעת מועד זה. ביום 24.12.2012 התכנסו הצדדים בבית הכנסת, אלא שלאחר דין ודברים בין הצדדים, עזבו המבקשים את המקום. הישיבה התנהלה בנוכחותם של המשיבים בלבד, ונקבעו בה ההחלטות הבאות (נספח ז' להמרצת הפתיחה): אדם המעוניין להגיש בקשת הצטרפות לעמותה יופיע בפני ועד העמותה בימים 26.12.2012, 27.12.2012, 30.12.2012, יחתום על בקשת ההצטרפות בפני הוועד וחתימתו תאומת על-ידי עורך דין. תפורסם מודעה שתיידע את הציבור הרחב כיצד ניתן להגיש בקשות הצטרפות לעמותה, נוסח המודעה ופרסומה בעיתון ארצי ועל לוחות המודעות. ועד העמותה יתכנס שוב ביום 31.12.2012 וידון בבקשות ההצטרפות. הליך ההצבעה יתועד בפרוטוקול. הוועד יודיע לכל מועמד אם בקשתו התקבלה או נדחתה, ולא ניתן לערער על החלטת הוועד. ביום 13.1.2013 תכונס האסיפה הכללית של העמותה. האסיפה הכללית תכלול את חברי העמותה בהתאם לפסק הדין וכן את החברים החדשים שבקשת ההצטרפות שלהם התקבלה. בישיבה האסיפה הכללית ייקבעו סדרי הבחירות לוועד העמותה החדש. ביום 31.12.2012 נערכה ישיבה של ועד העמותה בה נכחו חברי הוועד מר מני דבוש, מר הרצל כחלון, מר בועז דבוש, מר יואב דבוש וכן עו"ד עמירם בוגט, ובה נבחנו בקשות ההצטרפות (נספח ו' לתשובה להמרצת פתיחה). על-פי פרוטוקול הדיון, נבחנו בקשות של 98 אנשים, מתוכן נפסלו 4 בקשות. ביום 13.1.2013 כונסה האסיפה הכללית של העמותה. האסיפה החליטה שיו"ר האסיפה יהיה מר יואב דבוש ומזכיר האסיפה יהיה מר הרצל כחלון. עוד הוצגו המועמדים לוועד העמותה והם מר יואב דבוש, מר הרצל כחלון, מר דוד דבוש, מר משה קוסקס, מר אבינועם דבוש, מר אברהם יקותיאל כחלון, מר ציון ג'רבי. בנוסף, נבחרו 3 חברים לוועדת הביקורת, אושרו הדו"חות הכספיים ונבחר רואה חשבון לעמותה. קיימת מחלוקת האם באסיפה נבחרו גם חברי הוועד החדש, שהם כל מי שהציגו את מועמדותם. הליך זה מכוון כנגד החלטת הוועד מיום 24.12.2012, במסגרתה נקבעו דרכי ההצטרפות לעמותה וכינוס האסיפה הכללית במתכונתה החדשה, וכן כנגד ההחלטות שקיבלה האסיפה הכללית ביום 13.1.2013. מספר חברי עמותה, שמספרם הכולל הוא 55, חתמו על הודעה בה הם טוענים שלעמותה אין ועד ודורשים לכנס אסיפה כללית ביום 31.12.2012, על מנת לקבוע את סדרי הבחירות לוועד. טענות הצדדים טענות המבקשים לטענת המבקשים, תוצאת פסק הדין השני היא שלעמותה אין גופים סטטוטוריים, לרבות ועד עמותה, ועדת ביקורת או ועדת בחירות. על-פי פסק הדין השני, על הצדדים להליך לכנס בהקדם אסיפה כללית של 111 חברי העמותה שאושרו בפסק הדין הראשון, לפרסם לפני קיומה של האסיפה הכללית כי ניתן להגיש בקשות הצטרפות בהתאם לקריטריונים הקיימים, לקבוע באסיפה הכללית קריטריונים חדשים להצטרפות חברים, ולבחון את בקשות ההצטרפות, אלה שהוגשו טרם האסיפה לפי הקריטריונים הישנים ואלה שהוגשו לאחריה לפי הקריטריונים החדשים. לאחר מכן, 111 חברי האסיפה הכללית יקבעו את סדרי הבחירות למוסדות העמותה, ובכללם לוועד. הוועד החדש שייבחר ידון ויכריע בכל בקשות ההצטרפות. נטען בנוסף על ידי המבקשים שבניגוד לטענות המשיבים, אין כל החלטה לפתוח את שערי העמותה לחברים חדשים, שכן אלה נפתחים רק למקורביהם של המשיבים. לאחר מתן פסק הדין השני, ב"כ המבקשים פנה לב"כ המשיבים וביקש ממנו לפעול על-פי פסק הדין. המשיבים לא פעלו בהתאם, אלא שלחו הזמנות לשלוש ישיבות ועד שונות, שנקבעו למועדים סמוכים, וזאת במטרה להטעות את המבקשים. ב"כ המבקשים פנה שוב למשיבים, כפר בקיומו של הוועד, וביקש שבפגישה שנקבעה ליום 24.12.2012, ייקבע מועד לכינוס האסיפה הכללית. אלא שבפגישה שהתקיימה ביום 24.12.2012 בבית הכנסת, המשיבים איימו על ב"כ המבקשים והחלו להרים ידיים ולגדף. הפגישה הוקלטה על-ידי המבקשים בידיעת המשיבים, ועולה ממנה, כמו גם משני פסקי הדין הקודמים, שהמשיבים אינם מוכנים להתנהל בדרך הגונה ומשתמשים באמצעים פסולים בהגשמת מטרתם להשתלט על העמותה. המשיבים עושים בעמותה כבשלהם ואף את הוצאות המשפט שהוטלו עליהם באופן אישי בפסק הדין השני, שילמו מכספי העמותה. לא ניתן ליצור הידברות בין הצדדים, לכן החליטו 55 חברים מתוך 106 חברי העמותה הרשומים (שכן מאז מתן פסק הדין הראשון נפטרו 5 חברים) לחתום על הודעה במסגרתה כינסו אסיפה כללית ובחרו ועד עמותה. המחלוקת בין הצדדים הובילה להתערבות רשות התאגידים בנושא. עו"ד ניזאם זאמל מרשות התאגידים (מלכ"רים) כתב לעמותה ביום 28.1.2013 שעולה חשש לגבי כינוסן התקין של האסיפה ושלא ברור מהו פנקס החברים של העמותה. עו"ד זאמל הציע שימונה לעמותה מלווה מטעם רשם העמותות, אך המשיבים סרבו לכך (מב/1). בשל המחלוקת העמוקה בין הצדדים, יש צורך במינוי נציג מוסמך מטעם בית המשפט, שיישם את ההוראות הקבועות בפסק הדין השני. ביום 27.2.2013 הגישו המבקשים בקשה לאחר פסק דין בהליך השני, בה עתרו למינוי נציג מוסמך. בית המשפט בהליך השני דחה את הבקשה, תוך שהוא מציין שפתוחה הדרך בפני הצדדים לפנות ישירות לרשם העמותות. בסיכומים מטעם המבקשים הם טענו בנוסף שניתן למועמדים פרק זמן של ארבעה ימים בלבד להגיש בקשת הצטרפות, שכן המודעה בעיתון פורסמה ביום 26.12.2012, ואילו המועד האחרון להגשת מועמדות נקבע ליום 30.12.2012. פסק הדין השני קבע שיינתן פרק זמן סביר לבחינת המועמדים, ופרק זמן קצר זה אינו מקיים את הוראות פסק הדין. עוד נטען בסיכומים מטעם המבקשים, שהמשיב 1 קבע את מועדי כינוס ישיבות הוועד והאסיפה עוד ביום 9.12.2012, כלומר לפני כינוס הישיבה ביום 24.12.2012. בסיכומים גם נטען שהמשיבים זימנו את האסיפה הכללית ליום 13.1.2013 שלא כדין, שכן בהזמנה נכתב שייקבעו סדרי הבחירות לוועד העמותה, וכך גם מופיע בפרוטוקול הכתוב בכתב-יד של האסיפה (נספח ז' להמרצת הפתיחה), אך המשיבים צירפו לתשובתם פרוטוקול מודפס, בו מופיעות שתי שורות נוספות בהן נכתב שהוחלט פה אחד לאשר את בחירתם של המועמדים לוועד העמותה (נספח ז' לתשובה להמרצת הפתיחה). על-פי הזימון לאסיפה, לא היה בסמכותה לבחור חברי ועד. המבקשים צירפו לסיכומים מטעמם מכתב מרשם העמותות מיום 23.7.2013, לפיו בוטל אישור ניהול תקין של העמותה לשנת 2013. טענות המשיבים המשיבים טוענים שיש לדחות את המרצת הפתיחה על הסף בשל מעשה בית דין. המבקשים הגישו בקשה זהה להמרצת הפתיחה כבקשה לאחר מתן פסק הדין בהליך השני. השופט שפסר דחה את הבקשה ולכן קיים השתק עילה. המשיבים טוענים לדחייה על הסף גם בשל העדר יריבות, שכן הסעד המבוקש כולו הוא כנגד העמותה, שלא צורפה כצד להליך זה. המבקשים גם לא צירפו כמשיבים את חברי הוועד החדשים שנבחרו באסיפה הכללית או את חברי העמותה החדשים שבקשתם אושרה, על אף שהם עלולים להיפגע מההחלטות שיתקבלו. יש לדחות את המרצת הפתיחה על הסף גם מחמת שימוש לרעה בהליכים משפטיים, שכן המבקשים הסתירו מבית המשפט את פניותיהם לבית המשפט בהליך השני לאחר מתן פסק הדין. לגופו של עניין, טוענים המשיבים שאין כל יסוד לפרשנות המבקשים את פסק הדין השני, לפיה לעמותה אין גופים סטטוטוריים. הדבר לא נאמר בפסק הדין השני ולא ניתן להסיק זאת מפסק הדין. כל שנקבע הוא שהבחירות לוועד העמותה שנערכו ביום 29.4.2012 מבוטלות, אך משמעות הדבר אינה העדר ועד מכהן, אלא שחברי הוועד שכיהנו טרם הבחירות ממשיכים בכהונתם עד לעריכת בחירות חדשות. ממילא, סעד הצהרתי כי אין לעמותה גופים סטטוטוריים אף לא התבקש מבית המשפט בהליך השני. עוד טוענים המשיבים, כי קיימו את פסק הדין השני תוך הקפדה יתרה ואף שכרו את שירותיו של עו"ד עמירם בוגט שינחה את העמותה כיצד לפעול. המבקשים שינו את תוכן וסדר הדרישות שנקבעו בפסק הדין השני, תוך שהם מצטטים את פסק הדין באופן חלקי ומסולף. המשיבים כינסו את ועד העמותה לישיבה בה השתתפו כל חברי הוועד, לרבות המבקשים, אלא שהמבקשים נוכחו שהם בעמדת מיעוט ולכן נטשו את הישיבה. בישיבת הוועד הוחלט לפתוח את שערי העמותה לכל אדם החפץ בכך, בהתאם להוראות פסק הדין השני. לצורך כך, הוחלט על קיום שלוש ישיבות ועד נוספות, בהן ניתן יהיה להגיש בקשות הצטרפות לעמותה. ועד העמותה פרסם הודעה על כך והוגשו למעלה מ-100 בקשות הצטרפות. הליך הגשת המועמדות פוקח על-ידי עו"ד עידן קולב, ואף המבקש 1 הודה בחקירתו הנגדית שלא היה אדם שניסה להגיש מועמדות ולא ניתנה לו האפשרות להגשתה. לאחר מכן, כונסה ישיבה של ועד העמותה, אליה הוזמנו כל חברי הוועד, לרבות המבקשים שלא הופיעו לישיבה, ובה נדונה כל בקשת הצטרפות לגופה והוחלט לקבל לעמותה את כל המבקשים להצטרף, למעט שלושה אנשים שלגביהם לא נמצא כל קשר לעמותה, פעילותה או מטרותיה. המבקשים הודו שזומנו לישיבות וידעו על קיומן מבעוד מועד, אך לא פנו לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה והמתינו למעלה מחודשיים עד שהגישו המרצת פתיחה זו. בהתאם לפסק הדין השני, ועד העמותה החליט על כינוס האסיפה הכללית ביום 13.1.2013 בהשתתפות כל חברי העמותה, ותיקים כחדשים, והודעה על כינוס האסיפה נשלחה בדואר רשום לכל חברי העמותה ופורסמה על לוחות המודעות. האסיפה הכללית התכנסה בנוכחות כמאה מחברי העמותה, והתקבלו בה כדין החלטות בדבר בחירת מוסדות לעמותה, לרבות ועד, וכן אושרו הדו"חות הכספיים ונמסר דיווח בדבר הנעשה בעמותה בשנה החולפת. המשיבים, לעומת זאת, לא עשו כל פעולה שהיא לביצוע פסק הדין השני. באשר לסעד המבוקש של מינוי מלווה מטעם בית המשפט, טוענים המשיבים כי זהו סעד שאינו מוכר בדין. ביחס לטענות המבקשים כי המשיבים סרבו להצעת רשם העמותות למנות מלווה לעמותה, הרי שהמבקשים עצמם כלל לא השיבו להצעת רשם העמותות ואף סילפו את תוכן מכתבו. באשר לתמליל ישיבת הוועד מיום 24.12.2012, הוא הוגש ללא תצהיר והינו חלקי ומסולף, המשיבים מתנגדים להגשתו כראיה. בנוגע למכתב רשם העמותות שצורף לסיכומים מטעם המבקשים, טוענים המשיבים כי זוהי ראיה חדשה שהוגשה ללא בקשה מתאימה, ומבלי שניתן אישור בית המשפט להגשתה. עוד טוענים המשיבים, כי נקבעה פגישה עם נציג רשם העמותות בנושא וטרם התקבלה החלטה סופית. באשר לטענת המבקשים בסיכומים מטעמם כי האסיפה הכללית לא היתה מוסמכת לבחור את ועד העמותה, אלא רק לקבוע את סדרי הבחירות, טוענים המשיבים שסדר היום המופיע בהזמנה לאסיפה הכללית כלל את בחירת מוסדות העמותה ולכן האסיפה הכללית היתה מוסמכת לבחור את הוועד. דיון המשיבים טוענים שיש לסלק את המרצת הפתיחה על הסף מחמת מעשה-בית-דין, שכן המבקשים הגישו בקשה זהה להמרצת פתיחה זו במסגרת ההליך השני, וביום 27.12.2012 דחה כבוד השופט שפסר את הבקשה. איני סבורה שיש ממש בטענה זו. החלטת כבוד השופט שפסר ניתנה בבקשה למתן סעד זמני לאחר מתן פסק הדין. ההחלטה אינה דוחה את טיעוני המבקשים לגופם, אלא רק קובעת שאין נחיצות לתת את הסעד הזמני המבוקש. על כן, החלטה זו אינה מקימה מעש-בית-דין החוסם את דרכה של המרצת פתיחה זו. בנוסף טוענים המשיבים שיש לדחות את המרצת הפתיחה על הסף מחמת העדר יריבות, שכן הסעד המבוקש הוא נגד העמותה, שלא צורפה כצד להליך. עוד נטען שראוי למחוק על הסף את המרצת הפתיחה עקב שימוש לרעה בהליכים משפטיים, ומכיוון שהמבקשים הסתירו את פניותיהם לבית המשפט לאחר מתן פסק הדין השני. גם דינן של טענות אלה להידחות. בין הצדדים לתובענה זו התקיימו מספר הליכים בעבר, ובכללם ההליך בפני כבוד השופט בנימיני וההליך בפני כבוד השופט שפסר, שהקביעות בהם רלוונטיות להליך זה. העמותה לא היתה צד להליכים אלה ולפסקי הדין שהתקבלו במסגרתם, שקבעו כיצד על הצדדים לפעול. גם חברי עמותה או ועד, שבחירתם או קבלתם היתה במחלוקת ההליכים, לא צורפו להם. על כן, לא תישמע עתה טענה כי אי צירוף העמותה או של אחרים להליך מחייב את דחייתו. באשר לטענה השנייה של המשיבים, המבקשים צירפו להמרצת הפתיחה חלק מבקשותיהם לאחר מתן פסק הדין בהליך השני וכן חלק מההחלטות שניתנו. אמנם היה עליהם לצרף את כל הבקשות וההחלטות הרלוונטיות, אך אין בפגם זה כדי להצדיק סעד קיצוני לסילוק התובענה על הסף כמבוקש על ידי המשיבים. עניינה של תובענה זו בשאלה האם הוראות פסקי הדין הראשון והשני קוימו. לכל אחד מהצדדים פרשנות שונה להוראות פסקי הדין. מצאתי כי ההוראות קוימו. להלן יפורטו ההוראות שנקבעו בפסק הדין השני: פסק הדין השני, שעסק בשאלה האם קוימו הוראות פסק הדין הראשון, קבע מתווה מדויק לפיו על הצדדים לפעול. בסעיף 17.ד. לפסק הדין נקבע כי טרם כינוס האסיפה הכללית של העמותה, תפורסם האפשרות להגיש בקשת הצטרפות לעמותה על בסיס הקריטריונים שהותוו בפסק הדין הראשון ויינתן פסק זמן סביר לקבלת החלטה בבקשות אלה. הפרסום צריך להיעשות לא רק בתחומי מושב זיתן (עמוד 7 לפסק הדין השני). על-פי פסק הדין הראשון, הקריטריונים לקבלה הם חתימה על נוסח הבקשה המופיע בתקנון העמותה, לפיו המבקש מקבל על עצמו לפעול למען קידום מטרות העמותה ולקיים את תקנונה, ואין להטיל כל מגבלה נוספת על הצטרפות חברים לעמותה (פסקה 29 לפסק הדין הראשון). בסעיף 17.ג. לפסק הדין השני נקבע כי לאחר שייבחנו בקשות ההצטרפות לעמותה, יפעלו הצדדים לכינוס האסיפה הכללית בהקדם. האסיפה תכלול את רשימת חברי העמותה שאושרה בפסק הדין הראשון וכן חברים חדשים שעמדו בקריטריונים, לפי סעיף 17.ד. המפורט לעיל. באסיפה זו ייקבעו סדרי הבחירות לוועד העמותה. כמו כן, בסעיף 17.ה. לפסק הדין השני נקבע שבמסגרת האסיפה הכללית, אין מניעה לקבוע קריטריונים חדשים לקבלת חברים לעמותה, אך כל עוד לא נקבעו קריטריונים חדשים, ימשיכו לחול הכללים שפורטו בפסק הדין הראשון. אבחן להלן האם קוימו הוראות אלה, לפי סדרן. בישיבת הוועד שהתקיימה ביום 24.12.2012 נקבע כי יפורסמו מודעות בדבר הגשת בקשות הצטרפות למודעה, וכן נקבעו מועדים להגשת הבקשות, להכרעה בהן ולכינוס האסיפה הכללית בה ייקבעו סדרי הבחירות לוועד העמותה החדש. המבקשים זומנו לישיבת הוועד והופיעו בה (עדות המבקש 1, מר שחר פדלון, בעמוד 10 שורה 9, ובעמוד 11 שורות 26-30 לפרוטוקול), אך לאחר התייצבותם נטשו את הישיבה. המבקשים אמנם טוענים כי המשיבים ואנשים מטעמם איימו עליהם והוציאו את עורך דינם, שאינם חבר ועד העמותה, מבית הכנסת, אך הם לא טענו שהמשיבים מנעו מהם באופן כלשהו את ההשתתפות בישיבה. מכאן, שגם אם היו מתקבלות טענות המבקשים בעניין זה, לא היה בהן כדי להביא לקביעה כי ישיבת הוועד מיום 24.12.2012 התקיימה שלא כדין, שכן אין מניעה שוועד העמותה יקבל החלטות בהרכב חסר. מכאן, שאין למבקשים להלין אלא על עצמם על שלא נטלו חלק בישיבת הוועד ובהחלטות שהתקבלו במסגרתה. בהתאם להחלטות מיום 24.12.2012, פורסמה מודעה בעיתון ארצי ועל לוחות המודעות במושב זיתן שפירטה כיצד ניתן להגיש בקשות הצטרפות לעמותה. המודעות פירטו כי "כל מי שרואה עצמו קשור לפעילות העמותה ומעוניין להגיש בקשה להצטרף לעמותה מוזמן להופיע בפני ועד העמותה שיתכנס במבנה בית הכנסת בושאייף במושב זיתן" (נספח ה' לתשובה להמרצת פתיחה ומוצג מש/2). בכך, קוימה הוראת פסק הדין השני לפיה תפורסם האפשרות להגיש בקשות הצטרפות לעמותה על בסיס הקריטריונים הקובעים. המבקשים טענו כי פרק הזמן שניתן להגשת מועמדות, 4 ימים, ולבחינתה, יום לאחר מכן, אינו מקיים את הוראות פסק הדין השני לפיהן יינתן פרק זמן סביר לבחינת המועמדים. מעבר לעובדה שטענה זו לא פורטה בהמרצת הפתיחה, אין בטענה זו כדי לשנות מהמסקנה שהוראות פסק הדין בנושא זה קוימו. המבקשים לא הראו כיצד פרק זמן זה מנע מאדם שביקש להצטרף לעמותה לעשות כן, והמבקש 1 אף הודה בחקירתו הנגדית כי לא ידוע לו על אדם שביקש להצטרף לעמותה ומנעו זאת ממנו (עמוד 13 שורה 10 לפרוטוקול הדיון). בקשות ההצטרפות אמנם נדונו למחרת היום האחרון להגשת הבקשות, אך המבקשים לא הצביעו על מבקש שנפגע מכך. על כן, נמצא כי פרק הזמן שניתן היה סביר, ולכן הוראות סעיף 17.ד. לפסק הדין השני קוימו. בסעיף 17.ג. לפסק הדין השני נקבע כי לאחר בחינת בקשות ההצטרפות החדשות לעמותה, על הצדדים לפעול בהקדם לכינוס אסיפה כללית, שתכלול את כל חברי העמותה, הן רשימת החברים שאושרה בפסק הדין הראשון והן חברים חדשים. באסיפה זו ייקבעו סדרי הבחירות לוועד. האסיפה הכללית כונסה ביום 13.1.2013, וזאת בהתאם להחלטת הוועד מיום 24.12.2012. המשיבים טענו שנשלחה הזמנה לאסיפה בדואר רשום לכל החברים וכן פורסמה מודעה על לוחות המודעות (סעיף ז' לתצהיר מר יואב דבוש, עמוד 25 שורה 28 לפרוטוקול הדיון) והציגו העתקים של 99 אישורי משלוח בדואר רשום (מוצג מש/5). המבקשים לא טענו אחרת. מר שחר פדלון אמנם טען שלא קיבל זימון לאסיפה (עמוד 15 שורות 15-23, אך המבקשים לא טענו שלא ידעו על כינוסה של האסיפה הכללית, או שידוע להם על חבר עמותה אחר שלא ידע על קיומה. נמצא כי האסיפה הכללית של העמותה כונסה תוך זמן קצר לאחר קבלת החברים החדשים וכפי שהוחלט בהחלטה מיום 24.12.2012. על כן, כינוס האסיפה עומד בהוראות שנקבעו בפסק הדין השני. גם בטענת המבקשים לפיה לאסיפה הכללית לא היתה סמכות לבחור ועד עמותה חדש, לא מצאתי ממש. כעולה מנוסח ההזמנה לאסיפה והמודעה שנתלתה על לוחות המודעות, נאמר בהן מפורשות שכחלק מסדר היום ייערכו בחירות למוסדות העמותה (מש/4 ו-מש/3 בהתאמה). המבקשים טענו שהחלטת הוועד מיום 24.12.2012 קבעה שבאסיפה ייקבעו סדרי הבחירות לוועד העמותה ולא יתקיימו הבחירות עצמן, לכן לאסיפה לא היתה סמכות לבחור ועד. אלא שהמבקשים לא הסבירו מדוע דווקא נוסח החלטת הוועד הוא המחייב, ולא נוסח ההזמנה לאסיפה. המבקשים גם טענו שעל פי הפרוטוקול הידני שנערך באסיפה הכללית, רק הוצגו המועמדים לוועד ולא נערכו בחירות (נספח ז' להמרצת הפתיחה), והבחירות לוועד נזכרות רק בפרוטוקול המודפס (נספח ז' לתשובה להמרצת הפתיחה). המשיבים הסבירו בחקירתם שהפרוטוקול הידני נערך בזמן אמת והפרוטוקול המודפס נעשה בהתאם לידני (עמוד 22 שורות 19-22 לפרוטוקול הדיון). המבקשים טענו שיש בכך כדי להראות שהפרוטוקול המודפס אינו מבטא את שהתרחש באסיפה. גם טענה זו אין בידי לקבל. המבקשים לא נכחו באסיפה ולכן אין להם ידיעה אישית אם נערכו במסגרתה בחירות לוועד אם לאו. המבקשים אף לא העידו מטעמם אדם שנכח באסיפה ויכול היה לטעון זאת. נמצא כי הפעולות שבמחלוקת נעשו על-פי הוראות פסק הדין הראשון ופסק הדין השני, ואין מקום לבטלן. אדון עתה בטענות נוספות שהעלו המבקשים, שגם בהן אין כדי לשנות מן התוצאה. טענות נוספות של המבקשים טענתם המרכזית של המבקשים היא שתוצאה פסק הדין השני היא שלעמותה אין גופים סטטוטוריים, לרבות ועד עמותה. איני סבורה שיש ממש בטענה זו. אין דבר בפסק הדין השני היכול ללמד על מסקנה זו, שלא קבועה בפסק הדין ואף לא היתה מהסעדים שהתבקשו בתובענה. פסק הדין אמנם ביטל את הבחירות לוועד העמותה שנערכו ביום 29.4.2012, אך משמעות הדבר אינה שלעמותה אין ועד, אלא שהוועד שהיה טרם הבחירות המבוטלות ממשיך לפעול עד להחלטה אחרת. סעיף 26(ג) לחוק העמותות, התש"ם-1980 קובע: "חבר ועד שהסתיימה תקופת כהונתו ולא נבחר לו מחליף, בדרך האמורה בסעיף קטן (א), ימשיך לכהן כחבר הועד ויהיו לו כל הסמכויות הנתונות לחבר ועד; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר ועד אשר התפטר מתפקידו או על חבר ועד שהועבר מתפקידו." כך גם בענייננו. חברי הוועד הקודם המשיכו בתפקידם עד שנבחרו חברי ועד תחתיהם. למסקנה זו ניתן להגיע גם על דרך ההיקש מסעיף 28 לחוק העמותות, הקובע: "האסיפה הכללית רשאית להעביר, בכל עת, את הועד או חבר בועד מכהונתו; העבירה האסיפה הכללית את הועד מכהונתו, לא ייכנסו הפיטורין לתוקפם אלא אם כן בחרה האסיפה הכללית ועד חדש." אמנם בעניין שלפני לא האסיפה הכללית היא שהעבירה את הוועד מכהונתו, אך הכלל הנלמד הוא שיש רציפות בוועד העמותה, וכל עוד העמותה לא בחרה ועד חדש, ממשיך לכהן הוועד הישן במטרה לשמור על הרציפות. מסקנתי היא כי הוועד הקודם של העמותה המשיך לפעול, ועליו היתה מוטלת האחריות ליישם את פסקי הדין שניתנו, ושהצדדים להם היו כל חברי הוועד. המבקשים צירפו להמרצת הפתיחה תמליל מהקלטה שערך בא-כוחם בישיבת הוועד מיום 24.12.2012 וביקשו להיבנות מהכתוב בו. המשיבים טענו שלא ניתן לתת אמון בהקלטה. אני מקבלת את עמדת המשיבים בסוגיה זו. המבקשים הגישו מספר עמודים לא רציפים מתוך התמליל, שהוגשו ללא ההקלטה עצמה וללא חוות דעת מומחה, ואף העד מטעם המבקשים, מר דוד פדלון, אישר בחקירה הנגדית שנפלו טעויות בתמליל (עמוד 21 שורות 5-12). ממילא, גם אם ניתן היה לתת אמון בתמליל, לא עולה ממנו שהמשיבים מנעו מהמבקשים להשתתף בישיבה, אלא שמנעו זאת מבא-כוחם. המבקשים טענו ש-55 חברי עמותה, המהווים רוב, כינסו אסיפה כללית ובחרו ועד עמותה. מעבר לכך שטיעון זה מתעלם מהחברים שצורפו לעמותה בסוף חודש דצמבר 2012, המבקשים לא העידו על שהתרחש בכינוס זה, ככל שנכחו בו, ולא הציגו את פרוטוקול הכינוס או את ההחלטות שהתקבלו במסגרתו. הסעד החלופי שהתבקש בהמרצת הפתיחה הוא לאשר את כל פעולותיהם של אותם 55 חברים, אך המבקשים כלל לא פירטו אילו פעולות ננקטו. על כן, לא מצאתי לנכון לפסוק סעד זה. המבקשים עתרו למינוי נציג מוסמך מטעם בית המשפט שיישם את הוראות פס' הדין השני. לאור מסקנתי כי הוראות פסק הדין השני קוימו, אין צורך לדון בבקשה זו. למעלה מן הצורך, אציין כי אין זה מתפקידו של בית המשפט למנות נציג שיפקח על ביצוע פסק הדין, ויש ליישם פסקי דין בדרכים הקבועות בחוק. לבסוף, המבקשים טענו שהמשיבים שילמו את הוצאות המשפט שנפסקו לחובתם בהליך השני מכספי העמותה. לא התבקש כל סעד בגין טענה זו, שגם לא התבררה בהליך זה, ולכן איני מכריעה בסוגיה. עם זאת, ככל שכך היה, נראה הדבר לא תקין שכן העמותה לא היתה צד להליך השני ואינה צריכה לשאת בהוצאות שנפסקו בגינו. לאור כל האמור לעיל, המרצת הפתיחה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪. פסק דין הצהרתיעמותות