בקשת העורר "להסדרת שימוש במבנים מאושרים על פי הקיים", בשטח כולל של 3995 מ"ר במקרקעין הידועים כחלקה 15, בגוש 8975, בבצרה (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין עמדו במוקד מספר הליכים תכנוניים ומשפטיים, חלקם במסגרת הועדה המקומית, חלקם במסגרת הועדה המחוזית, חלקם בבית משפט לעניינים מנהליים, וחלקם בבית משפט לעניינים מקומיים. הבקשה כוללת שינוי בשימוש ממטרת מחסנים ובתי מלאכה למסחר, כאשר הכותרת הסדרה על פי הקיים בשטח ללא פירוט אינה מאפשרת בחינתה על פי דין באמות מידה מקובלות. מנגד, אין חולק כי במקרקעין הוצאו בשעתו היתרים לסככות לגידול עופות, למחסן שירותים, לגדר לחדרי הלבשה ולמחסן אחסון נסורת. בשעתו ביקש העורר לקדם במקום מרכז מבקרים, נושא זה סורב, נדון בבית המשפט המחוזי שם הומלץ לצדדים להידבר ולהגיע להבנות מה כן ניתן לקדם במקרקעין. כעולה מהאמור מדובר במסכת עובדתית, תכנונית ומשפטית מורכבת ביותר כאשר לצדדים טענות ומענות שונות והמחלוקת ביניהם משתרעת על טווח נרחב החל מדינם של ההיתרים שהוצאו בשעתו, דרך משמעות הוראותיהן של התכניות החלות במקרקעין וכלה בהנחיה שניתנה בשעתו על ידי בית המשפט ופרשנותה בידי המחוז. כך או אחרת, הובא לידיעתנו כי ביום 17/11/2011 פורסמה הודעת הולנת"ע בנוגע להכנת תכנית מתאר מחוזית חלקית תמ"מ 3 / 21/ 9 למרחב פולג, החלה במקרקעין נשוא הערר. על פי אותה הודעה "כל היתר שימוש חורג והרשאה (להלן היתרים בתחום התכנית), מותנה באישור הועדה המחוזית למעט היתרים מסוגים מסוימים." הודעה זו הועברה לידיעת הצדדים ולתגובתם. העורר סבור כי לבקשה נשוא הערר לא נדרש אישור הועדה המחוזית, שכן לא מדובר בבקשה להיתר היות ומהבנים בנויים בהיתרים, וגם לא מדובר בשימוש חורג אלא בהתאמה לשימוש על פי הקיים ועל פי תב"ע הקיימת משנות ה - 50. גם אם יש בבקשה רלוונטיות להודעה הרי שמלשון ההודעה עולה כי הסמכות עדיין נותרה של הועדה המקומית ואישור בקשה מותנה באישור הועדה המחוזית. הועדה המחוזית כבר הסכימה לעשיית מגוון שימושים הקשורים לביקור בנחל (שימושי פנאי ונופש ועוד), וכך גם נקבע בפסק הדין כי עד לאישורה של תכנית המתאר המחוזית החלקית יותרו באזור נחל וסביבותיו שימושים המותרים באזור חקלאי / נוף כפרי פתוח כמפורט בסעיף 7.5 לתכנית, דהיינו ספורט ונופש, תיירות, מסעות ומזנונים. המבנים בשטח נשוא הערר מהווים עובדה מוגמרת ואין בהם בכל מקרה לסכל את התכנית שבהכנה. כמו כן טען העורר כי בפועל קידום התכנית נעשה בעצלתיים תוך פגיעה קשה בקניין העורר. הועדה המקומית טענה כי החלטתה לא התבססה על אותה הודעה. המשיבים טענו כי אותה הודעה אינה מאפשרת כל פתח למסחר באתר התכנית והודעת הולנת"ע פירטה את המגבלות לבקשות ושימושים בשטח באופן ברור וחד משמעי, ולפיכך יש להורות על סגירת כל הפעילות המסחרית והלא חוקית באתר. סעיפים 77,78 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן - "החוק") קובעים כדלקמן: 77. מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף 1א; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו. 78. (א) פורסמה ברשומות הודעה כאמור בסעיף 77, רשאי מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת; תוקפם של תנאים אלה יהיה עד להפקדת התכנית, דחייתה או עד שיבוטלו התנאים או שישונו על ידי מי שקבעם, או לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים, הכל לפי המועד המוקדם יותר; מוסד התכנון רשאי להאריך את תוקפם של התנאים או לשנותם לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שנים מנימוקים מיוחדים שיירשמו; ראה יושב ראש מוסד התכנון כי יש צורך בהארכה נוספת מעבר לשלוש שנים, רשאי הוא לעשות כן, באישור שר הפנים. (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד תכנון לפי סעיף זה רשאי לערור - (1) כאשר ההחלטה היא של ועדה מחוזית - למועצה הארצית; (2) כאשר ההחלטה היא של ועדה מקומית - לועדת הערר. במצב דברים זה, אנו סבורים כי נכון קודם לבחון את התאמת מהות ההיתר המבוקש לתכנית שבהכנה, שהינה כמפורט לעיל תכנית בסמכות המועצה הארצית. מובן כי לועדת הערר הנכנסת בנעלי הועדה המקומית אין סמכות לערוך את אותה בדיקה, כמו גם לשנות מתנאי ההכנה, כפי שטען העורר. מדובר בתכנית בסמכות המועצה הארצית, היא זו שפרסמה את אותם תנאים ורק היא יכולה לשנות מהם, אם תמצא לנכון. עד להתאמת הבקשה לאותה תכנית, או לחלופין להסרתם של התנאים איננו רואים טעם לדון בבקשה. הערת נציג מתכנן המחוז: כפי שהוזכר לעיל "ממילא הבקשה כוללת שינוי בשימוש ממטרת מחסנים ובתי מלאכה למסחר, כאשר הכותרת הסדרה על פי הקיים בשטח ללא פירוט אינה מאפשרת בחינתה על פי דין באמות מידה מקובלות, וגם מטעם זה יש לדחות את הערר". אשר על כן ולאור כל האמור הערר בשלב זה נדחה. מקרקעיןמבנה