המרצת פתיחה להצהיר כי סמכות הבורר במסגרת הבוררות בין הצדדים חלה אך ורק על הסכסוכים שבין המבקשים והמשיב מצד אחד, לבין המשיב הפורמאלי מצד שני, וכי אין לבורר סמכות לדון במחלוקות שבין המבקשים מצד אחד והמשיב מצד שני. בעלי הדין, רקע והשתלשלות העניינים 1. המבקשים 1- 4 (להלן: "ארבעת האחים"), המשיב (להלן: "בכור") והמשיב הפורמאלי (להלן: "מלכיאל") אחים הם (להלן:"האחים"). בין האחים, מתנהל סכסוך מר באשר לאופן חלוקת הרכוש המשפחתי ביניהם המתפרש על למעלה משני עשורים במהלכם, התדיינו האחים למשפחת שרבט, בפני ערכאות שונות ובפני מספר בוררים. 2. בשנת 2002 הסכימו האחים להעביר את המחלוקות ביניהם למסגרת של בוררות. הסכם הבוררות אשר ערכו ביניהם האחים קיבל ביום 12.12.02 תוקף של פסק דין מבית המשפט העליון וזאת במסגרת ע"א 689/02. (להלן: "הסכם הבוררות"). 3. בהתאם להסכם הבוררות, שימש תחילה כבורר כבוד השופט (בדימוס) שלום ברנר. זה התפטר מתפקידו בסוף שנת 2003. אחריו מונה כבורר כבוד השופט (בדימוס) ישי לויט אולם, גם בורר זה התפטר מתפקידו בשנת 2009, זאת לאחר שהוציא לבקשת האחים ובהוראת בית המשפט פסק בוררות לעניין מאסת הנכסים הפרטיים של האחים שרבט. פסק הבוררות קיבל תוקף של פסק דין ביום 17.07.12 (מחוזי-נצרת). 4. ביום 03.06.12, ועוד בטרם אושר פסק הבוררות לעניין מאסת הנכסים הפרטיים בבית המשפט המחוזי, הגישו בכור ומלכיאל, באמצעות ב"כ שונים, בקשה לבית המשפט העליון למינוי בורר לצורך המשך ניהול וקידום הליכי הבוררות. משהוגשה תגובת ארבעת האחים לבקשה ניתנה החלטת בית המשפט העליון מיום 20.08.12 המורה על מינויו של כבוד השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב (להלן: "הבורר סטרשנוב") כבורר בין הצדדים. החלטות הבורר 5. עם חידוש ההליכים בפני הבורר סטרשנוב טען בכור, כי יש להכיר בו כצד נפרד בבוררות. ולפיכך, יש להתיר לו להגיש במסגרת הבוררות גם תביעות כנגד ארבעת האחים. לאחר שהגישו ארבעת האחים את תגובתם לבקשה, ניתנה החלטת הבורר סטרשנוב מיום 28.11.12 לפיה, בכור רשאי להעלות במסגרת הבוררות טענות כנגד ארבעת האחים ( להלן: "החלטת הבורר"). בתובענה שבפניי קובלים ארבעת האחים על החלטתו זו של הבורר סטרשנוב . 6. עוד יסופר כי, בין לבין, הוכרז מלכיאל כפושט רגל, מונה נאמן לנכסיו והליך הבוררות הוקפא. משהוקפא הליך הבוררות, הגיש בכור בקשה נוספת לבורר סטרשנוב בה, ביקש לחדש את הליך הבוררות, ללא מלכיאל. בהחלטתו מיום 13.10.13 דחה הבורר סטרשנוב את בקשתו של בכור לפצל את דיוני הבוררות בקובעו כדלקמן: "אין כל סיבה להפריד בין נושאי הבוררות השונים, אשר אוחדו קודם לכן לבקשת המבקש, דווקא, ולדון בהם בנפרד, מה גם שמדובר באותם בעלי דין. לא מתקבל על הדעת שהתביעה "הנגררת" (של המבקש נגד ארבעת אחיו), שצורפה להליכי הבוררות אך ורק משום קיומה של התביעה "העיקרית" (הסכסוך בין מלכיאל לאחיו) - תהפוך כך לפתע פתאום לנושא המרכזי, שלא לומר הבלעדי, בהליכי הבוררות, שעה שההליך העיקרי אינו יכול להימשך, בשלב זה. שנאמר, הלך החבל אחרי הדלי והטפל אחר העיקר- ולא להיפך". 7. בדיון המקדמי בפניי מיום 16.10.13 הסכימו הצדדים, כי במידה ולא תהיה הסכמה למחיקת הבקשה יגישו הצדדים סיכומים קצרים בכתב. נוכח האמור בהחלטתו דלעיל של הבורר ביקשו המבקשים להגיש סיכומים קצרים בכתב ואלה כמו גם סיכומי המשיב הונחו בפניי. ביום 19.11.13 הגיש המבקש 2, שלום שרבט, הודעה ולפיה, הוא חוזר בו מהמרצת הפתיחה ומשאיר את העניין לשקול דעתו של בית המשפט. טענות המבקשים 8. לטענת המבקשים, מוסד הבוררות מבוסס כולו על הסכמתם של הצדדים כאשר בענייננו, חתמו ארבעת האחים יחד עם בכור, על הסכם בוררות המחייב אותם מול מלכיאל ובני ביתו ומולם בלבד. לדידם, בהסכם הבוררות קיימים אלמנטים התומכים בעמדה לפיה, לבוררות שני צדדים בלבד: חלוקת בעלי הדין לשני צדדים בכותרת ההסכם וחלוקת שכר הבורר בין חמשת האחים למלכיאל בלבד. החלטת הבורר מחמיצה את אומד דעת הצדדים להסכם הבוררות. 9. לטענתם, שני הבוררים הקודמים אשר דנו בסכסוך קבעו באופן חד משמעי, כי הצדדים לבוררות הם מלכיאל מצד אחד וחמשת האחים מצד שני כאשר על קביעות אלה לא הוגשה כל השגה והן חלוטות. 10. עוד טוענים המבקשים, כי בסעיף 1 להסכם הבוררות מנויות ומוגדרות המחלוקות ברשימה ברורה וממצה כאשר דרישותיו של בכור אינן נכנסות לגדרי העילות שבבסיס ההליכים המועברים. 11. לטענתם, משך כל שנות ניהול הליך הבוררות היה בכור חלק מקבוצת חמשת האחים וככזה נהנה ממימון ההליך על ידי ארבעת האחים ומכך שארבעת האחים לא תבעו אותו. כעת משפנה נגד ארבעת אחיו תוך התעקשותו לקיים את הדיון במסגרת הבוררות דן הוא את ארבעת האחים - שותפיו לדרך עד כה- לשנים רבות של התדיינות מתישה. בכך חוטא הוא להתחייבותו מכוח סעיף 2 להסכם הבוררות המחייב את הצדדים לסייע לבורר להכריע במחלוקות ביניהם. 12. זאת ועוד, זמן קצר לאחר הגשת תובענה זו, פתחו ארבעת האחים ובכור בניסיון להביא לסיום המחלוקות ביניהם על דרך של גישור, בנפרד מהליך הבוררות שהתנהל. אף כי הליך הגישור לא צלח הרי שיש בעובדת ניהול ההליך בין ארבעת האחים לבכור בנפרד מהליך הבוררות בכדי לחדד את עמדת ארבעת האחים בנוגע לזרותן של המחלוקות בין ארבעת האחים לבכור להליך הבוררות העיקרי . 13. בסיום טענותיהם טוענים המבקשים, כי הואיל והדיון בבוררות בפני הבורר מושעה הרי שדווקא קבלת התובענה כאן תאפשר לבכור לתבוע את ארבעת האחים בעוד שדחייתה לא תאפשר זאת. טענות המשיב 14. לטענת המשיב, בהתאם לסעיף 8 להסכם הבוררות הרי שבמידה ותתעורר שאלה הנוגעת לפרשנות היקף סמכותו של הבורר, הסמכות להכריע בשאלה זו תהיה נתונה אך ורק לבורר ואכן הבורר לאחר שקרא את כתבי טענות הצדדים, דן וקבע בהחלטה ברורה ומנומקת, כי בהתאם להסכם הבוררות, אומד דעת הצדדים ויעילות הדיון, בכור הינו צד נפרד להליך הבוררות. לפיכך, מן הראוי היה לקבל את החלטתו המנומקת של הבורר סטרשנוב ולהימנע מתובענה זו. 15. עוד לטענת המשיב, בהתאם להסכם הבוררות ובמיוחד בהתאם לסעיפים 1, 3, 5, 7 ו- 15 אומד דעתם של הצדדים הינו, כי על כל הצדדים להליך הבוררות ולא שני צדדים בלבד להניח את טענותיהם ותביעותיהם בפני הבורר ובכך יביאו לידי סיום את כל המחלוקות, באשר הן, תחת קורת גג אחת, במסגרת הליך הבוררות. 16. מוסיף המשיב וטוען, כי התנהגות המבקשים במהלך הבוררויות וההליכים הקודמים מעידים על אומד דעת הצדדים להביא את כל המחלוקות, באשר הן, תחת קורת גג אחת במסגרת הליך הבוררות וזאת ללא תלות בשאלה מי תובע את מי, ומי נמצא כל פעם בצדי המחלוקת. מפנה לסעיף 3 להסכם הבוררות ולסעיף 15 בו, אשר מאזכר את כל ההליכים התלויים ועומדים שבהסכם הבוררות יחול עליהם, ובין השאר, את רע"א 5067/09 שדן בקשתו של בכור לבית המשפט העליון בבקשה למינוי בורר אשר בה הוא מופיע כצד נפרד משלושת אחיו האחרים וכן מפנה המשיב לסיכומי האחים שהוגשו לבורר לויט בעמ' 108 - 110 ועוד. 17. זאת ועוד, לטענת המשיב, קבלת טענת המבקשים תוביל לקיומם של הליכים מקבילים ולסרבולם. 18. בהתייחסותו לסיכומי המבקשים טוען המשיב, שלא יעלה על הדעת ש-34 צדדים להסכם יחשבו כצד אחד לבוררות רק בגלל שנרשמו בכותרת באותו צד ובאשר לטענה, בדבר חלוקת שכר טרחת הבורר, בין כל חמשת האחים (כולל בכור) מצד אחד לבין מלכיאל מצד שני, הרי שבסעיף 17 להסכם הבוררות נקבע, כי עם מתן פסק הבורר, יהיה רשאי הבורר להשית את שכרו ואת הוצאות ההליך לפי שיקול דעתו כך שהחלוקה הראשונית לשני חלקים בלבד הינה חלוקה זמנית שאין ללמוד ממנה דבר לגבי ההחלטה מיהו צד להליך הבוררות. מה גם, שחלוקת ההוצאות שונתה בהתאם להחלטת הבורר סטרשנוב ועתה שכר הבורר מחולק לשלושה שלישים: מלכיאל שליש, בכור שליש וארבעת האחים שליש. עוד הוסיף המשיב, כי שימוש ארבעת האחים בהסכמתו לפנות לגישור מתוך רצון לסיים את העניין אינה במקומה ואין ללמוד מכך, כי ראוי ונכון להפריד את בירור המחלוקות הקיימות בין האחים לבין בכור ומלכיאל. דיון והכרעה 19. נקודת המוצא במשפט הישראלי היא, כי אין לבורר סמכות להחליט בשאלת היקף סמכותו להכריע במחלוקת אלא אם הצדדים הסמיכוהו לכך במפורש. בלא קיום הסמכה מפורשת כאמור, יש להעביר את ההכרעה בשאלה זו לבית המשפט המוסמך (ראה: רע"א 8523/05 החברה המרכזית לפיתוח השומרון בע"מ נ' מזי את יחזקאל בע"מ). 20. בענייננו, הסמיכו הצדדים, במפורש בסעיף 8 להסכם הבוררות, את הבורר להחליט בשאלת היקף סמכותו וכדלקמן: "8. היה ובמהלך הבוררות תתעורר שאלה הנוגעת לפרשנות היקף סמכותו של הבורר, יהא כבוד הבורר מוסמך להכריע בשאלה זו". בהתאם להסכמה הנ"ל הגישו הצדדים את כתבי טענותיהם בסוגיית הסמכות לבורר סטרשנוב (נספח 12 להמרצת הפתיחה). 21. טענת ארבעת האחים בדבר חוסר סמכות הבורר לדון בתביעתו של בכור כנגדם נדחתה על-ידי הבורר סטרשנוב, ובדין נדחתה. הבורר בהחלטתו המנומקת מיום 28.11.12 פירט את העובדות והנסיבות אשר הובילוהו למסקנתו זו, לאמור: "לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הטענה בדבר חוסר סמכות הבורר לדון בתביעה "הנגזרת" של בכור כנגד האחים- להידחות. מסיכומי ב"כ האחים שרבט בשלבים הקודמים של הדיונים המשפטיים, עולה בבירור כי הייתה הסכמה והבנה שתביעתו של בכור בנוגע לחלוקת המניות- הן נגד מלכיאל והן נגד "יתר האחים הרשומים כבעלי מניות"- תתברר במהלך הבוררות, וכך אף קבע הבורר לויט בצורה ברורה בפסק הבוררות. אין ספק, בעיניי כי בהצהרתם זו בסיכומיהם, הסכימו ב"כ האחים במפורש לסמכות הבורר לדון גם בתביעת בכור כנגד מי מבין אחיו וניתן לראות בכך משום הודאת בעל דין. יתירה מזו - טענתו של עו"ד טיקולסקר ולפיה, בכור אינו יכול להיות צד נפרד להליכים אלא במסגרת חמשת האחים בלבד - נראית לי מלאכותית, משהו. סבורני, כי ניתן לראות בכל אחד מהאחים ובני ביתם "כצד לבוררות", ואין צד שכזה קשור בטבורו לאחים האחרים בבואו לתבוע את זכויותיו כנגדם. דעתי היא, כי הפרשנות הנכונה "לצד לבוררות" הינה כל 34 בעלי הדין ששמם מופיע בכותרת להחלטת בית המשפט העליון הנותנת תוקף להסכם הבוררות (ע"א 689/02 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט ואח' מיום 12.12.02), וכי כל אחד מבעלי הדין הללו רשאי לתבוע כל צד אחר בבוררות, ולא את מלכיאל שרבט לבדו, ובלבד שעילת התביעה נמצאת במסגרת סמכויות הבורר. כאן המקום לציין, כי בסעיף 8 להסכם הבוררות, העניקו הצדדים לבורר את סמכותו להחליט בדבר היקף סמכותו (תחת לפנות לבית המשפט). הנני מתחזק בדעתי גם למקרא סעיף 15 סיפא להסכם הבוררות, שזו לשונו: "...כל הצדדים להסכם זה, יהיו צד לבוררות, ופסק הבוררות יהווה מעשה בית דין לגביהם" (ההדגשה לא במקור). כל הצדדים נאמר-שני הצדדים בלבד, לא נאמר". 22. לאחר שקראתי את כתבי הטענות וסיכומי הצדדים על נספחיהם הרי שלא מצאתי כל דופי בהחלטתו זו של הבורר סטרשנוב. 23. אף לגופם של דברים סבורני כדעת הבורר סטרשנוב, כי אין ממש בטענות המבקשים, גישה זו של פתרון כל השאלות שבמחלוקת ביחסיהם של האחים כפי שאלה הוגדרו בסעיף 1 להסכם הבוררות, תחת קורת גג אחת, כאשר ניתן לראות בכל אחד מהאחים ובני ביתם "כצד לבוררות" עוברת כחוט השני לאורך כל ההליכים הקודמים אשר ניהלו האחים למשפחת שרבט וראה, בין היתר, לעניין זה: הסכם הבוררות אשר קיבל ביום 12.12.02 תוקף של פסק דין מבית המשפט העליון וזאת במסגרת ע"א 689/02 (נספח 6 להמרצת הפתיחה): ראה סעיפים 1, 3, 5, 7 ו- 15. רע"א 5067/09 (נספח ח' לתשובה להמרצת הפתיחה): בקשתו של בכור מיום 03.06.12 לבית המשפט העליון למינוי בורר להמשך הליך הבוררות ובפרט סעיף 11 לבקשה זו. סיכומי האחים שהוגשו לבורר לויט (נספח יז' לתשובה להמרצה): עמודים 108 - 110. ה"פ 135/09 מחוזי נצרת: תגובת האחים לבקשתו של מלכיאל לביטול הסכם הבוררות. שטר הבוררין הראשון משנת 1989, כב' הרב פנחסי (נספח 1 להמרצת התפיחה): "מוסכם שכל צד ייצג את עצמו בבוררות". 24. מכל האמור לעיל, קשה להתרשם שטענת המבקשים הועלתה בתום לב, במיוחד נוכח סעיף 352 לסיכומי האחים שהוגשו לבורר לויט (נספח יז' לתשובה להמרצה) בו מודים הם בזכותו של בכור לקבל את זכויותיו, במסגרת הבוררות, הן ממלכיאל והן מיתר האחים הרשומים כבעלי מניות וזאת בהתאם להגדרת עילות התביעה המנויות בסעיף 1 להסכם הבוררות. 25. באשר ליתר טענות המבקשים, הרי שגם בחלוקת שכר טרחת הבורר בין מלכיאל לחמשת האחים אין בכדי ללמדנו אודות קיום שני צדדים לבוררות, שכן סעיף 17 להסכם הבוררות קובע, כי: "עם מתן פסק הבורר, יהיה רשאי הבורר להשית את שכרו ואת הוצאות ההליך לפי שיקול דעתו". לכך יש להוסיף את טענתו של בכור בסעיף 35 לסיכומיו לפיה, בהתאם להחלטת הבורר סטרשנוב שונתה חלוקת ההוצאות כך ששכר טרחת המומחה מתחלק לשלושה שלישים בין מלכיאל, בכור וארבעת האחים. 26. גם בהליך הגישור אשר לא צלח, אליו פנו האחים זמן קצר לאחר הגשת תובענה זו, אין בו בכדי ללמדנו על רצון הצדדים לפצל את ההליכים אלא על רצונם לסיים את העניין במהרה. 27. זאת ועוד, גם בהחלטת הבורר סטרשנוב מיום 13.10.13 במסגרתה קבע, כי אין להפריד בין תביעתו של בכור לתביעתו של מלכיאל אין בכדי לפגוע בהחלטתו נשוא המרצת הפתיחה. אדרבא, החלטתו זו מחזקת את אומד דעת הצדדים לנהל את ההליכים במאוחד וכפי שאין להפריד את תביעתו של בכור כנגד ארבעת האחים מהליך הבוררות כך אין לקדם את הליכי הבוררות ללא מלכיאל. 28. התוצאה היא, אפוא, שהתובענה נדחית. המבקשים, יחד ולחוד, ישלמו למשיב סך של 15,000 ₪ תשלום הוצאות ושכ"ט בגין הליך זה. המרצת פתיחהיישוב סכסוכיםבורר