ההתנגדויות לתמ"א 38 שהוגשו הן של דיירים בבתים שכנים המלינים כנגד הגבהת הבניין על כל הנובע מכך וצמצום קווי הבניין ובעיות חניה. הועדה מבינה את חשש המתנגדים ואולם נוכח החשיבות שרואה היא בעיבוי מבנים מפני רעידות אדמה, אשר מצאה ביטויה בתכנית מתאר ארצית שאושרה ע"י ממשלת ישראל, היא סבורה שאין בהן כדי להוות טעם מספיק לדחיית הבקשה. יצוין כי הקטנת קו הבנין הוא באורך המינימלי הנדרש לצורך עיבוי המבנה, כמו כן היזם מעמיד חניות על פי התקן הנדרש לדירות שנוספו בבקשה. אשר על כן נדחות התנגדויות הבתים השכנים. לענין התנגדות גב' גוטליב, הרי שאכן רצוי להוסיף ממ"דים לדירות ואולם מהנדס העיר בדק את טענתה ומצא כי לא ניתן לעשות זאת במבנה זה. יחד עם זאת, וכל זמן שלא ניתנת הסכמתה לבקשה, הרי שלא ניתן לאשר הרחבת לובי הבניין ע"ח חניה פרטית שלה, ועל היזם לתקן את הבקשה ולהקטין את הלובי כך שלא תפגע חניה זו. אשר על כן וכפוף לאמור לעיל, ההתנגדויות נדחות והבקשה מאושרת. ההיתר יינתן לאחר מילוי כל ההשלמות." תמצית טענות העוררים התכנית שונתה מספר פעמים והעותק העדכני לא נמסר לעוררים. בדיון לפנינו טענו העוררים כי התכנית אינה בקנה מידה ומעוותת את המצב המציאותי בשטח; כי לא ניתן להיכנס בפועל לחניות המתוכננות, שכן הכניסה אליהן חסומה על ידי הגדר בין המבנים; עוד נטען כי מדובר בבניין המצוי באזור עם ביקוש גבוה לחניה וכי פתרון החניה שניתן בו, על תוספת הדירות הטמונה בו אינו מספק. כמו כן נטען כי הבניה המבוקשת תחסום אוויר, אור וכו'. תמצית טענות המשיבים מדובר בחיזוק מבנה בהתאם לתמ"א 38 ותכנית רצ / 106 / 1 ורצ / מק / 1 / 106 / 2. התוספת המבוקשת כוללת 4 יחידות דיור בשתי קומות, חדרים על הגג, 6 מקומות חניה, מעלית, ממ"דים לדירות החדשות, מרפסות לכל הדירות וחיזוקים. הבקשה שהובאה לדיון היא הבקשה שאושרה. משום שהבקשה לא נמצאה במועד פנייתם של העוררים נעתרה הועדה המקומית לבקשתם לדחות את המועד להגשת ערר. חרף האמור לא עלתה בכתב הערר טענה תכנונית לגופו של עניין. לגופם של דברים - הנושא של חסימת אוויר ושמש, חדירה לפרטיות וירידת ערך נטענו בכלליות ללא פירוט, ולא ברור איזו פגיעה במראה הנוף נגרמת למתגורר בטבורה של עיר. הפיתוח העירוני אותו מבקשים העוררים למנוע הינו תולדה של תכנית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, ואין בטענות בעלמא כדי לסכל את הוצאתה אל הפועל. לעניין החניה, התקן העירוני קובע חניה אחת לכל דירה, ואילו כאן מוצעים 6 מקומות חניה חדשים. הוספת מקומות חניה למבנים קיימים במסגרת עיבויים הינה מורכבת ובמקרה דנן עלה בידי המתכננים להוסיף לכל דירה נוספת את הנדרש בתקן ושני מקומות חניה נוספים. דיון והכרעה למען הסר ספק והואיל והובהר כי הבקשה תוקנה פעמים מספר, התקבלה החלטה בסוף הדיון לפיה התכנית המעודכנת על פי החלטות הועדה המקומית תועבר לעוררים ולועדת הערר והחלטת ועדת הערר תתקבל רק לאחר מכן. מדובר ברחוב צר ומרכזי הניצב לרחוב רוטשילד בלב העיר. ברי כי המבננים נשוא הערר כמו גם שכניהם זקוקים לחיזוק על פי הקריטריונים הקבועים בתכניות הרלוונטיות המפורטות לעיל. השאלה הנשאלת היא האם החיזוק המבוקש והתוספות שהוצעו פוגעות פגיעה משמעותית במבנים הסמוכים. אנו סבורים כי ניתן לענות על תשובה זו בשלילה. אף נציגת העוררים, שהינה אשת מקצוע אשר הופיעה בפנינו הבהירה כי נכון לחזק את אותם מבנים, אלא שלדידה טוב היתה הועדה המקומית עושה אילו היתה יוזמת במתחם האמור תכנית "פינוי בינוי". דא עקא שבאותה הזדמנות הבהירה העוררת כי ספק אם תכנית הזו היתה יוצאת לפועל נוכח מצבן של חלק מדירות הדיירים במקום, ששיפצו אותן והשקיעו בהן רבות. נזכיר כי הפתרון שקבעה מדינת ישראל בשלב זה לחיזוק מבנים מפני נזקי רעידות אדמה מגולם בתמ"א 38 אל תיקוניה, ובהעדר סיבות ונסיבות יוצאות דופן יש מקום לעודד תכנון על פיה, בשים לב לאיזון הנדרש כלפי הסביבה. במקרה דנן התבקשו 2.5 קומות נוספות (בעוד על פי המצב התכנוני ניתן להגיע ל - 4 קומות נוספות), תקן החניה שהתבקש והוצג עולה על הנדרש ברגיל. הנגישות לחניות כוללת שביל גישה ברוחב של כ- 2.5 מטר (לחניות מס' 6 ו - 8), אולם בהתחשב באורכו הקצר אנו סבורים כי בנסיבות העניין מדובר בתכנון שניתן לקבלו. נזכיר כי כבר קבענו בערר 43+9/10: "ככלל, כפי שהבהרנו לא אחת, רואה וועדת הערר בחיוב רב יוזמות לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38. בקשות אלה, מגשימות בראש ובראשונה את מטרת העל של תכנית זו ומקדמות את הערכות הציבור הרשויות והמדינה במדרג המוכנות לקראת רעידות אדמה אשר עתידות להתרחש באזורנו. תחזית זו היא העומדת בבסיס החלטות הממשלה ומוסדות התכנון כולם בקדמם התמ"א האמורה. אין המדובר בסיסמה בלבד כי אם בסיכון ממשי בפניו עומד הציבור בארץ. כפועל יוצא מהשגת מטרת על זו (או אם תמצי השפעת הלוואי שלה) זוכה בראייתנו הציבור גם בהתחדשות פני אותם בתים ומקום בו ניזומות מספר בקשות בסביבה קרובה (כבענייננו) לאלמנט ההתחדשות משקל משמעותי ומיטיב סה"כ עם הסביבה. גם במקרה דנן בו מדובר ברחוב מעורב מבחינת גובה הבניה, אשר נבנה זה מכבר וזקוק לחיזוק פשוטו כמשמעו, לא מצאנו כי יש במוצע בבקשות כשלעצמן כדי לפגוע באנטרס של שוכניו ועל כל פנים לא מעבר לצפי הטבעי שאמור לקחת דייר/תושב סביר המתגורר בעיר מה עוד כי באותו רחוב הודגמו כמפורט לעיל מבנים אחרים בגובה זה." ובערר 142/08: "עוד הובהר כי התכנית כוללת החיזוק הנדרש על פי תמ"א 38 ופתרון חניה לכל הדירות בבניין , קיימות כמבוקשות ( וזאת בשונה מהדרישות עפ"י תמ"א 38 למציאת פתרון חניה לדירות החדשות בלבד). בהתחשב בכל האמור ובחשיבות שרואה ועדת הערר לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38, כמו גם במצבו העכשווי של המבנה שהוצג לנו בתמונות, והעובדה כי על פי דין קיימת שארית משמעותית של זכויות בניה אנו רואים לנכון לאשר החלטת הועדה המקומית. איננו סבורים כי יש בשיפוץ ובתוספת המבוקשת כדי להוריד ערכם של בניינים סמוכים, בסופם של דברים עם סיומו של השיפוץ ייתכן ויביא רוח חדשה ותנופה תכנונית גם ליתר השכונה דבר שיביא דווקא לעליית ערך הבתים בה. מכל מקום טענה זו נטענה בעלמא ללא כל תימוכין." ובעניין 30+42/10: "בבסיסה של תמ"א 38 ובראשון לציון גם תכנית רצ/1/ 106 רציונל של עידוד ביצוע חיזוק מבנים על ידי תוספות בניה, כמפורט בסעיף 2 לדברי ההסבר לתכנית: "... הוראות התמ"א קובעות את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה, וכן מציעה תמריצים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית. זאת תוך שמירה על איזון בין הצורך לחיזוק ומימונו ובין שיקולים עירוניים רחבים אחרים" כן ראה בסעיף 5 לדברי ההסבר, שם נקבע כדלקמן: "... במסגרת התמריצים לביצוע החיזוק, מציעה התמ"א תוספות בניה למבני מגורים קיימים (סעיף 11) ולמבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיף 14). למבני מגורים מציעה התמ"א שני סוגים של תוספות: תוספת יחידות דיור למבנה (כמפורט בסעיף 11.1) והרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה (כמפורט בסעיף 11.2). במבנים שאינם מיועדים למגורים מציעה התמ"א תוספת בשטח בניה של קומה טיפוסית. בכך מאפשרת התמ"א להתגבר על מיצוי זכויות הבניה ומהווה תמריץ לחיזוק מבנים" למותר לציין כי היוזמה המקורית לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38 לא צלחה באופן נרחב וזאת בין היתר, כנראה, בשל היעדר תמריצים מספקים ולאור האמור תוקנה התמ"א לאחרונה בשינוי מס' 2 אשר מאפשר ניצול הזכויות המוגברות על פיה גם בבניית בניין חדש, חלף בניין ישן אשר חיזוקו נדרש על פי תנאיה, וכן הותרה תוספת כפולה של זכויות הן בקומה המפולשת והן בקומה הנוספת על פי התמ"א (דבר שהיה חלופי על פי נוסחה המקורי של התמ"א). גם יוזמה זו משודרגת מקומית ונשקל שדרוגה ברמה הארצית באופן שתיווספנה זכויות רבות יותר על מנת להפוך את החיזוק והפרויקטים הנגזרים ממנו כלכליים יותר. במצב דברים זה טענותיהם של העוררים לפיהם עניינה של הועדה המקומית בחיזוק המבנה ותו לא ועליה להימנע מאישור יחידות דיור נוספות, הינן בבחינת מס שפתיים בלבד שלא לומר אנכרוניסטיות. ברי כי על מנת לחזק מבנים יש לגרום לכך שאותו חיזוק יהא כלכלי ואותה כלכליות נעוצה בראש ובראשונה בתוספת זכויות בניה. יחד עם זאת חזרנו והבהרנו כדלקמן: "...לצד הוראות אלה קובעת התמ"א מערכת של שיקול דעת במגוון של תחומים לרשות המקומית ולא מחייבת קבלת כל בקשה לחיזוק מבנים באופן אוטומטי. כך, נקבע בפרק ג' שיקול דעת למוסד התכנון בשמירת זכותו לסרב ליתן היתר ו/או לאשר תכנית מפורטת בשל תנאים ייחודיים ו/או לקבוע אי החלה של התכנית בתחום חלקים ממרחב התכנון המקורי ועוד. התמ"א מקדמת האינטרס הציבורי החשוב של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוך קביעת מנגנון מאזן של תמריצים לצורך ביצוע החיזוק "במחיר" של תוספת זכויות, על כל השלכותיה." (ר' ערר 345/10 נעמה וניר זהבי נ' הוועדה המקומית הוד השרון ואח'). בהתחשב בעובדה ושהתכנית משיגה את מטרתה (חיזוק המבנים), אנו סבורים כי רב בה התועלת על הנזק לסביבה, הקומה האחרונה מתוכננת בנסיגה, מספר החניות המוסף עונה על הנדרש, ואיננו רואים לשנות מהקבוע בו. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. בניהתמ"א 38תמ"אבניין