טוענים כי הבנייה המתוכננת (תמ"א 38) הינה בניגוד לאופי צביון וסטנדרט השכונה שכן מדובר בשכונה יוקרתית הנמצאת במרכז הכרמל והקמת 15 יחידות מגורים במקום בו קיימות 6 יחידות דיור הינה ציפוף שאינו תואם את אופן השכונה ויהפוך את המבנה לרועש, דורש איסוף אשפה מוגבר ועלול להפוך לסלאמס. יחידות דיור של 36 מ"ר אינן עולות בקנה אחד עם מדיניות העירייה בכרמל. מדובר במבנה גבוה במיוחד אשר מנוגד אף הוא לאופי השכונה, ועלול לחסום אור לבתים הסמוכים. במבנה המבוקש שטח גינה קטן מהנדרש והתכנון מתעלם מהצמחייה הקיימת. אין הצדקה לביצוע הפרויקט לפי תיקון 2 ומשלא הובאה סיבה בדוקה ומאושרת המעידה כי לא ניתן לבצע חיזוקים לבניין הקיים יש לדחות תוכנית להריסה ובנייה מחדש. תמצית עמדת המשיבים לא קיימת מגבלה בנוגע למספר יחידות הדיור במגרש. מדובר בבניין בשדרות הנשיא שהינו ציר תחבורה ראשי ואין מקום לטענות בדבר עומס של תחבורה. נכון להיום לא קיימת כל חנייה לשמונה היחידות הקיימות בעוד שעל פי ההיתר תהיה חנייה פרטית לכל בעלי 15 היחידות. לעניין כבש הגישה לחניות, הצמידות לבניין בשדרות הנשיא 114 נובעת מכך שבעלי היחידות באותו בניין נצמדו לגבול החלקה. כבש הגישה גובל רק בשדרות הנשיא 114 והתשבי 113. במבנה הקיים היום קיימות דירות ישנות בשטח 24 מ"ר ויישום התוכנית יגדיל אותם ל-36 מ"ר דבר שישפר את תנאיי מגוריהם של בעלי היחידות וצביון הסביבה לעומת המצב הקיים. לעניין גובה המבנה תמ"א 38/3 מאפשרת תוספת 2.5 קומות, דבר שתואם את אופי האזור המרכזי על ציר תנועה ראשי. המבנה מצוי מצפון למבנה המתנגדים ולא ברור כיצד יוטל צל כלשהו מכיוונו על בניין העוררים. האלטרניטיבה של חיזוק הבניין על פי תמ"א 38 - (חלף הריסתו ובנייתו מחדש) נבדקה ונדחתה שכן היא תגרום לכך שהדירות תגענה עד גבולות החלקה ולא יינתנו פתרונות חנייה. תמצית עמדת הועדה המקומית : היתר הבנייה המקורי אושר ב-1956, כלל 8 דירות דיור בשתי קומות, מתוכן 4 דירות חדר ללא חנייה בבניין. לא בוצעו מאז שינויים. התוכניות החלות במקרקעין אינן קובעות מגבלה בדבר מספר יחידות הדיור ומסופק תקן החנייה הנדרש לא נמצא מניעה מקביעת תמהיל מגוון של טיפוסי דירות : 5 יחידות דיור בנות 2 חדרים ו-10 יחידות מרווחות- 70-100 מ"ר. הבינוי כולל 5 קומות מעל קומת עמודים כאשר התוכניות החלות באזור מתירות 3 קומות מעל קומת עמודים ולכן פורסמה הקלה לתוספת קומה וקומה נוספת מכוח תמ"א 38. מיקומו של חדר האשפה הינו בחזית המגרש ובצמוד לדלת ובחזית הנגדית והמרוחקת מבתי העוררים. דיון והכרעה וועדת הערר שמעה בהרחבה את טענות הצדדים, ואף יצאה לשטח (ביום 21/3/2013) על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מטענות אלה. במסגרת זו, מצאנו כי הבניין מדרום (שדרות הנשיא 114) קרוב מאוד לקו המגרש, כנראה בשל תוספת שתי עמודות ממד"ים; בניין העורר גור מאחור בנוי אף הוא בקו קרוב יחסית לגבול המגרש, ואף כולל בליטה עד קו המגרש בשטח של כ - 2*2 במרכז המבנה. העצים בקדמת המגרש הינם בעיקר אורנים. בתווך, בין הבניין נשוא הערר ומגרש העורר גור צמחיה שיחית עבותה. מפלס המקרקעין גבוה ממפלס המתנגד גור, ודומה למפלס ברחוב הנשיא 114. הבניין בנוי בקווי בניין מצומצמים ביחס לסביבה. המקרקעין מסווגים על פי חפ 229 לתוכנית המתאר המופקדת 1400 כאזור מגורים א'. התוכנית המנדטורית חפ 286 מסווגת את המקרקעין כתעשייה קלה וקובעת שמותרות בה כל המלאכות והתעשיות המותרות באזור מגורים א'. מאחר אזור מגורים א' מיועד בראש ובראשונה למוגרים הרשתה הועדה המקומית לאורך שנים הן את המקרקעין נשוא הערר והן את שכנותיהן כמיועדים למגורים. על יסוד זה קיבלו גם הבתים השכנים התרים לתוספות למגורים. אנו סבורים כי פרשנות הועדה המקומית נכונה הן נוכח הייעוד המאושר בחפ 229 והן לאור פרשנותה העקבית לאורך השנים. לעניין זה נזכיר כי לעניין זה ראוי להפנות לעת"מ 1317/06 בראל ואחרים נגד הועדה המקומית לתכנון בניה ת"א ואחרים שם נפסק לא מכבר כדלקמן: "בעניין פרשנות הוראות התב"ע עלי לתת את משפט הבכורה לרשות התיכנונית הפרשנות שלה עדיפה על הפרשנות של העוררים. עמד על כך פרופ' זמיר: במתן הפירוש בימ"ש מייחס משקל לפרוש שנתנה הרשות המנהלית הוא לוקח חשבון שהחוק הפקיד את הפרשנות בידי הרשות כחלק מהרשות המבצעת והטיל עליה את האחריות להפעלת הסמכות. הוא מודע לכך שהרשות היא בעלת כישורים להפעלת הסמכות לעיתים אפילו בעלת מומחיות מיוחדת, והיא מתבססת על נסיון מעשי הוא מעריך את העובדה כי הרשות פועלת מתוך הכרות קרובה לשטח... כל אלה יש בהם כדי להקנות משקל רב לדעתה ....". אשר לבקשה לגופה- נערכו בפנינו שני דיונים, בדיון הראשון נדרשו המבקשים להציג תוכנית פיתוח נופית ואילו הועדה המקומית התבקשה להמציא את התייחסותה למדיניות מרכז הכרמל מבחינת צפיפות וחניות. הועדה המקומית השיבה כי בעניין זה כי על תוכנית המתאר החדשה חפ 2000 (אשר אך אושרה להפקדה) ניתן לבנות באזור הרלוונטי 6 קומות בשיעור של 25% בנייה, כי ביחס למסמך מדיניות פיתוח מרכז הכרמל המקטע האמור אינו מוצע לתגבור ובהתאם הגבלת מספר יחידות דיור נקבעה רק באזורים שסומנו המיועדים לתגבור. מתן הקלות בשטחי בנייה בתוספת קומות במגבלות התקנות ויישום תמ"א 38 אינן נחשבים תגבור זכויות כמשמעו במסמך המדיניות. לפיכך גובה הבניין המוצע ומספר יחידות הדיור ניתנים לאישור במסגרת היתר ואינם סוטים ממסמך המדיניות. לגופם של דברים וועדות הערר קבעו כבר בעבר כי הן רואות בחיוב פרויקטים על פי התמ"א, כפי שכבר נקבע : "ככלל, כפי שהבהרנו לא אחת, רואה וועדת הערר בחיוב רב יוזמות לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38. בקשות אלה, מגשימות בראש ובראשונה את מטרת העל של תכנית זו ומקדמות את הערכות הציבור הרשויות והמדינה במדרג המוכנות לקראת רעידות אדמה אשר עתידות להתרחש באזורנו. תחזית זו היא העומדת בבסיס החלטות הממשלה ומוסדות התכנון כולם בקדמם התמ"א האמורה. אין המדובר בסיסמה בלבד כי אם בסיכון ממשי בפניו עומד הציבור בארץ. כפועל יוצא מהשגת מטרת על זו (או אם תמצי השפעת הלוואי שלה) זוכה בראייתנו הציבור גם בהתחדשות פני אותם בתים ומקום בו ניזומות מספר בקשות בסביבה קרובה (כבענייננו) לאלמנט ההתחדשות משקל משמעותי ומיטיב סה"כ עם הסביבה. גם במקרה דנן בו מדובר ברחוב מעורב מבחינת גובה הבניה, אשר נבנה זה מכבר וזקוק לחיזוק פשוטו כמשמעו, לא מצאנו כי יש במוצע בבקשות כשלעצמן כדי לפגוע באנטרס של שוכניו ועל כל פנים לא מעבר לצפי הטבעי שאמור לקחת דייר/תושב סביר המתגורר בעיר מה עוד כי באותו רחוב הודגמו כמפורט לעיל מבנים אחרים בגובה זה." ובערר מרכז 142/08: "עוד הובהר כי התכנית כוללת החיזוק הנדרש על פי תמ"א 38 ופתרון חניה לכל הדירות בבניין , קיימות כמבוקשות ( וזאת בשונה מהדרישות עפ"י תמ"א 38 למציאת פתרון חניה לדירות החדשות בלבד). בהתחשב בכל האמור ובחשיבות שרואה ועדת הערר לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38, כמו גם במצבו העכשווי של המבנה שהוצג לנו בתמונות, והעובדה כי על פי דין קיימת שארית משמעותית של זכויות בניה אנו רואים לנכון לאשר החלטת הועדה המקומית. איננו סבורים כי יש בשיפוץ ובתוספת המבוקשת כדי להוריד ערכם של בניינים סמוכים, בסופם של דברים עם סיומו של השיפוץ ייתכן ויביא רוח חדשה ותנופה תכנונית גם ליתר השכונה דבר שיביא דווקא לעליית ערך הבתים בה. מכל מקום טענה זו נטענה בעלמא ללא כל תימוכין." ובעניין 30+42/10: "בבסיסה של תמ"א 38 ובראשון לציון גם תכנית רצ/1/ 106 רציונל של עידוד ביצוע חיזוק מבנים על ידי תוספות בניה, כמפורט בסעיף 2 לדברי ההסבר לתכנית: "... הוראות התמ"א קובעות את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה, וכן מציעה תמריצים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית. זאת תוך שמירה על איזון בין הצורך לחיזוק ומימונו ובין שיקולים עירוניים רחבים אחרים" כן ראה בסעיף 5 לדברי ההסבר, שם נקבע כדלקמן: "... במסגרת התמריצים לביצוע החיזוק, מציעה התמ"א תוספות בניה למבני מגורים קיימים (סעיף 11) ולמבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיף 14). למבני מגורים מציעה התמ"א שני סוגים של תוספות: תוספת יחידות דיור למבנה (כמפורט בסעיף 11.1) והרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה (כמפורט בסעיף 11.2). במבנים שאינם מיועדים למגורים מציעה התמ"א תוספת בשטח בניה של קומה טיפוסית. בכך מאפשרת התמ"א להתגבר על מיצוי זכויות הבניה ומהווה תמריץ לחיזוק מבנים" למותר לציין כי היוזמה המקורית לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38 לא צלחה באופן נרחב וזאת בין היתר, כנראה, בשל היעדר תמריצים מספקים ולאור האמור תוקנה התמ"א לאחרונה בשינוי מס' 2 אשר מאפשר ניצול הזכויות המוגברות על פיה גם בבניית בניין חדש, חלף בניין ישן אשר חיזוקו נדרש על פי תנאיה, וכן הותרה תוספת כפולה של זכויות הן בקומה המפולשת והן בקומה הנוספת על פי התמ"א (דבר שהיה חלופי על פי נוסחה המקורי של התמ"א). גם יוזמה זו משודרגת מקומית ונשקל שדרוגה ברמה הארצית באופן שתיווספנה זכויות רבות יותר על מנת להפוך את החיזוק והפרויקטים הנגזרים ממנו כלכליים יותר. במצב דברים זה טענותיהם של העוררים לפיהם עניינה של הועדה המקומית בחיזוק המבנה ותו לא ועליה להימנע מאישור יחידות דיור נוספות, הינן בבחינת מס שפתיים בלבד שלא לומר אנכרוניסטיות. ברי כי על מנת לחזק מבנים יש לגרום לכך שאותו חיזוק יהא כלכלי ואותה כלכליות נעוצה בראש ובראשונה בתוספת זכויות בניה. יחד עם זאת חזרנו והבהרנו כדלקמן: "...לצד הוראות אלה קובעת התמ"א מערכת של שיקול דעת במגוון של תחומים לרשות המקומית ולא מחייבת קבלת כל בקשה לחיזוק מבנים באופן אוטומטי. כך, נקבע בפרק ג' שיקול דעת למוסד התכנון בשמירת זכותו לסרב ליתן היתר ו/או לאשר תכנית מפורטת בשל תנאים ייחודיים ו/או לקבוע אי החלה של התכנית בתחום חלקים ממרחב התכנון המקורי ועוד. התמ"א מקדמת האינטרס הציבורי החשוב של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוך קביעת מנגנון מאזן של תמריצים לצורך ביצוע החיזוק "במחיר" של תוספת זכויות, על כל השלכותיה." (ר' ערר 345/10 נעמה וניר זהבי נ' הוועדה המקומית הוד השרון ואח'). התמ"א מעודדת הריסה ובניין מחדש ומעדיפה פתרון זה על הפתרון המוצא בגרסתה הראשונית. הנושא של "פינוי בינוי" הינו פתרון הנדסי נכון יותר כמוסבר בדברי ההסבר בתיקון מספר 2 : "חיזוק מבנה קיים בפני רעידות אדמה הינו תהליך מורכב מבחינה הנדסית, ובמיוחד כאשר במסגרת חיזוק זה גם נעשות תוספות בנייה. אין מחלוקת בקרב המהנדסים כי הקמת מבנה חדש תמיד עדיפה על פני חיזוק מבנה ישן. לפיכך, מוצע לאפשר קבלת זכויות הבנייה על פי התמ"א גם בעת הריסת מבנה והקמתו מחדש ולא רק בעת חיזוקו. " לעניין הצפיפות המוצעת בהתחשב בנתוני הבסיס שכללו דירות קטנות מאוד ובמיקום הראשי ובהוראות תמ"א 35 המאפשרות צפיפות של בין 11 ל-22 יחידות דיור לדונם נטו. במקרה דנן הצפיפות המתקבלת הינה של כ-19 יחידות דיור לדונם, צפיפות גבוה יחסית אולם כאמור בהתחשב בנתוני הבסיס ובמיקום הראשי אנו סבורים כי אין להתערב בהחלטה לאפשר צפיפות כזו שם. שונים הדברים לעניין מספר החניות שנדרש, אומנם הועדה המקומית ביקשה להסדיר חנייה לכל דירה ואולם אין הדברים מחויבים על פי התמ"א. אנו סבורים שהתחשב באפשרויות הניצול במגרש ובסביבתו ניתן לוותר על חנייה שתוכננה בקצה הצפון מערבי של המגרש. הפיתוח הנופי שהוצג בפנינו משופר ביחס למוצע אולם אנו סבורים כי יש מקום לשיפור נוסף. הרמפה והגינון משופרים באופן מסוים בתוכנית שהוצגה לפנינו לאחר ההחלטה שהתקבלה אולם אנו סבורים כי בהתחשב בויתור על החנייה הנ"ל או העברתה למקום אחר ניתן ונכון לקבוע רוחב מינימלי של חצי מטר עד ארבעה מטר לרצועת גינון בגבול המערבי של המגרש באופן שניתן יהיה לנטוע באותה רצועה עצים בוגרים בצפיפות מרבית על פי קביעת אדריכל נוף של הרשות המקומית. אשר לנושא הגדר בין המגרשים אנו סבורים שנכון לקבוע גדר "שקופה " (גדר סורגים )כאמור, אולם יש להוסיף בגבול הרצועה גדר פנימית בנויה ואטומה בגובה של מטר ועשרים אשר תחסום את הבזקי הפנסים של המכוניות אשר ייכנסו לחניון דרך הרמפה המערבית. הבקשה תתוקן בהתאם לאמור לעיל.בכפוף לתיקון האמור הערר נדחה. בניהתמ"א 38תמ"א