הנאשם ירה באוויר באקדח בו החזיק שלא כדין

הנאשם ירה באוויר באקדח בו החזיק שלא כדין ובהמשך ירה שני כדורים נוספים. כתוצאה מהירי של הנאשם, פגיע קליע ברגלו השמאלית של X וגרם לו לשני פצעים קרועים. בשל אלה, X אושפז בבית החולים וטופל. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מהעבירות שביצע הנאשם, הינם ערך החיים, בריאות הגוף ושלמותו, ביטחונם האישי של האזרחים והסדר החברתי. בית המשפט העליון עמד לא אחת על חומרתן של עבירות בנשק בכלל ועבירות החזקת נשק שלא כדין בפרט, המקימות סיכון ממשי וחמור לציבור ויוצרות פוטנציאל להסלמה עבריינית. בהקשר זה ראה ע"פ 5604/11 נאסר נ' מדינת ישראל, שם נקבע, בין היתר, כדלקמן: "לא אחת עמד בית משפט זה על החומרה היתרה הנודעת לעבירות נשק בכלל, ולעבירת החזקת נשק בפרט, המקימה סיכון ממשי וחמור לציבור ויוצרת פוטנציאל להסלמה עבריינית, ולפיכך, מחייבת ליתן ביטוי עונשי הולם ומרתיע באמצעות הרחקת מבצע העבירה מן החברה לתקופה מסוימת..." כן התייחסו בתי המשפט לפוטנציאל הסיכון הרב הטמון בעשיית שימוש בריוני בנשק חם באזור מגורים, הן למעורבים והן לעוברי אורח וראה בהקשר זה ע"פ 6493/05 אנטון מוסא נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (22.2.06), שם נקבע, בין היתר, כדלקמן: "... המערערים עשו שימוש בנשק חם על רקע סכסוך שפרץ בין משפחותיהם, תוך שהם מתכוונים לגרום חבלות ופציעה לזולת. ירי מסוג זה, ובמיוחד כשהוא מתרחש באזור מגורים, כרוכה בו סכנה של ממש לחיי אדם, ולא רק לאלה המעורבים בסכסוך, אלא גם לעוברי אורח תמימים. הנכונות של המערערים לעשות שימוש בנשק חם, ותהיה המחלוקת ביניהם אשר תהיה, היא המלמדת על מסוכנותם, ומכאן הצורך לנהוג בהם ביד קשה, דבר המתחייב גם מהצורך להרתיע את הרבים..." במעשי הנאשם, אפוא, יש כדי לפגוע באופן ממשי בערכים מוגנים אלו, נוכח טיב המעשים שביצע, אופיים ומהותם והפגיעה בX בעטיים של אלה. באשר למדיניות הענישה הנהוגה, הרי שבתי המשפט עמדו לא אחת על הצורך לנקוט בקו ענישה מחמיר וממשי שירתיע שימוש בריוני בנשק חם באזור מגורים, שפוטנציאל הסיכון הטמון בו הוא רב. ראה בהקשר זה גם ע"פ 2918/13 אחמד דבס ואח' נ' מדינת ישראל. כן ראה ע"פ 7781/11 מדינת ישראל נ' נדים רך ואח', פסקה 8 (10.5.12), שם נקבע, בין היתר, כדלקמן: "...המשיבים כולם ביצועו מעשים חמורים אשר פוטנציאל פגיעתם הוא רב. הם נשאו והשתמשו בנשק בלתי חוקי בעיבורה של עיר וסיכנו חיי אדם וכל זאת לשם בריונות והפחדה. תופעה זו והיקפה הגדול, היא קשה ומטרידה. נוכח חומרת העבירות מסוג זה ופוטנציאל הפגיעה הגלום בהם, נפסק לא אחת כי יש לשדר מסר עונשי אשר ירתיע מפני ביצוע עבירות אלו, וזאת בדרך של נקיטה בענישה מחמירה..." עוד נקבע, כי המציאות בארץ המתבטאת בזמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש בה פוטנציאל להסלמת האלימות העבריינית, מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם שירתיע באופן ממשי מהחזקת נשק בכלל ומהשימוש בו בפרט. ראה בהקשר זה, עניין אחמד דבס, כמבואר לעיל, ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, פ"ד נ"ח (5) 541, 544 (19.4.04) וכן ע"פ 8416/09 מדינת ישראל נ' חרבוש, פסקה 55 (9.6.10). כאמור וכפי שפורט לעיל בעניין נאסר, הרי שבתי המשפט הבהירו, כי בשל החומרה הגלומה בעבירות נשק בכלל ובעבירות החזקת נשק שלא כדין בפרט, יש להשית ענישה הולמת ומרתיעה באמצעות הרחקת מבצעי העבירות מן החברה לתקופת מאסר ממשית לריצוי בפועל. בית המשפט העליון הבהיר עוד בפסיקתו האחרונה, במספר הזדמנויות, כי הגיעה העת להחמיר בעבירות של החזקת נשק שלא כדין ושימוש בנשק. כן ראה ע"פ 49/11 סלאימה נ' מדינת ישראל, שם נקבע, בין היתר, כדלקמן: "בהחזקת נשק שלא כדין כרוך סיכון ניכר לציבור, הואיל וניסיון החיים מלמד כי לא אחת נעשה שימוש בנשק זה לביצוען של עבירות אחרות או לפעילות עוינת. למרבה הדאבה, תופעה זו היא נפוצה, ואת מחירה שילמו לא אחת בחייהם אנשים תמימים שלרוע מזלם נקלעו לזירה אלימה. בנסיבות אלו צריך העונש ליתן מענה גם להרתעת הרבים, היינו, שלכל יהיה נהיר כי עבירות מסוג זה עלולות להביא לכליאתם של מבצעיהן." כן ראה ע"פ 5888-04-12 אחמד עואודה נ' מדינת ישראל, שם נדון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות שעניינן, החזקת נשק ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם שם, אשר היה נעדר כל הרשעות קודמות ותסקיר שהוגש בעניינו היה חיובי ובעל נסיבות אישיות, נדון בבית משפט השלום ל-8 חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה, תוך שבית המשפט המחוזי בנצרת ראה לשוב ולהדגיש כדלקמן: "לאור חומרת מעשי המערער והצורך בהרתעת הציבור בכלל והמערער בפרט בפני עשיית מעשים דומים בעתיד, אל מול הנסיבות לקולא אותם מנה בית המשפט קמא כנדרש... אנו סבורים שהעונש שהוטל בגזר הדין מגלם את האיזון הנדרש והראוי בין השיקולים שיש לקחת בחשבון ואינו חורג מרף הענישה הנהוג והראוי בנסיבות כגון דא..." ראה גם ע"פ 6294/10 אלקליעאן נ' מדינת ישראל, שם נדחה ערעור על גזר דין שניתן בעניינם של מספר נאשמים, אשר עברם הפלילי אינו מכביד, אשר הורשעו בעבירה של החזקת נשק ותחמושת שלא כדין והוטלו עליהם 10 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. כן ראה פסק דין שניתן אך לאחרונה נשוא ע"פ 53396-06-13 (בית משפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים) קדורה זועבי נ' מדינת ישראל והאסמכתאות המפורטות שם. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ראוי לציין, כי הנאשם היה המבצע העיקרי והיחיד למעשים שביצע, כעולה מכתב האישום המתוקן. עוד ראוי לציין, כי הנאשם עשה שימוש בנשק לא חוקי שהחזיק, זאת בשל ריב שלנאשם עצמו לא היה חלק בו מלכתחילה. עוד ראוי לציין, כי בשל פציעת אחיו, אשר מהתמונות ומהתיעוד הרפואי נ/1 שהוגש עולה, כי אין עסקינן בפציעה משמעותית, מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, פעל הנאשם כפי המתואר בכתב האישום המתוקן. עוד ראוי לציין, כי מעשי הנאשם הינם פרי תגובה חמומת מוח, בשים לב לקלות בה עשה הנאשם שימוש בנשק בלתי חוקי שהחזיק. מאידך, נציין באשר הקשורות בביצוע העבירות, כי פציעתו של X אמארה, מבלי להקל בה ראש, לא הייתה חמורה, זאת אף כפי העולה מטיעוני המאשימה, אשר ציינה, כאמור לעיל, כי X הגיע למסירת עדות בבית המשפט ואפילו פציעה לא ניקרה בהליכתו. האמור לעיל צוין בהתייחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ואולם, כאמור, ראוי להדגיש, כי אין בכך כדי להקל ראש בעצם מעשי הנאשם ובתוצאותיהם כעולה מכתב האישום המתוקן. עוד נדגיש, כי מעשי הנאשם נעדרי כל תכנון מוקדם וכי עסקינן באירוע נקודתי, ספציפי, קצר, אשר נפרש על פני פרק זמן קצר ביותר וממוקד, זאת כפי העולה מעובדות כתב האישום ומטיעוני באי כוח הצדדים. כך נציין עוד את הרקע לביצוע המעשים, כפי העולה הן מעובדות כתב האישום המתוקן והן מטיעוני בא כוח הנאשם, שעה שהנאשם פעל כפי המתואר בכתב האישום, לאחר שהבחין באחיו, עזמי, כשהוא פצוע וזב דם. עוד ראוי להדגיש את תחושת הנאשם לאחר שהבחין בפציעת אחיו כמבואר לעיל, זאת על רקע הטראומה שחוו הנאשם ומשפחתו, שעה שאביו של הנאשם נרצח לעיניו והערעור בתחושת הביטחון הנלווה לכך, תחושה אשר קיבלה את ביטויה במעשי הנאשם במקרה שבפנינו, זאת לאחר שהבחין בפציעת אחיו. יחד עם זאת, נדגיש כבר עתה, כי אין בתחושות אלו כדי ליתן הצדקה למעשים חמורים אלו שביצע הנאשם, באשר ראויים הם לכל גנאי. עוד נציין, כי כפי העולה הן מעובדות כתב האישום המתוקן, הן מטיעוני בא כוח הנאשם והן מעמדת X, כפי שעלתה במסגרת עדותו כעד לעונש מטעם הנאשם, כי אין עסקינן במעשה אשר הינו פרי סכסוך מתמשך, עמוק ומסיבי בין משפחת הנאשם למשפחת X, אלא באירוע נקודתי, ספציפי וממוקד שהתרחש באותו יום והסתיים באותו יום, על רקע ריב בשל עניין של מה בכך. עוד ראוי לציין, כי הנאשם לא היה מעורב בקטטה, לא בחלקו הראשון של האירוע ולא בחלקו השני, אלא בסופו ועל רקע פציעת אחיו, כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן. בנסיבות העניין, בשים לב לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות שביצע הנאשם ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה, כפי שפורטה בהרחבה לעיל ובחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אנו סבורים, כי מתחם העונש ההולם, נע במקרה דנן בין 9 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל. קביעת העונש הראוי לנאשם בנסיבות המקרה דנן, אני סבורה, כי אין מקום לסטות לחומרא או לקולא ממתחם העונש ההולם, כפי שקבענו לעיל ולפיכך, יש לקבוע את העונש הראוי של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, כפי שפירטנו לעיל. באשר לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות, ראוי לציין את עברו הפלילי של הנאשם, כפי העולה מהגיליון ת/1 שהונח בפניי. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, כאמור, מלמד, כי לחובת הנאשם הרשעה קודמת, אשר נרשמה לחובתו אך ביום 16.3.11 בגין עבירות שעניינן, קשירת קשר לביצוע פשע, רכישת/החזקת נשק שלא כדין והחזקת נכס החשוד כגנוב. בשל אלה נדון הנאשם לעונש מאסר בפועל בן 15 חודשים, מאסר מותנה וקנס בסך 6,000 ₪. בשים לב לכך שהרשעתו היחידה הקודמת של הנאשם כוללת בחובה, בין היתר, הרשעה בגין עבירה בנשק, הרי שיש בכך כדי להביא למסקנה, כי עסקינן במי שהוא רצידיוויסט בתחום זה ומכאן מסוכנותו לציבור. מסקנה זו מתעצמת, נוכח לוח הזמנים התכוף יחסית בין מועד הרשעתו הקודמת של הנאשם בשנת 2011 ובין עשייתו הפלילית כאן, שעה שהנאשם ביצע את המעשים שבפנינו בשנת 2013 ובשים לב לעונש המאסר בפועל אשר הושת על הנאשם נשוא הרשעתו הקודמת. עוד נציין בעניין זה, כי הנאשם ביצע את המעשים כאן שעה שעונש מאסר מותנה בן 9 חודשים תלוי ועומד בעניינו ואולם, לא היה בו כדי להרתיעו מלבצע את המעשים שביצע. כך יצוין עוד, כי לא הונח בעניינו של הנאשם תסקיר מאת שירות המבחן ואין בנמצא אפיק טיפולי כצופה פני עתיד. עוד נציין, כי הנשק בו ביצע הנאשם את העבירות לא נמצא ולא הוסגר לידי רשויות אכיפת החוק, עובדה המגלמת בחובה מסוכנות לשלום הציבור ולביטחונו, זאת כצופה פני עתיד. כך נציין עוד, כי הודאת הנאשם באה לאחר שהוחל בשמיעת ראיות וכי נשמעו עדים מהותיים, אם, כי לא נעלמה מעיני טענת בא כוח הנאשם, כי הדבר לא היה לשווא לאור התיקון שנעשה בכתב האישום, בהשוואה לזה המקורי. מאידך נציין לקולא בבחינת הנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות את הודאת הנאשם, לקיחת האחריות, חיסכון בזמן שיפוטי יקר ומשמעותי ושעה שבהודאתו עשה הנאשם כדי לחסוך את הצורך בהעדת עדים רבים שעוד נותרו. יחד עם זאת, נשוב ונציין, כי הודאת הנאשם באה לאחר שהוחל בשמיעת ראיות המאשימה ונשמעו עדים מהותיים. עוד נציין את החרטה שהביע הנאשם בשל המעשים, כפי שהדבר קיבל את ביטויו גם בדברי הנאשם בפניי, כמבואר לעיל. כך לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות והמשפחתיות יוצאות הדופן והמצוקות שחווה הנאשם בשל אלה, כפי שהדבר קיבל את ביטויו בהרחבה בטיעוני בא כוחו לעונש. כך יודגש, כי אך בשנת 2010, כפי טענת ב"כ הנאשם וכפי העולה מהמסמך נ/2, נרצח אביו של הנאשם לעיניו וכי הנאשם היה עד מרכזי בתיק הרצח בעניין אביו. כך לא נעלמה מעיני ההשלכה שהייתה לאירוע טראומתי זה על מתווה חייו של הנאשם בפרט ועל משפחתו בכלל. דברים אלה מקבלים את ביטויים בשני אופנים שונים ומצטברים. האחד, נסיבותיו האישיות של הנאשם, נסיבותיו המשפחתיות והקשיים עימם מתמודדים הנאשם ובני משפחתו בשל אובדן אבי המשפחה, כפי שהדבר מקבל את ביטויו גם במסמך נ/2 שהונח בפניי והאחר, תחושותיו הסובייקטיביות של הנאשם והמצוקה בה היה נתון, בשל פציעת אחיו כפי שפירטנו גם בהתייחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, כמבואר לעיל. עוד יצוין, כי כפי העולה מהמסמך נ/2 בשל האירוע הטראומתי בדבר רצח אביו של הנאשם, חלה תפנית בחיי הנאשם אשר עד אז היה אדם נורמטיבי ושומר חוק. מהמסמך נ/2 אף עולה פנייה להקל בעונשו של הנאשם ולסייע לו להשתקם ולעלות על דרך המלך. עוד נציין את העולה מעדות X (עאבד) אמארה, אשר העיד כעד לעונש מטעם הנאשם. X הוא זה שנפצע בשל מעשי הנאשם, כעולה מכתב האישום המתוקן ואולם, במסגרת עדותו עלה, כי X סולח לנאשם, ביקש להקל בעונשו של הנאשם וכן עלה, כי בין המשפחות נכרת הסכם סולחה. העובדה, כי נכרת הסכם סולחה בין משפחת הנאשם לבין משפחת X מהווה נסיבה לקולא בעניינו של הנאשם, זאת כצופה פני עתיד ובהתייחס גם לאינטרס הציבורי הגלום בכך. כך ראוי עוד להדגיש את עמדת קורבן העבירה, X אמארה, כאמור, אשר בעדותו עתר בפני בית המשפט ב"רחל בתך הקטנה" להקל בעונשו של הנאשם, X הבהיר, כי הוא סולח לנאשם ואף זו נסיבה אשר ראוי, כי תישקל כנסיבה לקולא בהתייחס לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות. עוד אציין, כי עסקינן בנאשם צעיר יליד 1986, אשר, כאמור, עברו הפלילי כולל בחובו הרשעה קודמת אחת מאותו סוג וזולת הרשעה זו אין לחובתו עשייה נוספת בפלילים, זאת מבלי להקל ראש במהות העבירות נשוא עברו הפלילי של הנאשם והעובדה, כי הוא ריצה, כאמור, עונש מאסר בפועל והשתחרר ממנו לפני זמן לא רב. יחד עם זאת, את אלה יש לבחון על רקע האירוע הטראומתי שחווה הנאשם, רצח אביו, אשר הביא לתפנית במתווה חייו של הנאשם, עובדה העולה בקנה אחד עם העולה מגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, שעה שקודם לשנת 2010 לא נרשמה לחובתו עשייה בפלילים. עוד שמתי ליבי לרצונו של הנאשם להינשא, לשקם את חייו ולהעלותם על דרך המלך, כפי שהדבר קיבל את ביטויו הן בטיעוני בא כוחו לעונש והן בדברי הנאשם בפניי. בנסיבות אלו ונוכח כל האמור לעיל ותוך בחינת הנסיבות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות, אלה לחומרא ואלה לקולא, אשר פורטו בהרחבה לעיל, אני סבורה, כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף הנמוך- בינוני, אם כי נוטה לצד הנמוך שבו, של מתחם העונש ההולם, כפי שקבענו לעיל. כאמור, בעניינו של הנאשם תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בן 9 חודשים, אשר הושת עליו בת"פ 21874-02-11 של בית משפט המחוזי בנצרת ואשר הינו בר הפעלה בתיק זה. בהתאם להוראת סעיף 58 לחוק העונשין, הרי שהכלל הוא, כי מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מאסר מותנה, ישא את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, כי "מטעמים שירשמו", שתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות. בנסיבות העניין, נוכח מהות העבירות שביצע הנאשם, הרצידיוויסטיות העולה ממנו, עברו הפלילי הרלוונטי, טיב המעשים ומהותם ומקבץ הנסיבות לחומרא שפירטנו לעיל, הרי שראוי, כי חלקו הארי של עונש המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם ירוצה באופן מצטבר לעונש המאסר בפועל שיושת עליו, כפי קביעתנו בדבר העונש הראוי לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם שקבענו לעיל. יחד עם זאת, מקבץ הנסיבות לקולא, אשר הינן חריגות במידת מה, כמו גם הודאת הנאשם, לקיחת האחריות, חיסכון זמן שיפוטי יקר, גילו הצעיר, עברו הפלילי אשר אינו מכביד, אם, כי רלוונטי לענייננו, הרקע לביצוע המעשים, הטראומה שחווה הנאשם והתחושות שנלוו לכך, אשר היוו גם בסיס ורקע לביצוע המעשים כאן על רקע פציעת אחיו ויתר הנסיבות וההנמקות לקולא שפירטנו לעיל, הרי שאני סבורה, כי אלה באו לכדי "טעמים שירשמו" אשר בשלהם ראוי, כי חלק מעונש המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם ירוצה בחופף לעונש המאסר בפועל שיושת על הנאשם. תלכיד עונשי ולפיו, יושת על הנאשם עונש מאסר בפועל כפי העונש הראוי לו וכפי שפירטנו לעיל ובתוך מתחם העונש ההולם, הפעלת עונש מאסר מותנה, חלקו הארי במצטבר וחלקו האחר בחופף, השתת עונש מאסר מותנה, אשר יהא כ"חרב המתהפכת" מעל ראשו של הנאשם כצופה פני עתיד וחיוב הנאשם בתשלום קנס, יתנו ביטוי ראוי והולם לאינטרס הציבורי מכאן ולאינטרס הפרטי של הנאשם משם. בנסיבות העניין, אני סבורה, כי מתחם הקנס נע בין 2,000 ₪ לבין 10,000 ₪. בגובה הקנס, כפי שיושת, ראוי, כי נשקלל מחד את מהות המעשים שביצע הנאשם ומאידך, את העובדה, כי הנאשם צפוי לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, העובדה, כי הנאשם נתון במעצר מאחורי סורג ובריח משך תקופה ממושכת, על ההשלכות הכלכליות הקמות מאלה. סופו של יום, נוכח כל האמור לעיל, אני משיתה על הנאשם את העונשים כדלקמן: 12 חודשי מאסר בפועל. הנני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה בן 9 חודשים אשר הושת על הנאשם בת"פ 21874-02-11 של בית המשפט המחוזי בנצרת, כך ש-5 חודשים ממנו ירוצו במצטבר לעונש המאסר בפועל שהושת והיתרה, היינו 4 חודשים ירוצו בחופף לו, כך שהנאשם ירצה סך הכל 17 חודשי מאסר בפועל. מתקופה זו תנוכה התקופה בה שהה הנאשם במעצר בגין תיק זה החל מיום 29.1.13. 18 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים כל עבירה בנשק מסוג פשע או כל עבירת אלימות מסוג פשע. 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים כל עבירה בנשק מסוג עוון או כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איום. 3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים עבירה של ירי במקום מגורים. אני מחייבת את הנאשם בתשלום קנס בסך 3,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 700₪ כל אחד. התשלום הראשון ישולם בתוך 30 יום ממועד שחרורו של הנאשם מבית הסוהר נשוא עונש המאסר שהושת עליו כאן ומידי חודש בחודשו באופן רציף ועוקב. אי עמידה באחד התשלומים במועד תגרור תוספת פיגורים כדין. הודעה זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון. משפט פלילינשקעבירות נשקאקדח