טען כי בית משפט טעה, בכך שגזר עונש פסילה בפועל כה ארוך

טען כי בית משפט טעה, בכך שגזר עונש פסילה בפועל כה ארוך וזאת מאחר ובמקרים דומים ואף חמורים יותר מסתפקים בתי המשפט לתעבורה בעונשי פסילה קצרים יותר, לטעמו ובעניין זה הפנה לפסיקה. 10. עוד טען בא כוח המערער כי טעה בית משפט קמא עת גזר על המערער עונש פסילה כה ארוך והתעלם מנסיבותיו המשפחתיות הקשות ומהעובדה כי הוא אב ל- 6 ילדים כשאחד מהם בן 31 שנים סובל מפיגור עמוק ומנכות של 100 %. הוא זקוק לרישיון הנהיגה על מנת להסיע את בנו הנכה למסגרות הטיפוליות בהן הוא מטופל וגם לשם פרנסת המשפחה. 11. בא כוח המערער הוסיף וטען כי בית משפט קמא סבר שההסדר מקל עם המערער ברכיב של עונש המאסר בפועל ולכן מצא לנכון למצות עימו את הדין בשאר רכיבי הענישה וזאת למרות שלדעתו, ההסדר היה מאוזן וראוי וההסכמה לריצוי המאסר בעבודות שירות לא הותנתה בפסילה ממושכת. 12. בא כוח המערער הפנה למצב הפיננסי של המערער וטען כי מדובר במשפחה קשת יום והסמוכה לשולחנו של המערער. 13. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. לטענתה, מדובר בכתב אישום מאוד חמור. המערער צבר כבר שתי הרשעות של נהיגה בזמן פסילה ועל כן סבורה המשיבה כי מדובר במי שלא הפנים את חובתו לקיים את החלטות בית משפט ולנהוג לפי תקנות התעבורה והפקודה. 14. באת כוח המשיבה ציינה כי למערער 36 הרשעות קודמות שכולן אם לא מרביתן עוסקות בנהיגה בחוסר ביטוח, חוסר רישיון נהיגה וכו'. המשיבה לומדת מכך, שבאופן עקבי ובמהלך זמן רב, המערער לא מקפיד בקיום הוראות החוק. עברו של המערער אינו קל. 15. באת כוח המשיבה התייחסה למצב בנו של המערער וטענה כי היא מצרה על המצב הקשה, אך סבורה כי אין להעדיף את הנסיבות האישיות על האינטרס הציבורי, מאחר והתנהלות המערער מסכנת את ציבור המשתמשים בדרך. 16. באת כוח המשיבה טענה כי בית משפט קמא צדק משהטיל על המערער עונש פסילה בפועל כה ממושך. בית משפט קמא הקל עם המערער בכך שהטיל עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות ואיזן זאת ברכיב עונש הפסילה. דיון והכרעה: 17. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בגזר הדין, בעברו של המערער ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור. 18. המערער ביצע עבירות חמורות וקשות שסיכנו את ציבור המשתמשים בכביש. הוא לא הפנים חומרת התנהלותו ולא זו בלבד שנהג להפר את הוראות פקודת התעבורה ותקנותיה הוא אף התעלם מצווי בית המשפט מבלי להפנים חומרת התנהגותו חרף העונשים הן המאסר והן הפסילה שרחפו מעל ראשו כעונש צופה פני העתיד. 19. זאת ועוד עברו של המערער אינו קל. הוא חזר ונכשל בביצוע אותן עבירות, לכן נסיבות אישיות, הגם שהן קשות, אינן יכולות להיות תעודת חסיון מענישה הולמת למי ששב וחוזר על הפרות החוק למרות שניתנו לו מספר הזדמנויות בדרך של הטלת עונשים צופי פני העתיד. ברי כי קיום החוק וכיבודו אינו נר לרגלי המערער. 20. ככלל בגין העבירות בהן הורשע המערער הענישה היא מאסר בפועל כשבנסיבות מסוימות ריצויו מבוצע במסגרת עבודות שירות. אולם משהנאשם ובענייננו המערער, לא הפנים את חומת מעשיו הדבר חייב תגובה הולמת כדי להבהיר לו כי זה דינו של מי שאינו נוהג לקיים הוראות החוק ולכבד את צווי בית המשפט. 21. אומנם עונש המאסר היווה חלק בסיסי להסדר הטיעון ובכך נעשה חסד עם המערער משהופעלו 4 חודשי מאסר מותנים בחופף ומכאן חובתו של בימ"ש קמא ליצר איזון ברכיבי ענישה אחרים. עוד יש להזכיר כי ערכאת הערעור מתערבת בעונש שהטילה הערכאה הדיונית רק במקרים יוצאי דופן שבהם הוטל עונש החורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים, ועניינו של המערער לא נימנה עם מקרים אלו. 22. מבלי להתעלם מנסיבותיו הלא קלות של המערער הרי שלאחר בחינת העונש הכולל שהוטל עליו, אין לומר כי עונש זה מחייב התערבות ערכאת הערעור. אשר על כן, אני מחליט לדחות את הערעור. 23. על המערער לקיים את גזר הדין בהתאם להוראות בימ"ש קמא כשמניין הזמן מיום מתן פסק הדין. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגה