שימוש חקלאי - התנגדות משרד החקלאות להקמת כלבייה

הועדה המקומית טענה כי כל שהתקבל ממשרד החקלאות הוא העדר התנגדות להקמת כלבייה מבלי להתייחס לאלמנטים המבוקשים, ואילו המשרד להגנת הסביבה הוסיף וכתב כי לאור המיקום, מספר המבנים וגודלם צריך להיות מינימאלי. לדברי הועדה המקומית ע"פ המדינות הנהוגה אצלה, יותרו רק מבנים פריקים למטרות חקלאיות ובשטחים מצומצמים. בבקשה נשוא הערר, השטח המבוקש הוגדל ביחס לפעם הקודמת שהענין נדון בפני ועדת הערר: שטח חדר הטיפולים הוגדל מ-48 מ"ר ל-73 מ"ר והוסף חדר בידוד בשטח של 15 מ"ר כמו גם סככות שונות. עוד הובהר כי מרפאה וטרינרית הינה מהווה שימוש חקלאי מותר. דיון והכרעה בדיון שנערך לפנינו התברר כי, חרף הקבוע בפרוטוקול הדיון בועדה המקומית, הבקשה שהוגשה כוללת: 30 תאי כלבים (שטח זה אינו בא במנין השטחים שכן גובהו נמוך מהגובה המתחייב ע"פ תקנות חישוב שטחים); סככת כלים ואוכל בשטח של 15 מ"ר; מבנה המלטות בשטח של 40 מ"ר; סככה לכלים חקלאים ובומבקות 24 מ"ר; סככת גנרטור 6 מ"ר; מרפאה/חדרי שרות בשטח של 54 מ"ר; חדר בידוד בשטח של 15 מ"ר ובנוסף מקלט בגודל של כ-19 מ"ר. ע"ג ההחלטה התקבלו הערות משרד החקלאות, מר צפניה שאולקר מנהל מחוז השפלה וההר, אשר המליץ כדלקמן: ממליץ לאשר כלביה לגידול כלבי צאן. תאי גידול כלבים 30 תאים בגודל 132 מ"ר סככה לכלים ומזון בגודל של 15 מ"ר מבנה המלטות בגודל של 40 מ"ר סככה לכלים חקלאים בגודל של 24 מ"ר סככה לגנרטור בגודל של 6 מ"ר חדרי שירות עפ"י הפירוט הבא: חדר שטיפות בגודל של 10 מ"ר מחסן חקלאי/ממ"ד בגודל של 14 מ"ר חדר טיפולים בגודל 30 מ"ר חדר תרופות ומזון יבש בגושל של 12.5 מ"ר סה"כ חדרי ישיבות בגודל 66.5 מ"ר 7. חדר בידוד לכלבים חולים בגודל 15 מ"ר סה"כ מבנים בהיקף של 298.5 מ"ר בלבד. (במילים: מאתיים תשעים ושמונה וחצי מ"ר בלבד). בדיון שנערך לפנינו, אישר נציג מנהל המחוז כי רוב הפונקציות המבוקשות הכרחיות, לצורך הכלביה בהקמתה, תומך משרד החקלאות כשימוש חקלאי, ואולם אין צורך בחדר טיפולים בגודל של כ-30 מ"ר או בחדר טיפולים בכלל, שכן אין הצדקה ואין זה נכון לקיים במקום מרפאה וטרינרית. ככל שהכלבים יזקקו לטיפול רפואי, הרי שניתן לאפשר להם זאת במקום במסגרת המבנים האחרים, וככל שהדבר ידרש ניתן לפנותו למרפאה וטרינרית מורשית. ועדת הערר הבהירה כבר בעבר, גם במסגרת זו, כי היא סבורה כי גידול בע"ח לרבות כלבים, מהווה אחת החלופות האפשריות בהגדרת מטרה חקלאית, לעניין זה אנו חוזרים ומפנים להחלטתנו בערר 337/10 שם נקבע כדלקמן: לעניין השימוש - הרי שעל פי הוראות התוספת הראשונה לחוק , המשמשות כלי עזר על מנת למלא המונח "ייעוד חקלאי" תוכן ממשי, קובעות כדלקמן: (א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של סעיף 6 או אם הסכימה לכך הועדה. (ב) "מטרה לא חקלאית", בסעיף זה - בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים. (ג) שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה ואישור הועדה המחוזית. הנה כי כן גידול בעלי חיים מהווה אחת החלופות בהגדרת מטרה חקלאית - מהי. בענייננו מדובר בבית גידול לכלבי נחיה, במסגרתו הם מאולפים לתפקידם הייחודי. אין חולק כי בית גידול לעופות (הידוע כבית אימון) מהווה שימוש חקלאי; כך גם לעניין דגי נוי (ר' ערר מרכז 220/08 אריאל וישראל עמיחי נ' הוועדה המקומית דרום השרון) - ללמדך כי לא מדובר דווקא בחיות שגורלן נחרץ; בדומה, אין ספק כי גם בית גידול לסוסים למשל נכנס בגדר מטרה חקלאית (וממילא בגדר שימוש חקלאי); וכך אף בענייננו, ועל כגון דא קבעה וועדת הערר כבר בעבר כדלקמן: "לאחר ששמענו את טענות הצדדים והוצגו בפנינו מסמכי הבקשה להיתר ומסמכים נוספים סבורים אנו כי יש לקבל את הערר.   לדעת ועדת הערר גידול בעלי חיים הוא שימוש חקלאי והאבחנה העולה מעמדתה של הועדה המקומית לפיה יש בעלי חיים שהם בעלי אופי חקלאי ולעומת זאת בעלי חיים שאינם בעלי אופי חקלאי, היא אבחנה מלאכותית שאין לה עיגון בדין. אם גידול סוסים או תרנגולות מהווה שימוש חקלאי הרי אין כל מניעה לראות גידול כלבים כשימוש חקלאי.   ברשימת השימושים והתכליות והוראות הבניה, המופיעה בפרק ה' לתכנית רע / 2000 החלה על רעננה, נקבע בסעיף 1, באשר לאזור חקלאי כי התכליות והשימושים המותרים בו הם: "בניה או שימוש בקרקע הדרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.." הגדרה זו חופפת להגדרה המופיעה בסעיף 7 (ב') לתוספת הראשונה לחוק התו"ב. מהגדרה זו יוצא כי הדין וגם התכנית הרלוונטית החלה על תחום השיפוט של רעננה, רואים בגידול בעלי חיים כשלעצמו כמטרה חקלאית או שימוש חקלאי ולפיהם גם בניה או שימוש בקרקע הדרושים במישרין לגידול בעלי חיים נתפסים כבאים במסגרת התכליות והשימושים המותרים בקרקע חקלאית. אין בהגדרה זו בסיס לאבחנה בין סוגים שונים של בעלי חיים ולא מצאנו מדוע יש להוציא כלבים מגדרי אותה הגדרה........   אם נקבל את הפרשנות לפיה גידול כלבים אינו שימוש חקלאי, הרי ספק אם בכלל יהיה בנמצא ייעוד מתאים ברחבי רעננה או מחוצה לה למטרה זו, ונשאלת אם כן השאלה גידול כלבים - היכן?   להסיר ספק עמדתנו זו היא באשר לעצם גידול הכלבים והמבנים הדרושים במישרין לשם כך ואין להסיק ממנה הסכמה או אישור לפעולות אחרות במקרקעין שאינן קשורות במישרין לגידולם של הכלבים......"   (ר' ערר 93/05 נאות קמחי ענת נ' הוועדה המקומית רעננה) אשר לעניין ההיקף - נוכיח העובדה כי עסקינן בחלקה בשטח של 5.5 דונם, בהתחשב בכך וזכויות הבניה המבוקשות המגיעות כדי 12% וכי לשם השוואה אחוזי הבניה המומלצים על ידי משרד החקלאות לגידול בעלי חיים נעים בין 40% ל - 70% אנו סבורים כי עסקינן בניצול סביר. יחד עם זאת יש לתקן הבקשה באופן בו אישורה לא יהווה אישור לבית המגורים הקיים בחלקה מימים ימימה." (ראה ערר 337/10). כך גם בענייננו, לאור חוו"ד הגורמים המוסכמים במשרד החקלאות, ניתן לצמצם את השטח המבוקש למינימום ההכרחי באופן שלא יכלול מרפאה/חדר טיפולים במבנה נוסף. כמו כן יש להכניס לתנאי ההיתר, תנאי של הערה בדבר ייעוד המקרקעין, עפ"י תנאי ההיתר. אין כל בסיס למנוע עיסקאות בנכס ו/או העברתו לידי אחר ובלבד שכל תנאי ההיתר יקוימו. כמו כן, אין מקום ואין בסיס לדרוש סילוק המחוברים עפ"י הבקשה נשוא הערר. אשר על כן ולאור האמור הערר מתקבל ברובו, באופן בו יאושר רוב הבינוי המבוקש, כמפורט בהחלטה זו, ובעותק שאושר ע"י משרד החקלאות, למעט חדר טיפולים וזאת בהתאם להמלצת משרד החקלאות. תנאי להיתר יהיה רישום הערה בלשכת רישום המקרקעין בנוגע לתנאי ההיתר. התנאי בדבר סילוק המחוברים עם שינוי הבעלות בנכס יבוטל. הסתייגות נציגת מתכננת המחוז: לדעתי תכנית R /6, על הזכויות החקלאיות הקבועות בה בוטלה בידי תמ"מ/3 כמבואר למשל בעמדת מתכנן המחוז בעניין ערר 439/05 יוסי לייכט נ' הועדה המקומית לתכנון חוף השרון ואח'. לפיכך אני סבור כי גם במקרה דנן אין להסתמך על הזכויות מכוח תכניות שקדמו לתמ"מ/3, לרבות R/6, ובר / 48, ולכן מקור הזכויות למבנה המבוקש אינו ברור. הנושא עדיין תלוי ועומד בפני ביהמ"ש העליון. בעלי חייםכלבשימוש חקלאיחקלאות