עבירת של אי העברת ניכויים דינה כדין גניבה מקופת המדינה

כאשר מדובר בעבירה של אי העברת ניכויים שדינה כדין גניבה מקופת המדינה, יש להטיל עונשים חמורים של מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות משמעותיות וקנסות בסכומים גבוהים תוך העדפת האינטרס הציבורי על פני נסיבות אישיות כמו אלה שהעלה המשיב בפני בימ"ש קמא ובפנינו, מה גם שהמשיב לא הסיר את המחדלים עד היום.
ברע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 28.4.13 קבע כב' השופט שוהם:
"בפסיקתו של בית משפט זה ניתן ביטוי למגמה לפיה אין להסתפק בהשתת עונשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, בגין עבירות אלו, אלא שיש למצות את הדין עם עברייני המס הפוגעים בקופה הציבורית ובחברה בכללותה, באמצעות הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל, המלווים בקנס כספי משמעותי (רע"פ 3137/04 חג'ג'י נ' מדינת ישראל (18.4.2004); רע"פ 5779/09 סטבינסקי נ' מדינת ישראל (11.8.2009); רע"פ 74/13 חלידו נ' מדינת ישראל (17.3.2013))ץ
כבר נפסק, לא אחת, כי יש להתייחס לעבריינות המס, בחומרת יתרה, הן לנוכח פגיעתה הישירה בכיס הציבורי, והן לנוכח פגיעתה העקיפה בכיסו של כל אזרח ואזרח (רע"פ 10699/07 קובן נ' מדינת ישראל (20.1.2008); רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל (9.9.2012); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013). על יסוד גישה זו, הותוותה בפסיקה מדיניות ענישה, אשר לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין. יפים, לעניין זה, הדברים שנאמרו על ידי השופט א' רובינשטיין ברע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (3.11.2010):
"נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה" (וראו גם, רע"פ 4791/08 כהן נ' מדינת ישראל (9.2.2009); רע"פ 8507/09 שחל נ' מדינת ישראל (24.1.2010))".
2. איננו מתעלמים מהשיהוי שחל בהליכים שהתנהלו בבימ"ש קמא אך הוא נגרם בעיקר בשל בקשות דחיה של המשיב מנימוקים רפואיים ומטבע הדברים כאשר מדובר בעבירות כלכליות ועבירות המס נוטה ההליך להתמשך לאורך תקופת זמן ארוכה יותר מאשר עבירות פליליות "רגילות".

3. אין בנימוק של כשל כלכלי שנגרם מהליקוי שבו לוקה המשיב ומכך שנאלץ לנהל את החברות לאחר פטירת אביו ואחותו כדי להקל עימו שכן לאחר הרשעתו הקודמת בגין עבירות מס היה עליו להיעזר באנשי מקצוע כדי לא לחזור ולעבור עבירות, במיוחד זו של אי העברת ניכויים.

4. גם אם צדק בימ"ש קמא בקביעת מתחם הענישה בגין כל אחד מהאישומים שבהם הורשע המשיב הרי בקביעת תקופת המאסר של 9 חודשים לא התחשב בימ"ש קמא בריבוי העבירות, בתקופה הארוכה של מספר שנים במהלכן הן בוצעו ובמיוחד בעבירה של אי העברת ניכויים בסכום של עשרות אלפי ₪, כאשר המחדלים לא הוסרו ע"י המשיב.

5. בימ"ש קמא התחשב אף מעבר למידה הראויה במצבו הרפואי של המשיב ובנסיבותיו האישיות. כך במיוחד כאשר מדובר במי שריצה בעבר עונש מאסר בגין עבירות מס וביצע את העבירות כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

6. לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בכלל לפיו ערכאת ערעור לא ממצה את הדין עם מי שהחליטה להחמיר בעונשו, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהמשיב ירצה תקופת מאסר כוללת של 24 חודשים, מתוכם 18 חודשים בגין העבירות נושא גזר הדין והפעלה במצטבר של 6 חודשי מאסר על תנאי.
מאחר והמשיב אמור לרצות עונש מאסר לתקופה לא קצרה ולאור נסיבותיו האישיות אנו דוחים את ערעור המדינה כלפי הקנס.

7. אנו דוחים את ערעור המשיב בעפ"ג 46481-03-13.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון