יש להסדיר במסגרת תמ"א 38 מקומות חנייה עבור הדירות הנוספות לבניין הקיים ועבור החניות המבוטלות בשל הבניה מכוח התמ"א בלבד, קרי במקרה שלנו עבור 6 דירות, הרי שלועדה המקומית מדיניות לחייב הסדרת מקומות חנייה עבור כל הדירות בבניין המחוזק לפי תמ"א 38, בין עבור הדירות החדשות ובין עבור הדירות הקיימות. במהלך הדיון הוסכם כי ערר זה לא יעסוק בשאלה העקרונית האם הועדה המקומית מוסמכת לקבוע מדיניות כאמור, וכיצד זו מתישבת עם הוראות תמ"א 38, וכי הדיון יתקיים באופן נקודתי בהתייחס להיתר הבנייה המבוקש. הועדה המקומית טוענת כי פתיחת שני הפתחים במגרש גורעת 4 מקומות חנייה בחלקה הציבורית, וכי לא קיימת כל הצדקה לגרוע מקומות חנייה מהציבור הרחב על מנת לאפשר הסדרת מקומות חנייה לדירות החדשות במגרש נשוא ערר זה. עוד טוענת הועדה המקומית, כי בסגירת ומילוי הקומה המפולשת מנעה למעשה העוררת אפשרות לניצול מקומות חנייה פוטנציאלים מתחת לקומה המפולשת, ולא קיימת הצדקה תכנונית שלא לדרוש מקומות חנייה תחת אותן מקומות חנייה פוטנציאליים שנגרעו. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה שיש טעם בטענת הועדה המקומית כי היא מוסמכת לאשר את הבקשה להיתר בהשבת מצב החנייה באזור לקדמותו במובן זה, כי יוסדרו מקומות חנייה באופן פיזי או בדרך של תשלום לקרן חנייה בגין מקומות החנייה שהתבטלו כתוצאה מפתיחת שני הפתחים בחלקה הציבורית. כאמור במקרה הנדון, פתיחת הפתחים האמורים יביאו לביטול של 4 מקומות חנייה בחלקה הציבורית. בבקשה להיתר מבוקש להוסיף עוד 6 דירות חדשות, בגינן יש להסדיר בתחום המגרש עוד 6 מקומות חנייה. העוררת הסדירה בתחום המגרש 8 מקומות חנייה, ולפיכך ניתן לייחס 2 מקומות חנייה למקומות שבוטלו בחלקה הציבורית. איננו מקבלים את הטענה כי יש לחייב את העוררת בהסדרת מקומות חנייה בגין מקומות החנייה הפוטנציאלים אותם ניתן היה להסדיר בקומה המפולשת. סעיף 17 לתמ"א 38 מחייב הסדרת מקומות חנייה בגין הדירות החדשות ובגין מקומות חנייה אשר נגרעו, אם נגרעו, כתוצאה מתוספת הבנייה מכוח תמ"א 38. לדעתנו מדובר במקומות חנייה אשר היו מוסדרים בהיתר בתחום המגרש. אין לדעתנו מקום לדרוש הסדרת מקומות חנייה תמורת מקומות חניה תיאורטיים, אותם היה ניתן להסדיר בקומה המפולשת, אשר לא הוסדרו בפועל בהיתר ערב הגשת הבקשה לחיזוק הבניין מכוח תמ"א 38. עד שינוי מס' 2 לתמ"א היתה תוספת הבניה של סגירת ומילוי הקומה המפולשת אחת מחלופות הבניה אותן היה ניתן לאשר כתמריץ לחיזוק בניין בפני רעידות אדמה . בשינוי מס' 2 לתמ"א נקבע, כי ניתן לאשר תוספת בניה זו בכל מקרה בו ניתן לסגור ולמלא קומה מפולשת, והועדה המקומית תוכל לאשר בנוסף את יתר תמריצי התמ"א. בדברי ההסבר לשינוי מס' 2 מובא המניע לעידוד סגירה ומילוי של הקומה המפולשת: "על פי הערכות המהנדסים, באופן עקרוני, בניין בעל קומה מפולשת הינו בעל סיכון גבוה יותר בעת התרחשות רעידות אדמה, ולו רק בשל העובדה שהוא נשען על עמודים בלבד, ולא על קירות מלאים". דהינו, תמריץ זה, של מתן זכויות בניה לסגירה ומילוי הקומה המפולשת, משרת גם את מטרת התמ"א, בכך שביצוע בניה בקומה המפולשת תורם לחיזוקו של הבניין, ומגדיל את סיכוייו לעמוד בפני רעידות אדמה. גישת הועדה המקומית, כי סגירת ומילוי הקומה המפולשת במסגרת סעיף 11.1.1 לתמ"א 38 תחייב הסדרת מקומות חנייה תמורת המקומות הפוטנציאליים/ תיאורטיים אותם היה ניתן להסדיר בקומה המפולשת, מקום בו לא היו קיימות מקומות חניה בהיתר בקומה המפולשת ערב יישום הוראות התמ"א, עלולה לסכל את מילוי הקומה המפולשת, דבר העומד בניגוד לרציו העומד בבסיס התמ"א. לאור האמור יש לדעתנו להסדיר במסגרת היתר הבנייה המבוקש 10 מקומות חנייה, 6 מקומות חנייה בגין הדירות החדשות ו-4 מקומות חנייה בגין החניות שבוטלו בחלקה הציבורית. לנוכח העובדה כי הוסדרו בתחום המגרש 8 מקומות חנייה, אנו מקבלים את הערר באופן חלקי במובן זה, שתנאי למתן היתר יהיה ביצוע תשלום לקרן חניה עבור 2 מקומות חנייה נוספים. בניהתמ"א 38מקום חניהתמ"אחניה