טען כי שגה בית-משפט קמא עת גזר על המערער מאסר בפועל, חרף העדר הרשעות קודמות, קיום נסיבות אישיות מיוחדות ועמדת המתלוננות שביקשו שלא למצות עימו את הדין. יש לטענתו לבחור במקרה זה באפיק השיקומי, תוך התחשבות כי המערער היה במעצר במשך כחודשיים ולאחר מכן שהה ב"אשפוזית" סגורה למשך 3.5-4 חודשים, בנוסף הבהיר כי לאחר גזר הדין המערער הבין שיש לו בעיית אלכוהול והוא מעונין לעבור הליך של גמילה. מנגד, באת כוח המשיבה טענה כי העונש שהוטל על המערער אינו עונש חורג לחומרה בצורה קיצונית באופן המצדיק התערבות של ערכאת הערעור והפנתה לתסקיר שירות המבחן שלאור התנהגות המערער, לא מצא דרך טיפולית או שיקומית. לפיכך, ביקשה לדחות את הערעור. דיון והכרעה: לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ולאור הצהרתו של המערער כי הבין שיש לו בעיית אלכוהול, החלטנו כי בטרם יינתן פסק דין בערעור יופנה המערער לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר משלים. בתסקיר מיום 10.5.2013 ביקש שירות המבחן דחייה של ארבעה חודשים במהלכם יעקוב אחר השתלבותו של המערער בהליך הטיפולי, מאחר והמערער החל בהליך טיפולי שכלל אישפוז במחלקה האשפוזית, ונשקל גם טיפול ביחידה העירונית לטפול בהתמכרויות ואלימות במשפחה. בנוסף ציינה קצינת המבחן כי במהלך התקופה שחלפה, לא נפתחו תיקי מב"ד נוספים. נעתרנו לבקשת שירות המבחן וביום 16.8.2013 הוגש תסקיר משלים לפיו חל שינוי חיובי בהתנהגות המערער הורגשה יכולתו לווסת כעסים ולשתף פעולה בשיחה באופן פתוח. יש התקדמות בתהליך הטיפולי שבאה לביטוי בשיתוף פעולה, הגעה לשיחות ברמה טיפולית, הפסקת שתייה ועבודה על דפוסי התנהגות. על כן המליצה קצינת המבחן על העמדתו של המערער בצו מבחן למשך 18 חודשים, במהלכם יעקבו אחרי המשך השתלבותו בטיפול במסגרת היחידה להתמכרויות ותשקל הפנייתו יחד עם אשתו לטפול זוגי. במידה ותהיה נסיגה בתהליך הטיפולי, הבהיר שירות המבחן כי יבקש דיון מחודש. לאחר שמיעת טיעונים משלימים הפנינו את המערער לממונה על עבודות השירות שמצא כי הוא מתאים לביצוע העבודות. אין חולק כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בגזר-דינה של הערכאה הדיונית. אולם, במקרה דנן אנו סבורים כי יש מקום להתערב לקולא בעונש המאסר בפועל שגזר בית-משפט קמא על המערער, לאור קיומו של סיכוי של ממש לשיקום וכפי שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40ד'), שיקולי שיקום מאפשרים חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם ונפנה בענין זה לפסק דינה של כב' הש' א' חיות: "להוציא מקרים אשר במובהק אינם מתאימים לכך, ככלל שומה על בית המשפט לבחון בבואו לגזור את העונש ובצד שיקולי הענישה האחרים גם שיקולי שיקום, ...לאחרונה אף גילה המחוקק דעתו כי יש ליתן לשיקול זה משנה חשיבות, בקובעו כי זהו השיקול היחידי אשר מצדיק חריגה לקולא מ"מתחם העונש ההולם" (סעיף 40ד לחוק העונשין). מהערכותיו המקצועיות של שירות המבחן עולה כי המערער מעוניין באמת ובתמים לבצע שינוי של ממש בחייו, להתנתק מההתמכרות שדרדרה אותו לביצוע העבירה בה הורשע, ולסגל לעצמו אורחות חיים נורמטיביים. לצורך כך נרתם המערער לכל תהליך טיפולי אפשרי בין כותלי הכלא ועל-פי התסקירים הוא אף מפיק מכך תועלת...אם תהליך השיקום יימשך ויצליח, יתרם מכך לא רק המערער. גם החברה תצא נשכרת ועל כן, יש אינטרס ציבורי חשוב במיצוי מיטבי של תהליך השיקום" ע"פ 7459/12 שיבר נגד מדינת ישראל (20.6.2013). עוד נזכיר כי בית משפט קמא בגזר דינו הבהיר כי לו היה המערער מסכים להליך טיפולי ושיקומי והמלצת שירות המבחן היתה שונה, התוצאה העונשית היתה שונה. אנו מסכימים עם דברי כב' השופט קמא באשר לחומרה הגלומה בעבירות שבביצוען הורשע המערער, ועם הצורך בענישה חמורה של התוקפים את בנות זוגם או ילדיהם. אלימות במשפחה ראויה לכל גינוי והוקעה. עם זאת התרשמנו מהעובדה כי לאורך כל הדיונים ליוותה המתלוננת את המערער והיתה לצידו כחלק מתמיכתה בשינוי ההתנהגותי שחל בו. יחד עם זאת משמיעת המשיב במהלך הדיון בערעור, המהפך השיקומי והמלצת קצינת המבחן לגביו השתנתה מן הקצה אל הקצה, ראוי ליתן לו הזדמנות לשקם את עצמו ביחד עם משפחתו. למעשה ניתן לומר שאף כי משנים אנו את גזר דינו של בית משפט קמא, אין אנו מתערבים בשיקול דעתו, אלא גוזרים על המשיב את העונש שהיה גוזר עליו בית המשפט קמא לו עמדה בפניו המלצת קצינת המבחן שעמדה בפנינו. בנסיבות העניין, לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הרלבנטיים ומתן משקל לאמור בתסקיר המשלים, החלטנו להענות להמלצת שירות המבחן, להעדיף את האינטרס השיקומי-טיפולי ולקבל את הערעור באופן שעונש המאסר בפועל יעמוד על 6 חודשים (מהם ינוכו הימים בהם שהה הנאשם במעצר, מיום 10.12.2011 ועד יום 24.1.2012) בהם ישא המערער בדרך של עבודות שירות. המערער יבצע את עבודות השירות באגודה לשיקום תעסוקתי -חיפה ולשם כך יתייצב ביום 18.11.2013 בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות שירות, מתחם בית-סוהר "חרמון". המערער מוזהר כי עליו להימנע משתיית אלכוהול במהלך ביצוע עבודות השירות, נאסר עליו להגיע לעבודה בגילופין, וכי התנהגות מסוג זה תהווה עילה להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר בפועל. הובהר למערער כי תנאי ההעסקה קפדניים וכל חריגה מתנאים אלו יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות ולהביא לריצוי יתרת תקופת המאסר, במאסר בפועל. בנוסף בהתאם להמלצת שירות המבחן אנו מעמידים את המערער במבחן למשך 18 חודשים מהיום. במהלכם יעקוב שירות המבחן אחר המשך ההליך הטיפולי וידווח על כך לבית המשפט. הסברנו למערער את משמעות צו המבחן וכי במידה שלא ימלא אחרי הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת יהיה צפוי לעונש, על העבירה שבגללה ניתן הצו. משפט פליליהרשעות קודמותהרשעהמאסרנסיבות אישיותערעור