אישור שימוש חורג להקמת מאגר שיהוי למי נגר בפארק ציבורי בבאר יעקב, במקרקעין הידועים בחלקה 1 בגוש 3784 המיועדים כיום למגורים. עסקינן בתשובה לבעיה שנוצרה בגבול באר יעקב - נס ציונה, ומטופלת מזה שנים הן בין הרשויות והן בין גורמי התכנון הרלבנטיים. במסגרת זו, התנגדה בשעתו עיריית נס ציונה לתכנית ממ/4/1517 (להלן: "התכנית"), אשר אפשרה הוצאת היתרי בניה למגורים בשכונה הרלבנטית, ובסיכומו של דבר כללה התכנית הוראה לפיה "הוצאת היתר בניה ראשון לכל בניה בתחום התכנית מותנה בהוצאת היתר בניה למאגר ויסות נגר עילי בנפח של כ - 78 אלף קו"ב" (ר' סעיף 6.5.2 להוראות התכנית). בהתאמה, קידמה המועצה המקומית באר יעקב והועדה המקומית תכנון לאותו מאגר, וביום 7/8/13 אישרה הבקשה נשוא הערר, לאחר פרסום ושמיעת התנגדויות, ביניהם התנגדותה של עיריית נס ציונה. היתר בהתאם להחלטה יצא ביום 25/8/13, הערר הוגש ביום 27/8/13. לאחר הוצאת ההיתר אושרו עד כה 300 יחידות דיור במסגרת התכנית. לעניין התנגדות עיריית נס ציונה החליטה הועדה המקומית כדלקמן: ..."הוועדה מחליטה לקבל את התנגדות עיריית נס ציונה בעניין נפח המאגר וזאת בהתאם להוראות תוכנית ממ/4/1517. יצוין כי עוד טרם הדיון ולאור התנגדותה של עיריית נס ציונה תוקנה הבקשה למאגר בנפח 78,000 מ"ק... 4. לאור כל האמור לעיל מחליטה הועדה לאשר את הבקשה לשימוש חורג ל-5 שנים מיום מתן היתר הבניה כתקופת גישור עד למועד אישרו תוכנית מפורטת לשינוי ייעוד הקרקע, בכפוף לתנאים הבאים: א. חתימת רמ"י על טופס 1 בבקשה הבניה כבעלת הזכויות בנכס. ב. ייקבע בהיתר שתנאי לביצוע כל עבודה מכוחו יהיה אישור משרד הבריאות. ג. הועדה השתכנעה מדברי מתכנן המאגר כי המקרקעין נשוא הבקשה הוא המיקום המתאים ביותר להקמת המאגר, וזאת במיקום הנמוך ביותר טופוגרפית ובסמוך לשטחי נס ציונה. ד. הוועדה רשמה בפניה כי את הצהרת ראש המועצה כי תוכנית מפורטת לשינוי ייעוד המקרקעין נשוא הבקשה תוגש תוך מספר חודשים." חרף האמור ראתה העוררת לפנות לועדת הערר וזאת בנוגע לקביעת התנאי השני (4ב' לעיל). לטענתה של העוררת, בעבר ביום 26/9/11, ניתנה החלטה דומה במסגרתה עמדה הועדה המקומית על כך שאישור משרד הבריאות ואישור משרד הסביבה יהוו תנאי להוצאת ההיתר, ואילו עתה נקבע כי ניתן להסתפק במתן אישורים אלה כתנאי בהיתר, והמשמעות הינה היתכנות לסיכול בניית המאגר בפועל. במהלך הדברים הגישה העוררת בקשה לתיקון ערר וערר מתוקן, והואיל ואותה בקשה וערר מתוקן הוגשו בפרק הזמן המותר מלכתחילה להגשת ערר, הרי שלא נזקקנו לבקשה ובפנינו הערר המתוקן. במסגרת הערר המתוקן הוסיפה העוררת, טענות שלא בא על זכרן בהתנגדות או בערר המקורי ועניינן בתמ"א 34/ב/4 שהינה תוכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים, אשר קובעת כללים תכנוניים בנוגע למאגרים המנוצלים למשק המים. לטענתה של העוררת התמ"א חלה במקרקעין, ומשכך לא ניתן להוציא היתר למאגר אלא על פי תוכנית מפורטת וזאת בהתאם לסעיף 9 לתמ"א. עוד נטען כי לא חלות במקרקעין תכניות מפורטות המאפשרות בניה וגם מטעם זה לא ניתן להוציא היתר, כי מדובר בשימוש חורג ביחס לבנין שטרם נבנה, כי היעדרה של תוכנית מפורטת אינו מאפשר בניה במקרקעין גם בהיבט הקנייני, שכן מדובר במקרקעין בבעלות מ.מ.י אשר לא חתם עליו כבעלים, וכי היתר הבניה ניתן ללא היוועצות עם רשות הבריאות כמתחייב עפ"י דין בהתאם לתקנה 22 לתקנות התכנון הבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל-1970. המשיבות מצידן ביקשו לסלק את הערר (המקורי) על הסף, מטעם שהתנגדותה של העיריה התקבלה, ואין בפיה כל טענות חדשות. המשיבות הסבירו את נחיצות ההליך, ובמסגרת זאת פירטו את עברו כהליך מכח חוק הניקוז, הגשת העתירה המינהלית, הסכמת הועדה המקומית להוציא היתר עפ"י חוק התכנון והבניה מטעמי חסכון בזמן, פרסומה של הבקשה, שמיעת ההתנגדויות, קבלת ההתנגדויות ועוד. הועדה המקומית טוענת כי הערובה המהותית והאמיתית להבטחת ביצועו של היתר הבניה להקמת המאגר, מצויה בתנאי הקבוע בתכנית לפיו ביצועו בפועל מהווה תנאי להיתרי בניה מעבר ל-2,500 יח' דיור הראשונות. עוד נטען כי אין הוראת דין המחייבת באישור משרד הבריאות וכי ראתה לנכון לערב את משרד הבריאות מטעמי זהירות. נטען כי טענה 22 עניינה, בבנייני ציבור ומסחר ולא בבקשה למאגר מי נגר, כי אין בעצם דחיית התנאי כדי לפגוע בהיתכנות, כי אין חובה על מקבל היתר לבצעו כך שהמועצה המקומית יכולה להתרשל או להימנע מכל מיני סיבות, חרף העובדה שיש בידה ההיתר וכי התמריץ הינו כמוסבר לעיל, התנאי הקבוע בתכנית. לענין תמ"א 34, נטען כי אינה חלה על מאגר לוויסות מי נגר ללא החדרה, כי מדובר בבניה מינורית אם בכלל, וכי הנחת היסוד, כמפורט בהחלטת הועדה המקומית האמורה להיות מוגשת תכנית מפורטת בתוך מספר חודשים. משרד הבריאות טען כי התנגדותו המקורית כמו גם התנגדות מינהל הדיור הממשלתי הוסרה והתנאי שהושם בהחלטת הועדה המקומית תואם את חובת ההיוועצות הקבועה בתקנות, עוד הבהירה באת כח המשרד כי מיקום המאגר ותכנונו הינו על דעתם, וחרף האמור הם מבקשים לבחון את תכניות ההיתר והביצוע לצורך הערת הערות מקצועיות. דיון והכרעה מדובר בתכנית המהווה המשך ישיר של תכנית המתאר ממ/157/א, וקובעת תכנון מפורט בתחום התכנית. במסגרת זו, כאמור הושם תנאי הנוגע להקמת אותו מאגר ויסות נגר עילי, כתוצאה מהצורך התכנוני עליו הצביע בין השאר עיריית נס ציונה בשעתו. כאמור, התכנית מתנה היתר בניה ראשון בהיתר בניה למאגר, והיתר בניה מעבר ל-2,500 יח' דיור בהשלמת ביצועו. התמ"א אליה הפנה הערר המתוקן אינה חלה לטעמנו על מאגרים כאלה, עניינה של התמ"א באיגום מים עילי כחלק ממשק המים במסגרת זו הסדרתם, החדרתם, העשרתם, והגנה על מי התהום. הרעיון הוא לטפל במתקני מים אשר עניינם בשימור וניצול הנגר העילי ולא במאגר דוגמת זה המבוקש כאן, שהינו מאגר לא קבוע אשר אמור להתמלא אם בכלל רק בסופות, מעין "פשט הצפה" עמוק שיאפשר פתרון זמני במידה ומערכת הניקוז העירונית, אינה עומדת בפרץ. המים יעברו ממנו למערכת הניקוז העירונית. הוסבר כי המיקום של המאגר נבחר עקב הגובה הטופוגרפי הנמוך של המקרקעין ביחס לכל הסביבה והוסבר והודגם כי המאגר אמור לשמש בקיץ כאלמנט ירוק ובחורף עודפי הנגר יזרמו אליו כמתואר לעיל. התמ"א לעומת זאת עוסקת באתרי החדרה ואלמנטים דומים. בהתאמה, מאגר עפ"י המוגדר בתמ"א הינו: "שטח לאיגום פתוח של מים לצורך השהייתם וניצולם המיטבי". במקרה דנן כאמור המים אינם אמורים להיות מנוצלים ו/או מוחדרים דרך אותו מאגר. אשר לנושא "הבניה" במקביל לאישור השימוש החורג, הרי שעיון בבקשה מעלה כי מדובר בעבודות מינוריות שאינן זרות גם לייעוד המקורי של הקרקע (מגורים), כך למשל, גם בניית בתים מחייבת חפירת יסודות, כפי שמתבקש כאן לצורך האיגום, ואף למעלה מכך, כך גם הסוללות בשוליו של המאגר עשויות לשמש גם לצורך פיתוח שכונת מגורים כמו היעוד המקורי של המקרקעין. למעשה מדובר בפיתוח באינטנסיביות נמוכה, לא כל שכן בהשוואה לבניה למגורים, ואולם חשוב מכך, כפי שהבהירה הועדה המקומית, במסגרת החלטתה ואף חודד במסגרת הדיון לפנינו, המדובר בשלב ביניים של שימוש חורג לתקופת מעבר עד אישור תכנית. המועצה המקומית התחייבה בפנינו להגיש התכנית לועדה המקומית בתוך 60 יום מהיום, משכך ובהתחשב בכל האמור איננו מוצאים בנימוק זה ממש. לא זו אף זו מדובר באינטרס ציבורי חשוב, הן לתושבי נס ציונה והן לתושבי באר-יעקב שכן המאגר המבוקש יפתור את נושא הניקוז במקרקעין הסמוכים, וכמו כן יאפשר סטטוטורית בנייתן של אלפי יחידות דיור. נושא הבעלות וחתימתו של מ.מ.י הובהר מעבר לכל ספק במסגרת תגובת המשיבות 3 ו-4, אשר אישרו כי המינהל אכן חתם על הבקשה כבעלים (כפי שנחזה ממילא מהבקשה). לענין חששה של העוררת, הרי שלא מצאנו בו ממש, שכן צודקת הועדה המקומית כי התמריץ הטוב ביותר טמון בתכנית הכוללת כ-3,300 יח"ד, וברי כי היתר בניה משלב מסוים יחייב קיומו של המאגר האמור בפועל. לא זו אף זו, הבקשה אושרה ע"י הועדה המקומית, ההיתר יצא, ומבחינת התכניות שחלות, בכך התמלא השלב הראשון. למותר לציין לענין זה כי העוררת לא הצביעה ולא טענה כי עצם הפיתוח בתכנית יגרום לנזקי הצפה, אלא להיפך, מדובר במצב קבוע מזה שנים אשר כיום יש אפשרות לטפל בו. באופן לא ברור, תחת לקדם את אותו פתרון, רואה העוררת 'צל הרים כהרים' ומנסה להכשיל את הוצאתו של אותו היתר אשר נדרש מלכתחילה בשל האינטרס שלה, לא כל שכן את ביצועו בפועל. כמבואר בהיתר עצמו, תפקידו של משרד הבריאות/רשות הניקוז הינו להעיר הערות טכניות בנוגע לתכנונו ולהפעלתו של האתר. אין בסמכויות אלה כדי לגרוע מעצם אישורו של המאגר בידי גוף התכנון המוסמך, ולביצועו בהתאמה. במאמר מוסגר נזכיר כי נציגי המשרד הודיעו לנו כי ברכו על תכנונו של המאגר במיקום המבוקש. עוד יוזכר כי הצדדים הגיעו להבנות שקיבלו תוקף פסק דין, בנוגע ללוחות הזמנים לבניית המאגר, ואולם ביטויו היחיד של אותו הסכם ופסק דין בהליכי הרישוי הינו בהוצאת ההיתר במועד הקבוע שם. כך או אחרת, אותו הסכם מקנה לעוררת צעדים נוספים שלא בתחום סמכותה של ועדת הערר. נחה דעתנו כי מדובר בעבודה מינורית באופן יחסי למותר, ובעיקר באינטרס ציבורי חשוב לבניית המאגר ופיתוח שטח התכנית, זה בצד זה. על מנת להסיר ספק, יובהר כי המשיבה 2 תגיש תכנית מפורטת לשינוי ייעוד המקרקעין, לועדה המקומית תוך 60 יום מיום קבלת החלטה זו. כמו כן יש להבהיר כי סמכותו של משרד הבריאות הינה בנוגע להוראות הביצוע של המאגר, ולא לעצם קיומו. הוראות אלה ינתנו ויוטמעו בבקשה לשימוש חורג תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. אשר על כן ולאור כל האמור אנו רואים לדחות את הערר. שיהוינגריהשימוש חורגנגרות