היתר שינויים הכולל הנמכת מפלס הקרקע ושינוי בגובה גדרות ועדכון גדר בחזית צפונית, כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 194 בגוש 3816, ברחוב הכלניות 11 ברחובות (להלן: "המקרקעין"). יש לציין כי קודם לקבלת אותה החלטה הוצא למשיבים היתר (ביום 14/6/12) להריסת מבנה קיים והקמת בית מגורים. עוד יש לציין כי על פי ההיתר גובה ה-0.00 של הבניין המבוקש הינו 65.13 מ', ואילו על פי המבוקש בהיתר השינויים 64.77 מ'. וכך החליטה הועדה המקומית: "משפ' זייטק הגובלים בגבול המערבי של המגרש: לטענתה כי הבקשה לגדר בחזית מערבית לצורך בניית קיר תומך במסגרת פיתוח חצר, כך שהגדר תהיה במרחק של 4.20 מ' במקום 6.0 מ', יגרום למטרדי רעש ופגיעה בפרטיות, לקבל את הטענה. לא תאושר ההקלה כמבוקש יש לסמן את הקיר התומך במרחק של 6 מ' מגבול המגרש. משפ' אידן, הגובלים מדרום: לטענה כי חומת הגדר הצפונית גבוהה מן המותר וחורגת מקווי הבניין, לדחות את ההתנגדות, החומה המבוקשת מצויה בקו בניין "0" בדומה לבית המגורים השכן מצפון הבנוי ברובו אף הוא על קו בניין "0" (כבית דו משפחתי). למעשה ניתן היה לבקש בניית בית המגורים עד לקו בניין "0". קיר זה תוכנן לשם מתן פרטיות לבית המגורים המבוקש, מה גם שקיר זה אינו גובל עם משפ' אידן המתנגדים ואף קיימת הסכמה לבניית קיר זה של בית המגורים הצמוד. לטענה כי בקשה להקמת קיר תומך לכל רוחב גבול המגרש בחזית הדרומית בגובה של 3.3 מ' מפני הקרקע במגרשם, יחסום להם את קו השמים ויצור תחושת מועקה, לדחות את ההתנגדות. קיר התמך הונמך לגובה של 2 מ' לכל אורך החזית בצורה מדורגת, כך שממפלס הקרקע של משפחת אידן נצפה קיר של 2 מ' ולא 3.3 מ'. בנוסף נדרשה נסיגה של 60 ס"מ לערוגה בהתאם להוראות החוק. לבקשת משפ' אידן לחפות את קירות התמך באבן מצד מגרשם, יש להשלים גמר טיח בתאום עם מנהל אגף תכנון ורישוי. לאשר הבקשה בתנאים: תיקון הבקשה בתיאום עם מינהל ההנדסה. חתימה על כתב שיפוי לעיריה. אישור תכנית פיתוח. המצאת האישורים הנדרשים." על החלטה זו הוגש הערר שלפנינו, כאשר לאחר שנבור את הבר מהמלל הרב, נעלה כי עיקרו מופנה כנגד הגדר המתוכננת בגבול המגרשים, שהינה עפ"י החלטת הועדה המקומית גדר בגובה של עד 2 מ' מהצד הנמוך, דהיינו מצד העוררים שמדרום, ו"בקפיצה" של 80 ס"מ צפונה. קיר תמך נוסף בגובה של כ-70 ס"מ. לטענת העוררים התכנון האמור יצור חומה אל מול ביתם ששקוע ביחס לכביש, ולמעשה מדובר בעין "חומות כלא" מצפון לביתם שלהם. כן טענו העוררים כנגד הקיר הצפוני המתוכנן (בגבול הצפוני של הבנין המתוכנן) כי מדובר ב"חומת ברלין", כנגד הקיר שהתבקש בחזית המערבית (ולא אושר ע"י הועדה המקומית) וכן לעובדה כי השינוי בפיתוח, מבוקש במסגרת היתר שינויים "תוך כדי תנועה". המשיבים טענו מנגד, כי המבנה תוכנן כחד קומתי עם קומת מרתף, בשל צרכים מיוחדים ומגבלות רפואיות שונות. הרעיון היה למקסם נגישות ללא צורך במדרגות, נטען כי התכסית הבנין אינה מנצלת את מלוא השטח האפקטיבי לבניה המותר בתחום קוי הבנין. עוד טענו המשיבים כי הגדר הצפונית אינה רלבנטית לעוררים, כי היא נעשתה ותוכננה בהסכמת השכנים מצפון, וכי הואיל ודובר בבית דו משפחתי, יש לצקת קיר חדש במקום המבנה שנהרס על מנת למנוע סדיקה ורטיבות. לענין הקיר המערבי הרי שהבקשה להקלה במיקומו נדחתה, ומיקומו הוא עפ"י קוי הבנין המותרים. לענין הקיר הדרומי לא מדובר ב'חומת ברלין', כי אם בגדר שלא תחרוג מהגובה הקבוע בהחלטת הועדה המקומית ואין בכך כדי לשנות מהמצב הרגיל בין מגרשים. הועדה המקומית טענה כי הקיר הצפוני אינו נוגע לעורר, החזית המערבית אף היא אינה נוגעת לו, ובכל מקרה ההתנגדות שם התקבלה, ולא אושרה הקלה במיקומו של הקיר, לענין החזית הדרומית מפלס הפיתוח הונמך ממפלס בקשת ההיתר המקורית ומופע הקירות אינו עולה על 2 מ' ותואם את תקנה 4.09 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות). דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר שמעה בהרחבה, למעלה משעה, את טענות הצדדים, ובמיוחד את טענות העוררים. המדובר בבקשה לא סטנדרטית לבניית חלק מהזכויות של דו-משפחתי בנסיגה מהדו הקיים ופריסה בקומה אחת (+מרתף) תחת לבנות 2 קומות (+מרתף). חרף האמור נשמרים קוי הבנין הקבועים בתכנית. המשיבים תכננו בצמוד לקיר הקיים של הדו, קיר נוסף לצורך חיזוק ועקב "ניסור" הדו, וכן הגביהו חלק ממפלס הפיתוח בהתאם למפלס הכניסה הקובעת מתוך רצון לבסס חלק ניכר מהחצר באותו מפלס. לצורך כך, קבעו קיר תמך אחד בנסיגה מגבול המגרש הדרומי, קיר תמך נוסף בגבול המגרש הדרומי עצמו, וקיר תמך שלישי בקו הבנין המערבי. לא מצאנו בטענות העוררים ממש. הועדה המקומית השכילה לדרוש הנמכת הקיר, כך שבשונה מההיתר המקורי שכלל מופע של בין 3.4 ל-1.5 מ' גובה בפריסת הגדר הדרומית תוקנה הפריסה כך שגובה הגדר בחזית הדרומית נע בין 1.5 מ' ל-2 מ' לכל היותר, כאשר בנסיגה, ברקע, קיים קיר נוסף אשר לא נחזה בהמשכה של הגדר. יש לציין כי עפ"י תקנה 4.09 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), הגדר המותרת (בגובה 1.5 מ') צריכה להימדד מגובה פני הקרקע הגבוהים, כך שלאור הפרשי הגבהים בין המגרשים ממילא האמור תואם גם את הסטנדרטים הקבועים בתקנות ואינו מהווה כל חריגה. לא זו אף זו, מפלס 0.00 נגזר כתוצאה מגובה הכביש, במקרה דנן המפלס הונמך ביחס להיתר שכבר הוצא, וגובה הפיתוח נקבע בהתאמה אליו. למותר לציין כי ביחס לגובה הכביש מדובר במפלס מינורי (גובה הכביש 64.65 מ') ואילו מפלס ה-0.00 נקבע 64.77 מ', שיפוע מינורי ביותר. עוד יוזכר כי מפלס 0.00 ניתן לקבוע עד 1.2 מ' מגובה פני הקרקע הטבעית ו/או גובה הכביש הסמוך. אשר לנושא הקיר הצפוני מצאנו הגיון בהסבר לגבי הצורך בקיומו, ומשלא נטענו טענות בענין זה ע"י בעלי הזכויות בחלק הצפוני, איננו רואים לשנות מהחלטתה של הועדה המקומית. הנושא של הגבול המערבי התקבל על ידי הועדה המקומית ובהתאמה לא הוגשו עררים על החלטתה בענין זה ע"י בעלי הזכויות ממערב, אשר התנגדו לתכנון המקורי. אשר על כן ולאור כל האמור - הערר נדחה. מפלסבניההיתר שינויים (תכנון ובניה)גדר