העוררים טענו כי הפרגולה המבוקשת מהווה הסוואה להגדלת החדר בקומת הגג. ועדת הערר אכן מוסמכת לבחון האם בבקשה להיתר השימוש או הבניה המוצהרים מכסים כוונה תכנונית שונה. אלא, שעל מנת שכך ייעשה, יש להראות חשדות של ממש ולא השערות סתם. ר' ערר (ירושלים) 417/08 שמעוני נ. הוועדה המקומית ירושלים ואח' (): "במישור העקרוני אנו סבורים, כי מוסדות התכנון רשאים לראות גם מעבר לבקשה המוצהרת בבקשה להיתר, ובשעה שקיים חשד כי הבקשה להיתר תנוצל לרעה, והשימוש שיעשה אינו השימוש המוצהר בה, רשאים מוסדות התכנון לסרב לבקשה אף שזו תואמת את התוכנית. ר', למשל, ערר (מרכז) 251/06ספיר נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה וכן ר' ערר(ירושלים) 142/07 תרצה ואסתר פרנקל נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, בו קבעה וועדת הערר, כדלקמן: "נציין, כי באופן כללי קיימת סמכות למשיבה 1, ובוודאי לועדת הערר, לבחון את התכלית האמיתית של הבקשה להיתר אף שזו מסווה באמירה ו/או בהצהרה אחרת, ובמקרה שהמטרה האמיתית של ההיתר אינה עומדת בקנה אחד עם התכנון החל במקום, לפסול בקשה שכזו להיתר. וראה לדוגמא החלטת ועדת הערר תל אביב בענין: 5159/01 מנחם בראון נ' ועדה מקומית תכנון ובניה - תל אביב ואח' ,אשר פסלה היתר בו היו חללים בלתי מוסברים אשר "הזמינו" סגירה בעתיד." אלא, שחשוב לזכור, כי כפי שקבענו לעיל לגבי חזקת החפות של העורר, גם למבקש ההיתר עומדת חזקת החפות. כך שעל מנת להפעיל סמכות זו ולפסול היתר על סמך כוונת נסתרות מעבר לכוונות המוצהרות, יש צורך בראיות ממשיות, כי השימוש האמיתי יהיה אחר מזה המוצהר. לעניין זה ר' ערר 76/08(ירושלים) בראון ואח' נ. הועדה המקומית מטה יהודה ואח' (): "אלא, שמדובר בסמכות שתופעל רק במקרים חריגים ורק במקרה בו ברור מעצם הבקשה להיתר, כי מתוכנן דבר אחר מאשר עליו מוצהר."" ונכונים דברים אלו לענייננו. בבקשה להיתר שבפנינו לא מצאנו כל ראיה ממשית כי אכן הפרגולה עלולה להפוך לחדר, לא בתכנון הפרגולה ולא בתכנון החדר אליו היא צמודה. נציין כי ככל שיערכו שינויים ללא היתר בפרגולה, הרי מדובר בשינויים נצפים כלפי חוץ, וניתן יהיה להפעיל את רשויות האכיפה והפיקוח. הגדלת דירה / שטחפרגולהגג