בבקשה למתן פטור מאגרה צוין כי בעבר ניתן פטור מאגרה בהליכים אחרים

בבקשתו למתן פטור מאגרה ציין כי בעבר זכה לקבל פטור מתשלום האגרה בהליכים אחרים אותם הגיש. לטעמו, עסקינן עתה בתביעה מאוד פשוטה ומובנת. עוד ציין, כי הינו חסר אמצעים ומתקיים מהבטחת הכנסה ומעזרת חברים, מכרים וגופי צדקה שונים, אינו יכול לעבוד ונאלץ להשקיע כל כולו בהליכים משפטיים תוך ניסיון לשקם את עצמו. מעבר לאלה ציין, כי קיימות לו הוצאות בגין שכירות ואחזקת בית, אין בידיו כל נכסים וחסכונות וכן אין לו כל אפשרות להסתייע בבני משפחתו כאשר תלויים כנגדו תיקי הוצל"פ במיליוני ₪ והוא אף אינו מצליח לשלם מזונות. 4. המדינה מצידה התנגדה לבקשת הפטור תוך שהינה מציינת כי עסקינן בתובע סדרתי המגיש תביעות סרק שונות ומשונות בבתי משפט שונים. מעבר לכך לא עמד לטענתה המבקש בתנאי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות),תשס"ו-2007 היינו לא הוכיח חוסר יכולת לשלם אגרה וכן לא הוכיח כי התובענה מגלה עילה. 5. בהחלטתה הניחה כב' הרשמת, לצורך הדיון, כי מצבו הכלכלי של המערער אכן אינו מאפשר לו לשלם האגרה המבוקשת אך לטעמה המערער לא עמד בתנאי השני הקבוע בתקנות האגרות היינו כי כתב התביעה "מגלה עילה". לטעמה אין מדובר בתביעה פשוטה ומובנת כטענת המערער. אין אפשרות, כך ציינה, כי ביהמ"ש יצהיר שמעתה ואילך יהיה המבקש פטור מתשלום אגרות וערובות בכל הליך שינהל או כי המדינה תהיה זו שתחוב בהם. כב' הרשמת לא התעלמה מכך שבחלק מההליכים אותם הגיש אמנם ניתן למערער פטור מאגרה, והמערער אף היה מיוצג ע"י לשכת הסיוע המשפטי המבצעת בדיקה של סיכויי ההליך בטרם מאושר ייצוג משפטי אך ציינה, כי כל מקרה נבחן לגופו. מכל מקום תהתה, כיצד ניתן להצהיר מראש כי כלל ההליכים אותם ינקוט המערער יגלו עילה בהיותם כאלה שטרם הוגשו וכאשר יש צורך בכל הליך שכזה להגיש בקשה מתאימה לפטור מאגרה כאשר מתן סעד של פטור מראש אינו אפשרי. כב' הרשמת הוסיפה, כי אין זו התובענה הראשונה המוגשת ע"י המערער למתן סעד הצהרתי בעוד שבפועל עומדת מאחוריה תביעה כספית בעיקרה, מה גם שקשה להבין מהי עילת התביעה בפועל ועל איזה בסיס חוקי היא סומכת ידיה. 6. בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטת כב' הרשמת נדחתה אף היא בהחלטתה מתאריך 25.2.2013. הערעור 7. בערעור ציין המערער, כי כב' הרשמת התעלמה מכל העובדות שהוצגו בפניה הן בבקשה לפטור מאגרה והן בתובענה עצמה כמו גם סירבה לתקן "טעויות" שעליהן הפנה את תשומת ליבה בבקשה לעיון חוזר. מביהמ"ש דנא ביקש לבדוק לעומק את כל טענותיו, לקבל את הערעור ולפטור אותו מתשלום אגרה על מנת שלא תחסם דרכו מלהוציא כל האמת לאור באופן שלא תחסם יותר דרכו לביהמ"ש. 8. לטענת המערער, בתמצית המתחייבת, שלא כסברת כב' הרשמת, תביעתו אינה מתייחסת לכל תביעה עתידית שתוגש על ידו אלא לתביעות שכבר נבדקו לפחות פעמיים ואושר בהן מתן פטור מאגרה ע"י משרד המשפטים (בתיקים 977/08 וכן 11219-08-09 דלעיל). עוד טען כי עילת התביעה הראשית הינה "בגידה" של משרד המשפטים כלפיו כאזרח וכניעתו לגופים חיצוניים ולכן קמה לו עילת תביעה ראויה בנסיבות. עוד טען, כי המדינה שקרה בתגובתה לבקשתו בניגוד לערכי הצדק והדין תוך ניצול כוחה כנגד אזרח חסר אונים ומניעת פתיחת דלתו של ביהמ"ש עבורו. אשר להפיכת סעדיו להצהרתיים ציין כי נהג כך רק מחמת זאת שתביעותיו הכספיות נחסמו ע"י מערכת המשפט ושופטים בתוך המערכת. המערער הדגיש כי בשל מצבו הכלכלי הוא אינו מסוגל לשלם אגרה או עירבון אך בהיותו צודק בטענותיו אין למנוע ממנו את קיום ההליך במיוחד כשזה מופנה כנגד הממסד. עוד הוסיף, כי יש לאפשר לו לנהל ההליך אפילו קיים לו סיכוי קטן לזכות בו ולא לדחותו על הסף. המערער אף לא חסך את שבטו ממערכת המשפט המונעת ממנו באמצעות שופטיה ובני משפחותיהם קבלת תביעתו ובירור כל אותם "פשעים" כלשונו תוך "אחוות שופטים" והתעלמות מהעובדות אותן הציג ושיש בהן כדי להועיל לתביעתו וליצור לה את אותה "עילה" נדרשת ועתר לקבל את ערעורו. 9. בתאריך 14.7.2013 ערב הפגרה התקיים דיון בערעור, שמעתי באריכות טיעוני המערער ותגובת המדינה ולאחריהם נפניתי להכרעתי. דיון 10. טרם אפנה לדון בערעור אציין, כי המערער אינו מיוצג. בכך הקושי הקיים לו ממלא בכל הליך משפטי הופך קשה שבעתיים במיוחד לחסר הייצוג לו השיח המשפטי, הקיים ברגיל בין עורכי דין ובינם לבית המשפט, אינו בהכרח טבע שני מה שמוביל להתבטאויות קשות שאין להן מקום בשיח זה למרות האמונה לכאורה בצדקת דרכו. 11. לאחר דברים אלה וללא קשר עם אופי התבטאויות המערער אציין, כי עברתי על מלוא החומר שצירף העותר לתיק ביהמ"ש ובין היתר עברתי על תובענתו, על בקשתו למתן פטור מאגרה, על תגובת המדינה, על הבקשה לעיון חוזר, על החלטות כב' הרשמת בעניינו, על הערעור שהגיש ועל פרוטוקול הדיון שהתקיים לפני, ולמרבה הצער לא יכולתי למצוא סיבה ראויה למתן פטור מאגרה בנסיבות כפי שיובהר להלן. 12. תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") קובעת: "14(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". 13. על ביהמ"ש בבואו לקבוע האם לפטור את המבקש מאגרת משפט לבחון שתים האחת, יכולתו של המבקש לשלם האגרה והשניה, על ביהמ"ש לבחון האם ההליך אותו הגיש המבקש מגלה עילה. בענייננו כב' הרשמת יצאה מנקודת הנחה כי מצבו הכלכלי של המבקש אמנם לא יאפשר לו לשלם את האגרה ואניח אף אני לטובתו כי אמנם כך הם פני הדברים. יחד עם זאת, לא מצאתי כי ההליך בצורה והאופן בו הוגש, כמו גם בבתוכנו ובסעדים המבוקשים בו מגלה עילת תביעה. על בחינת עילת התביעה לצורך תקנה 14(ג) לתקנות האגרות אומר כב' הנשיא (בדימוס) אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 10 )872 כך: "הביטוי 'מגלה עילה' שבסעיף 14(ג) לתקנות האגרות, יפורש פירוש מצמצם ולפיו די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית לצד חוסר היכולת הכלכלית- כדי לתן פטור מאגרה. אין להפוך את הדיון בדחיית האגרה למשפט זוטא עם הבאת עדים והוכחות - די בכך שהרשם קובע מהו לדעתו, הסכום שהתובע עשוי לזכות בו בבית המשפט ואפילו בדוחק. כאשר יש לגבי שאלה מסוימת פנים לכאן ולכאן, ובמיוחד כאשר אותה שאלה לא באה על פתרונה על ידי הפסיקה, אין לרשם ברירה אלא לתת לתובע ליהנות מאי-הוודאות ולאפשר לו להגיע עם תביעתו לכלל דיון" (ר' בנוסף ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4)721 (2005); ע"א 254/63 בלולו נ' עשור לעצמאות ישראל, פ"ד יח(2) 689 (1964)). במילים אחרות, וכפי טענת המערער, די בסיכוי לזכות בהליך ולו בדוחק כדי לאפשר למבקש פטור מאגרה. אלא שכאמור לא מצאתי כי אפילו סיכוי בדוחק יש לו למערער בתביעתו. אזכיר, כי הסעד המבוקש הינו כטענת המבקש סעד הצהרתי וכן מתן צו עשה כפי המופיע בכותרת לתביעה, אלא שבפועל, לאור הועלה מסעיף 42 לתביעתו מבקש המערער מביהמ"ש בכתב תביעתו "לחייב את המדינה להפקיד עבור התובע אגרות וערובות-ע"מ שיוכל התובע - להשמיע תביעותיו" וזאת כנגד 6 גורמים כלפיהם קיימת למערער טרוניה והם בנק לאומי, המפקח על הבנקים, בנק טפחות, בנק הפועלים, עיריית חיפה ובנק אוצר החייל כולם לטענתו הביאו לקריסתו הכלכלית. במילים אחרות מהות התביעה הינה כספית ולא הצהרתית. כבר בכך יש כדי להוות טעם למחיקת התובענה או מתן הוראה לתיקונה לתובענה כספית אך בוודאי שלא ניתן לאפשר מתן פטור מאגרה על סוג תביעה שאינו יכול להתקיים בו דיון כפי שמבקש זאת המערער, וכל זאת לאחר שלא התעלמתי מטענתו כי לא נותרה לו למעשה ברירה אלא להגיש התובענה כתובענה לסעד הצהרתי. 14. אך אפילו אתעלם מהסעד המבוקש לעומת הסעד שאמור היה להיות מבוקש, בפועל מבקש המערער בתביעתו לחייב את המדינה שתשמש עבורו סוג של "פטרון" כלכלי בדרכו לקבלת סעדים כנגד מי שכאמור לטענתו הביאו לחורבנו הכלכלי בטענות כאלה ואחרות. אינני מכיר כל דין ובו ניתן לחייב את המדינה לשמש "נותן חסות" למי שמבקש להגיש תביעות כספיות במיליוני שקלים רבים כנגד מי שפגע בו ולמעשה בעקיפין להביא להחייאתן של כל אותן תביעות שהגיש המערער והפעם במקום שהמבקש יהיה מי שיעמוד בחזית הכלכלית שלהן כמי שיחויב בהוצאות ככל שלא יעלה בידו להוכיחן, תשמש לו המדינה כסות כלכלית, וכל זאת מבלי שאומר דבר וחצי דבר על הסיכויים באותן תביעות בין מלכתחילה ובין במצבן נכון להיום. 15. כך גם ככל שסבור המערער כי המדינה הסבה לו נזק כלשהו באופן התנהלותה כלפיו, על טענותיה השונות כלפי המדינה לרבדיה השונים, היה עליו להגיש כנגד המדינה תובענה נזיקית על נזקים אלה, אלא שאין למולי כל תובענה שכזו בוודאי שאין בפני כל הגדרה של שיעורי הנזק שגרמה לכאורה המדינה למערער, מכאן שגם ההליך שבחר לו המבקש מוקשה לשון המעטה. 16. לאור כל האמור לעיל לא סברתי כי קמה למבקש באופן זה של הגשת תביעתו עילת תביעה שתאפשר לו לקבל את הפטור המבוקש. ככל שלא תשולם האגרה בתוך 30 ימים מהיום תימחק התובענה. אין צו להוצאות בערכאה זו. פטור מאגרהאגרה