היתר בניה לתחנת דלק זעירה ערר זה הוגש על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה טייבה (להלן הועדה המקומית) לדחות את בקשתו של המבקש הוא העורר להקמת תחנת תדלוק זעירה, במקרקעין הידועים כחלקה 20 בגוש 7838 באזור התעשייה בטייבה. הועדה המקומית החליטה לדחות את הבקשה מהנימוקים שאינה נכנסת לסכסוך בעלים על זכויות קניין וכי לועדה לא הומצאו כל האישורים לבקשה לרבות אישור משרד הבריאות. יש לציין כי עניינה של החלקה הובאו בשעתו בפני ועדת הערר פעמים מספר: ביום 11/10/10 ניתנה החלטתנו בערר 166/10 אשר עניינו בתנאים לקידום תוכנית להקמת תחנת תדלוק זעירה, שהושמו על ידי הועדה המקומית, אז נקבע כדלקמן: "לפיכך על מנת לקדם את נשוא הבקשה, יש לפעול בשני מהלכים בהיבט זה: יתבקש חידושו של התשריט אשר אושר בשנת 1992 כאמור על ידי כל בעלי הזכויות בחלקה, ולחלופין הבקשה (המתוקנת כמפורט להלן) תומצא לכל בעלי הזכויות, אשר יוכלו להגיש התנגדותם אליה בתוך 30 יום מיום שיומצא להם העתק הבקשה. הבקשה תתוקן כך שתוצג גם על רקע תשריט החלוקה." תנאים אלה לא מולאו, ככל הידוע לנו. הנושא הובא שוב לשולחננו שוב, במסגרת עררים 160+201/11, אז קבענו כדלקמן: "כעולה מהדיונים שנערכו בפנינו בעררים 201+160/11, המחלוקת בעניין תשריטי החלוקה נשוא העררים נוגעת לשניים: א. התאמה בין הבעלים החתומים לבין הבעלים הרשומים בנסח הטאבו ו/או הוכחת שרשור בין הרשומים בנסח הטאבו לבין החתומים על תשריט החלוקה. ב. העובדה כי מדובר בשני תשריטים משלימים ולא בתשריט אחד לחלקה בכללה. בנוגע לנקודה השניה אנו סבורים כי בנסיבות העניין בהן הוכח בפנינו כי הועדה המקומית נהגה לאורך שנים על פי תשריטי החלוקה, ואף הוציאה היתרים בהסתמך עליהם, כמו גם העובדה כי הובאו בפנינו ראיות לכך שהועדה המקומית אישרה בשעתו אחד התשריטים, טעתה הועדה המקומית, וניתן לראות בשני התשריטים כתשריטים משלימים. אנו סבורים כי בנסיבות אלה, ניתן ללמוד את חלוקתה של החלקה בהסתמך על שני תשריטים אשר יש לקדם את רישומם. לעניין זה יוזכר כי כבר קבענו בעניין זה במסגרת ערר 166/10 כי: "סוגיית הרישום בתחום התכנון של הועדה המקומית הינה סוגיה סבוכה ומורכבת ולטעמנו, מקום בו טרחו הצדדים החולקים ביניהם זכויות ביחידת רישום קניינית והגיעו לכלל הסכמה אשר באה לידי ביטוי גם באישור גופי התכנון הרלבנטיים (הועדה המקומית), הרי שחזקה על אותם בעלים שעומדים מאחורי אותה חלוקה, ולראיה במקרה דנן התכנית לא כל שכן הבקשה, לא עוררה כל התנגדויות בקרב בעלים אחרים." אשר לנקודה הראשונה - אנו קובעים כי העוררים בשני העררים ימציאו לועדה המקומית בתוך 30 יום מהיום, ההתאמה הנטענת על ידם בנוגע לזהותם של החתומים על התשריטים מזה, והמופיעים בנסח הרישום מזה. העתק הראיות יומצא למינהל אשר יוכל להביע עמדתו בתוך 15 יום מיום שיומצא לו. הועדה המקומית תיתן החלטתה בנוגע להתאמה הנטענת בתוך 30 יום מיום שיומצאו לה הראיות על ידי העוררים. העתקי כל המסמכים שיומצאו, והחלטת הועדה המקומית לרבות פרוטוקול הדיון שיוקלט, יועברו למזכירות ועדת הערר ביום המצאתם/ קבלתם." גם תנאים אלה לא מולאו. כעולה מפרוטוקול הועדה המקומית, הועדה המקומית הורידה מסדר היום עד יישום החלטת ועדת הערר בערר 211/11, ואז הומצאו לועדה המקומית תשריט חלוקה הנושא חותמת "נתקבל" ממינהל מקרקעי ישראל, החלטת ועדת הערר, נסח טאבו לפי היזם רשום כבעלים, אישורים מרשות המים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וכתב שיפוי. לאחר מכן, פורט כי נשלחה התייחסות רשות המים לפיה הם לא מתנגדים להקמת התחנה בתנאים; כי משרד הבריאות מתנגד לפתרון הזמני שהציג חיבור שפכי התחנה למיכל אגירה; וכי המשרד להגנת הסביבה ישוב וידון בתוכנית לאחר יישום הלכה למעשה של פתרון ביוב מאושר. תמצית טענות העוררים במקרקעין חלות תוכניות תב/111/1/2א+ב וכן תב/2298 במקרקעין בנוי מוסך בהיתר. הבקשה היא להריסת המוסך ולהקמת תחנת דלק תחתיו. הבקשה הוגשה ע"י העורר שהוא הבעלים הרשום בחלקה והמבקש של ההיתר הקודם, במקרקעין קיים תשריט חלוקה חט/3314 מיום 16/1/92. לאור החלטת ועדת הערר לחדש את התשריט, הפקיד העורר תשריט מחודש, וזה אושר ביום 16/3/11 בהתאם להחלטת הועדה המקומית מיום 28/2/11. ביום 31/5/11 בוטל התשריט, ועל החלטה זו ערר היוזם לועדת העורר, אז הוחלט כי העוררים ימציאו ההתאמה כמפורט בהחלטת ועדת הערר בערר 201/11. לאור האמור הועבר מכתב הסבר לעניין החלק הרשום ע"ש רשות הפיתוח במסגרת התשריט. כמו כן הומצא תשריט חלוקה עם חותמת "נתקבל" מהמינהל. כמו כן נטען כי התקבלו אישורים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות (למעט לנושא הפתרון הזמני לשפכים). לטענת העוררים, נימוקי הועדה המקומית תמוהים, עפ"י ההלכות המחייבות היא אינה רשאית להתערב בסכסוך קנייני, מדובר בבעלים רשום אשר קיבל היתר מהועדה עצמה בעבר. המבקש עמד בכל התנאים שנקבעו בהחלטות הקודמות וכן בתמ"א 18 שינוי מס' 4. כמו כן נטען כי אין בהוראות כדי לחייב הוראות משרד הבריאות, אלא בחוות דעת בלבד. הומצאה חוות דעת נציבות המים ומשרד הבריאות - כל אלה אינם מחייבים את הועדה. כל העסקים הקיימים באזור תעשיה מחוברים למיכלי אגירה, ופועלים ללא מפריע וללא סיכון של מאגרי המים והסביבה, וקבלת עמדת משרד הבריאות - משמעה חיסול כל העסקים באזור התעשייה של העיר טייבה. תמצית עמדת המשיבים המשיב טוען שרכש שטח של 1,000 מ"ר מתוך החלקה; כי הבקשה מתעלמת מזכויותיו; כי תשריט החלוקה עליו הבקשה נשענת מתעלם מבעלותו; וצורת חלקו כמו גם גודלו שונו באותו תשריט ביחס למה שקנה. לפיכך מדובר בבסיס של תוכנית חלוקה שאינו מוסכם על הבעלים ואינו חוקי וסותר את התחייבותיו למשיב. תמצית עמדת הרשויות רשות המים הבהירה כי אין לה התנגדות למיקום התחנה באזור תעשיה, תוך עמידה בדרישות העדכניות להקמת תחנות תדלוק, ויחד עם זאת תנאי להיתר הבניה הוא ביצוע בפועל של קו הביוב המאושר בתוכנית מח/ש/572 ולפיכך כל עוד אין פתרון קבע לתשתית ביוב, מתנגד המשרד להגנת הסביבה לתחנה. משרד הבריאות הבהיר כי הוא מתנגד לבניית התחנה מאותו טעם (העדר חיוב למערכת הביוב) וכי מדובר בעמדה עקבית המוצגת לפונים ולרשות המקומית משנת 2009 ואילך. עוד הבהיר המשרד כי תוכנית חלופית לסילוק שפכי התחנה באמצעות קו ביוב עד למאסף הנמצא כ-1.5 ק"מ מהתחנה, אף היא אינה מקובלת עליו. תמצית עמדת הועדה המקומית העורר טרם מילא את חיוביו עפ"י ערר 166/10, הועדה המקומית חזרה על עמדת הרשויות המפורטת לעיל, וכן ציינה כי קיימת מחלוקת קניינית בנוגע לגבולות המגרשים ותוכנית החלקה, מחלוקת זו יש בה כדי להשפיע על זכויות הבניה וגם מטעם זה אין מקום לתת את ההיתר. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר ושמעה בהרחבה את טענות הצדדים, בתום הדיון התקבלה החלטה לפיה העוררת תוכל להמציא תוך שבועים תשריט חלוקה תקף ככל שקיים, הקובע את המגרש נשוא הערר. בתחילת חודש אפריל המציאה העוררת תשריט חלוקה, מספר חט/3144 אשר הועבר לתגובת הצדדים שלא טרחו להגיב אליו עד היום. לגופם של דברים, התשריט שהומצא אינו תואם את המפה המצבית ו/או הבקשה להיתר, שכן באחרונה נראה המגרש שהוא מחולק לשניים - דבר שאינו בא לידי ביטוי בתשריט החלוקה. כמו כן, דומה כי הבקשה נסמכת על תשריט אחר, שכן למשל מגרש מס' 9 כולל 2 מגרשים (9 ו-9א') דבר שאינו בא לידי ביטוי בתשריט. כמו כן המשיבים אינם מופיעים כלל כבעלים בתשריט החלוקה. כזכור, מדובר בתשריט שאושר ע"י הועדה המקומית ביום 20/10/11 ובוטל לאחר מכן ואיננו סבורים כי ניתן לסמוך עליו עתה. זאת ועוד הובהר לנו ע"י המהנדסת הגב' אתי בורלא, כי פתרונות שהוצעו ע"י העוררים בנוגע לביוב הסניטרי אינם ריאליים. החובה להתקין מערכת ביוב מוטלת על הרשות מכח הדין וכל עוד לא ננקטת פעולה בכיוון זה, חוששנו כי לא ניתן יהיה לאשר היתרים במקום. יש לציין כי החיבור לביוב כתנאי להיתרים הושם הן על ידי המשרד להגנת הסביבה והן על ידי משרד הבריאות. התכניות החלות במקרקעין (טב/1111/2+ א'+ב'), קובעות מפורשות "תקנות כלליות לבריאות הציבור" ... א. ניקוז... ב. ביוב: לכל בניין או קבוצת בניינים יסדרו בבורות רקב ובורות מחלחלים בהתאם לסטנדרטים במקומות שיש ביוב מרכזי. יחוברו לביוב המרכזי לפי דרישת משרד הבריאות ובאישורו. ג. אספקת מים:... ד. בריאות: מגישי התכניות מתחייבים למלא את דרישות משרד הבריאות וב"כ המוסמכים וב"ש עליהם לבצע את הסידורים הסינטריים והאנטי מלריים אשר משרד הבריאות הדרוש (כך במקור ו.ע.מ) לבצעם". כמו כן נקבע בתנאים כלליים והקלות כי באזור תעשייה מלאכה, ואחסנה תוקמנה תעשיות עונות על דרישות סביבתיות כפי שנקבעים על ידיה רשות המוסמכת (משרד הבריאות או אחר) למניעת מטרדים סביבתיים (מטרד סביבתי הוא מצב או פעולה הגורם לזיהום אוויר, מים או קרקע; לרעש למפגע תחבורה, למטרד אסתטי או אחר כפי שיוגדר על ידי הרשות המוסמכת). מן האמור עולה כי משרד הבריאות מהווה רשות מוסמכת על פי התבעו"ת החלות במקרקעין ואישורו נדרש ממילא, כאשר קיימת לו סמכות גם מכוח התב"ע לדרוש חיבור לביוב המרכזי לפי דרישת משרד הבריאות ובאישורו. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה כי נמסר לנו כי הנושא מטופל בימים אלה באינטנסיביות, בידי הרשויות הרלוונטיות. בהזדמנות זו, נמליץ לרשות המקומית לנצל את הזדמנות זו, ולקדם את פתרונו של העניין לטובת כל הצדדים. ככל שזאת תהיה נקודת המחלוקת היחידה ונושא הביוב לא ייפתר בתוך 6 חודשים, יוכלו העוררים לשוב לועדת הערר. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. בניהתחנת דלקהיתר בניהדלק