מתנגד לתמ"א 38 טען כי בניה של 2.5 קומות תפגע קשות במאפייני הדירה, וכן תפגענה אפשרויות השימוש וההנאה ממנה. גם ההקלות בקווי בניין גורמות לקרבה בלתי הכרחית. אין כל הצדקה למתן ההקלות האלה, כאשר מנגד נפגעות זכויותיו הקנייניות של העותר, כמו כן לא ברורה מהות ההקלה המבוקשת במיעוט שטחים בקומת הגג. במהלך הדיון, הוסיף העורר טענה בדבר העדר חניה מספקת, וכן טענה בדבר מתקני החניה המבוקשים אשר תגרום לו לדבריו למטרד רעש. תמצית עמדת המשיבים הבקשה מציגה תוספת של 16 מקומות חניה נוסף על 24 קיימים. בפועל חזית דירתו של העורר פונים לכיון מזרח וצפון, כך גם המרפסת הצמודה לדירתו. חזית זו לא תחסם ולא תיוותר פתוחה כמו שהיא היום. מדובר במגרש פינתי הפתוח לאויר, ואינטרס הציבור גובר על האינטרס פרט לנוף. הבקשה אינה כוללת כל חריגה מקווי הבנין המקורי לבנין בו נמצאת דירת העורר. תמצית עמדת הועדה המקומית הועדה המקומית רואה חשיבות לאינטרס הציבורי לביצוע חיזוק בניינים לפי תמ"א 38 ובשיפור חזות הבנין. עסקינן בדירת העורר המצויה על מגרש פינתי הפתוח לכיוונים נוספים שאין בהם פגיעה כתוצאה מהבניה המבוקשת, ואחד מהם הוא ביעוד שצ"פ, כמו כן מדובר בחלק ממרקם עירוני מתפתח הכולל בניה גבוהה אף יותר מהמבוקש. בניינו של העורר מצוי בצומת דרכים הוא פתוח לאוויר ולאור מכיוונים נוספים, בהם אין הפרעה כולל גבול עם שצ"פ אחורי. לא קיימת למאן דהוא זכות קנויה לנוף, ככל שכן שמדובר בחיזוק מבנה לפי תמ"א 38. כל ענין תמ"א 38 הוא יצירת תמריצים חיצוניים על מנת שהבניינים יחוזקו, ולכן טענות העורר בדבר חיזוק המבנה לבדו - שגויות. לענין יעוד השטחים, הרי שנוכח הוראות שינוי 3 מתמ"א 38 אין צורך בהקלה זו. דיון והכרעה דין הערר להידחות כפי שהבהרנו לא אחת, קיים אינטרס ראשון במעלה לחיזוק מבנים הכרוכה בתוספת זכויות עפ"י מנגנון שנקבע ע"י המתכנן וממשלת ישראל, במטרה לתמרץ את חיזוקם של המבנים הזקוקים לחיזוק עפ"י הקריטריונים שנקבעו בתמ"א. משלא צלחה היוזמה הראשונית והבקשות לחיזוק המבנים ותוספת הזכויות במתכונתה המקורית היו מועטות, הוחלט על שדרוג אותן זכויות ומתן תמרוץ כלכלי רחב יותר של 2.5 קומות הוא תיקון 3 לתמ"א. הבקשה נושא הערר כוללת חיזוקם של 2 בתי דירות בהן קיימות היום למעלה מ-20 דירות, שדרוגם ותוספת הקומות האפשרית עפ"י התמ"א כתמריץ לכל זאת. הסטיות המבוקשות בקוי בנין הינן מינוריות ביחס לתנאים הקבועים בתמ"א, כך למשל, סעיף 15 מאפשר קוי בנין צדדי של 2 מ' וקו בנין אחורי של 3 מ', (נקבעו מרווחים בין בניינים ל-4 מ' לצד ו-6 מ' לאחור), כמו כן עפ"י הדין הכללי ניתן לבנות ממ"ד עד קו בנין 0 ולהבליט מרפסות. המבוקש בבקשה דנן נופל מהמותר עפ"י הדין הן הכללי והן הספציפי עפ"י התמ"א. מעבר לכך, לא מבוקשת כל הקלה במרווח המזרחי לכיון בית העורר ומרחק זה נותר בתחום קוי הבנין התב"עיים ואף למעלה מכך. אשר לתוספת הקומות, הרי שאכן בניינו של העורר ודירתו בפרט, פתוחה ל-4 רוחות שמיים עד כה. נזכיר כי פלוני המתגורר בעיר, אינו זכאי לזכות קנויה לנוף בלתי מוגבל מביתו, ומכל מקום לא מדובר בזכות השקולה כנגד האינטרס הציבורי בחיזוק מבנים עפ"י התמ"א. אמנם נוכח המבנים העולה על 12 מ' גם לאחר הבניה, והעובדה כי נותרים 3 כיוונים נוספים פתוחים, לרבות אחד מהם שצ"פ, אין בבניה עד גובה דירתו של העורר ואף מעבר לכך כדי להכשיל את ביצוע החיזוק והתוספת המבוקשת עפ"י התמ"א. אשר לפתרון החניה - הגם שהתמ"א מאפשרת לפטור חלק מהדירות מחובת חניה בתנאים מסוימים, דרשה הועדה המקומית במקרה דנן, ליישם התקן של חניה לכל דירה ותנאי זה מהווה חלק מהחלטתה. עצם השימוש במתקני חניה ובלבד שהינם מתקנים תת-קרקעיים אשר אינם יוצרים הפרעה נוספת בנוף, הינו שימוש נכון בעינינו ואיננו סבורים כי מדובר ביצור מטרד רעש חריג או אחר. אשר על כן ולאור כל האמור - הערר נדחה. בניהתמ"א 38תמ"א