בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 27.6.13 תקציר ההליכים עד כה 1. ראשיתו של הליך זה בהגשת כתב תביעה בחודש 11/12 על-ידי המשיבה (להלן - העובדת) לחיוב המעבידה בסכום כולל של 8,748 ₪ בגין פיצויי פיטורים ודמי הבראה. בכתב התביעה נטען כי העובדת עבדה כצלמת, וכי בעקבות סגירת סניף חיפה של המעבידה ומשכך הופסקה עבודתה בנסיבות המצדיקות חיובה של המעבידה בפיצויי פיטורים. 2. דיון ראשון בתובענה נקבע ליום 17.2.13. במועד זה טרם הגישה המעבידה כתב הגנה, אלא בקשות להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שכן לטענתה עיקר העבודה בוצעה בתל אביב. בבוקר הדיון הגישה המעבידה (הבקשה חתומה בחותמת המעבידה) בקשה לדחיית מועד הדיון. בבקשה נטען כי "בשל טעות אנוש סברה המבקשת כי הדיון נקבע לשעה 11:30", ולאחר שהוברר כי הדיון נקבע לשעה 10:30 לא תוכל להגיע לדיון. על אף שעד המועד שנקבע לדיון לא התקבלה החלטה בבקשה לדחיית הדיון - לא היתה התייצבות לדיון מטעם המעבידה. 3. כתב ההגנה מטעם המעבידה הוגש באיחור ניכר, רק ביום 4.4.13, ולאחר שהעובדת טרחה והגישה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בבקשה להארכת מועד להגשתו, שהוגשה יחד עם כתב ההגנה, נטען כי "בשל מעברי משרדים ורא-ארגון במחלקה המשפטית נשמט מועד הגשת כתב ההגנה. בנוסף, בשל המעבר ואריזת המסמכים בארגזים, והעומס הרב והבלתי רגיל לא הוגש כתב הגנה במועד וזאת בשל טעות אנוש". בכתב הגנתה כפרה המעבידה בזכותה של העובדת לפיצויי פיטורים, אך לא העלתה כל טענה באשר לרכיב ההבראה. כן לא הועלתה טענה באשר לחישוב הסכומים שנתבעו והסכומים ודרך חישובם אף לא הוכחשו. 4. ביום 24.4.13 התקיים הליך גישור בתיק זה. לאחר שזה לא צלח התקיים דיון מוקדם בפני. מטעם המעבידה התייצבה עו"ד יצחקוב. לשאלת בית הדין באשר להיקף העבודה בתלאביב לצורך בירור השאלה בדבר הסמכות המקומית כמו גם נסיבות סיום העבודה, השיבה ב"כ המעבידה כי אין בידיה נתונים. כן נמסר בדיון כי אין בידי ב"כ המשיבה העתק מהסכם העבודה ומתלושי שכר, ומשכך לא ניתן היה לברר גם את סוגיית גובה השכר הקובע לצורך חישוב זכויותיה של העובדת. באותו דיון, במעמד העובדת וב"כ ובמעמד עו"ד יצחקוב שהופיעה מטעם המעבידה, נקבע מועד לדיון הוכחות ליום 27.6.13. באותה החלטה חויבה המעבידה בתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪ בגין אי התייצבותה לדיון שנקבע ליום 17.2.13. 5. ביום 27.6.13, הוא המועד שנקבע לדיון הוכחות, לא היתה התייצבות מטעם המעבידה. משכך, במועד זה ניתן פסק-דין בהעדר התייצבות ועל יסוד האמור בכתב התביעה (להלן - פסק-הדין). טענות הצדדים 6. הבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה ביום 29.7.13 ע"י ב"כ הנוכחי של המעבידה. בבקשה נטען כי בשל "כשל טכני וטעות אנוש מצערת" שנבעו מחילופי ייצוג של המעבידה - לא היתה התייצבות מטעם המעבידה בדיון שנקבע ליום 27.6.13. עוד נטען כי יש מקום לברר את הגנתה של המעבידה, לפיה אין העובדת זכאית לפיצויי פיטורים משום שהתפטרה, וכן כי הסכומים עליהם מבוססת התביעה, הן לגבי פיצויי פיטורים והן לגבי הבראה, אינם נכונים. 7. מנגד, טוענת העובדת כי אין להיעתר לבקשה משום שהמעבידה נתלית בטענת "טעות אנוש" זו הפעם השלישית, ומשהבקשה לביטול פסק-דין מועלות טענות הגנה חדשות, שלא הוזכרו בכתב ההגנה, וזאת הן לעניין הזכאות לדמי ההבראה והן לעניין חישוב הסכומים. דיון והכרעה 8. תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 (להלן - תקנות סדרי הדין) קובעת את סמכותו של בית הדין לבטל פסק-דין או החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין, וזאת בעקבות בקשה שתוגש לא יאוחר מ- 30 יום מיום שהומצא לידי בעל הדין פסק-הדין. 9. משכך, ובהתאם להלכות הנוהגות בדיון בבקשות לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, שומה על בית לבחון שני עניינים, האחד - סיבת אי התייצבותו של בעל הדין, באופן שאם יתברר כי לא הוזמן כדין יש לבטל את פסק-הדין מתוך "חובת הצדק" או אם ימצא הסבר אחר למחדלו של בעל הדין שלא התייצב; והשני - סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק-הדין. אכן, לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט יש לייחס משקל רב, אך לצידה מוטל על המבקש את ביטולו של פסק-הדין הנטל להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט, וכי אכן קיים בסיס לכאורי להגנתו. 10. התנהלותה של המעבידה בהליך זה היתה רצופה כשלים, באופן שלא ניתן להגדירו אלא כזוזול בהליכי המשפט ובצד השני, החל באי הגשת כתב הגנה במועד אלא רק לאחר שהוגשה בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה, וכן אי התייצבות לשני דיונים אליהם זומנה כדין, כמו גם התייצבות לדיון מוקדם ללא כל מסמכים ובניגוד להחלטה בעניין זה. בכל המקרים האלה נתלתה המעבידה באמתלות כמו "כשל טכני", "טעות מצערת", מעבר משרד וכיוצא באלה. אי התייצבותה של המעבידה לדיון ההוכחות, בה ניתן פסק-דין כנגדה, נבעה לטענתה שוב בשל כשל טכני וטעות אנוש מצערת של ב"כ החדש של המבקשת (וזאת אחר מספר כשלים שביקשה המבקשת לתלות בהתנהלות ב"כ הקודמת). כשלים חוזרים ונשנים אלה מעלים ספק אם אכן לא החמיצה המעבידה את ההזדמנות והזכות כי הגנתה תתברר. 11. קיים גם ספק באשר לסיכויי ההגנה של המעבידה. באשר לדמי ההבראה - הרי שהזכאות לרכיז זה כלל לא הוכחשה בכתב ההגנה. גם דרך חישוב הסכומים הנתבעים לא הוכחש בכתב ההגנה, ובדוודאי שלא הוצג כל חישוב אלטרנטיבי. טענת ההגנה היחידה הראויה להישמע היא בדבר עצם הזכאות לפיצויי פיטורין, לאור טענת המעבידה כי על אף שהסניף בחיפה נסדר הרי שהוצעה לעובדת עבודה אחרת בתנאים דומים והעובדת סרבה לה. 12. יחד עם זאת ועל אף האמור לעיל, הרי שלאור גישתם הסלחנית של בתי הדין לעבודה ואופיים המיוחד, ומטעמי צדק המחייבים מתן אפשרות הוגנת למעבידה להשמיע טענותיה - אני רואה לנכון לבטל את פסק-הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 27.6.13. הנתבעת תישא בהוצאות הדיון בבקשה ובהוצאות הדיון אליו לא התייצבה ביום 27.6.13 בסך 2,500 ₪, שישולמו לידי התובעת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אין באמור כדי לגרוע מחובתה של הנתבעת לשאת בהוצאות שנפסקו לחובתה בהחלטה מיום 24.4.13, בשל אי התייצבותה לדיון שנקבע ליום 17.2.13. 13. דיון הוכחות יתקיים ביום 3.11.13 בשעה 11:00. לדיון יתייצבו הצדדים עם ב"כ וכל העדים מטעמם, ויביאו עמם את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותם. בתום שמיעת הראיות יסכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה. במעמד צד אחדעורך דיןביטול פסק דין