אין מחלוקת כי המתודה ההנדסית במסגרתה מבוקש לבצע את הבניה כוללת קדיחת מסמרים וכך עולה גם מחוות הדעת שהגיש המשיב 2. סוגיית מיקום המסמרים ביחס למקרקעין שכנים, וכן טיב ההסכמה שיש לקבל לצורך מיקום המסמרים, בהנחה שאכן יש מסמרים חורגים כאמור, הינה סוגיה קניינית מורכבת. ההלכה הפסוקה הינה כי ועדת הערר אינה מכריעה במחלוקות קנייניות ובוודאי שלא במחלוקות קנייניות מורכבות. ר' פסק הדין המנחה בעע"מ 2832/09 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים ואח' נ' בני אליעזר בע"מ (): "אין חולק, כי סמכות מוסדות התכנון מוגבלת לדיון בשאלות תכנוניות, וכי אין הם מוסמכים לדון בשאלות קנייניות: "בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד" 4. וכן ר' ניתוח מפורט של המצב המשפטי העדכני בהחלטה בעניין 70/11 איזמן נ. הועדה המקומית ירושלים ואח' (). 5. מכאן, המבחן הנדרש לצורך דיון בבקשה להיתר במישור התכנוני הינה קיומם של תימוכין קנייניים. 6. במקרה שבפנינו אנו סבורים כי כאשר אין זה ברור כי המסמרים אכן ימוקמו במקרקעין בהם לא ניתנה הסכמה למיקומם (ר' מכתב רהט מיום 4.8.13), הרי לא ניתן לקבוע כי בידי המשיב 2 אין תימוכין קנייניים לביצוע העבודות המבוקשות במסגרת הבקשה להיתר. 7. לפיכך, אף אם קיימת מחלוקת קניינית בדבר מיקום המסמרים וההסכמות שניתנו או לא ניתנו, הרי לאור מכלול הנסיבות ניתן לדון בבקשה להיתר מבחינה תכנונית מבלי שיש בכך הכרעה קניינית. 8. נבהיר, כי אין בקביעה כי ניתן לדון בבקשה להיתר מבחינה תכנונית כל אמירה או קביעה לגבי המחלוקת הקניינית גופה. מקרקעין