תביעה ייצוגית - הימנעות מלצרף, ביחד עם אספקת המוצר, הוראות הפעלה

נמנעת מלצרף, ביחד עם אספקת המוצר, הוראות הפעלה או מדריך מלא למשתמש בשפה העברית, כחובתה על פי חוק. עם זאת, כך נטען בבקשת האישור, מספקת המשיבה על גב האריזה של המוצר הוראות ומדריך בשפה האנגלית. ב. הטענה בבקשת האישור היא שעל ידי כך אין המשיבה מאפשרת ללקוחותיה ליהנות מן המוצר, להשתמש במוצר, או לנצל את המוצר שהיא מכרה ללקוחותיה, הואיל ואין הם יכולים לדעת כיצד להשתמש במוצר, אלא רק באופן חלקי. אין הלקוחות יכולים להשתמש או לנצל את מלוא התכונות וההנאה אשר בשימוש במוצר. בכך מפרה המשיבה, לפי הנטען בבקשת האישור, את הדין, וגורמת ללקוחותיה לנזק של אובדן הנאה מן המוצר נשוא בקשת האישור, ולכן, לפי הנטען, עליה לפצות את חברי הקבוצה בגין הפגיעה בהנאתם. ג. מוסיף וטוען המבקש, שהוא רכש את המוצר - דבק אפוקסי - המיובא ארצה על ידי המשיבה, ושהוא למעשה, כך לטענת המבקש, חומר איטום. ואולם, המבקש לא קיבל ביחד עם המוצר מדריך ו/או הוראות הפעלה ושימוש בשפה העברית. גם כשניסה המבקש למצוא הסבר לאופן השימוש במוצר באתר של המשיבה, הוא לא מצא אתר, ולא מצא הסבר. ד. לטענת המבקש, נגרם לו נזק של אובדן הנאה מן המוצר, והוא מעריך נזק זה בשיעור של 30% מעלות המוצר, משמע, סכום של 3 ₪. את הפיצוי בגין עוגמת נפש מעריך המבקש ב-30 ₪. לטענת המבקש, על המשיבה לפצות בשל הפרת הוראות הדין, את כלל לקוחותיה אשר רכשו את המוצר ולא קיבלו לידיהם הוראות שימוש מלאות בעברית ו/או תרגום מלא ומהימן לעברית של המקור. עוד עותר המבקש לכך שבית המשפט יורה למשיבה להמציא לכל לקוחותיה את הוראות השימוש המקוריות, כשהן מתורגמות באופן מהימן לשפה העברית. נטען בבקשת האישור, שלהערכת המבקש מכרה המשיבה בתקופה הרלוונטית לתביעה כ-1,000,000 יחידות מן המוצר. עוד נטען בבקשת האישור, שהסעד לחברי הקבוצה הוא נגזרת של 30% ממחיר המוצר, בהכפלת שיעור המכירות של מוצר זה ו/או כל מוצר אחר לגביו לא קוימה החובה, ובצירוף הנזק הלא ממוני. לחלופין: על דרך האומדנא מעריך המבקש כי המשיבה מכרה בתקופה הרלוונטית 1,000,000 יחידות של המוצר x 3 ₪ בגין אובדן ההנאה = 3 מיליון ₪. ה. מְסַפֵר המבקש, כי הוא סבר לתומו שפרט למריחת החומר באיזור המבוקש, אין הוראות שימוש מיוחדות ביחס למוצר, מה גם שעל גבי אריזת המוצר לא צויינו הוראות השימוש בעברית, ולכן ניגש הוא לביצוע מלאכתו. דא עקא: משמרח המבקש את החומר באיזור המבוקש הוא הבחין שהחומר לא נאטם ו/או נדבק לשטח המיועד, וזאת גם לאחר שהמתין פרק זמן מסויים. מתוך חשש שהוא עלול לגרום נזק, ניקה המבקש את השטח מן החומר נשוא הבקשה וחש כעס על כך שהמשיבה נמנעה מלציין את הוראות השימוש על המוצר בעברית. ו. לדעת המבקש, ציון מפורט בעברית של הוראות השימוש במוצר הוא פרט מהותי שהמשיבה אמורה היתה לציין. מה גם, שהמבקש אינו בקיא בשפה האנגלית, כך שנבצר ממנו להבין את אשר צויין על אריזת המוצר ולכן חש המערער שהוא רכש למעשה מוצר שנתפס בעיניו כנטול ערך, ושהוא עשה שימוש שווא, חלקי, במוצר ותחושתו היתה כמי שהוּלך שולל, זאת נוכח הימנעות המשיבה מלציין הוראות שימוש מפורטות בעברית. ז. מוסיף המבקש, שלאחר התרחשות אירוע זה הוא בחן מוצרים מקבילים של חברות אחרות וגילה שקיימת הקפדה בכל הנוגע לציון הוראות שימוש במוצר, לרבות ציון אזהרות הנוגעות לשימוש במוצר. עקב האירוע המתואר ומכיוון שנסתר מעיניו של המבקש פרט מהותי הנוגע לטיבו ומהותו של המוצר, חש המבקש, לטענתו, עוגמת נפש רבה, ולכן החליט לעמוד על זכויותיו כצרכן ופנה לייעוץ משפטי. לאחר בדיקת הנושא, הובהר למבקש שקיימת חובה על היצרנים ו/או המשווקים לסמן את אריזתו של חומר האיטום בעברית בסימון ברור ובר קיימא, לכלול את שם היצרן ומענו, לציין את תנאי אחסון המוצר, לצרף הוראות שימוש מפורטות בעברית, לציין את ההנחיות והוראות השימוש שיכללו פרטים עיקריים לגבי אופן הכנת התשתית, אופן ניקוי התשתית והכנתה, לרבות אזהרות בטיחות בהתאם לנדרש בחוק, כגון, סימונים ביחס לרעילות, דליקות וכו'. ח. לטענת המבקש שום חובה מן החובות שפורטו לעיל, לא צויינה על גבי התוויתו של המוצר נשוא בקשה זו. המוצר בכללותו סומן בלועזית בלבד, מבלי שנפרשו לעיני הצרכן הפרטים הטכניים והמהותיים המחוייבים בדין שיהא בהם כדי לאפשר שימוש נכון ובטוח במוצר. לטענת המבקש, הפרה המשיבה באופן בוטה את הוראות צו הגנת הצרכן (סימון טובין), וכן את הוראות חוק הגנת הצרכן, המעגנות חובות מהותיות בתחום זה. לטענת המבקש, בכך שללה המשיבה מן הצרכן את היכולת לדעת נכונה את הפרטים המהותיים באשר לטובין נשוא הדיון. ט. בתגובת המשיבה נטען, כי מדובר בחברה צעירה מאוד ליבוא ושיווק מוצרי צריכה, שנוסדה בינואר 2011, ומשלוח הדבקים נשוא הליך זה, היה המשלוח הראשון של המשיבה, הטוענת כי היא פועלת לפי הנחיות החוק שחלות על כל יבוא סחורות לישראל, אם כי, אין המשיבה חפה מטעויות. המשיבה מביעה את צערה על כך שהמבקש, אשר רכש את המוצר (דבק אפוקסי), אותו ייבאה המשיבה עבור רשת "הום סנטר", לא נהנה מאיכות המוצר שלמטרתו הוא נרכש, ואולם לפי עמדת המשיבה, קיים פער גדול בין המקרה המצער, בתור שכזה, לבין כתב התביעה. באשר למוצר, מבהירה המשיבה כי מדובר בדבק אפוקסי, 6 גרם, שצילומו מצורף לתגובה. י. עמדת המשיבה היא, ששבעת הפרטים הנדרשים לפי הוראות סעיף 3 של צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג - 1983, מתקיימים על גבי האריזה של המוצר. סעיף 4 של צו הגנת הצרכן הנ"ל, עניינו שפת הסימון, כשבסעיף קטן א' מופיע: "הסימון על טובין מתוצרת הארץ יהיה בעברית, אך מותר שיהיה גם בלועזית...". בסעיף קטן ב' של סעיף 4 הנ"ל, מופיע: "הסימון על טובין מיובאים יהיה בעברית או בעברית ובלועזית..." (ההדגשה שלי - י.ג.). יא. לעניין אחרון זה מאשרת המשיבה בתגובתה, כי בכל הנוגע לשפת ההוראות והסימון אכן יובא המוצר ארצה עם הוראות באנגלית בלבד. המשיבה הוסיפה מדבקת יבואן/יצרן בעברית, ולטעמה של המשיבה הסיבה היחידה שלא צוּרפה חוברת הסבר בעברית טמונה בכך שהיא לא הכירה דרישה חריגה זו, אשר חלה על דבקים וחומרי איטום מעל 1 גרם. בנושא זה אציין, כי סעיף 7 של צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג - 1983, קובע: "(א) לטובין המפורטים בתוספת השלישית יצורפו הוראות שימוש. (ב) הוראות השימוש יהיו בשפה העברית. במצרך מיובא יהיו הוראות השימוש בתרגום מהימן של הוראות השימוש הלועזיות במידה שישנן." יב. בבקשת האישור נטען, כי המוצר נשוא הליך זה (דבק אפוקסי) נמנה על הטובין המפורטים בתוספת השלישית לצו הגנת הצרכן, כך שהדין מחייב צירופן של הוראות שימוש בעברית, תוך פירוט מלא של האזהרות הנוגעות לשימוש במוצר. יג. בתגובתה לבקשת האישור כותבת המשיבה, שאכן לא צורפה חוברת הסבר בעברית, וזאת משום שהמשיבה לא הכירה דרישה חריגה זו שחלה על דבקים וחומרי איטום מעל 1 גרם. מוסיפה המשיבה, שהמשלוח הגיע לנמל אשדוד ושוחרר ללא כל דרישה או הסתייגות, והמשיבה ראתה בכך אישור לספק את ההזמנה ללקוח שלה ("הום - סנטר"). יד. נטען עוד בתגובת המשיבה, שכמות הדבקים שהגיעה ארצה בתאריך 13.7.2011, היתה בכמות של 2,880 יחידות, וכל הכמות סופקה בתאריך 25.7.11 לרשת "הום סנטר" לפי הזמנה מראש. לטענת המשיבה מאז ועד היום היא לא ייבאה עוד את המוצר נשוא הדיון, הואיל והוא לא הוזמן שנית על ידי הלקוח ("הום סנטר") ולכן, לטעמה, אין כל קשר בין הערכת הכמות שמופיעה בכתב התביעה לבין המציאות. המשיבה מודיעה שהיא מוכנה להציג בפני בית המשפט את הניירת הרלוונטית המגבה את הנתונים שהיא הביאה בפני בית המשפט (הזמנת היבוא, ניירת שחרור המשלוח, הזמנת הלקוח, ואספקת הטובין ללקוח של המשיבה). טו. המשיבה מוכנה לזכות את המבקש ב-100% משווי הקנייה, בכפוף להצגת חשבונית רכישה, והיא מוסיפה, כי לאחר קבלת התובענה היא ביררה ברשת "הום סנטר" מה כמות המלאי המעודכן של המוצר נשוא הדיון, והתברר, שמדובר במלאי של 134 יחידות בלבד. המשיבה מציינת, כי היא מפיקה מדבקה בעברית ואותה היא תדביק על גבי המלאי שנשאר, ואם בעתיד תייבא המשיבה את המוצר הנ"ל היא תדאג לייבאו עם הוראות שימוש וסימונים בשפה העברית. טז. בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 29.5.2013, הודיע מנהלה של המשיבה שהוא הדביק על 134 היחידות אשר במלאי של רשת "הום סנטר" על המוצר נשוא הדיון (דבק אפוקסי), מדבקה עם הוראות בעברית, וציין כי הוא מוכן להמציא מדבקה זו לב"כ המבקש. ב"כ המבקש הודיע, לאור האמור לעיל, שעם המצאת המדבקה המתקנת הוא יגיש הודעת הסתלקות מסודרת. יז. בהחלטה שניתנה בתום אותה ישיבה, קבעתי שבתוך 7 ימים יגיש ב"כ המבקש בקשת הסתלקות לפי הוראות סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן: "החוק"), ובמסגרת זו גם יתייחס לשיעור הגמול למבקש ושכר טרחה עו"ד. עוד הוריתי ש-7 ימים לאחר קבלת בקשת ההסתלקות והטיעון לעניין גמול ושכ"ט עו"ד ימציא מנהל המשיבה תצהיר בשמו, מטעמה של המשיבה, כשבתצהיר יציין האם אכן בוצעה הדבקה של הוראות השימוש, לרבות האזהרות, בשפה העברית, על כל פריטי המלאי של המוצר אשר יובא ארצה על ידי המשיבה, וכן יצרף לתצהירו דוגמא של אותה מדבקה, כדי שניתן יהיה לוודא שזו ממלאת אחר כל הדרישות של צו הגנת הצרכן. כמו כן קבעתי, שעל התצהיר לכלול התחייבות מפורשת של המצהיר, בשמו ובשמה של המשיבה, שככל שהמצהיר ו/או המשיבה, ייבאו או ישווקו בעתיד, במישרין או בעקיפין, את המוצר נשוא הליך זה בארץ, הם יוודאו, כי המוצר מיובא ומשווק בהתאם לדרישות החוק הישראלי, כולל הוראות השימוש, וכמובן שהוראות השימוש, לרבות האזהרות, תוֹפַענה על המוצר (ו/או אריזתו) בשפה העברית. הוספתי, שבמסגרת אותם 7 ימים תגיש המשיבה, באמצעות מנהלה, גם את התייחסותה לטיעון של ב"כ המבקש בעניין פסיקת גמול ושכ"ט עו"ד, וכן הבהרתי למנהל המשיבה שהוא רשאי כמובן, ככל שימצא לנכון, להתייעץ עם עורך דין. יח. ב"כ המבקש הגיש, בהמשך לישיבה הנ"ל, בקשת הסתלקות מן התביעה האישית ובקשה למחוק את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. צויין בבקשה, כי הצדדים הסכימו על כך שאין מחלוקת בדבר חובתה של המשיבה לקיים את הוראות החוק והדין לגבי המוצר נשוא הדיון, וכי המשיבה נקטה ותנקוט בכל האמצעים על מנת לוודא מילוי מדוייק אחר הוראות החוק והתקנות. נכתב גם, כי המשיבה הודתה בהפרת הוראות צו הגנת הצרכן, והתחייבה לתקן את סימון המוצרים המשווקים על ידה, וכן כל מוצר שישווק בעתיד מטעמה. יט. ב"כ המבקש טוען במסגרת בקשת ההסתלקות, כי אין לצדדים אינטרס להמשיך בניהול התובענה, ולכן החליט המבקש לחזור בו מטענותיו כנגד המשיבה. הצדדים הסכימו, כי התביעה תידחה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית - תימחק, וכי הצדדים יגישו טיעונים קצרים לעניין פסיקת שכ"ט עו"ד וגמול לתובע המייצג. צויין בבקשת ההסתלקות, שפרט לאמור לעיל לא קיבלו המבקש ובא כוחו, ואף לא יקבלו, כל טובת הנאה בקשר עם התובענה ו/או ההסתלקות ממנה, והם גם מתחייבים שלא להגיש ושלא להיות מעורבים, במישרין או בעקיפין, בהגשת תביעה אישית או בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המשיבה בעניינים נשוא התובענה. להודעה זו מצורפים תצהיר של המבקש וכן תצהיר של בא כוחו. כ. מטעם המבקש גם הוגשה בקשה לפסיקת גמול ושכ"ט עו"ד תוך הפנייה לשיקולים המופיעים בסעיפים 22 - 23 של חוק תובענות ייצוגיות. נטען, כי המבקש הביא באמצעות הליך זה לתועלת ציבורית חשובה, ולכן יש להתייחס בפסק הדין לתועלת הישירה של הגשת בקשת האישור, ולחסכון העתידי לחברי הקבוצה, שכן אלמלא הגשת התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית, לא היתה המשיבה מפסיקה את אופן שיווק מוצריה, שלא כדין, גם בעתיד. כא. נטען בנימוקי הבקשה, ששכר הטרחה והגמול לתובע המייצג אמורים לשמש תמריץ כלכלי לתובע המייצג ולבא כוחו, תוך התחשבות במאמצים אשר בגיבוש הבקשה והתובענה, וכן ככלי לשמירת שלטון החוק, ומתן הדעת לחשיבות הקיימת בהרתעת בעלי עסקים ו/או יבואנים ו/או הרשות הציבורית. בענייננו, כך נטען, הפיקו חברי הקבוצה תועלת רבה מן האפקט החינוכי וההרתעתי שבתביעה, כשעל המשיבה לנהוג בעתיד בזהירות מוגברת בהנחה כי פעולותיה ייבדקו. מוסיף המבקש, שעקב הגשת בקשת האישור חדלה המשיבה מלשווק מוצר באופן לקוי, ודאגה לתקן את העוול ולהדביק מדבקות בשפה העברית. משכך, עותר ב"כ המבקש לכך שבית המשפט יפסוק בענייננו גמול למבקש בסכום של 40,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסכום של 125,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק. כב. המשיבה בתגובתה מיום 12.6.13, מציינת, שכבר בישיבת קדם המשפט היא התחייבה לתקן את סימון מוצריה והתחייבה לעשות זאת גם בעתיד. לתגובה מצורף תצהירו של מנהל המשיבה מר יניב פרבדה. לתצהיר עצמו מצורפת דוגמא של המדבקה בשפה העברית המודבקת על דבק סוּפֶר אפוקסי (6 גרם). המדבקה כוללת הוראות שימוש בעברית ואמצעי זהירות בעברית. בתצהירו מציין מר פרבדה, שהוא הנפיק והדביק הוראות שימוש, לרבות אזהרות, בשפה העברית על מלוא פריטי המלאי של המוצר, והוא התחייב בשמו ובשם החברה, שככל שהם ייבאו וישווקו בעתיד, במישרין או בעקיפין, את המוצר נשוא הדיון, הם יוודאו שהמוצר ייובא וישווק בהתאם לדרישות החוק הישראלי, וכן שהוראות השימוש, לרבות האזהרות, תופענה על המוצר ו/או אריזתו בשפה העברית. כג. המשיבה מצטרפת לבקשת הסתלקותו של המבקש מתביעתוֹ האישית ומחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אך לדעת המשיבה אין כלל לפסוק גמול למבקש ושכ"ט עו"ד לבא כוחו. נטען בתגובה, שעל גבי המוצר הופיעו כלל פרטי הסימון כנדרש בצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג - 1983, בהתאם לדרישות של הפרק הכללי, סעיף 3. כמו כן, צורפה למוצר מדבקה ועליה פרטי היבואן והיצרן בשפה העברית. עוד נטען בתגובה, שהמשיבה איננה חברה גדולה ומובילה, אלא דווקא חברה חדשה וצעירה, והיא איננה מובילה לא בתחום זה ולא בתחום אחר, ובוודאי שלא בתחום הדבקים והאיטום. למעשה, כך נטען, נוסדה החברה בינואר 2011. המוצר נשוא הדיון, יובא ארצה ביולי 2011, כ-6 חודשים לאחר היווסדה של החברה. המוצר, כך נטען, שוֹּוק רק לחברת "הום סנטר" ובעוד שבבקשת האישור נטען, שהמשיבה ייבאה ארצה כמיליון יחידות, הרי בפועל עומדת הכמות ששווקה על 2,880 יחידות בלבד, ומאז לא ייבאה המשיבה כמות נוספת כלשהי. כד. המשיבה מציינת, שעלות יחידת מוצר עבורה הינה 4 ₪, ולצרכן 10 ₪, ומכאן שערך העלות הכוללת למוצרים שהמשיבה ייבאה עומד על כ-11,000 ₪. בנוסף נטען, שהמבקש כלל לא הוכיח את נזקו ולמעשה לא נגרם לו נזק כלשהו. אילו היה המבקש פונה בעת רכישת המוצר אל המשיבה, שפרטיה היו מודבקים על המוצר, הוא היה מקבל את ההוראות וההסבר שהיה זקוק להם ונזקו, אם בכלל, היה נמנע או מוקטן. ואולם המבקש, כלל לא פנה למשיבה לקבלת הסבר, ולכן אשמו התורם גבוה. עוד טוענת המשיבה, שלא נגרם כל נזק למבקש היות ומדובר בדבק שאיננו שונה מן האחרים ואין כל הוראות מיוחדות לשימוש בו. לטעמה של המשיבה, אין המבקש יכול לטעון בשמם של אחרים כי נגרם לאנשי הקבוצה אובדן הנאה, ואין הוא יכול להוכיח שנגרם להם נזק שאיננו ממוני. מה גם, שהנאה היא עניינו האינדיווידואלי של כל פרט בנפרד. כה. המשיבה מוסיפה, שעל גבי המוצר הופיעו הוראות בשפה האנגלית, ואנשים שונים בישראל נוהגים ויודעים להשתמש בשפה זו. המבקש לא הוכיח בתביעתו את כמות הצרכנים שרכשו מוצר זה ואשר אינם מבינים את השפה האנגלית וזאת מתוך 2,880 האנשים שרכשו מוצר זה. כו. יתר על כן, לטענת המשיבה, יש לקוחות רבים ומוסדות שרוכשים כמויות גדולות בקנייה אחת, ולכן יתכן והמספר של 2,880, אינו משקף את המספר הנכון של הלקוחות שרכשו מוצר זה, שהרי יתכן ויש לקוחות שרכשו מספר פריטים גדול יותר מאותו מוצר. כז. המשיבה מוסיפה וטוענת, שלא היתה כל הטעיה מצידה, וכי האמור בהוראות נכתב אמנם בשפה האנגלית, אך ההוראות הופיעו על גבי המוצר. ואילו רצה המבקש, יכול היה לקבל הסבר בשפה העברית, ככל שהיה טורח לפנות למשיבה במטרה לקבל הסבר כאמור. המשיבה חוזרת על טענתה, שהמבקש לא הוכיח כלל את שיעור נזקו, ולא הוכיח שנגרם לו נזק, מה גם שהוא נושא באשם תורם גבוה משום שלא פנה למשיבה, שפרטיה צויינו על גבי המוצר, כדי להקטין את הנזק. כח. עוד ובנוסף טוענת המשיבה, שהתובענה כלל אינה מקיימת את התנאים הנדרשים בסעיף 8 של חוק תובענות ייצוגיות, ואשר התקיימותן היא תנאי לאישורה של תובענה כייצוגית. כך, למשל, טוענת המשיבה, שלא עלה בידי המבקש להוכיח שהתובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שהרי השפה האנגלית היא כיום ידועה בארצנו, ואנשים רבים בקיאים בה, ולכן הטענה העומדת בבסיס התובענה, כאילו נפגעה הנאת הלקוחות, כמו גם ההנחה העומדת בבסיס התובענה בדבר אי-ידיעת השפה האנגלית, כל אלה הן הנחות שאינן נכונות, ומכאן שבכלל אין שאלה מהותית של עובדה המשותפת לכלל חברי הקבוצה. כט. בנוסף, טוענת המשיבה, שגם הטענה כאילו נגרם למבקש נזק מחמת אובדן הנאה מן המוצר היא השערה בלבד, ומכל מקום טענה זו של המבקש, היא אינדיווידואלית לגביו בלבד. שהרי לגבי האחרים, קיימת אפשרות סבירה ברמת וודאות גבוהה, שהם יודעים את השפה האנגלית ולכן הנאתם לא נפגמה, ולחלופין יודעים הם להשתמש בדבק מסוג זה, שאיננו שונה מדבקים אחרים שקיימים בשוק, ולכן הדרך ההוגנת והיעילה לברר את המחלוקת נשוא הדיון כאן היא על דרך של תובענה רגילה שבה ינסה המבקש להוכיח את גירסתו ואת השערתו. ל. טוענת המשיבה, שגם שני התנאים שבסעיף 8(א)(3) ו-8(א)(4) של חוק תובענות ייצוגיות, אינם מתקיימים, שכן לטענת המשיבה, עניינם של כלל חברי הקבוצה, אינו מנוהל בתום לב, היות והמבקש אינו יכול לייצג את שאר חברי הקבוצה, שפרטיה אינם ידועים לו, ואף לא ידועה לו מידת שליטתם בשפה האנגלית, כמו גם מידת שליטתם בטיפול בסוג חומר שכזה (דבק אפוקסי), ולכן נראה, כי הבקשה שהוגשה מייצגת את המבקש בלבד, אך לא את כלל הקבוצה. לא. לכן, בסיכום הדברים, סבורה המשיבה שאין כלל מקום לפסוק גמול למבקש ושכ"ט עו"ד לבא כוחו, שהרי כל רצונו של המבקש, אינו אלא לקבל פיצוי שאיננו מגיע לו על פי דין, ואין מקום לגרום בנסיבות אלה, לעלויות כבדות של ההליך עבור המשיבה. לב. לטעמה של המשיבה, יש להסתפק בתצהיר שהיא הגישה, שלפיו היא תִיקְנה את הנדרש, ושהיא מתחייבת לקיים את דרישות הוראות הדין הישראלי גם בעתיד בכל מקרה שבו תייבא את המוצר ותשווק אותו בארץ, ולכן, לטענתה, יש להסתפק בכך שהמשיבה תְּזַכְּה את המבקש על המוצר שרכש, ותחזיר לו את כספו. לג. מוסיפה המשיבה, שהאמור בסעיף 22 של חוק תובענות ייצוגיות איננו מתקיים כלל משום שלא היה מדובר בטרחה גדולה עבור המבקש. הסיכון שנטל על עצמו המבקש לאו סיכון הוא. לא היתה בהליך זה כל תועלת ממשית לכלל חברי הקבוצה. מידת החשיבות הציבורית מצומצמת הואיל ומדובר בכמות מוצרים קטנה מאוד שנמכרה, ואילו המשיבה היא חברה קטנה וצעירה שמנסה לפסוע את צעדיה הראשוניים בשוק, ומנסה לשרוד ולפרנס את עובדיה ובעליה. בנסיבות שבענייננו, כך טוענת המשיבה, אין מתקיימים טעמים כלשהם שיהא בהם כדי להצדיק פסיקת גמול למבקש ושכ"ט עו"ד לבא כוחו, מה גם שאין המדובר כלל בהליך מורכב והתביעה לא הניבה כל תועלת לחברי הקבוצה. לד. בתשובתו לתגובה זו, טוען ב"כ המבקש שדווקא משום שהמשיבה היא, כטענתה, חברה חדשה, הרי מוטלת עליה אחריות מכוח הדין לפעול כחוק בטרם תייבא את מוצריה ארצה, ועליה לקבל למטרה זו ייעוץ מתאים מבעוד מועד. לטעמו של המבקש, הניבה הבקשה תועלת ציבורית רבה, מאחר ואלמלא הוגשה הבקשה היתה המשיבה ממשיכה ביבוא ובהטעיית הצרכנים, ולכן המסקנה היא שעל המשיבה לשלם שכ"ט עו"ד וגמול ראויים, בעוד שהמשיבה מתמקדת בכמות הצנועה שייבאה ושיווקה. לטענת המבקש, התועלת הציבורית היא במניעת יבוא ושיווק מוצרים בניגוד להוראות החוק והתקן, ורק בזכות בקשה זו, הושגה המטרה. לה. מוסיף ב"כ המבקש, שחוק הגנת הצרכן, קבע מפורשות שעל המשיבה לסמן את מוצריה בהוראות שימוש בשפה העברית. אין זה מובן כיצד זה מנסה המשיבה, למרות כל זאת, ליצור תמונה כאילו די בהוראות השימוש בשפה האנגלית, לרבות טענתה שרבים מבינים שפה זו. לנוכח כל האמור לעיל, חוזר ב"כ המבקש על עתירתו לפסיקת גמול ושכ"ט עו"ד, כנטען בבקשה שהגיש. עד כאן תמצית טענותיהם של שני הצדדים. לו. אזכיר, שלמעשה אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהמבקש עותר לכך שבית המשפט יאפשר לו להסתלק מן הבקשה לאישור, וכן שבית המשפט יורה על דחייתה של התובענה. המחלוקת שנותרה בין הצדדים מתמקדת בשאלה, האם יש מקום לחייב את המשיבה לשלם גמול למבקש ושכ"ט עו"ד לב"כ המבקש? לז. סבורני, שיש מקום לאפשר למבקש להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית וזאת בהתאם לסעיף 16 של החוק. ההבנה אליה הגיעו הצדדים בעניין זה סבירה ומאוזנת, בשים לב לכך שהמשיבה הנפיקה והדביקה על האריזה של פריטי המוצר שנותרו ברשת "הום סנטר" מדבקה בשפה העברית, המתייחסת להוראות השימוש ולאמצעי הזהירות, בהתאם לדוגמא שצורפה לתצהירו של מנהל המשיבה, אשר גם התחייב בתצהירו, בשמו, ובשם המשיבה, שככל שהם ייבאו בעתיד, וישווקו בעתיד, את המוצר נשוא הדיון, במישרין או בעקיפין, הם יוודאו שהמוצר ייובא וישֻווק בהתאם לדרישות החוק הישראלי ושהוראות השימוש, לרבות האזהרות, תופענה על המוצר ו/או אריזתו בשפה העברית. לח. מבחינה זו, התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית מילאו את תפקידן. בנוסף גם, עולה מתצהיר המבקש, וכן מתצהיר בא כוחו, אשר צורפו לבקשת ההסתלקות, שהם לא קיבלו טובת הנאה כלשהי מן המשיבה בקשר עם ההסתלקות מן התובענה ומִבָּקשת האישור (בכפוף לפסיקת גמול ושכ"ט עו"ד נשוא פסק דין זה). לט. נוכח האמור לעיל, אני מאשר את בקשת ההסתלקות. מכיוון שהסתלקות זו נעשתה בשלב מוקדם של ההליך, ומכיוון שאין בהסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין (זולת, כמובן, כלפי המבקש עצמו) הרי גם אינני רואה צורך להורות על פרסום הודעה בדבר הסתלקות זו. מ. לעניין הגמול למבקש, יש לבחון את השיקולים שאמורים לעמוד לנגד עיניו של בית המשפט לפי סעיף 22 של החוק, ושכ"ט עו"ד לב"כ המבקש, בהתאם לשיקולים שבסעיף 23 של החוק. נתתי דעתי לטיעונים המפורטים שהעלו המבקש מחד גיסא, והמשיבה מאידך גיסא. מקובלת עלי טענתה של המשיבה, לפיה הכמות אשר שוּוקה עומדת על 2,880 יחידות בלבד, וכי אלה שווקו ללקוח של המשיבה בתאריך 25.7.11, ומאז לא הוסיפה המשיבה לייבא את המוצר מכיוון שהוא לא הוזמן על ידי הלקוח. כמו כן, אני מפנה לאמור בסיפא של תגובת המשיבה לבקשת האישור, דהיינו, שהמלאי המעודכן של פריטים אלה הסתכם נכון למועד הגשת התגובה ב-134 יחידות בלבד. מא. קיימת כמובן חשיבות ציבורית לכך שהמשיבה דאגה, לפחות כיום, להנפיק מדבקה בשפה העברית, שמודבקת על אריזת המוצר, כשהוראות השימוש והאזהרות מופיעות, כנדרש בחוק, בשפה העברית. חשיבות ציבורית נוספת טמונה כמובן בהתחייבותם של המשיבה ומנהלה, שיבוא ושיווק של המוצר, ייעשה בעתיד בהתאם לדרישות החוק הישראלי, כשהוראות השימוש והאזהרות תופענה על המוצר ו/או אריזתו בשפה העברית. מב. עלי לדחות את טענותיה של המשיבה על כך שלא נגרם למבקש נזק, כמו גם את הטענה שהיה על המבקש לפנות בבקשת הסבר למשיבה. כך גם אינני מקבל את ניסיונה של המשיבה למזער את חריגתה מהוראות החוק בנימוק שחלק גדול מן הצרכנים יודע את השפה האנגלית, ולכן מסוגל לקרוא את הוראות השימוש והאזהרות שמופיעות על המוצר באנגלית ו/או שחלק גדול מן הצרכנים יודע מה הן הוראות השימוש, ומה האזהרות, לגבי שימוש בדבק, משום שההוראות והאזהרות ביחס לדבק נשוא הדיון, אינן שונות ממה שמקובל לגבי דבק מסוג זה בדרך כלל. טענותיה אלה של המשיבה, אינן מקובלות עליי. מג. בענייננו, חלה באופן חד משמעי הוראת סעיף 4(ב) של צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג - 1983: "הסימון על טובין מיובאים יהיה בעברית או בעברית ובלועזית...". פרטי הסימון המחוייבים והנדרשים מפורטים בסעיף 3 של הצו. בהמשך לכך, קובע סעיף 7(א) של הצו הנ"ל: "לטובין המפורטים בתוספת השלישית יצורפו הוראות שימוש". אין מחלוקת בין הצדדים, שהמוצר נשוא הדיון כאן כלול במסגרת התוספת השלישית. ס"ק (ב) של סעיף 7 הנ"ל, קובע: "הוראות השימוש יהיו בשפה העברית. במצרך מיובא יהיו הוראות השימוש תרגום מהימן של הוראות השימוש הלועזיות במידה שישנן". מד. עוד אני מפנה להוראת סעיף 2 של הצו. סעיף זה עניינו "אופן סימון טובין", וס"ק ו' קובע: "בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), על טובין מיובאים עם הוראות שימוש או אזהרה בלועזית יופיע גם תרגום מלא ומדוייק בעברית של הוראות השימוש או האזהרה. גודל האותיות בעברית לא יקטן מגודל האותיות הלועזיות ויהיה מובלט באותו אופן". מה. מכאן, שהמבקש רשאי היה לצפות שיקבל לידיו את המוצר, דבק אפוקסי, כשמופיעות עליו הוראות השימוש והאזהרות בשפה העברית. עצם העובדה שהמבקש יכול היה לפנות למשיבה (לפי טענתה) כדי לקבל הסבר, או העובדה שחלק מן הצרכנים מבין את ההוראות ואת האזהרות גם בשפה האנגלית, כמו גם טענה של המשיבה שההוראות והאזהרות לגבי מוצר זה אינן שונות מאלה המקובלות לגבי דבק, אין בהן כדי למזער את חריגתה של המשיבה מן החובות המוטלות עליה על פי דין. העובדה שצרכן רוכש מוצר, ומתברר לו תוך כדי השימוש, שהוא נזקק להוראות שימוש, אך מסתבר שאלה כתובות בשפה זרה שהוא איננו שולט בה, כמתואר וכמפורט בבקשת האישור, עונה, לכאורה לפחות, על הדרישה של "נזק", שהגדרתו כוללת בתוכה גם "אי נוחות". מכאן, שיש לכאורה בסיס לטענות שהעלה המבקש. אין לשלול את האפשרות שאילו היה ההליך מתנהל עד תום, הייתה המשיבה אכן מחויבת בתשלום פיצויים בגין נזק זה לחברי הקבוצה (שאת היקפה היה צריך כמובן לקבוע במסגרת ההליך שהיה מתנהל). מו. גם אם מוכן אני לקבל שהטרחה שהושקעה בהגשת בקשת האישור והתביעה לא הייתה גבוהה, וגם הסיכון לא היה גבוה, הרי מאידך גיסא, אני סבור שהליך זה השיג בפועל את התועלת הנדרשת, וכן היה בהליך זה כדי למקד את תשומת לבה של המשיבה לכך שיש להקפיד על מילוי הוראות החוק הצרכניות בקפידה ובדייקנות. מז. אני סבור, כי יש מקום לפסוק גמול למבקש ושכ"ט עו"ד לב"כ המבקש. בשים לב לטיעונים שהעלו שני הצדדים, ולרבות השיקולים שבסעיפים 22 ו-23 של החוק, ובהביאי בחשבון, בין היתר, את הכמות הקטנה של המוצרים אשר יובאו ושווקו, אני מעמיד את הגמול המגיע למבקש על סך של 2,000 ₪, ואת שכר הטרחה המגיע לב"כ המבקש על סכום של 10,000 ₪ (כולל מע"מ). מח. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: 1. אני מאשר את בקשת ההסתלקות לפי סעיף 16 של החוק. 2. אני מורה על דחיית התביעה האישית של המבקש, ועל מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. 3. אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 2,000 ₪, ושכ"ט עו"ד לב"כ המבקש בסכום של 10,000 ₪ (כולל מע"מ). סכומים אלה ישולמו על ידי המשיבה במשרד ב"כ המבקש, בתוך 45 יום ממועד המצאת פסק הדין (הפגרה כלולה במניין הימים), שאם לא כן, יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. תביעה ייצוגיתמוצראספקהמלצרים