ערעור על החלטת בעל תפקיד להכריע בתביעות חוב של עובדי החברה 1. המערער הגיש תביעת חוב בה תאר כי עבד בחברה מיום 01.07.96 ועד פיטוריו ביום 05.09.08. תביעתו הועמדה על סך של 428,718 ₪, בגין רכיבי השכר שלהלן: שכר עבודה בסך 340,344 ₪, שנתבע עבור 7 שנות העסקה מטעמי התיישנות, עבור שעות נוספות ושעות שבת; פדיון חופשה בסך 8,364 ₪; דמי הבראה בסך 5,616 ₪; פיצויי פיטורין בסך 72,745 ₪; והפרשי הצמדה בסך 1,649 ₪. 2. את תביעתו תמך המערער בפסק דין מיום 22.03.2012 שניתן בהעדר הגנה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ס"ע 29919-06-11). 3. בעל התפקיד קיבל מקצת תביעת החוב ואישר סך של 28,581 ₪. רכיב פדיון ימי חופשה אושר באופן חלקי סך של 7,099 ₪; דמי הבראה אושרו בסך של 4,634 ₪; לעניין רכיב שכר העבודה - נקבע כי המערער הסתמך על תלושי השכר, אשר בחינת רכיביהם מעידה כי נוהלו כשורה. המערער לא המציא דו"ח שעות נוספות או הציג כל ראיה אחרת לתמיכה בטענתו כי לא שולמו לו שעות נוספות. בעל התפקיד אישר רכיב שעות נוספות לפי תוספת של 4 שעות ליום, לפנים משורת הדין. סכומם המצטבר הגיע לסך 16,848 ₪. לאור הוראת סעיף 183 לחוק המל"ל לפיה חוב שכר העבודה משולם בעד התקופה של 12 החודשים שקדמו למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, דחה בעל התפקיד את התביעה לתקופה של 6 שנים נוספות. לעניין רכיב פיצויי פיטורין - נקבע כי לזכות המערער כספים בקרן פנסיה/קופת פיצויים בחברת מגדל וכי למרות שנדרש לכך במפורש ע"י בעל התפקיד, לא המציא המערער אסמכתאות על היתרה הצבורה לזכותו בקן הפנסיה/קופת הפיצויים ולכן נדחתה תביעתו בפריט זה. 4. לטענת המערער שגה בעל התפקיד בקובעו תגמול שעות נוספות לשנה אחת בלבד. לשיטתו, לאחר שהגיע בעל התפקיד להחלטה כי המערער זכאי לתשלום בגין 4 שעות נוספות ליום, היה עליו להחיל זאת לגבי כל התקופה שלגביה תובע המערער תשלום שעות נוספות, דהיינו עבור 7 שנות העסקה. 5. המערער טוען כי החלטתו של בעל התפקיד לדחות את תביעתו לפיצויי פיטורין, עלה בידי המערער לקבל אישור מחברת הביטוח מגדל על הכספים הצבורים בקרן הפנסיה/קופת הפיצויים. משכך, פנה המערער לבעל התפקיד בבקשה לתיקון ההחלטה, אולם נענה בשלילה כי בעל התפקיד לא מצא לנכון לתקן החלטה שניתנה על ידו. לטענת המערער רשאי בעל התפקיד לשנות החלטתו כי היא במהותה החלטה מינהלית. 6. בתשובתו לערעור הדגיש בעל התפקיד כי אין להתיר למערער ביצוע מקצה שיפורים לאחר שתביעת החוב נבדקה ביסודיות והוכרעה על פי החומר שהיה בפניו, גם שניתנה למערער אפשרות להשלים מסמכים הקשורים לפיצויי הפיטורין. למרות שבמכתבו של המערער אליו מ-28/11/12 מסר שאין בידיו מסמכים וראיות נוספים להוכחת רכיבי תביעתו. האסמכתא מחברת הביטוח מגדל הוצגה לראשונה בכתב הערעור. 7. דין הערעור להידחות בעיקרו. 8. סמכותו של בעל תפקיד היא במהותה סמכות מעין-שיפוטית. מתוקף תפקידו של בעל התפקיד, ואף מחובתו, לבחון את הסכומים הנתבעים בתביעת החוב. עליו לבדוק את המסכת הראייתית המלאה המונחת לפניו כדי לברר העובדות לאשורן, ולא לסמוך על קביעות בפסק הדין שניתן בהעדר הגנה. לכן, משנעשתה אליו פנייה נוספת לאחר מתן החלטה, לא היה מקום לשינוי החלטתו, מה גם שהמערער לא פרט מהם הסכומים המגיעים לו, אם בכלל, בקיזוז הסכומים העומדים לזכותו בקופת הפיצויים. 9. צדק בעל התפקיד בקביעתו כי הפרשי השכר והשעות הנוספות נקבעו לאחר בחינת תלושי השכר, אותם סיפק המערער בעצמו. אף שלאור בחינת חומר הראיות שעמד לפניו הגיע בעל התפקיד למסקנה כי יש מקום לדחות רכיב זה במלואו, אישר למערער, לפנים משורת הדין, תגמול בגין אי תשלום שעות נוספות כמפורט בהכרעתו בתביעת החוב. המערער אינו משיג על הקביעה בנוגע להיקף השעות הנוספות המאושר וטענתו כי יש להחילה לתקופת 7 השנים הנתבעות. יש לדחות טענה זו לאור הוראת סעיף 183 לחוק המל"ל שתקופת התשלום המירבית אשר ניתן לאשרה, ואשר אושרה ע"י בעל התפקיד היא תקופה של 12 חודשים טרם סיום יחסי עובד ומעביד. 10. החלטת המשיב לדחות את רכיב פיצויי הפיטורין על מנת למנוע כפל פיצויי מקובלת עליי. יוער כי אף המערער עצמו אינו חולק על הכרעה זו של בעל התפקיד טרם המצאת האסמכתא בדבר יתרת הפיצויים לה זכאי: "ההחלטה של המשיב מס' 2 הייתה נכונה לאור הנתונים ו/או הראיות שהיו בפניו בעת מתן החלטתו". גם לאחר המצאת אישור מחברת הביטוח מגדל על הסכומים שנצברו לזכותו של המערער, לא פרט מהו סכום היתרה שהוא טוען לה ואפשר והזכויות הקיימות בקופת הפיצויים מכסות את תביעתו לפיצויי פיטורין. 11. בעל התפקיד הכיר בכך כי מדובר בזכויות סוציאליות ולכן בטרם הכרעה פנה למערער בדרישה להמציא ראיות נוספות להוכחת רכיבי תביעתו, אולם לא מצאתי להכשיל את הבדיקה המתחייבת לגבי הכרעה אם מגיע למערער סכום כלשהו כפיצויי פיטורין לאחר קיזוז הסכומים העומדים לזכותו בחברת הביטוח. 12. אשר על כן המערער ימציא לבעל התפקיד את דרישתו המתוקנת לסכום המגיע לו, לטענתו, כפיצויי פיטורין. בעל התפקיד יבדוק את הדרישה, בתיאום עם המל"ל. המל"ל לא מסר תגובתו לערעור חרף המצאת הערעור אליו עוד ב-25/4/13, לא המתנתי לקבל תגובתו. תנאי לבדיקה - תשלום הוצאות המשיב בערעור בסך 3,000 ₪. הסך האמור ישולם תוך 14 ימים ויצורף לדרישה המתאימה. 13. הערעור נדחה בכפוף לאמור בסעיף 12. ההוצאות ישולמו גם אם יבחר המערער שלא להמציא דרישה מתוקנת. תביעת חובערעורחוב