בקשה לבניית גדר מבטון על גבולות המגרש

בקשת העורר לבניית גדר מבטון על גבולות המגרש במקרקעין הידועים כמגרש 5 חלקה 7 גוש 7840 בשכונת קופת חולים מרכז איילת ב' טייבה. תמצית טענות העוררת העוררת, הינה בעלת זכויות במקרקעין נשוא הערר, טוענת כי הגבול בין מגרש 5 למגרש 6 (בו בעל הזכויות הינו המשיב) תואם את המבוקש בבקשה וזאת בהתאם לתשריט החלוקה שקיים במקרקעין, אשר תואם תכנית מפורטת שאושרה, היא תכנית טב/במ/2500 (להלן: התכנית). אלא, שבעל הזכויות בחלקה 6 קיבל היתר בניה על פיו הגדר נמצאת לטענת המשיב, בשטח מגרשו. לפיכך מתנהל בין הצדדים הליך בבית המשפט, במסגרתו יצא צו מניעה שמונעה את בניית הגדר בהתאם להיתר שיצא לטובת המשיב. בפועל, התברר כי, הבקשה להיתר של המשיב (במגרש 6) נסמכת על תשריט חלוקה שאושר בשעתו ע"י הועדה המקומית, אולם לטענת העוררת, אינו תואם את התב"ע וקיים תשריט חלוקה אחר התואם אותה והוא המחייב. לטענת העוררת, עובדה זו הוסכמה גם על גורמי הועדה המקומית, מאחר והבקשה תואמת את המצב התכנוני התקף, ביקשה העוררת לאשרה. תמצית טענות העוררת המשיבים מאידך גיסא, הבהירו כי אכן הנושא תלוי ועומד בבית המשפט, כי מדובר בערר הנוגע ל-7 בעלי מגרשים אחרים הסמוכים והוא פוגע בכל החלקה, חרף ניסיון לבטל הפקעה לצרכי ציבור שלא כדין. במסגרת התיק המתנהל בבית המשפט, מונה מומחה שנתן חוות-דעת הנוגדת את בקשתה של העוררת והדיון שם קבוע בקרוב. לפיכך התבקשה ועדת הערר לדחות את הכרעתה, עד לאחר סיום הדיון בבית המשפט. הועדה המקומית הצטרפה לעמדת המשיבים. דיון והכרעה המחלוקת שלפנינו, עניינה לכאורה בבקשה תואמת תכנית, לבניית גדר. הבקשה הוצגה כתואמת טב/במ/2500, המייעדת את חלקה 7 בגוש 7840 למגורים ומחלקת אותה למגרשים, תוך קביעת תוואי דרך בגבול הצפוני של החלקה. אותה דרך מסומנת בתשריט התוכנית כמו גם בתשריטי חלוקה כדרך ברוחב של 14 מ'. הוצג בפנינו תשריט חלוקת קרקע מס' חט/2500 מיום 25/8/1992, התשריט נחזה להיות מאושר ע"י הועדה המקומית, הוא שומר על הוראות התוכנית מבחינת רוחב הדרך והחלוקה למגרשים, והבקשה נשוא הערר תואמת את האמור בו. יחד עם זאת, הוצג לנו תשריט חלוקה נוסף, נושא תאריך 20/10/1998 אף הוא חתום ע"י הועדה המקומית ומפנה לישיבתה מיום 10/12/1992 אז לכאורה החליטה הועדה המקומית לאשרו. תשריט זה כולל את הדרך והמגרשים הנ"ל, אלא שבחלק הצפוני של אותם המגרשים, קובע אותו תשריט עוד 2 מ' מרוחב המגרשים לצורך הרחבת הדרך. הרוזטה באותו תשריט לא תוקנה. ההשפעה על המחלוקת שלפנינו ע"פ הגרסה הראשונה של התשריטים (התב"ע ותשריט החלוקה הראשון), הגבול בין מגרשים 5 ו-6 עובר מערבה לגבול המסומן בתשריט החלוקה החדש. כך, שלמעשה, בתשריט החדש "פולש" הגבול בין החלקות, לשטח חלקה 5 בתשריט המקורי. וכל כך למה? משום, שבחלק הצפוני של כל שורת החלקות, הוקצו עוד 2 מ' לצורכי הדרך. לאור זאת, ועל מנת לשמור על שטחה המקורי של חלקה 6 (520 מ"ר) - תוקן הגבול בין חלקה 6 לחלקה 5 ובין חלקה 5 לחלקה 4 ובין חלקה 4 לחלקה 3, כאשר כל הגבולות סומנו מזרחה לגבולות המקוריים. המגרשים "שניזוקו" הינם מגרשים מס' 1 (שטח של 453 מ"ר במקום 520 מ"ר), מגרש מס' 2 (כנ"ל), מגרש מס' 3 (453 מ"ר במקום 520 מ"ר), מגרש מס' 4 (457 מ"ר במום 520 מ"ר), מגרש מס' 5 (נשאר בגודלו המקורי) וכך גם מגרש מס' 6. יש לציין כי לא מצאנו על פניו הוראה בהוראות התוכנית, המאפשרת, לא כל שכן מחייבת, כפי שטענה הועדה המקומית, הגדלת ההפרשה לצרכי ציבור אל מעבר לקבוע בתשריט התוכנית החלה במקרקעין. סיכומי הדברים עד כאן מגרשים 5 ו-6 של העוררים והמשיבים, נותרו בגודלם המקורי בשתי הגרסאות. הועדה המקומית עבדה בעבר ע"פ התשריט החדש יותר אשר מגדיל את שטח ההפקעה לדרך ומשנה את גודל המגרשים (אך לא את מגרשים 5 ו-6) ובהתאם אף הוציאה למשיבים היתר. במצב דברים זה, נוכח העובדה כי סוגיית הגבול תלויה ועומדת בבית המשפט, וכי באימוץ תשריט המדידה יש כדי לשנות זכויותיהם של צדדים נוספים, מחד ומנגד כי החלוקה החדשה הזו, מקובעת כבר בהיתר שיצא למגרש 6 ובונים על-פיו, אנו סבורים כי הדרך בה על הועדה המקומית לנקוט הינה: תכנית חדשה אשר תסדיר לכאן או לכאן את זכויות הדרך, גודל ומיקום המגרשים, שכן אין כל ספק שתשריט החלוקה על פיו פעלה הועדה המקומית, משנה מהזכויות הקבועות בתוכנית שבתוקף. אשר לבקשת ההיתר לבניית הגדר, בהתחשב במצב המורכב הנ"ל ובעובדה כי הגדר טרם נבנתה וכי המחלוקת תלויה ועומדת בפני בית המשפט המוסמך, אנו מקבלים את עמדת הועדה המקומית לפיה, יש לאפשר לבית המשפט המוסמך להכריע בסוגיה הקניינית תחילה. בכפוף להערותינו לעניין הצורך הדחוף בתוכנית חדשה, הערר נדחה. בניהקרקעותגדר