עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין התפרצות למגורים / תפילה לבצע עבירה

עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין התפרצות למגורים - תפילה לבצע עבירה בית המשפט קמא גזר על המשיב חודשיים מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש אחרת מסוג פשע, ויורשע בגינה. הערעור מופנה כנגד קולת העונש. על פי עובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם, הרי ביום 02/09/08 שעה 08.00, התפרץ המשיב לכנסייה המרונית בעכו העתיקה, באופן שעקר ממקומם סורגים באחד החלונות, ונכנס פנימה בכוונה לבצע גניבה. המשיב גנב מהמקום "כלי הטבלה עשוי אבן עתיקה ושני לוחות אבן מעוטרים". גזר דינו של בית המשפט קמא: כב' השופט קמא עמד על החומרה הניכרת אשר יש בעבירת ההתפרצות לשם גניבה, בין אם המדובר בדירת מגורים ובין אם במקום תפילה, תוך שציין כי יש בה "כדי לחייב ענישה מחמירה, זאת מתוך מטרה גם לגמול לנאשם על מעשיו וגם להרתיע את הרבים מלבצע עבירות דומות". יחד עם האמור לעיל, ציין כב' השופט קמא כי המדובר בעבירה מלפני כ- 5 שנים, את שיתוף הפעולה של המשיב עם המשטרה לאחר גילוי מעורבותו בביצוע העבירה ואת עובדת החזרת הרכוש שנגנב, למחרת יום ההתפרצות. בנסיבות העניין, קבע כב' השופט קמא את מתחם הענישה בין חודשיים מאסר בפועל לבין 10 חודשים. עוד ציין כב' השופט קמא את עובדת קיומן של הרשעות קודמות, 6 במספר לחובתו של המשיב הכוללות עבירות סמים, רכוש ונגד הסדר הציבורי. באת כח המערערת בנימוקי הערעור בכתב ובטיעוניה בעל פה, הדגישה את עובדת ביצוע העבירה כלפי כנסייה, וגניבת "אבן עתיקה בת מאות שנים" וציינה כי יש בכך כדי לגלם פגיעה ברגל גסה ברגשות הדת והפולחן של העדה הנוצרית המרונית. עוד הוסיפה באת כח המערערת כי בתי המשפט ציינו לא אחת את הגישה המחמירה שיש לנקוט בעבירות של התפרצות ובמקרה דנן טענה כי העונש הקבוע בחוק לצידה של העבירה, הינו 7 שנות מאסר. זאת ועוד, הדגישה באת כח המערערת את עברו הפלילי של המשיב, אשר צבר לחובתו 6 הרשעות קודמות ב- 8 תיקים בעבירות שונות כפי שפורט לעיל, בגינן גם ריצה עונשי מאסר בפועל. באשר לפרק הזמן הארוך מיום ביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין, טענה כי היה זה תולדת התנהלותו של המשיב, אשר הצריכה הוצאת שלושה צווי הבאה נגדו, ובקשות דחייה רבות מטעם בא כוחו. סיכומו של דבר, ביקשה באת כח המערערת לקבל את הערעור ולהחמיר בעונש המאסר בפועל שהושת על המשיב. מנגד, בא כוחו של המשיב טען תחילה כי אין להניח את סיבת חלוף הזמן לפתחו או לפתחו של המשיב כיוון שלשיטתו, התמשכות ההליכים נעוצה בהתנהלות רשויות התביעה, תוך ציון העובדה כי כתב האישום הוגש רק במרץ 2009. לגופו של עניין, טען ב"כ המשיב כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בעונש, ומשכך, אין לעשות זאת במקרה דנן. עוד טען ב"כ המשיב כי בית המשפט קמא נתן את המשקל הראוי להתנהלות המשיב בחקירתו, הודייתו, ולהשבת הרכוש שנגנב בסמוך לאחר האירוע לידי בעליו. בנוסף לאמור לעיל, ציין ב"כ המשיב כי בעוד מספר ימים עתיד המשיב לסיים עונש המאסר בפועל שהושת עליו, ואף בכך יש לראות נימוק לדחיית הערעור. דין הערעור להתקבל. אין חולק כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בגזר דינה של הערכאה הדיונית אשר גזרה את דינו של המשיב. יחד עם האמור לעיל, במקרה דנן, אנו קובעים כי קיימת סטייה ניכרת מהעונש המקובל במקרים כגון דא. בנסיבות העבירה שעבר המשיב, מתחם הענישה ההולם עומד על בין 6 חודשי מאסר בפועל ל- 24 חודשי מאסר בפועל. אנו מסכימים עם דברי כב' השופט קמא באשר לחומרה הגלומה בעבירה דנן, ועל כך כי מדיניות הענישה בעבירות אלה הינה ענישה מחמירה. ואולם, בסופו של יום כב' השופט קמא לא נתן ביטוי בגזר דינו לקביעותיו שלו באשר לחומרת העבירה ונסיבותיה. ב"כ המשיב טען לענישה מקלה בעבירות של פריצה למקום תפילה ולמוסדות דת. לדידנו, היא הנותנת כי יש להחמיר עונשם של אלה המבצעים עבירות כלפי מוסדות דת למיניהם, על מנת שיהא בכך כדי להרתיע עברינים פוטנציאליים. איננו מתעלמים מפרק הזמן הרב שחלף מיום ביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין. אין לנו אלא לשוב ולהדגיש כי איננו רואים מקום לחלוף זמן כה ניכר, וכי נכון יהיה לסיים את ההליכים הפליליים בסמוך, ככל שניתן, ליום ביצוע העבירות, הגשת כתב האישום ומתן גזר הדין, דבר שישרת את האינטרס הציבורי והשמירה על בטחון הציבור. במקרה דנן, לא מצאנו סיבה מוצדקת להתמשכות ההליכים ואין בכוונתנו לבחון התנהלותו של צד זה או אחר. התמשכות ההליכים מביאה לפסיקת עונש נמוך יותר בתוך מתחם הענישה. בסופו של יום, לאור חומרת העבירה של התפרצות לבית תפילה, הגניבה שבוצעה בפועל והרכוש אותו חמד המשיב, גם אם איננו מתעלמים מעובדת השבת הרכוש לבעליו בסמוך לאחר מכן, יש בהם כדי להצביע על חומרת המעשה ועל הגמול העונשי שיש ליתן בגין המעשה. היות ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם המשיב, לא ננהג כך אף אנו, כמו גם לנוכח פרק הזמן הרב שחלף עד לסיום ההליכים בתיק זה, אנו מחליטים להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא, ואולם, בצורה מתונה ממה שנכון היה לעשות אלמלא נסיבות אלה. אשר על כן, אנו מחליטים להעמיד את עונשו של המשיב על 6 חודשי מאסר בפועל, דהיינו על הרף הנמוך של מתחם הענישה. יתר רכיבי גזר דינו של בית המשפט קמא, יוותרו על כנם. משפט פליליחוק העונשיןתפילהפריצה