בית המשפט קמא גזר על המערער מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, מאסר על תנאי למשך 10 חודשים, לבל יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין ויורשע בגינה וקנס בסך 5,000 ₪. הערעור מופנה כנגד "חומרת העונש ו/או סוג העונש", כלשון האמור בהודעת הערעור. עובדות כתב האישום: על פי עובדות כתב האישום בהן הורשע המערער, בתאריך 15/10/12 באתר בניה בכפר ג'דידה, החזיק באקדח ובמחסנית ריקה בלא רשות על פי דין להחזיקם. גזר דינו של בית המשפט קמא: כב' השופט קמא הדגיש בגזר דינו את החומרה שיש בעבירה של החזקת נשק שלא על פי דין ואת הסיכון הקיים לביטחון הציבור ולשלומו, תוך שציין את העונש המירבי לצידה של עבירה זו, 7 שנות מאסר. באשר למדיניות הענישה הנהוגה בסוג זה של העבירות, לאחר שכב' השופט קמא בחן את הפסיקה שהונחה בפניו, קבע כי בנסיבות המקרה ""נע" המתחם בין 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח לבין 16 חודשי מאסר בפועל. לאחר שבית המשפט קמא נתן את דעתו למכלול הנימוקים לקולא בכלל זה, הודאתו, עברו הנקי של המערער, לאמור בתסקיר לרבות התרשמות קצינת המבחן כי הינו נעדר דפוסים עברייניים מושרשים והערכתה, כי רמת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הינה נמוכה, החרטה שהביע וכן פרק הזמן בו היה נתון במעצר ולאחר זאת, בתנאים של מעצר בית מלא, סבר כי יש להסתפק בהטלת עונש ברף התחתון של המתחם אותו קבע. נימוקי הערעור: בא כח המערער בנימוקי הערעור בכתב ובעל פה טען, כי שגה בית המשפט קמא משהשית על המערער עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ולא במסגרת עבודות שירות כפי שהמליץ שירות המבחן, תוך שהפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן. לשיטת ב"כ המערער, על בית המשפט קמא היה להפנות את המערער לממונה על עבודות שירות לצורך בדיקת התאמתו לביצוע עבודות שירות ובהתאם לכך, לביצוע עונש המאסר בעבודות שירות. את העונש אשר נגזר על המערער, הגדיר בא כוחו כ"מופלג בחומרתו הן מבחינת מידתו והן מבחינת סוגו", וביקש כאמור להפנותו לממונה על עבודות שירות לבדיקת התאמתו כאמור לביצוע עבודות שירות ולחילופין, למנות את ימי המעצר בהם שהה מיום 15/10/12 ועד 07/12/12 במניין עונש המאסר בפועל אשר נגזר עליו. מנגד, באת כח המשיבה טענה כי העונש אינו חורג מהענישה הנוהגת בעבירות אלה בציינה כי יש להחמיר בעבירות מסוג זה וכי "דרך המלך צריכה להיות מאחורי סורג ובריח", כלשונה. לעניין זה הדגישה, כי הנשק והמחסנית שנמצאו בידי המערער והוסתרו על גופו היוו נסיבות לחומרה אשר בסופו של יום הביאו את בית המשפט קמא לגזור על המערער מאסר בפועל. על כן, לשיטתה, לא נפל פגם בהחלטה זו. בנוסף, הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן ממנו עלה, כי המערער לוקח אחריות חלקית על ביצוע העבירה וכי התרשמה מחוסר כנות בכל הקשור להתייחסותו לנסיבות החזקת הנשק. באשר לניכוי ימי המעצר מעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, טענה כי בית המשפט קמא לקח זאת במכלול השיקולים והדבר בא לידי ביטוי באורך תקופת המאסר בפועל שהוטלה על המערער. ומשכך, ביקשה לדחות את הערעור ולהותיר על כנו את גזר דינו של בית המשפט קמא. דיון והכרעה: דין הערעור להתקבל בחלקו. ככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטת הערכאה הדיונית, למעט במקרים בהם הייתה סטייה קיצונית ממדיניות הענישה הנהוגה. כבר עתה נציין, כי לא בכדי עמד כב' השופט קמא על החומרה הגלומה בעבירת הנשק הטומנת בחובה סיכון רב לפגיעה בשלום הציבור ובטחונו. ההלכה בדבר השתת עונש מאסר בפועל על אלה העוברים עבירות בנשק, באה לידי ביטוי לא אחת בפסיקה גם אם מדובר בביצוע עבירה ראשונה, וזאת בשל האינטרס הציבורי ליצור הרתעה. יפים לעניין זה דברים שנאמרו ברע"פ 2718/04: "יוער כי הסכנה הטמונה בעבירה החמורה של החזקת נשק מצדיקה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה. בבוא בית המשפט לשקול את הענישה בעבירות מסוג זה, עליו לתת משקל נכבד יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים בכוח מלבצע עבירות דומות, על פני הנסיבות האישיות של העבריין" (אבו דאחל נ' מדינת ישראל (29/03/04) ). כמו כן לנאמר בע"פ 5551/11: "הלכה פסוקה היא כי עבירה שכזו מחייבת עונש של מאסר בפועל גם למי שזו לו הרשעתו הראשונה" (כב' השופט נ' סולברג ע"פ 555/11 מחאג'נה נ' מדינת ישראל 9,7,12). בית המשפט קמא לא התעלם ממכלול הנימוקים לקולא בעניינו של המערער ונתן לכך ביטוי בגזר דינו ובעונש אותו גזר בסופו של יום על המערער. יתרה מזו, כפי שניתן ללמוד ממתחם העונש ההולם אשר נקבע על ידי כב' השופט קמא, אזי, העונש שנגזר על המערער הינו ברף התחתון של המתחם אותו קבע. בנסיבות האמורות, משאין סטייה כלל מהענישה הנוהגת, והעונש אף נוטה לקולא, אזי, לא מצאנו לנכון להתערב בגזר דינו של כב' השופט קמא, ככל שהדבר מתייחס למסגרת עונש המאסר בפועל שהוטלה על המערער. יחד עם זאת, אנו סבורים כי נכון היה לנכות את ימי המעצר בהם שהה המערער מעונש המאסר בפועל שהוטל עליו. לפיכך, אנו מורים כי פרק הזמן שבין יום 15/10/12 ועד 07/12/12 ינוכה מעונש המאסר בפועל בן 6 החודשים אשר נגזרו על המערער. בכפוף לניכוי ימי המעצר הנ"ל, הערעור נדחה. על המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו, בבית המעצר "קישון" ביום 01/07/2013 עד השעה 10.00, כשהוא מצוייד בתעודת זהות או דרכון. משפט פלילינשקעבירות נשקהחזקת נשקחוק העונשין