התכנית החלה על המקרקעין מכילה נספחי בינוי בעלי פרטים מחייבים וכן פרטי בינוי שהינם מנחים. אין מחלוקת כי לגבי קומת תת הקרקע קונטור החפירה הינו במסגרת פרט מנחה ולא מחייב. עוד אין מחלוקת כי במסגרת הבקשה להיתר קונטור החפירה המבוקש שונה מהקונטור בנספח הבינוי, אם כי עדיין במסגרת קווי הבניין. העוררים טוענים כי לאור שינוי זה הבקשה להיתר אינה תואמת תכנית והיה צורך לפרסם הקלה בגין סטייה מנספח הבינוי המנחה. ועדת ערר זו ערכה הבחנה בין נספח בינוי מחייב לנספח בינוי מנחה, וקבעה כי מותרת סטייה מנספח בינוי מנחה ללא צורך בפרסום הקלה. לעניין זה ר' () 193/11 ועד תושבי עין כרם ואח' נ. הועדה המקומית ירושלים (), וכן ר' " (-) 8311/08 בר-און רוני נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז ירושלים ואח' (): "אין לקבל טענה זו. מעמדו של נספח בינוי המצורף לתוכנית, נקבע על פי האמור בהוראות אותה תוכנית. ודוק, התוכנית, המהווה חיקוק, עשויה לקבוע הוראות שונות לגבי תוקפו ומעמדו של נספח הבינוי. כאשר התוכנית קובעת כי נספח הבינוי המצורף לה או חלק מהוראותיו הנו מחייב, כולו או חלקו, לא ניתן ליתן היתר בניגוד להוראות המחייבות בלא נקיטת הליכים על פי החוק שיתירו זאת. לעומת זאת, מקום בו התוכנית קובעת כי נספח הבינוי, או חלק ממנו, הוא מנחה בלבד, רשאי הגורם התכנוני, במקרים המתאימים, ליתן היתר שיש בו סטייה מהוראות מנחות המצויות בנספח הבינוי (ר' " 2110/04 אריאלי נ' הועדה המקומית זמורה ( פסק דין מיום 14.2.06)." 6. ועדת הערר חזרה על קביעה זו ב () 347/11 זיסקנד ואח' נ. הוועדה המקומית ירושלים ואח' (), כאשר קביעה זו אושרה על ידי בית המשפט הנכבד בפסק הדין בענין (-) 17898-12-11 צפורה זיסקינד ואח' נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז ירושלים ואח' (), אשר קבע לעניין נספח בינוי מחייב: "אולם, לא פעם, קיים צורך מעשי בשימוש בנספח בינוי המאפשר גמישות תכנונית בשלב הרישוי, או לשם מתן מידע מפורט ומלא יותר לרשות בדבר דרך הבינוי וצורתו, בטרם יינתן היתר הבנייה (" 511/80 גליא נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז חיפה ואח', מיום 18.3.81; " 5631/92 יפו יפת ימים נ' שר הפנים, מיום 17.10.93). או אז ייעשה שימוש בתכנית בינוי (או נספח בינוי). אלא שנספח כזה אינו מחייב כי אם מנחה בלבד, ומשכך, ניתן לסטות ממנו - ככל שהסטייה הינה במסגרת התכנית שאושרה, וככל שקיימת הצדקה לכך (ראו " 2726/09 הנ"ל)." (הדגשה שלי - ג.ה.). 7. ולגבי הסטייה מנספח הבינוי המנחה, קובע כב' בית המשפט: "בסופו של דבר נבחנת סבירות הסטייה לפי הנסיבות, ובכללן גודל הגמישות התכנונית שהותרה ותכליתה." 8. כלומר, סטייה מנספח בינוי מנחה אינה מהווה סטייה מהתכנית, וסבירות הסטייה נבחנת לפי הנסיבות. 9. לפיכך, במקרה שבפנינו העובדה כי הבקשה להיתר קובעת קונטור שונה לחפירה מהחפירה המשורטטת בנספח הבינוי, כאשר זו עדיין מבוקשת במסגרת קווי הבניין, אינה מהווה סטייה מתכנית ומכאן אינה מקנה זכות ערר. 10. למעלה מן הצורך נציין כי גם לגופם של דברים בעניין סבירות הסטייה, אין ממש בטענה. 11. ההלכה שנקבעה בהחלטות ובפסקי הדין דנא הינה כי מותר לסטות מנספח הבינוי, אולם יש להראות הצדקה והגיון תכנוני לעשות כן. 12. במקרה שבפנינו ההבדל העיקרי בין הבקשה להיתר החפירה לבין נספח הבינוי המנחה הינו מיקום חדר מדרגות בתת הקרקע. 13. שינוי במיקום חדר המדרגות הינו שינוי מקובל וסביר בעת עריכת תכנון מפורט ברמת היתר בניה והוא בהחלט מסוג השינויים עליהם חשבו עורכי התכנית עת קבעו כי נספח הבינוי יהיה מנחה בפרט זה. 14. עוד נציין, כי אין לשינוי בקונטור החפירה כמעט כל השפעה על הסביבה או על העוררים, אלא מדובר בשינוי סביר הנובע מתכנון פרטני. 15. לפיכך, גם לגופם של דברים, הפער בין הבקשה להיתר לנספח הבינוי אינו פער מהותי ויש לו הצדקה תכנונית בתכנון המפורט. תוכנית בניהבניהנספח בינוי