1. לפני ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחולון ולפיה נדחתה בקשת המערערת לביטול צו הריסה מנהלי, שהוצא ביום 10/3/13 (להלן: "הצו") ביחס להקמת מבנה ללא היתר ,בקצה הצפון מערבי של חלקה 14 בגוש 7178 ברחוב התנאים 22 חולון (להלן: "המבנה"). 2. המערערת טוענת, כי היא מתגוררת עם בנותיה במבנה מזה שלוש שנים, וכי גם עפ"י גישת המשיב, המבנה כבר היה בשטח לפחות מיום 4/2/12, למעלה משנה בטרם הוצא הצו, "גם אם מיקומו שונה במעט" (מתוך סעיף 6 להודעת הערעור). המבנה היה מאוכלס מזה שנים בטרם ניתן הצו ולא התקיימו תנאי החוק לצורך מתן צו הריסה מנהלי. 3. עסקינן במבנה יביל (קרוואן), אשר לטענת המערערת היא מתגוררת בו מזה שנים. לפני כשנתיים שיפצה את הקרוואן באמצעות ציפויו בלוחות חדישים יותר. לפני כשנה הוסט מיקום הקרוואן ב- 90 מעלות על מנת לאפשר גישה נוחה יותר לכניסה לקרוואן. המערערת טענה, כי מספר ימים לפני קבלת הצו, היא הסירה את הגדר שהקיפה את הקרוואן מבלי שבוצעו בקרוואן כל עבודות בנייה. נראה שבעקבות הסרת הגדר, סברו הפקחים כי מדובר במבנה חדש וכך התבקש הצו. 4. בבית משפט קמא נחקרה המערערת על תצהירה וכן נחקר המפקח יוסי וסרלאוף שערך את הביקורת במקום וצילם את התמונות. לא היתה מחלוקת, כי אין היתר בניה. משפחתה של המערערת גרה באותו מתחם שהיה בעבר מעברה, מזה עשרות בשנים ולא ניתן היתר למבנה. 5. באשר לביצוע עבודות בנייה בתקופה הסמוכה למתן הצו: המערערת העידה, כי ביקשה לצקת יציקת בטון על מנת שלא תצטרך לרדת שתי מדרגות מהקרוואן. אישרה כי התקינה סמוך לעדותה מזגן ודוד שמש. המפקח בעדותו נשאל, כיצד הוא יודע שהמבנה לא מאוכלס 30 יום ונבנה תוך פחות מ- 60 יום האחרונים, והשיב, "כי הוא סבור שהבניה טרם הסתיימה כיוון שהקרוואן עמד על תמיכה ארעית. לוחות בטון. לא יצקו רצפה. יש סביבו קירות בלוקים שרחוקים מלהיות גמורים. המבנה לא גמור". (עמ' 4 שורות 5 - 7 לפרוטוקול). המפקח אישר, כי ידיעתו ביחס לכך שהמבנה לא היה מאוכלס נובעת רק מכך שכשהוא היה במקום, הוא דפק בדלק ולא נענה. לטעמו - עבודת בנייה מסתיימת רק כשעבודות הפיתוח מסתיימות, וזאת למרות שהמבנה עצמו הגיע למקום כשהוא גמור. כאשר נשאל: "יתכן שיצקו את הכניסה אחרי שהמבנה קיים מזה עשרות שנים?" השיב: "יתכן. היפותטית - ניתן להציב את המבנה וכעבור תקופה להוסיף עבודות" (עמ' 5 שורות 30 - 31 לפרוטוקול). 6. בית משפט קמא קיבל את עמדת המשיב ולפיה למרות שהקרוואן עצמו בנוי וגמור, אזי העבודות שבוצעו בכניסה למבנה ובבסיס המבנה טרם הסתיימו, ולפיכך, ניתן לראות את המבנה כמבנה שבנייתו לא הסתיימה. נקבע, כי לא הוכח שאכן התגוררו בקרוואן, 30 יום קודם להוצאת הצו. כב' השופטת סברה, כי אם נאמר שבניית קרוואן מסתיימת ברגע שבו הוא מוצב במקום, די יהיה בכך שיובאו קרוואנים למקום. הם יונחו על קרקע ולא ניתן יהיה לפעול ביחס אליהם. 7. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להתקבל מהנימוקים כדלקמן: 8. המסגרת הנורמטיבית: א) סעיף 238 א' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 קובע: "(א) הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך המציין כי - (1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג; (2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר; (3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים; לצו כאמור ייקרא "צו הריסה מינהלי". על מנת ליתן צו הריסה מנהלי יש צורך בקיומן של שלוש דרישות: הצו יהיה מכוון כנגד מבנה. יש לנקוט בכל הצעדים הקבועים בסעיף 238 א' לחוק. ביצוע הצו צריך להיות מוצדק בנסיבות העניין ולא נגוע בפגם המצדיק ביטול מעשה מנהלי. מטרתו של צו הריסה מנהלי הוא לשמש מענה יעיל ומהיר לבנייה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח. (ראה לעניין זה גם: עע"ם 3518/02 רמזי יוסף רג'בי נגד יו"ר הועדה המקומית. ב) על פי תנאי סעיף 238 א' לחוק, תנאי למתן צו הריסה מנהלי הוא, כי נסתיימה הקמת המבנה לא יותר מ- 60 יום לפני יום הגשת התצהיר על ידי המהנדס וכן ביום הגשת התצהיר, הבניין לא היה מאוכלס או שלא חלפו 30 יום מהאיכלוס. מדובר בהליך מנהלי. בית משפט לא שם עצמו במקומה של הרשות המנהלית ולא מחליף את שיקול דעתה אלא בוחן ובודק את סבירות ההחלטה והאם יש די בתשתית העובדתית שהיתה מונחת לפתחה של הרשות לצורך קבלת ההחלטה המנהלית ואת סבירות ההחלטה שהתקבלה על יסוד התשתית העובדתית. כאשר ההחלטה נמצאת במתחם הסבירות ומבוססת על תשתית ראייתית סבירה, לא מתערב בה בית המשפט. 9. במקרה דנן, לא הוכח כלל, כי המבנה לא היה מאוכלס וכי בנייתו לא הושלמה בפרק הזמן שנקבע בחוק. נכון הוא שלא ניתן להשלים עם מצב שבו יוצבו קרוואנים על שטח. ייצרו עובדה מוגמרת ולא ניתן יהיה לפעול בעניינם, אלא המחוקק הוא זה שקבע את לוח הזמנים שבו ניתן להוציא צו. רק כאשר מתקיים אותו לוח זמנים, ניתן להוציא צו הריסה מנהלי. אם המועדים חלפו, קיימת דרך אחרת שנקבעה על פי הוראות כל דין להתמודדות עם מבצעי עבירות על פי חוק התכנון והבנייה אך לא בדרך של הוצאת צו הריסה מנהלי. במקרה דנן, גם אם התקינו מזגן רק לאחרונה או דוד שמש, אין בכך כדי לשנות את העובדה, כי אין מדובר במבנה שהקמתו הסתיימה לא יותר מ- 60 יום לפני יום הגשת התצהיר. צו ההריסה המנהלי לא הוצא לגבי אותן עבודות שיפוץ נטענות, אלא ביחס למבנה כולו! בצו נכתב בסעיף 1, כי: "בקצה הצפון מערבי של החלקה הוקם מבנה ללא היתר טרם הסתיימה הבנייה". לא ניתן לאמר כי המבנה כולו, אשר מצוי במקום מזה שנים (וגם אם הוזז קצת ממקומו המקורי, לא הוכח כלל כי הוא הוזז סמוך לפני הוצאת הצו ולא תקופה ארוכה קודם לכן), נבנה רק לאחרונה. בוודאי שלא הוכח, כי המבנה לא היה מאוכלס 30 יום לפני הגשת התצהיר. העובדה שפקח מגיע למבנה פעם אחת. נוקש בדלת ולא נענה, איננה מוכיחה, כי המבנה אינו מאוכלס. לא צולמו תמונות (דרך חלון הקרוואן) אשר יראו, כי הקרוואן ריק וכי המבנה אינו משמש למגורים. השיפוצים נעשו מחוץ לקרוואן כעולה מהתמונות מש/4, מש/5, מש/6 ואין מדובר בשיפוצים אשר לא מאפשרים מגורים במבנה במהלכם. אם רצו נציגי המשיב להראות, כי המבנה לא היה מאוכלס, הם היו צריכים להוכיח זו ולו ברמה המינימלית ולא להסתפק בביקור אחד שבו נקשו על הדלת ולא נענו. בנסיבות אלו, אינני סבורה כי התקיימו בענייננו התנאים עפ"י סעיף 238 א' לחוק התכנון והבנייה, המאפשרים מתן צו הריסה מנהלי ולפיכך, יש לקבל הערעור ולהורות על ביטול הצו. 10. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל והצו יבוטל. ערעורהריסת מבנהבית המשפט לעניינים מקומייםצו הריסהערעור על החלטת בית משפטצווים