סירוב לתת היתר בניה לבניית גדר במקרקעין כל עוד לא יכללו במפת המדידה הפקעה בחלק המזרחי של המקרקעין, הידועים כחלקה 496 בגוש 6189 (להלן: "המקרקעין, ברחוב הרצל 22 בגבעת שמואל. המחלוקת בין הצדדים נוגעת למעשה להוראות ההפקעה, ולתכניות החלות במקרקעין ובסביבתם. תמצית טענות העוררים במקרקעין רשומה הערה בדבר הפקעה בהתאם לתכנית ממ / 853. אותה תכנית מסמנת רצועה להפקעה בצידם המערבי של המקרקעין (רחוב הרצל), אולם אינה מסמנת הפקעה בצד המזרחי (רחוב רמב"ם). חרף האמור המועצה מנסה לכפות על העוררים הפקעה בצד המזרחי בניגוד לתכנית התקפה. לפיכך טוענים העוררים, כי מפת המדידה שהגישו שאינה כוללת הפקעה בצד המזרחי של המקרקעין נכונה. לא זו אף זו הועדה אישרה את אותה מפת מדידה ועל פיה ניתן היתר בניה מיום 17/2/2010. באותה הזדמנות, החליטה הועדה לאשר את בקשת העוררים לבניה שכללה הקלה, בתנאי של הגדרת שטח המיועד להפקעה. בהתאם, פעלו העוררים וסימנו את ההפקעה בצד המערבי. לפיכך לא ברור מדוע הועדה המקומית שינתה את עמדתה עתה. העוררים טוענים כי מפת המדידה משנת 2007 זהה למפת המדידה שהוגשה עתה, וגם במפה זו אין שום אזכור של הפקעה בחלק המזרחי. בין הצדדים נערכה פגישה באמצעות יו"ר הועדה המשפטית של אגודת המודדים ובמסגרתה התחבר למודד מטעם העוררים כי לא קיימת כל הפקעה רשמית על פיה מבקשת המשיבה לדחות את בקשתו של העורר. תמצית עמדת הועדה המקומית יש למחוק את הערר מחמת איחור בהגשתו, שכן החלטת הועדה המקומית נשלחה לעוררים ביום 2/7/13, ואילו הערר הוגש ביום 30/9/13. לגופו של עניין, במקרקעין חלה ממ/853 משנת 1972 אשר קבעה בין היתר כי כל הדרכים שבשטח התכנית נועדו להפקעה ותרשמנה על שם הרשות המקומית /או מדינת ישראל. בהתאם לתשריט התכנית, רוחב רחוב רמב"ם הגובל במקרקעין ממזרח עומד על 18 מטר, ואילו רחוב הרצל ממערב עומד על 10 מטר. קביעות אלו פורטו הן בטבלת הרחובות והן על גבי רוזטות בתשריט. בהתאם לתכנית 853 רוחב רחוב רמב"ם הינו 18 מטר על כן אין חולק וניתן ללמוד מן התשריט כי רוחב הרחוב נקבע בהתאם לקו המגרש בצידו המזרחי של הכביש לצידו המערבי. בגבול המקרקעין סומנו 2 קווים מקבילים, למעשה מדובר ברצועת הדרך להפקעה שבשל טעות סופר לא נצבעה באדום. על כך שיש לבצע הפקעה מחלקו המזרחי שלה רחוב ניתן ללמוד מטבלת הרחובות בו צוינו מספר המטרים להפקעה בצידי הרחוב, בהתאם לרוזטה. בטבלה זו צוין כי מצידו הימני של הרחוב (הצד המזרחי) ניתן להפקיע בין 0-1.5 מטר, ואילו מצידי השמאלי ניתן להפקיע 7.5 מטר. על העיקרון לפיו צריך להפקיע גם מצידם המזרחי של המקרקעין ניתן ללמוד הן מעיון בתשריט המופקד, והן מתשריט תכנית ממ / מק / 15 / 3098 שהינה תכנית בהסכמת בעלים וחלה סמוך למקרקעין אם כי לא בהם. על פי אותה תכנית אין כל הפקעה בצידו המזרחי של רחוב רמב"ם אלא מחלקו המערבי בלבד וזאת לצורך התוויית רוחב הרחוב, (בחלק המזרחי של המקרקעין נשוא הערר). כך גם ניתן ללמוד מתשריט תכנית 853/9 מ - 1996 שנועדה לבטל חניה בציר רמב"ם / ביאליק שם צוין כי רוחב רחוב רמב"ם 18 מטר ותוואי הכביש מסמן הפקעה במקרקעין דנן. גם בתכנית ממ / 950 משנת 1986 תוואי רחוב רמב"ם כולל הפקעה במקרקעין דנן, ובמגרשים הגובלים בהם. היתרי הבניה ניתנו על ידי הועדה המקומית מצפה אפק טרם כינונה של הועדה המקומית דנן. כיום נוהגת הועדה המקומית לבצע בדיקה מדוקדקת של מפות המדידה ובכלל זה לוודא סימון ההפקעות. גם אם נעשתה טעות בעבר אין הועדה המקומית חייבת לחזור על טעות זו. דיון והכרעה במהלך הדיון הציגו העוררים מסמך שנלווה לתצ"ר ובו הבהירה הועדה המקומית כדלקמן: "לאורך רחוב רמב"ם רוחב המוצהר הוא 18 מ'... הרוחב הנוכחי הוא 16.5 מ' עם אופציה להרחבה של 1.50 מהצד המזרחי." על יסוד האמור טענו העוררים כי את ההפקעה יש לבצע מהצד המזרחי. הועדה המקומית השלימה התייחסות לאותו מסמך וטענה כי מ - 1983, המועד בו נכתב המסמך חלו שינויים תכנוניים שקבעו את משטר החלוקה ומתווה הדרך בחלקו המזרחי של הרחוב ובכלל זה תכנית ממ / מק / 3098 משנת 2003 ממנה עולה כי אין כל הפקעה בצידו המזרחי של רחוב רמב"ם. אם הטיעון של העוררים היה נכון היתה צריכה להופיע הפקעה בחלקות 1001 ו - 1000 בשטח של 1.5 מטר ולא כך הדבר. עוד נטען כי המכתב נכתב בידי מוסמך למדידות ולא לתכנון ואין האמור בו סותר את טענת הועדה המקומית כי ניתן היה להפקיע מהצד המזרחי עד 1.5 מ', ומהצד המערבי ניתן לבצע הפקעה. עוד נטען כי העוררים רכשו את המקרקעין ב - 2006, שנים לאחר פרסום הודעת ההפקעה וגם לאחר פרסום ממ / מק / 3098 בה הותווה חלקו המזרחי של רחוב רמב"ם, וחזקה כי בדקו את הסטטוס התכנוני של החלקה. לכך הגיבו העוררים כדלקמן: כי המסמך תומך בטענתם לפיה אין הפקעה בצד המערבי, כי האמור בטבלת הרחובות בתשריט הינו כי בצד המערבי יש 7.50 מטר הפקעה ולא עד 7.50 וכנראה נקבע בטעות. כי רוחב הכביש הנוכחי הוא 16.5 ויש צורך בהפקעה של 1.50 נוספים ואם כך לא ברור מדוע נדרשת הפקעה של 7.5 מטר. בעניין התכנית החלה בחלקה המזרחי ממ/ מק / 3098 - הרי שהיא לא חלה על מקרקעי העוררים ולכן אין היא יכולה לקבוע הפקעה בניגוד לתכנית ממ / 853. כן טענות העוררים כן טענו העוררים כי חובתם לבחון המצב התכנוני במקרקעין אינה יכולה להצמיח ערנות להפקעות שאינן מופיעות בו. ההליך של תצ"ר מתחיל בנתונים מאושרים בועדה המקומית והמודד שהכין את התצ"ר הוא זה שרשם את המסמך שצוטט לעיל. וכן טענו כי כבר היום הגדר הארעית במקרקעין נמצאת בתוך החלקה ולא בקו המגרש כך שיש הפקעה בפועל, ובהתאם למפת המדידה של המודד מטעם המשיבה יש לבצע הפקעה בצד הצפוני 2.12 מטר ובצד הדרומי 3.44 מטר אם יש להרחיב את הכביש ב - 1.5 מטר כלל לא ברור מדוע נדרש לבצע הפקעה של 2.12 עד 3.44 מטר. *** עיון בבקשה מעלה כי אישור הגדר המבוקש אינו מחייב כלל הכרעה בשאלות הנכבדות שהעלו הצדדים. נסביר: הגדר המבוקשת נמצאת בנסיגה לכאורית מקו המגרש במרחק של בין 2.5 ל - 3.25 מ' מגבול המגרש כך שגם לשיטת הועדה המקומית לפיה יתרת ההפקעה צריכה לבוא מחלקו המערבי של רחוב רמב"ם אשר רוחבו מגיע כדי 16.50 מ', הרי שהגדר המבוקשת אינה מסכלת הפקעה זו. היה ותבוצע אותה הפקעה והעוררים יתנגדו לה, יהיה על הצדדים לברר המחלוקת האמורה בבית המשפט המוסמך. למעלה מן הצורך נעיר כי על פי תשריט התכנית, דומה כי רחוב רמב"ם אמור להיות מורחב משני צידיו לסירוגין . כמו כן דומה כי רוחב הרחוב במצב הקיים אינו אחיד ודווקא סמוך למקרקעין נשוא הערר מדובר בכביש רחב יחסית, מה עוד שהתכנית מסמנת בחלקות מול המקרקעין מבנים להריסה. לפיכך ספק אם התכנית (שהצרה את הכביש מ - 20 מטר ל - 18 מטר בחלק הזה של המקרקעין) התכוונה לשנות בחלק זה דבר מה, אולם איננו רואים לקבוע מסמרות לעניין זה. סיכומם של דברים הואיל והגדר המבוקשת אינה סותרת גם את טענות המשיבה ומאפשרת על פניו הרחבה של למעלה מ - 1.50 על חשבון המקרקעין ככל שיוכח מקור סטטוטורי לכך, אנו מקבלים את הערר, לעניין המבוקש בבקשה. נושא המדידה יבחן בפני הערכאות המוסמכות ככל שיובא לפתחן. בניהמקרקעיןגדרהיתר בניה