בקשה להוספת חוות דעת מומחה בתביעה ייצוגית

בקשה להוספת חוות דעת מומחה בתביעה ייצוגית

1. המבקש הגיש בקשה לפי הוראות סעיף 338 לחוק החברות תשנ"ט – 1999 ולפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006, לאשר תובענה למתן סעדים של הערכה לפי סעיף 338 לחוק החברות - כתובענה ייצוגית.
במסגרת התובענה התבקש בית המשפט לקבוע כי התמורה ששולמה עבור מניות חברת קנדה אינק. (להלן: "החברה") בהצעת רכש מלאה שהתקבלה, הייתה פחותה משוויין ההוגן של המניות, ולחייב את המשיבה לשלם למבקש וליתר בעלי המניות שמניותיהם נרכשו ברכישה כפויה, את ההפרשים המגיעים להם כתוצאה מכך.
במועדים הרלוונטיים החברה הייתה חברה ציבורית אשר מניותיה היו רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א (להלן: "הבורסה") .
המשיבה היא חברה שהתאגדה בקנדה ביום 2.11.12 לשם ביצוע הצעת הרכש של מניות החברה מושא התובענה והיא מצויה בשליטת מר יצחק תשובה.
המשיבה פירטה הצעת רכש מלאה לרכישת כ-12 מיליון מניות רגילות ללא ערך נקוב של החברה אשר היוו 11.3% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה, במחיר 14.76 ש"ח לכל מנייה.
המשיבה פרסמה תיקון להצעת הרכש במסגרתו הועלה המחיר למניה לסך של 16.6 ₪.
ביום 8.1.13 פרסמה הבורסה הודעה בדבר רכישת מניות החברה בידי הציבור ומחיקת מניות החברה מהמסחר.
המבקש ציין בבקשה כי הוא אחד מבין בעלי המניות בחברה שמניותיהם נרכשו בכפייה. לטענתו, המבוססת על חוות דעת מומחה, התמורה ששולמה על ידי המשיבה עבור מניות החברה הייתה פחותה משווין ההוגן.

המבקש היפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 779/06 קיטאל אחזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ נ' שאול ממן בו נקבעה הלכה לעניין השיטה בה יש לקבוע את השווי ההוגן במסגרת סעד הערכה לפי סעיף 338 לחוק החברות.
לטענת המבקש, העדיף בית המשפט העליון ברוב דעות את שיטת תזרים המזומנים המהוון (D.C.F) כשיטה המועדפת לקביעת השווי ההוגן.
המבקש היפנה לדבריו של כב' השופט דנציגר בפסק הדין קיטאל, בהם נאמר כי הבחירה בשיטה זו משקפת מעבר משיטות הערכה שמרניות, המבוססת על נתוני העבר, לשיטת הערכה מודרנית, הצופה את פני העתיד - כאשר שיטת ה- D.C.F מעריכה את החברה על פי תזרים מזומנים מהוון של נכסיה הנוכחיים, כמו גם על פי תזרים המזומנים המהוון שהיו עשויות מייצרות הזדמנויות ההשקעה העתידיות שלה (סעיף 20 לבקשה).
המבקש המשיך וטען כי על יסוד חוות דעת יסודית ומקיפה שנערכה לפי השיטה הקובעת, התמורה ששולמה עבור מניות החברה על פי הצעת הרכש המלאה הייתה פחותה מהשווי ההוגן של המניות.
המבקש צירף עותק מחוות דעתה של הכלכלנית אירה ארנסט דיאמדי, בדבר השווי ההוגן של מניות החברה (להלן: "חוות דעת המומחה").
על פי חוות דעת זו השווי ההוגן במועד הרכישה עמד על 31.7 ₪ למניה.
לטענת המבקש, מדובר בפער משמעותי המצדיק את התערבות בית משפט.

במסגרת חוות הדעת תוארה הפעילות העסקית של החברה בתחום הנדל"ן, כאשר הפעילות כוללת שני תחומים עיקריים: נדל"ן מניב ויזום בנייה למגורים.
חוות הדעת תיארה את הנדל"ן המניב: השכרת נדלן מסחרי בדיור מוגן.
כמו כן, תוארה פעילות יזום ופיתוח הנדל"ן המתרכזת בשלושה מוקדים.
חוות הדעת כללה סעיף הנושא את הכותרת "ניתוח השוק", המתייחס לכלכלת קנדה.
בהמשך ניתחה חוות הדעת את הדוחות הכספיים של החברה (מאזן; דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים).
פרק נוסף נשא את הכותרת "הערכת שווי", אשר כלל תחזית לדוח רווח והפסד לשנים 2013-2017; תחזית תזרים מזומנים לשנים אלה והערכת שווי בשיטת D.C.F.

הבקשה הוגשה ביום 24.3.13.

2. בתשובה לבקשת האישור נטען, בתמצית, כי בקשת האישור נשענת על הטענה לפיה התמורה ששולמה לא שיקפה שווי הוגן של מניות החברה.
טענה זו, טענה המשיבה, נשענת אך ורק על מסמך המתיימר להיות חוות דעת שניתנה על ידי מומחה ישראלי שאינו מכיר את השוק הקנדי.
חוות דעת זו אינה יכולה לעמוד; בהתאם לחוות דעת שקיבלה המשיבה ממשרד רואי החשבוןPWC קנדה, אשר נערכה בשיטת ה- D.C.F, מחיר המניה ששולם הוא הוגן וראוי, שכן שווי הטווח האמצעי הוא 16.19 ₪ והתמורה ששולמה הייתה גבוהה יותר.

המשיבה גם טענה כי הנטל להראות שהצעת הרכש נעשתה במחיר שאינו הוגן מונח על המבקש וכך גם הנטל לבסס את אישור התובענה כתובענה ייצוגית.
לטענת המשיבה, המבקש צריך להראות בעיקר כי נסיבות העניין היו חריגות, כדי שבית המשפט ישתכנע "לפתוח" בדיעבד את המחיר שכבר שולם בעסקה.
עוד נטען כי חוות הדעת אינה יכולה לעמוד, כפי שעולה מביקורת על חוות הדעת העולה מחוות דעת נוספת - "חוות דעת ביקורתית" - אשר נערכה אף היא על ידי PWC קנדה, והוגשה מטעם המשיבה (להלן: "חוות הדעת הביקורתית") .
לטענת המשיבה, אף אילו הוגשה חוות דעת חפה מטעויות בשיטת D.C.F, המראה הפרש כלשהו בין המחיר ששולם לבין המחיר בחוות הדעת, לא היה בכך די כדי לאשר תובענה ייצוגית לסעד של הערכת שווי, קל וחומר, שחוות הדעת שהוגשה הייתה מוטעית, כפי שמתואר בחוות הדעת הביקורתית.
עוד נאמר כי היה על המבקש להציג את כל העובדות, ולא רק את אלו הנוחות לו, וכי לא כך נהג.
המשיבה טענה עוד, כי אין בפי המבקש טעם כלשהו המצדיק התערבות בית משפט בהצעת רכש בתמיכת ובהסכמת מרבית הניצעים שנענו להצעה.

מלבד חוות הדעת הקנדיות צירפה המשיבה חוות דעת כלכלית אשר נערכה על ידי פרופ' מנחם ברנע ורואה חשבון אורי כהן.

המשיבה הדגישה את העובדה כי התמורה המוצעת למניה היה גבוהה בכ- 52.15% מהמחיר הממוצע בו נסחרה המניה בבורסה בששת החודשים שקדמו להצעת הרכש המלאה, ואת העובדה כי הצעת הרכש נענתה ברוב מיוחס של כ- 78% ממחזיקי המניות.

המשיבה טענה גם כי יש לדחות את ניסיונו הפשטני של המבקש לטעון כי לאור חוות הדעת ופסק הדין בעניין קיטאל יש לאשר את התובענה כייצוגית. לטענתה, אין בידי המבקש ראייה מהותית לאי הוגנות המחיר
המשיבה טענה עוד כי בהחלת מדיניות משפטית נכונה, לא ניתן להגיש או לאשר בקשה לאישור תובענה ייצוגית לסעד הערכה אך ורק על בסיס חוות דעת לפי שיטת D.C.F, המראה לכאורה הבדל בין מחיר ששולם בהצעת הרכש - לעומת המחיר הנקוב באותה חוות הדעת. לטענת המשיבה, יש צורך להראות טעמים נוספים כדי להביא להחלתו של סעד ההערכה.

המשיבה פנתה כאמור למשרד רואי החשבון הבינלאומיPWC בקנדה, כאשר המומחה שנבחר להוביל את הערכת השווי המקיפה שנערכה הוא מיכאל דובנר - בעל ניסיון של למעלה מ- 30 שנה בהערכת שווי חברות בקנדה (להלן: "מר דובנר").
בתחילה נבחנה חוות הדעת שצורפה לבקשת האישור ונערכה חוות דעת ביקורתית אשר צורפה כנספח 1 לתגובה.
מעבר לחוות דעת זו התבקשה גם עריכת חוות דעת עצמאית אשר תבדוק את השווי ההוגן של המניות החברה במועד הרלוונטי, ועל פי חוות דעת זו עולה, כאמור, כי השווי ההוגן במועד הרלוונטי הוא 16.19 ₪ למניה.

בתגובתה, שילבה המשיבה גם טענות הנסמכות על חוות הדעת הביקורתית, ואשר יש להן רלוונטיות לבקשה שלפניי.
בסעיף 56 לתגובה נאמר כי נמצאו תשע שגגות מהותיות בחוות הדעת מטעם המבקש: בחירת מקדם היוון אחיד לחברה מבלי להבחין בין רמות הסיכון השונות של תחומי הפעילות השונים; חישוב מקדם ההיוון באמצעות נתוני השוק הישראלי למרות שמדובר בחברה קנדית; בחירת נתוני צמיחה בלתי סבירים; ביסוס חוות הדעת על נתונים שגויים בדבר שיעור המס המוטל על החברה בקנדה; חוות הדעת לא כללה בדיקת אימות, במסגרתה נבחנת התוצאה גם לפי שיטות מדידה והערכה אחרות.
כמו כן, נאמר כי בחוות הדעת נכללה, למעשה, הנחה לפי החברה תמשיך להרוויח לעולם ועד כתוצאה מפעילות ייזום נדל"ן - ולא רק כתוצאה מאותם שלושה פרויקטים של ייזום נדל"ן בהם עסקה החברה במועד הצעת הרכש.
מודל נכון של הערכת שווי פעילות יזום החברה צריך להתבסס על תזרים כתוצאה מפרויקטים קיימים, להבדיל מתחזית היפותטית של רווחים כתוצאה מפרויקטים שאינם קיימים.

חוות הדעת הביקורתית אשר צורפה כנספח 1 לתגובה היה אכן באנגלית והיא נושאת מספר עמודים לא מבוטל.
עם זאת, חוות הדעת מאוד ברורה וקריאה. לאחר תיאור מטרת חוות הדעת צוינו עיקר הממצאים והמסקנות, כאשר כל אותן תשע שגגות מפורטות לפי סעיפים.
תמצית האמור בהם תורגם, כאמור, בסעיף 56 לתגובת המשיבה ופירוט נרחב ניתן בתשובה לאותו סעיף (ISSUE 4ׂ( המתייחס לעריכת חוות הדעת על יסוד תחזית היפותטית כתוצאה של פרויקטים שאינם קיימים.

תגובת המשיבה הוגשה ביום 22.10.13.

3. ביום 6.2.14 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיבה.
בתשובה נאמר כי השאלה המרכזית העומדת לדיון היא האם התמורה ששולמה על ידי המשיבה עבור מניות החברה במסגרת הצעת הרכש, שיקפה שווי הוגן.
המבקש חזר וציין כי לאור היות שאלת השווי ההוגן שאלה כלכלית במהותה, נתמכה בקשתו בחוות דעת המומחית דיאמנדי אשר קבעה, לאחר ניתוח יסודי ומעמיק של הסוגיה, מהו השווי ההוגן הנכון.
נאמר בתשובה כי המשיבה מנסה לסבך את העניין ולהסיטו מהעיקר אל הטפל, וכללה בתגובתה תיאור מגמתי של העובדות ותילי תילים של טענות, אשר רובם הגדול כלל לא רלוונטי לשם הכרעה בשאלה המרכזית העומדת לדיון.
בסעיף 6 לתשובה נאמר כי תשובה מלאה לטענות אשר העלתה המשיבה בסוגיות הכלליות מובאות במסגרת חוות דעת משלימה של המומחית גב' דיאמנדי אשר צורפה כנספח א' לתשובה.
עוד נטען בתשובה כי חוות הדעת שנערכו על ידי מר דובנר אינן קבילות שכן אין הן עומדות בדרישות דיני הראיות.
כמו כן, הובאה התייחסות המבקש לחוות הדעת שהציגה המשיבה, תוך הבהרה שהתייחסות זו נעשית למעלה מן הצורך ומבלי לפגוע בטענותיו באשר לקבילות חוות הדעת אשר נערכו על ידי מומחה זר, ללא תרגום מאושר לעברית, וללא אישור קונסולרי מתאים.
במסגרת התייחסות זו, התייחס המבקש לחוות הדעת וטען כי אין לקבל את תוכנן, לאור הטעמים המפורטים בחוות הדעת המשלימה של המומחית מטעמו המפורטים בתשובה.
כפי שהובהר בחוות הדעת המשלימה מטעם המבקש, שתי נקודות מחלוקת כלכלית מגלמות את מרבית הפער בין הצדדים בכל הנוגע להערכת שווי המניות נכון למועד הצעת הרכש: שאלת ההמשכיות של פעילות הייזום והפיתוח, ושיעור ההיוון.
הגב' דיאמנדי פירטה בחוות דעתה המשלימה מדוע יש להעדיף את גישתה על פני גישת המשיבה.
לדבריה, אין למשיבה כל הסבר מדוע היא מבקשת מבית המשפט, על פי האמור בחוות דעתו של מר דובנר, להניח כי פעילות הייזום והפיתוח של החברה – המהווה 80% מפעילותה – תפסק עם הפסקת הפרויקטים הקיימים.
בהקשר זה היפנה המבקש לדבריו של מנכ"ל החברה בכתבה בעיתון דה-מרקר באשר לפעילות הייזום והעובדה כי החברה תרה אחרי פרויקטים חדשים.
נאמר במפורש כי "הגב' דיאמנדי סבורה כי הגישה לפיה יש להוון את תזרימי המזומנים רק מן הפרויקטים הקיימים נוגדת את ההיגיון העסקי של החברה (ולמעשה של כל עסק), וכי מדובר בטענה אבסורדית השקולה לטענה כי החברה תחדל מלהתקיים מלעסוק בתחום הייזום עם השלמת הפרויקטים הנוכחים. לדעת הגב' דיאמנדי, על בסיס הספרות המקצועית, בהיוון תזרים מזומנים עתידי יש להתייחס לכלל הפעילות, לרבות פעילות הייזום והפיתוח כפעילות מתמשכת".
עוד נטען כי עמדתו של מר דובנר לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות כלכליים, אלא שהיא אף גובלת באבסורד כלכלי.
היא נוגדת את עמדת החברה ומצגי מנהליה והיא אף איננה מתיישבת עם הפסיקה בארץ, אשר קבעה כי באופן ברור כי יש לבצע את הערכת השווי על בסיס הנחה של GOING CONCERN.
בהנחה כי פעילות הייזום והפיתוח תפסק עם תום הפרויקטים הקיימים, משנה למעשה מר דובנר את הבסיס הכלכלי של חוות דעתו מהיוון תזרים מזומנים עתידי D.C.F – לשווי נכסי בניגוד גמור להלכת קיטאל.

בחוות הדעת המשלימה התייחסה המומחית בהרחבה לשאלת המשכיות הפעילות תוך ציון העובדה כי מדובר בנושא המהותי ביותר, במונחים של השפעה על שוויה המוערך של החברה.

4. בישיבה מקדמית אשר התקיימה ביום 13.2.14 נקבע הדיון לחקירת מצהירים ומומחים בבקשת האישור, כאשר הדיון הראשון מתקיים ביום 30.4.14.
נקבע בהחלטה כי ב"כ המבקש יודיע את מי מהמצהירים ונותני חוות הדעת הוא מבקש לחקור וזאת 30 יום לפני מועד הדיון.
עוד נקבע כי כל טענות הצדדים, לרבות טענות מקדמיות, נשמרות להם עד סוף הדיון.

באי כוח המבקש הודיעו ביום 24.2.14 כי הם מבקשים לחקור חקירה נגדית את המצהיר מטעם המשיבה וכן את מר דובנר.
דיון נוסף התקיים בעניין חקירתם של המומחים הישראליים. אולם, עניין זה אינו רלוונטי לבקשה שלפניי.

5. ביום 2.3.14 הגיש המבקש בקשה בעניין הגשת חוות דעת נוספת בנוגע לעניין מסוים לגביו התעוררה מחלוקת בין הצדדים – האם בעת ביצוע הערכת שווי על פי שיטת D.C.F יש להתייחס לפרויקטים קיימים בלבד או שמא גם לפרויקטים עתידיים.
המבקש ציין כי המשיבה צירפה לתשובתה לבקשת האישור, מסמך בשפה האנגלית הכולל ביקורת של מר דובנר על עבודתה של המומחית מטעם המבקש גב' דיאמנדי.
מניתוח דברי הביקורת עולה כי עיקר הפער בין הערכת השווי של הג' דיאמנדי לבין התוצאה אליה הגיע מר דובנר, נעוץ במחלוקת המתוארת לעיל.
מחלוקת זו יוצרת את עיקר הפער - כ-80% בין עמדות הצדדים, ולכן ברור כי מדובר בשאלה מרכזית העומדת לדיון.
המבקש טען בבקשה כי הוא סבור שבעניין זה יש להביא חוות דעת של מומחה בתחום, אשר יחווה את דעתו בשאלה המקצועית האמורה, בלי לבצע הערכת שווי מטעמו.
לאור זאת פנה המבקש אל ד"ר עמרם אהרוני שהוא ד"ר למנהל עסקים, מרצה בכיר בתחום המימון במרכז הבינתחומי בהרצליה ובעל ניסיון מעשי.
ד"ר אהרוני התייחס בחוות דעת קצרה לנושא וחוות דעת צורפה לבקשה.
המבקש הודה כי דרך המלך הייתה להגיש את חוות הדעת האמורה כבר במסגרת התשובה אשר הוגשה עוד ביום 6.2.14. אולם, הבהיר המבקש, באותו מועד לא הייתה קיימת בידי המבקש חוות הדעת ועצם הצורך בנתינתה עלה רק לאחר תהליך ארוך של עיבוד, בהתחשב בטענות ובמסמכים הרבים שהמשיבה ראתה לנכון לצרף לתגובתה.
לטענת המבקש, אין מניעה לראות בחוות הדעת כאילו הייתה כלולה בתשובתו, שכן ברור שהיה רשאי לכלול את חוות הדעת מלכתחילה.
עוד נטען, כי הגשת חוות הדעת לא תגרע מזכויות המשיבה ואף לא תפגע ביעילות הדיונים.

בתשובת המשיבה נאמר כי היא מתנגדת לבקשה אשר הוגשה באיחור, כארבעה חודשים לאחר הגשת תגובת המשיבה לבקשת האישור, וכחודש לאחר הגשת התשובה לתגובה.
השיהוי בהגשת הבקשה נובע גם מכך שהבקשה הוגשה מספר שבועות לאחר שנקבעו לוחות זמנים להוכחות על סמך חומר הראיות הקיים, למרות שלא הייתה מניעה מלהגיש חוות דעת כזו בזמן אמת.
עוד נטען כי חוות הדעת אינה רלוונטית.
המשיבה הוסיפה כי אין גם מקום לטענת המבקש כאילו ההכרעה בשאלת אישור התביעה תקום ותיפול על התשובה לשאלה האם מבחינת מתודולוגית סובלת נוסחת D.C.F גם היוון תזרים מזומנים עתידי של פרויקטים יזמיים שאינם קיימים.
עוד נטען כי לא היה מקום לצרף את חוות הדעת הנוספת שעה שלא התקבלה החלטה המתירה את הצירוף.
המשיבה חזרה וטענה כי הערכת השווי אינה "טכנאות" של הצבת מספרים ולא די, לעניין בקשת האישור, לצרף חוות דעת מומחה הנחזית להיות ערוכה לפי שיטת D.C.F.
המשיבה חזרה על האמור בתשובה לגופה וטענה שישנן ראיות מעשיות לכך שהתמורה בהצעת הרכש הייתה הוגנת, כפי שמעידות גם שתי חוות הדעת הקנדיות.

נטען, כי המבקש לא התמודד עם חוות הדעת של המשיבה ולכן פטר את חוות הדעת שהגישו המומחים הישראליים בכך שאינן רלוונטיות, ואת חוות הדעת הקנדית פטר בכך שטען שכל ההבדל הוא בשאלה האם יש להציב בנוסחה תזרים מזומנים עתידי מפרויקטים יזמיים בלתי קיימים.
עוד נטען, כי שאלה זו אינה השאלה החשובה בתיק והניסיון להעמידה כשאלה ראשית, תוך התבססות על קטעי עיתונות, אינו במקום.
המשיבה גם טענה כי התקיים דיון מקדמי והדיון נקבע למועדי חקירה לימים 30.4.14 ו- 4.5.14, על סמך העובדה כי המבקש צפוי להעיד בעצמו וגם המומחית מטעמו.
הבקשה להגיש חוות דעת נוספת הוגשה באיחור ותוך צירוף חוות הדעת לבקשה, כאשר בכך העמיד המבקש את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת.
לא ניתן לבנות תובענה בשיטת "טלאי על טלאי" ובוודאי לא ניתן לעשות כן בהליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
לטענת המשיבה, אין מקום לאפשר למי שמבקש לשמש כתובע ייצוגי לערוך מקצה שיפורים כדוגמת זה המבוקש כאן. הטענה כי חוות הדעת לא הייתה בידי המבקש בעת הגשת התשובה לתגובה וכי הצורך בנתינתה עלה בסמוך לכך, אינם טעמים מספקים למתן היתר להגיש את חוות הדעת באיחור. בפרט, למבקש עמד פרק זמן של כשלושה חודשים וחצי כדי לארגן את ראיותיו במענה לתשובת המשיבה, בעוד שהדין מקנה לו פרק זמן של שלושים יום.
המבקש היה ער למחלוקת המתודולוגית אך לא טרח להכין את ראיותיו במועד.
המשיבה הוסיפה כי מועדי ההוכחות נקבעו כאשר נקבע שעדי המבקש ייחקרו במסגרת יום דיונים אחד; לוח הזמנים מתוכנן מראש והמשפט עלול "להיתקע" בשל מחדלו הדיוני של המבקש.
כמו כן, נטען כי המבקש מתעלם לחלוטין מעניינים שונים כגון תמיכת המשקיעים המוסדיים בהצעת הרכש והתמורה הנאה למשקיעים שרכשו ניירות ערך בהנפקה ומכרו בהצעת הרכש.
גם אם סבור המבקש כי אותה מחלוקת היא שאלה חשובה במשפט, לא ברור מדוע צריך לאפשר לו להגיש חוות דעת נוספת שכן המומחית מטעמו עסקה בנושא בחוות הדעת המשלימה.

בתשובה לתגובה נאמר על ידי המבקש כי תגובת המשיבה הוגשה בחלוף כשבעה חודשים, בחריגה מסדרי הדיון, אם כי בהסכמת המבקש ולאחר מתן אישור בית משפט.
לטענתו, תגובת המשיבה לוותה במסמכים עבי כרס בשפה האנגלית, מבלי שצורף להם תרגום. הבנת המסמך באנגלית החובק 231 עמודים, ניתוחו והפרדת העיקר מהטפל בו הצריכו מאות שעות עבודה.
נטען כי גם המשיבה הגישה לבית משפט מסמך בעניין הגשת העתק מאומת קונסולרי כחודשיים ימים לאחר הגשת התגובה וללא רשות.
ההסכמות שהיו בין המבקש והמשיבה לעניין אורכות לא כובדו על ידי המשיבה. באישור בית משפט הוגשה תשובת המבקש בחלוף שלושה וחצי חודשים מאז שהתקבלה תגובת המשיבה.
רק כאשר התקבלה התייחסות המומחית גב' דיאמנדי למסמכים באנגלית התחוור ראשית למומחית ואחר כך לב"כ המבקש כי מעבר לאמור בחוות הדעת הביקורתית, מרבית הפער נעוצה בהתייחסות לתזרים המזומנים.
רק לאחר שהוכנה חוות דעתה המשלימה של המומחית התברר כי עיקר הפער הכלכלי נעוץ בעניין זה.
בשים לב ללוח הזמנים הוגשה תחילה תשובה ובחלוף 24 ימים ביקש המבקש לצרף חוות דעת נוספת לעניין זה בלבד, כאשר חוות הדעת הנוספת הוגשה כחודשיים לפני מועד ההוכחות.

המבקש טען כי לא מדובר בתובענת בדים שנעשתה בחופזה ואשר נבנית בד בבד עם ניהולה, אלא בתובענה המבוססת על אדנים מקצועיים, ואשר מגובה בחוות דעת של מומחית.
הצורך בצירוף חוות הדעת הנוספת התגלה רק לאור ניתוח האמור בתגובת המשיבה.
נטען, כי אין מקום לכל "טענות הצבע" אשר הועלו על ידי המשיבה.
העיקרון היסודי שעליו מבוסס ההליך המשפטי הוא בירור האמת והלכה זו נכונה לכל הליך משפטי ובוודאי להליך של תובענה ייצוגית.
עוד טען המבקש, כי אין כל מקום לטענה בדבר אי כשרות צירוף חוות הדעת שכן הדיון מתקיים בפני בית משפט מתמחה ולא בפני חבר מושבעים, שמישהו מנסה לקנות את דעתם ומשפיע על שיקול דעתם.
נטען כי אין גם ממש בטענות המשיבה בדבר שיבוש לוחות הזמניים, שכן מדובר בחוות דעת תמציתית, אשר חוזרת ותומכת בעמדה המקצועית שהובעה על ידי המומחית מטעם המבקש.

6. בפתח הדברים יצוין, כי המומחה שצירוף חוות דעתו מתבקשת מוכר לבית משפט מפגישות חברתיות מעת לעת במהלך השנים אצל צדדי ג'. עם זאת, אין בהכרות האמורה כדי להצדיק פסילה של המותב מלשבת בדין.

לגופו של עניין, אינני רואה מניעה מלצרף את חוות הדעת.
אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על כך שהמבקש רשאי היה לצרף את חוות הדעת לתשובה מטעמו לתגובת המשיבה במועד שבו הוגשה תשובה זו.
המחלוקת הינה, למעשה, באשר להגשת חוות דעת הנוספת בשלב מאוחר להגשת התשובה.
התגובה והתשובה הוגשו במועדים אשר אושרו על ידי בית משפט ואין לכן מקום לבוא בטרוניה כלפי צד זה או אחר באשר למועד שעבר עד להגשת התגובה או התשובה.
מעיון באמור בתשובת המבקש ובהתייחסות המפורטת של המומחית מטעם המבקש לביקורת אשר הועלתה על ידי מר דובנר בעניין הפרויקטים העתידיים, עולה כי למומחית מטעם המבקש לא היה כל קושי להבין את הביקורת אשר הועלתה כלפי חוות הדעת אשר נערכה על ידה; המומחית הייתה ערה למשמעות הביקורת בנקודה זו באשר לחישוב השווי ההוגן הנטען ואף השיבה וענתה לביקורת לגופו של עניין.
לכן, עולה קושי בטיעונים אשר מועלים על ידי המבקש בעניין הסיבה שלאורה התברר הצורך בחוות הדעת הנוספת רק לאחר לימוד נוסף הדוח הביקורתי.
גם לגופו של עניין, נראה כי אין צורך אמיתי בחוות הדעת שכן המחלוקת ברורה ומר דובנר התבקש להתייצב לחקירה נגדית על ידי המבקש.
אינני רואה גם מקום לטענה כי מדובר בהכרח בטענה עקרונית בתיק. יש לדון בטענה, שהיא למעשה טענה מקדמית של המשיבה, באשר לנטל המוטל על המבקש להצביע על חוסר הוגנות בקביעת המחיר - מעבר להצגתה של חוות דעת כפי שהוצגה על ידי המבקש.
למרות כל האמור, הרי שבמקרה הנוכחי לא מדובר במבקש שבחר להגיש תביעה ייצוגית ללא חוות דעת, ובשלב מאוחר יותר - לאחר שקיבל את תגובת המשיבים -מוגשת על ידו בקשה להוספת חוות הדעת.
למקרים מעין זה התייחס כב' השופט כבוב בת"צ 47490-09-13 תועלת לציבור נ' כלל תעשיות .
באותו מקרה נקבע על ידי בית המשפט כי אין מקום להגיש תביעה ייצוגית בעניין אישור הצעת מיזוג או בעניין של הוגנות המחיר המוצע, אלא בדרך של הגשת חוות דעת מומחה כבר במעמד הגשת בקשת האישור.

דעה זו מקובלת עלי לחלוטין. אולם, במקרה הנוכחי, כאמור, הוגשה על ידי המבקש חוות דעת מפורטת התומכת, לטענתו, בעמדתו והמומחית מטעם המבקש אף התייחסה בפירוט לטענות אשר הועלו כלפי חוות דעתה על ידי המומחה מטעם המשיבה.
לא מדובר אם כן בתביעה אשר הוגשה בחופזה ומבלי שהמבקש עמד על ראיותיו טרם הגשת התביעה ואף לא בתביעה הנבנית בשיטת "טלאי על טלאי".
עם זאת, המבקש סבור כי הוא נדרש לחוות דעת נוספת. בנסיבות העניין, אין מניעה עניינית מלאשר את הגשתה, אף בשלב זה של הדיון.
מדובר בחוות דעת קצרה ביותר בנושא ששני המומחים התייחסו אליו; על כן, ממילא עתידה להתנהל חקירה בעניין, גם אילמלא צורפה חוות הדעת.
הוספת חוות הדעת אינה עתידה לפגוע בלוחות הזמנים לבירור הבקשה: נקבעו שני מועדי דיון, הדיון יתקיים בהקלטה, ואין צורך לשנות, בגין צירוף הבקשה, את מועד זימונו של המומחה מטעם המשיבה.
מדובר בחוות דעת של מומחים בעניין מקצועי. נראה לכן כי בנושא זה אין משמעות של ממש להעדת המומחה לפני העדתו של המצהיר מטעם המשיבה. כך ניתן יהיה בכל מקרה לחקור אותו ביום הדיון השני אליו הוזמן להגיע מקנדה.

לאור כל האמור לעיל, אני מתירה את הגשת חוות הדעת.

בשולי הדברים, צודקת המשיבה כי לא היה מקום לצרף את חוות הדעת לבקשה. אולם, מאחר והמבקש היה רשאי להגיש חוות דעת זו עם הגשת התשובה אינני רואה באיחור בהגשתה פגם המצדיק את אי קבלת הבקשה.

נושא ההוצאות ידון במסגרת ההחלטה בבקשה.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק תביעות ייצוגיות

  2. תביעה ייצוגית יוגורט

  3. דמי כניסה לכנרת

  4. תביעה ייצוגית מס בולים

  5. אישור תביעה ייצוגית

  6. פטור מאגרה בתביעה ייצוגית

  7. תביעה ייצוגית עובדים זרים

  8. מהי תביעה ייצוגית ?

  9. תביעה ייצוגית - ערבון

  10. מפגע אסבסט – תביעה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית כביש 6

  12. ערעור על דחיית תביעה ייצוגית

  13. גמול למבקשים ייצוגית

  14. תביעות ייצוגיות בארה''ב

  15. תביעה ייצוגית נגד יד 2

  16. הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  17. תביעה ייצוגית - תובלה אווירית

  18. מונופול בשוק החלב בישראל

  19. תביעה ייצוגית נגד חניון

  20. בניה ליד ים - תביעה ייצוגית ?‏

  21. טופס מימון תביעה ייצוגית

  22. תביעה ייצוגית - עמלות בנק

  23. תביעה ייצוגית גמול לתובע

  24. תביעה ייצוגית - פיצוי כספי

  25. תביעה ייצוגית סימון ביצים

  26. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת חשמל

  27. תביעה ייצוגית בדיני עבודה

  28. מה התנאים לאישור תביעה ייצוגית ?

  29. הסדר פשרה ייצוגית השבה מלאה

  30. תביעה ייצוגית נגד club 365

  31. תביעה ייצוגית נגד עורך דין

  32. תביעה ייצוגית נגד תוכנית טלוויזיה

  33. צירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  34. הקצאת מניות - תביעה ייצוגית

  35. תביעה ייצוגית נגד חברות הגז

  36. סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות

  37. תביעה ייצוגית של תושב השטחים

  38. תביעה ייצוגית נגד חברה בפירוק

  39. גילוי מסמכים בתובענה ייצוגית

  40. זיהום אויר בתל אביב – תביעה ייצוגית

  41. תביעה ייצוגית - מעשה של מה בכך

  42. תביעה ייצוגית נגד משרד התמ''ת

  43. גמול כספי לתובע בתביעה ייצוגית

  44. בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

  45. תביעה ייצוגית עקב הטעיית הצרכן

  46. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  47. עילת תביעה אישית תובענה ייצוגית

  48. תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב

  49. בקשה לאשר תביעה ייצוגית - אי קיום תקנות

  50. קרם עם סטרואידים - תביעה ייצוגית

  51. בקשה לסילוק תביעה ייצוגית על הסף

  52. העלאת תעריף החשמל - תביעה ייצוגית

  53. תביעה ייצוגית נגד עיריית ראש העין

  54. האם מותר לעיין בתיק תביעה ייצוגית

  55. שיטת חישוב הארנונה - תביעה ייצוגית

  56. עיקול תגמולי ביטוח - תביעה ייצוגית

  57. גילוי מסמכים ספציפי – אישור תביעה ייצוגית

  58. העלאת תעריפי הארנונה - תביעה ייצוגית

  59. בדיקות בטחוניות בנתב''ג לערביי ישראל

  60. אישור פשרה בתביעה ייצוגית ביני עבודה

  61. שליחת הודעות מוקלטות - תביעה ייצוגית

  62. תמיכה טכנית שיחת חינם - תביעה ייצוגית

  63. אי ביצוע הפרשות לפנסיה - תביעה ייצוגית

  64. גילוי מסמכים בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  65. שינוי חד צדדי של תנאי התקשרות עם לקוחות

  66. גילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית

  67. פוליסת ביטוח רפואי לעובדים זרים - תביעה ייצוגית

  68. בקשה להוספת חוות דעת מומחה בתביעה ייצוגית

  69. שכר טרחה בתביעה ייצוגית לאחר הודעת חדילה

  70. הפרת הוראות משרד הבריאות - תביעה ייצוגית

  71. גילוי היסטוריית השקעות - תנאי להגשת תביעה ייצוגית

  72. דרישות פורמליות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  73. גביית תשלומים בהוצאה לפועל - תביעה ייצוגית

  74. תביעה ייצוגית נגד דירקטורים / מנהל קונסורציום החתמים

  75. האם אפשר להגיש תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי ?

  76. בקשת אישור תביעה ייצוגית - מחירים של שיחות בינלאומיות

  77. האם פוסקים שכר טרחה בהגשת תביעה ייצוגית שנדחתה

  78. חניית נכים חינם בחניון תת קרקעי - תביעה ייצוגית

  79. הקריטריונים לקביעת הגמול לתובע הייצוגי ולבאי כוחו

  80. בקשה לאישור הסכם פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  81. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשל קיומן של בקשות דומות

  82. תביעה ייצוגית: אי ציון על גבי אריזת המוצר כי המוצר מכיל בשר כבש

  83. תביעה ייצוגית - הימנעות מלצרף, ביחד עם אספקת המוצר, הוראות הפעלה

  84. תביעה ייצוגית - מכירת מצרכי חלב במחיר העולה המחיר הקבוע למוצר בפיקוח

  85. תביעה ייצוגית - עיגול כלפי מעלה חלק של מטר, העולה על 0.5 מ"ר, שלא כדין

  86. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון