בקשה להכרה בנכות זו כנכות מוסבת - אי שליטה על מתן שתן

סובל מאי שליטה על מתן שתן הגיש בקשה להכרה בנכות זו כנכות מוסבת לפגימותיו המוכרות, לפי תקנה 9 לתקנות. משלא התקבלה בקשתו ערר לוועדה רפואית עליונה, ומשלא התקבל הערר ערער לבית משפט נכבד זה. 5. בית משפט (השופט שפירא כתוארו דאז) החזיר את הדיון לוועדה העליונה על מנת לבדוק את הקשר בין אי שליטה בסוגרים לנכות המוכרת. לשם כך קבע כי יש לצרף אורולוג להרכב הוועדה. 6. הועדה הרפואית מציינת את הבדיקה כך: "בטן רכה, לא נמושה שלפוחית, פין ואשכים תקינים. נושא חיתול רטוב משתן". בפרק הדיון הדגישה הוועדה, כי היא מתכנסת בעקבות פסק דינו הקודם של בית המשפט. כמו כן מציינת הוועדה, כי עיינה במכתבו של ד"ר כץ מיום 21.10.10, המוזכר בפסק הדין, על פיו לעמרער גם קשיים בהתרוקנות כיס השתן בשל ערמונית מוגבלת וכן כי תחת טיפול תרופתי מצבו משתפר ושאריות השתן קטנות. במסגרת אותו מכתב הומלצה ביקורת כעבור שישה חודשים.עוד הוסיפה הוועדה וקבעה: "מכיוון שמבחינה נוירולוגית לא נמצאו סימנים פתלוגיים של פגיעה מסוג נוירון מוטורי עליון או תחתון, הוועדה סבורה כי אין קשר בין תלונותיו של המערער בגין אי שליטה בשתן לבין הפגימה המוכרת. הוועדה מדגישה כי לא יתכן מצב של פגיעה עצבית במערכת השתן התחתונה ללא הפרעה נוירולוגית מלווה. לכן, אין קשר בין חבלת הגב לבין תלונותיו בגין אי שליטה בשתן, והוועדה דוחה את הערעור". למותר לציין, כי לדיון בוועדה צורף, כמצוות בית המשפט, רופא אורולוג, שהיה שותף למסקנות הוועדה בגינן הוגש ערעור זה שלפניי. טענות המערער 7. לטענת המערער, אין כל מסקנה בפי הוועדה בתחום האורולוגיה זולת בדיקה לקונית. 8. עוד טען, כי הבדיקה האורולוגית היתה פתולוגית ואינה תקינה. 9. בנוסף, הועדה לא התייחסה למסמכים הרבים שהוצגו לה. 10. הוועדה לא התייחסה לשאלת קשר סיבתי חלקי בעניינו של המערער. קרי, שאלת הקשר הסיבתי החלקי בין אי השליטה בשלפוחית שתן לבין הנכות המוכרת. 11. הוועדה לא נימקה את החלטתה כראוי. תגובת המשיב 12. לטענת המשיב, מדובר בערעור חוזר אשר היה על הועדה לבחון את הסוגיה פעם נוספת בהשתתפות אורולוג למרות שהמשיב סבור שהשאלה הינה בעיקרה נוירולוגית ובקשה כי ישב אורולוג בישיבה נועדה לוודא שכל השיקולים בעניינו של המערער נשקלו והממצאים בבדיקה האורולוגית כשלעצמם או ממצאים עובדתיים כמו הימצאות של חיתול עם שתן אינם יכולים להכריע בשאלת הקשר הסיבתי. לטענתו, הועדה קיימה את שהוטל עליה ואין כל בסיס לטענות המערער. דיון והכרעה 13. השאלה העומדת לבחינתו של בית המשפט היא, האם המשיב קיים את הוראת בית המשפט, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק הדין הקודם, דהיינו, האם הוועדה דנה בעניינו של המערער פעם נוספת והאם בדקה אם קיים קשר בין הפן האורטופדי לפן האורולוגי, כאשר לשם בדיקה זו הורה בית המשפט לצרף רופא אורולוג להרכב הוועדה. 14. המערער טוען כאמור, כי מלבד העובדה שצורף אורולוג להרכב הוועדה, לא קיימה הוועדה אחר הנחייתו של בית המשפט, היינו לא נימקה את שאלת הקשר הסיבתי ובפרט לא ניתנה הנמקה מפורשת על ידי אותו אורולוג, שצורף להרכב הוועדה. למעשה טוען המערער, כי הוועדה חזרה על הנמקתה שניתנה בדיון הקודם, שבגינה הוגש הערעור נשוא פסק הדין הקודם. 15. באשר לפסק הדין הקודם, לא נאמר בו כי ראוי או כי יש חובה שיינתן נימוק נפרד או ספציפי במישור האורולוגי. בית המשפט ביקש לוודא כי בהרכב הוועדה יהיה מומחה בתחום האורולוגיה שיוכל לבחון את שאלת הקשר הסיבתי גם על פי מומחיותו בתחום האורולוגיה. 16. באשר להנמקה שניתנה, עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית העליונית מיום 7.7.11, בגינו הוגש הערעור הקודם, מלמד כי הוועדה התייחסה אז לתלונות המערער בנושא ההפרעה במתן שתן. בדיון אז קבעה הוועדה כי: "אינה מוצאת קשר בין תלונותיו ביחס לגב המותני. גם ד"ר כץ אינו משייך את מצבו לגב המותני ומציין כי יש כיס שתן רגיז והערמונית מוגדלת". 17. הנמקת הוועדה נשוא הערעור שלפניי מתייחסת בהרחבה לנושא הנוירולוגי. הוועדה מסבירה בהנמקתה את הנושא הרפואי בפן הנוירולוגי ועל כן סבורה שלא יתכן קשר בין הפגימה המוכרת לאי השליטה בשתן. הוועדה מתייחסת באופן ספציפי לבחינת האפשרות של פגיעה עצבית במערכת השתן התחתונה וקובעת במפורש כי לא יתכן מצב כזה ללא הפרעה נוירולוגית מלווה. לפיכך שללה את הקשר הסיבתי בין חבלת הגב לבין התלונות בגין אי שליטה במתן השתן. עולה מהנמקה זו, כי הוועדה בחנה את הפגיעה האורולוגית הנטענת, והשאלה אם פגיעה זו, כפי שטוען לה המערער, קשורה בדרך כלשהי לפגיעה בגב התחתון. הוועדה מצאה לנכון לשלול קשר זה מתוך נימוק הקשור לתחום הנוירולוגיה. לטעמי, בכך בחנה הוועדה את הקשר הסיבתי הרפואי פעם נוספת, כאשר להרכב הוועדה התווסף כאמור אורולוג. יוצא, כי מסקנת הוועדה ניתנה על ידי הרכב רופאי הוועדה, שכלל שני אורטופדים, אורולוג ונוירולוג. 18. אינני סבור כי לאור פסק דינו הקודם של בית המשפט הייתה חובה על האורולוג לציין את דעתו באופן נפרד ומפרוטוקול הוועדה עולה, כי הדיון והמסקנות ניתנו על ידי כלל הרכב הרופאים בוועדה, כולל האורולוג שצורף לוועדה כמצוות בית המשפט. 19. לפיכך, סבורני כי הוועדה עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה, כאשר כאמור הנמקה זו ניתנה גם על דעתו של האורולוג שצורף לוועדה. 20. עולה מכך, כי למעשה טענותיו של המערער אינן בתחום המשפטי כלל, אלא מכוונות כנגד הנמקתה הרפואית של הוועדה, נושא שאינו בתחום סמכותו של בית משפט זה. 21. יתר על כן, גם השוואת טיב ההנמקה בוועדה הרפואית העליונה שניתנה עתה מעלה, כי מדובר בהנמקה רחבה ומפורטת יותר מהנמקת הוועדה הרפואית העליונה הקודמת, שבה כאמור לא נכח חבר רופא מתחום האורולוגיה. לפיכך, טענת המערער כי מדובר בהנמקה זהה אינה יכולה להתקבל. 22. לאור כל האמור, דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. נכות מוסבתמחלות מערכת השתןנכות