בקשה להקמת גדר איסכורית בשטח חקלאי בגובה 2 מטר - שימוש חקלאי

בקשה להקמת גדר איסכורית בשטח חקלאי בגובה 2 מטר עניינו בהחלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון (להלן - "הוועדה המקומית") בבקשת העוררת במקרקעין הידועים כחלקה 4 בגוש 10112 בכביש חדרה עפולה לפרדס חנה (להלן - "המקרקעין"). העוררת ביקשה להקים במקרקעין גדר רשת או גדר איסכורית בגובה 2 מ'. הוועדה המקומית דחתה את הבקשה וקבעה כדלקמן: "הבקשה שהוגשה לוועדה נתבקשה הקמת גדר איסכורית, סביב חלקה 4 בגוש 10112. הבקשה מוצעת בתחום התנית ש/1, אשר יעדה את החלקה לשטח חקלאי. עמדת הועדה הינה, כי הקמת גדר מסוג המבוקש בשטח חקלאי, יש בו משום משיכת שימושים לא רצויים ליעוד קרקע שהשימוש בה הינו עיבוד חקלאי בלבד וכן הפרת שטחים פתוחים. מבלי לגרוע מהאמור, בחלקה קיימים מבנים שאינם כלולים בבקשה להיתר. לאור האמור, מחליטה הועדה לדחות את הבקשה." תמצית טענות העוררים הועדה המקומית אינה בוחנת כליות ולב ואינה יכולה לקבוע מראש כי יעשו בחלקה שימושים אסורים. הוועדה שקלה שיקולים שאינם רלוונטיים לבקשה, על פי הוראות ש/1 והוראות חוק התכנון והבניה אין מניעה להקים עוד גדר, תכליתה של הגדר למנוע השלכת פסולת ופלישה של גובלים. תמצית טענות המשיבה בעל השליטה בעוררת הואשם בשורת כתבי אישום בגין עבירות על חוק התכנון והבניה. בנוסף העוררת הגישה בקשה לשימוש חורג עבור חניית כלי רכב באותה חלקה, אותה בקשה נדחתה ולא הוגש עליה ערר. על פי הפסיקה מוסדות התכנון מוסמכים ואף חייבים לעיתים לשקול כבר בשלב מתן ההיתר חשש לשימושים חורגים, לעניין זה מפנה הוועדה המקומית לע"א 482/99 בלפוריה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים. במקרקעין חלה תכנית ש/1 ותמ"א 5/6 לפיהן מיועדים המקרקעין לחקלאות. זאת ועוד, מדיניות הוועדה המחוזית לעניין שמירת שטחים פתוחים סמוך לכביש 65 באזור הנוגע באה לידי ביטוי בתמ"א 5/6 ובגדר כנ"ל יש משום פגיעה והפרה בשטחים הפתוחים וברציפותם. דיון והכרעה וועדת הערר דנה בערר ושמעה את טענות הצדדים. בניגוד לטענת העוררים מושכלות יסוד הן כי בדיני התכנון והבניה, עיקרון החוקיות עובד באופן פוזיטיבי, דהיינו, בשונה מהדין הכללי בו משמעו של אותו עיקרון כי מה שלא כתוב שאסור - מותר, הרי שבדיני התכנון והבניה מה שלא כתוב שמותר - הינו אסור, וכפי שקבע כבוד השופט כתוארו אז (וינוגרד) בעניין ע"פ 377/87 קלקא נחום נגד מדינת ישראל, שם נקבע כדלקמן: "אין תכנון ואין בנייה ואין זכויות בנייה או שימוש לפיהן אלא לפי הוראות התכניות השונות לדרגותיהן. מותר לבנות רק במסגרת המותרת בתכנית, ומה שאין תכנית מיתאר מרשה במפורש - אינו מותר." בעניינו חלה כאמור תכנית ש/1 אשר מייעדת את המקרקעין כאזור חקלאי, התכנית מפרטת רשימת תכליות באזור כזה ובין היתר גם חקלאות אקסטנסיבית באישור הוועדה המחוזית, מחצבות ומתקני מחצבות באישור הוועדה המחוזית ועוד, כן מאפשרת התכנית שימוש חקלאי, בניית מבני משק ומבנים חקלאיים. התכנית אינה קובעת הוראות ספציפיות לעניין גידור. בסעיף 2 לפרק ז' לתכנית אשר כותרתו: "גדרות משוכות ועצים", דנה התכנית באפשרות לצוות על בעלי הקרקעות הגובלות עם הדרך לגדר או לנטוע עצים את חלקותיהם ו/או לאסור עליהם כל פעולה כאמור, אולם המקרקעין קא עסקינן אינם גובלים בדרך. לא זו אף זו, מדובר בסמכות לפיה על הוועדה המקומית להוציא צווים ויש תקופה לבצעם וכיוצא באלה וברי כי תכליתה של ההוראה הינה שמירה ועיצוב שולי הדרך הראשית אשר קבועה בתכנית. נוכח הרגישות הקיימת והמוצדקת לשימוש השטחים הפתוחים אנו סבורים כי מקום בו לא התבקש שימוש חקלאי במקרקעין, אשר על פי עמדת משרד החקלאות מחייב גידור, אין הצדקה לאפשר גידור כזה בהיעדר הוראה פוזיטיבית בתכנית המתירה לעשות כן. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו בו אותה בקשה נשוא הערר מתוארת כ- "גידור מגרש בגודל של 20743 מ"ר, לריכוז ציוד חקלאי פלוס כלים חקלאיים", על פניו מדובר בשימוש שאולי נלווה לחקלאות אך אינו חקלאי בפני עצמו בייחוד לא בהיקף המבוקש. לאור כל האמור אנו סבורים כי בנסיבות צדקה הוועדה המקומית בהחלטתה. יחד עם זאת, ככל שתוגש בקשה אחרת לשימוש חקלאי מובהק אשר תלווה בהמלצת משרד החקלאות לגידור שטח מסוים, נמליץ לוועדה המקומית לשקול בחיוב גידור כזה ובלבד שאופיו לא יפגע במראה השטחים הפתוחים. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. קרקעותשימוש חקלאיחקלאותקרקע חקלאיתגדר