נטען, כי פרויקט תמ"א 38 יארך שנים, ויגרום למטרדים במהלך הבנייה, וכי יגרמו לעוררים נזקים של ירידת ערך וירידה באיכות החיים. בשולי הדברים, טענו העוררים, כי נתקלו ביחס מזלזל ואדישות בועדה המקומית, וכמו כן, הלינו על כך כי חבר הועדה המקומית, מר יעקב פלהיימר, הינו מיזמי הפרויקט. מר פלהיימר אמנם לא נכח בישיבה, אולם קיים טעם לפגם באישור הבקשה במקרה זה. כמו כן, נטען כי מאחר והבקשה כוללת מכפילי חנייה, יש לבטל פתרון זה שמתוכנן במרווחים, ויש לדרוש חניון תת קרקעי. תמצית טענות המשיבים: מדובר בניצול זכויות על פי תמ"א 38(3), ובכלל זה, תוספת של 2.5 קומות בלבד. לעניין מר פלהיימר, הרי שהנ"ל אינו בעל זכות בנכס, אלא בעל עניין בחברה היזמית המקדמת את הפרויקט. לעניין כלי הרכב והמצב התנועתי, הרי שנושא זה קיבל מענה נאות, פתרון חנייה לכל אחת מהיחידות החדשות בתחום המגרש, בצירוף שימור החניות הקיימות כיום. הבקשה נצמדת לקווי הבניין המותרים על פי התכניות החלות, למעט חריגה בקו בניין של 30 ס"מ בשל צורך ביצירת עמוד חיזוק, חריגה המותרת על פי התמ"א. תמצית עמדת הועדה המקומית: חשיבותה המרכזית של התכנית היא בהצלת חיים, ובתוך כך, טומנת בחובה שיפוץ, שדרוג תשתיות, הוספת מעלית וממ"דים ועוד. כמו כן, גורמת התמ"א להחייאה והתחדשות עירונית ואיכותית. לעניין עומסי התנועה, תוספת המכוניות לרחוב כתוצאה מאישור הבקשה היא זניחה, ופתרונות החנייה ניתנו בתחום המגרש. צימצום המרווח בין הבניינים מגיע כדי פחות מ-10% לצורך חיזוק בלבד. בניין העוררים עצמם מתנשא לגובה 5 קומות בתוספת חדרי גג, כך מתנגדים העוררים להקמת בניין הדומה במימדיו לבניינם. מטבעה של עיר שמבוצעות בה תדיר עבודות בנייה ופיתוח, ובמסגרת היתר הבנייה שיינתן יותנו תנאים שמטרתם צמצום המטרדים המתלווים לבנייה ושמירת הבטיחות במהלך התקופה הזמנית. נושא ירידת ערך שנוי במחלוקת וצריך להתברר בערכאות המתאימות. דיון והכרעה: "ככלל, כפי שהבהרנו לא אחת, רואה וועדת הערר בחיוב רב יוזמות לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38. בקשות אלה, מגשימות בראש ובראשונה את מטרת העל של תכנית זו ומקדמות את הערכות הציבור הרשויות והמדינה במדרג המוכנות לקראת רעידות אדמה אשר עתידות להתרחש באזורנו. תחזית זו היא העומדת בבסיס החלטות הממשלה ומוסדות התכנון כולם בקדמם התמ"א האמורה. אין המדובר בסיסמה בלבד כי אם בסיכון ממשי בפניו עומד הציבור בארץ. כפועל יוצא מהשגת מטרת על זו (או אם תמצי השפעת הלוואי שלה) זוכה בראייתנו הציבור גם בהתחדשות פני אותם בתים ומקום בו ניזומות מספר בקשות בסביבה קרובה (כבענייננו) לאלמנט ההתחדשות משקל משמעותי ומיטיב סה"כ עם הסביבה. גם במקרה דנן בו מדובר ברחוב מעורב מבחינת גובה הבניה, אשר נבנה זה מכבר וזקוק לחיזוק פשוטו כמשמעו, לא מצאנו כי יש במוצע בבקשות כשלעצמן כדי לפגוע באנטרס של שוכניו ועל כל פנים לא מעבר לצפי הטבעי שאמור לקחת דייר/תושב סביר המתגורר בעיר מה עוד כי באותו רחוב הודגמו כמפורט לעיל מבנים אחרים בגובה זה." ובערר 142/08: "עוד הובהר כי התכנית כוללת החיזוק הנדרש על פי תמ"א 38 ופתרון חניה לכל הדירות בבניין , קיימות כמבוקשות ( וזאת בשונה מהדרישות עפ"י תמ"א 38 למציאת פתרון חניה לדירות החדשות בלבד). בהתחשב בכל האמור ובחשיבות שרואה ועדת הערר לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38, כמו גם במצבו העכשווי של המבנה שהוצג לנו בתמונות, והעובדה כי על פי דין קיימת שארית משמעותית של זכויות בניה אנו רואים לנכון לאשר החלטת הועדה המקומית. איננו סבורים כי יש בשיפוץ ובתוספת המבוקשת כדי להוריד ערכם של בניינים סמוכים, בסופם של דברים עם סיומו של השיפוץ ייתכן ויביא רוח חדשה ותנופה תכנונית גם ליתר השכונה דבר שיביא דווקא לעליית ערך הבתים בה. מכל מקום טענה זו נטענה בעלמא ללא כל תימוכין." ובעניין 30+42/10: "בבסיסה של תמ"א 38 ובראשון לציון גם תכנית רצ/1/ 106 רציונל של עידוד ביצוע חיזוק מבנים על ידי תוספות בניה, כמפורט בסעיף 2 לדברי ההסבר לתכנית: "... הוראות התמ"א קובעות את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה, וכן מציעה תמריצים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית. זאת תוך שמירה על איזון בין הצורך לחיזוק ומימונו ובין שיקולים עירוניים רחבים אחרים" כן ראה בסעיף 5 לדברי ההסבר, שם נקבע כדלקמן: "... במסגרת התמריצים לביצוע החיזוק, מציעה התמ"א תוספות בניה למבני מגורים קיימים (סעיף 11) ולמבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיף 14). למבני מגורים מציעה התמ"א שני סוגים של תוספות: תוספת יחידות דיור למבנה (כמפורט בסעיף 11.1) והרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה (כמפורט בסעיף 11.2). במבנים שאינם מיועדים למגורים מציעה התמ"א תוספת בשטח בניה של קומה טיפוסית. בכך מאפשרת התמ"א להתגבר על מיצוי זכויות הבניה ומהווה תמריץ לחיזוק מבנים" למותר לציין כי היוזמה המקורית לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38 לא צלחה באופן נרחב וזאת בין היתר, כנראה, בשל היעדר תמריצים מספקים ולאור האמור תוקנה התמ"א לאחרונה בשינוי מס' 2 אשר מאפשר ניצול הזכויות המוגברות על פיה גם בבניית בניין חדש, חלף בניין ישן אשר חיזוקו נדרש על פי תנאיה, וכן הותרה תוספת כפולה של זכויות הן בקומה המפולשת והן בקומה הנוספת על פי התמ"א (דבר שהיה חלופי על פי נוסחה המקורי של התמ"א). גם יוזמה זו משודרגת מקומית ונשקל שדרוגה ברמה הארצית באופן שתיווספנה זכויות רבות יותר על מנת להפוך את החיזוק והפרויקטים הנגזרים ממנו כלכליים יותר. במצב דברים זה טענותיהם של העוררים לפיהם עניינה של הועדה המקומית בחיזוק המבנה ותו לא ועליה להימנע מאישור יחידות דיור נוספות, הינן בבחינת מס שפתיים בלבד שלא לומר אנכרוניסטיות. ברי כי על מנת לחזק מבנים יש לגרום לכך שאותו חיזוק יהא כלכלי ואותה כלכליות נעוצה בראש ובראשונה בתוספת זכויות בניה. יחד עם זאת חזרנו והבהרנו כדלקמן: "...לצד הוראות אלה קובעת התמ"א מערכת של שיקול דעת במגוון של תחומים לרשות המקומית ולא מחייבת קבלת כל בקשה לחיזוק מבנים באופן אוטומטי. כך, נקבע בפרק ג' שיקול דעת למוסד התכנון בשמירת זכותו לסרב ליתן היתר ו/או לאשר תכנית מפורטת בשל תנאים ייחודיים ו/או לקבוע אי החלה של התכנית בתחום חלקים ממרחב התכנון המקורי ועוד. התמ"א מקדמת האינטרס הציבורי החשוב של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוך קביעת מנגנון מאזן של תמריצים לצורך ביצוע החיזוק "במחיר" של תוספת זכויות, על כל השלכותיה." (ר' ערר 345/10 נעמה וניר זהבי נ' הוועדה המקומית הוד השרון ואח'). במקרה דנן, מדובר בבניין שנבנה מלכתחילה בצורת האות H. התוספת המתוכננת שומרת על מתווה זה, וחורגת מקווי הבניין בגבול הקדמי והאחורי (לכיוון הרחוב ולכיוון השצ"פ) לצורך מרפסות וממ"דים, כאשר קווי הבניין הצדדים נשמרים כמעט במלואם, למעט לצורך חיזוקים קונסטרוקטיביים, בצמוד לקירות הקיימים. יש לזכור, כי על פי התכנית החלה במקרקעין, ניתן לבנות בהם 4 קומות על עמודים, פלוס חדרי יציאה לגג, בהיקף של 60 מ"ר (קומה חלקית), כך שההבדל בין המבוקש למוקנה על פי הזכויות התקפות הינו בגובה קומה אחת. שינוי זה, אין בו כדי להשפיע באופן משמעותי במתווה המתואר לעיל, על הבתים השכנים, כאשר מנגד, ברי כי הוא טומן בחובו חיזוק, תוספת ממ"דים, שיפוץ והתחדשות עירונית לבניין המבקש. לעניין מספר יחידות הדיור, הרי שבהתחשב בגודל המגרש, המגיע כדי 1,258 מ"ר, אין הצפיפות שאושרה חורגת מהמותר על פי תמ"א 35, הקובעת צפיפות מינימלית ומקסימלית. אשר לנושא התנועתי, התמ"א מחייבת פתרון חנייה ליחידות החדשות, ואף מאפשרת פטורים בשיקול דעת הגורמים המקצועיים, חרף האמור התכנית נושא ערר זה, מציעה פתרונות חנייה לכל היחידות. לעניין זה נעיר, כי אנו סבורים, כי באיזורים דוגמת רח' הנשיאים, המהווים איזורים ראשיים וסובלים ממצוקת חנייה, על הועדה המקומית ליזום תכנון, הנסמך על מערכת הסעה המונית או לחילופין, למצוא פתרונות תכנוניים אחרים למצוקה זו. כך או אחרת, אין בכך כדי להשפיע פרטנית על אישור פרויקטים על פי תמ"א 38. סיכומם של דברים הערר נדחה. בניהמטרדתמ"א 38תמ"א