בקשת העותרים ליתן לעותרת מעמד בישראל מכוח ההליך המדורג למתן מעמד לבני זוג שאינם נשואים. רקע 2. העותרת הנושאת דרכון פיליפיני, רשומה כנשואה בפיליפינים, נכנסה לישראל ביום 27.2.05 באשרת ב'1 כעובדת סיעודית. האשרה הוארכה מעת לעת ופקעה ביום 30.9.09. ממועד זה שוהה העותרת בישראל שלא כדין. העותר 1, אזרח ישראלי. לצדדים נולדה בת 3. ביום 1.5.12 הגישו הצדדים בקשה ליתן לעותרת מעמד בישראל מכוח חייהם המשותפים והולדת בתם המשותפת בהתאם לנוהל מעמד לבני זוג שאינם נשואים. ביום 22.5.12 נערך לעותרים שימוע לבחינת כנות הקשר הזוגי. ביום 2.7.12 נשלחה לעותרים החלטת המשיב הדוחה את הבקשה למתן מעמד מהטעמים שלא הוכח קיומו של תא משפחתי. 4. על החלטה זו הגישו העותרים ערר אשר הועבר לבחינת המטה בירושלים. לשם בירור עניינם של העותרים בהליך הערר, נדרשה העותרת להמציא מסמכים המעידים כי היא פועלת להתרת נישואיה בפיליפינים, ובכלל זה נדרשה להמציא אישור מבית משפט על פתיחת תיק להתרת נישואיה, מאומת כדין (להלן "המסמך הנדרש"). העותרת המציאה למשיב מסמך המעיד, לטענתה, על התרת נישואיה, ואולם המשיב סבר כי אין במסמך זה כדי להעיד על נקיטת הליכים להתרת הנישואין. לפיכך, נדחה הערר. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו. 5. העותרים טוענים כי הם המציאו למשיב את המסמכים הנדרשים על פי הנוהל, לרבות תעודה מקורית מארה"ב המעידה כי בעלה של העותרת נשוי בארה"ב, שם הוא מתגורר. לטענתם, מסמך זה מעיד על פתיחת תיק התרת נישואין בפיליפינים, ועל כן היה על המשיב להסתפק במסמך זה וליתן החלטה עניינית בערר. אעיר כי בעתירה נטען ארוכות אודות כנות הקשר בין העותרים, ואולם, בחינת הקשר אינה עניין לעתירה זו, שכן הערר נדחה רק בשל אי המצאת המסמך הנדרש. 6. המשיב טוען כי דין העתירה להידחות על הסף בשל העדר סמכות מקומית. לטענתו, הסמכות המקומית נתונה לבית משפט המנהלי בירושלים מאחר והעתירה תוקפת את החלטת המטה שהתקבלה במטה המשיב בירושלים. לגוף העניין, נטען כי דין העתירה להידחות מאחר ולא נפל כל פגם בהחלטת המשיב. דיון 7. אקדים ואומר כי דין העתירה להידחות, שכן העותרים לא המציאו למשיב את המסמך הנדרש המעיד על פתיחת הליך להתרת נישואיה של העותרת. לפיכך, בצדק נדחה הערר. 8. בהחלטה הנתקפת בעתירה צוין בין היתר כי "לאור האמור לעיל, ולנוכח העובדה שנתנו למרשך מספר הזדמנויות להמציא את המסמך החסר, ולמרות שחלפו 6 חודשים מיום הגשת הבקשה, מרשך טרם המציא את המסמך הנדרש, ולכן הבקשה למעמד נדחית ועל הגב' צ'יטה לעזוב את ישראל תוך 14 יום מהמועד הנקוב במכתבנו זה". כלומר, הנימוק הבלעדי לדחיית הערר הוא העדר שיתוף פעולה של העותרים והימנעותם מלהמציא למשיב את המסמך הנדרש. יובהר, כי המשיב הודיע לב"כ העותרת עוד ביום 2.12.12, על דרישתו להמצאת "אישור מבית משפט (מאומת) על פתיחת תיק להתרת נישואין של המוזמנת. תוך 30 יום ממועד מכתבנו זה" (נספח י"ג לעתירה). 9. דרישתו של המשיב לקבלת המסמך הנדרש מעוגנת בנוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין [נוהל 5.2.009], הקובע בסעיף ב' את התנאים והדרישות אשר על מגיש הבקשה לקיים. בסעיף ב.12 לנוהל נקבע כי: "ככלל, מצבם האישי של הישראלי ושל המוזמן צריך להיות פנוי (גרוש, אלמן, רווק) - במידה ואחד מבני הזוג עודנו נשוי, יש לפעול בהתאם להוראות סעיף ג.12." ובסעיף ג. 12 נקבע - "במידה ומצבו האישי של אחד מבני הזוג/שניהם מופיע כ"נשוי", יש לתשאל במסגרת הראיון גם בנוגע לבלעדיות וייחודיות הקשר בין בני הזוג וכן בנוגע למאמציו של בן הזוג הנשוי להתיר נישואיו. בנוסף יתבקש בן הזוג הנשוי להמציא ראיות לניסיונותיו להתיר נישואיו, וזאת באמצעות תעודות ציבוריות מקוריות, מאומתות ומתורגמות" (הדגשה שלי י.ו). מכאן, שדרישת המשיב מהעותרת להמציא אישור רשמי מאומת בנוגע להתרת נישואיה - מתחייבת מהוראות הנוהל. 10. אין למעשה מחלוקת כי העותרת נמנעה מהמצאת אישור כזה כנדרש בסעיף ג.12 לנוהל. תחת זאת, המציאה העותרת אישור בנוגע לנישואי בעלה עם אישה אחרת בארה"ב. האם יש באישור זה כדי למלא אחר הוראת הנוהל? סבורני כי התשובה לשאלה זו ברורה. על פניו, המסמך שהומצא אינו מהווה אישור מאומת מבית משפט המעיד על פתיחת תיק להתרת הנישואים. אישור נישואי בעלה של העותרת לאישה אחרת (ככל שהאישור אכן מעיד על כך), אינו מעיד בהכרח על התרת נישואי העותרת ובעלה. אשר על כן, לא נפל כל דופי בהחלטת המטה אשר עמד, בצדק, על דרישתו לקבלת מסמך רשמי, ציבורי, המעיד על נקיטת הליך להתרת נישואים, כשהמסמך מאומת כנדרש. 11. נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בטענת המשיב בנוגע להיעדר סמכות מקומית. עם זאת אעיר כי ההחלטה נשוא העתירה נרשמה על ידי מר משה חזות, מנהל רשות ההגירה והאוכלוסין - לשכת חדרה. נדמה כי ראוי היה שההחלטה תינתן על ידי המטה בירושלים שלא באמצעות הלשכה בחדרה, מה שהיה מונע אי בהירויות לגבי הסמכות המקומית. 12. לאור כל האמור, העתירה נדחית. משלא נמצא כל בסיס לעתירה, ישלמו העותרים למשיב הוצאותיו בסכום של 4,000 ₪. הסדרת מעמדמשרד הפניםהליך מדורג (משרד הפנים)בני זוג