צו היוצר אזור לבניין ערים

פקודת בניין ערים 1936 הינה דין מוקדם שקבע את חובת קבלתו של רישיון וזאת על פי סעיף 11 שקבע כי "אסור להקים בניין או להרסו או לבנותו מחדש ואסור לעשות בו שינוי או להוסיף לו כל הוספה, או לעשות בו כל תיקוני מבנה (זולת תיקונים פנימיים שאינם תיקוני מבנה) בלא לקבל תחילה רישיון לכך מפני הוועדה המקומית". כל זאת מיום הינתן הצו היוצר אזור לבניין ערים. במקביל, מקבלת הפקודה את תוקפם את רישיונות, ובתכנית בניין עיר על פי הדינים הקודמים. ידוע כי הדין שקדם לפקודת בניין הערים הראשונה (הדין העות'מאני אשר כנראה חל כשנבנה הבית נשוא ערר זה), טיפל אף הוא ברישיונות אולם זאת בצורה תיאורטית והוא לא נאכף בשיטתיות בארץ. חוק התכנון והבנייה, ממשיך באותה דרך וקובע אישור תקנות ותכניות קיימות, והמשך בהליכים קיימים. בהתאם, התייחסה הפסיקה בעבר למבנים ישנים כאל מבנים קיימים אשר אין להחיל עליהם את הוראות חוק התכנון והבניה ככל שלא מדובר בשימושים חדשים. כך, למשל, נקבע בעתמ (חי') 1294-03-09‏ ‏ פואז עתאמנה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - עירון‏ כדלקמן: "עוד אציין כי בשים לב לעובדה שמדובר במבנה ישן , אשר נבנה קודם לכניסתו לתוקף של חוק התכנון והבניה, ממילא הועדה אינה נדרשת להוציא טופס 4 , המאשר חיבור המבנה לרשת החשמל וממילא גם אינה מוסמכת להוציא טופס 5 , המבטל את טופס 4 , ואשר מכוחו רשאית חברת החשמל לנתק את החשמל". כן נפנה לערר (ירושלים) 98/11 ‏ ‏ רון אלה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים שם, נותחה סוגיית המבנים הישנים בהיבט של השימוש המותר בהם ונקבע כדלקמן: "לפיכך, אנו סבורים כי כאשר קיים מבנה ישן מאוד, החזקה לצורך קביעת היטל ההשבחה הינה כי ניתן לו היתר לשימוש שנעשה בו במשך השנים, ועל הטוען כי אין היתר מוטל הנטל להוכיח זאת. לעניין זה יש גם לבדוק, האם הנכס לא הוכשר באופן כולל בשימוש הנושן שלו לאור הוראות המעבר בין דברי החקיקה המנדטורית השונים. ככלל, אנו סבורים כי מקום בו מדובר במבנה כה ישן חלה חזקת התקינות/ חזקת חוקיות המינהל וכי הטוען כנגד החזקה - עליו הראיה. נוכח היעדר הצורך להחלטה אופרטיבית במקרה דנן, נאמרים דברים אלה אגב אורחא. צוויםבניין