הסבת שטח משותף לשטח פרטי של חדר בעליית הגג, בבניין משותף, מבנה טורי בן 2 קומות, 16 יחידות דיור, כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 74 בגוש 5389, ברחוב ניר דוד ראשון לציון (להלן "המקרקעין") . וכך החליטה העודה המקומית: "לאחר שנשמעו באריכות הצדדים החליטה הועדה שלא ניתן לאשר סיפוח שטח משותף לדירה פרטית מחוסר זכויות בניה. לאשר את הבקשה לסגירת מרפסת בלבד. ההיתר יינתן בתנאי ולאחר מילוי כל ההשלמות הבאות..." העוררים, מבקשי הבקשה הגישו ערר על דחיית החלק הנוגע להסבת שטח משותף לשטח פרטי של חדר בעליית הגג. מדובר למעשה בגישה לגג שהוסדרה מתוך הדירה תוך קירוי מינימלי. המשיבים הינם בעלי זכויות בבית המשותף מתנגדים לבקשה שכן הגג הינו משותף ונועד לצורך תחזוקת מתקני הבניינים והגישה צריכה להיות אחידה ומשותפת לכל דיירי הבניין. עוד הובהר כי לפני מספר שנים העוררים ביצעו עבודות בינוי על הגג, ריצפו אותו, תחמו אותו בגדר, התקינו גופי תאורה, הרכיבו כיור ושינו את ייעודו המקורי. בעבר אף חסמו את הגישה לגג מן הלובי על ידי הרכבת חלון זכוכית עם מסגרת מאלומיניום. הועדה המקומית טוענת כי יש לדחות את הערר על הסף שכן הבקשה נעדרת תימוכין קנייניים וממילא הערר עוסק בשאלות קנייניות. ולגופם של דברים, הרי שאין זכויות בניה לקירוי המבוקש מחוץ לדירת העוררים לצורך בניית המדרגות ופריצת הפתח, וכמו כן ככל שהגישה הקיימת מסוכנת הרי שהיא אושרה בעבר על ידי מהנדס בטיחות מטעם הקבלן, אולם ניתן להציע פתרונות מתוך השטח המשותף ואין בכך כדי לאפשר ניכוס פרטי של הגג. דיון והכרעה בין הצדדים שרוי סכסוך, קנייני במהותו, אשר מתברר בין היתר אצל המפקחת על רישום המקרקעין, אשר אמורה ליתן החלטתה ביום 31/7/13. עניינו של הדיון בין היתר בשימוש המותר ו/או האסור בגג. לאור האמור אנו סבורים כי יש להמתין להכרעתה של המפקחת תחילה, שכן אם ייפסק כי אין אפשרות קניינית ליציאה פרטית של העוררים לגג, אזי הדיון במוסדות התכנון מיותר. לעניין זה אנו מפנים לבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א נקבע כדלקמן: "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר: יכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש. לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד. אנו סבורים שבמקרה שלפנינו לא היתה הועדה המקומית רשאית לסרב לקבל את הבקשה להיתר בניה; מאידך גיסא לאור האמור לעיל וכשעמדת הועדות היא שלכאורה אין לעותרת זכות קניינית, הואיל ומדובר ברכוש משותף, רשאיות הן להפנות את העותרת לבית המשפט המוסמך. נאמר לנו שתובענה בדבר הזכויות הקנייניות כבר מתבררת כיום לפני בית משפט השלום; לפיכך יראו את הבקשה שהוגשה על ידי העותרת כאילו נתקבלה על ידי הועדה המקומית והרי היא תלויה ועומדת לפניה ומוסכם על הכל שאם וכאשר תוכרנה זכויותיה הקנייניות של העותרת בבית המשפט המוסמך לא תהיה מניעה לדיון לפני הועדות בהיבט התכנוני של הנושא." הדברים יפים גם לענייננו ונובעים בין היתר גם בין ההרמוניה המתוכננת בין הליכי התכנון והקניין. אשר על כן ולאור כל האמור הדיון מוחזר לועדה המקומית, שתדון בו שוב לאחר קבלת פסק דינה של המפקחת ולאור האמור בו. שטח פרטיגגרכוש משותףבנייןבתים משותפים