תביעה לתשלום שכר עבודה בגין החודשים אוקטובר ונובמבר 2011 בצירוף פיצויי הלנת שכר 2. התובע החל את עבודתו בשירות הנתבע ביום 17.4.11 וזאת כעולה מתלושי השכר. מעיון בתלוש השכר של חודש אוקטובר 2011, עולה כי שכרו של התובע עמד על סך של 5,179 ₪ ברוטו, השווים ל- 5,000 ₪ נטו. 3. במסגרת כתב התביעה, טען התובע כי עבד בשירות הנתבע עד ליום 30.11.11, וכי טרם קיבל את שכרו בסך של 5,400 ₪. אומנם בכתב התביעה התובע לא פירט את השכר שהיה אמור להיות משולם בגין כל חודש, יחד עם זאת, בדיון שהתקיים ביום 23.5.13, ציין ב"כ התובע כי מדובר בשכר עבודה בעבור חודש אוקטובר, והעומד על סך של 5,000 ₪ נטו בנוסף לשכר עבודה בסך של 400 ₪ בגין עשרה ימי עבודה בחודש נובמבר. 4. הנתבע טען, במסגרת כתב ההגנה, כי התובע עבד עד סוף חודש אוקטובר 2011 וכי השכר המגיע לו הינו כמפורט בתלוש השכר. לטענתו של הנתבע, שכרו של התובע בגין חודש זה שולם במזומן יחד עם 6-7 עובדים. בדיון שהתקיים ביום 23.5.13 טען הנתבע כי שילם לתובע את שכרו, כאמור במזומן, לעיני כל העובדים בבית קפה "אוטמזגין" בקריית טבעון. זאת לאחר ששלח לכל העובדים מסרון (הודעת SMS) וביקש מהם להגיע לבית הקפה כדי לקבל את שכרם. 5. התובע הכחיש את טענות הנתבע, וציין כי חרף פניותיו הרבות, לא זכה לקבל את שכרו. התובע הכחיש כי קיבל את שכרו במסעדת "אוטמזגין" יחד עם יתר העובדים. 6. לאור המחלוקת העובדתית, לא היה מנוס משמיעת ראיות. התובע העיד בעצמו, ואילו מטעם הנתבע העידו העדים: מר אסף כהנא (להלן: "אסף"), מר ג'יימס אוחנה (להלן: "ג'יימס"), מר מתן מלול (להלן: "מתן"), בנוסף לנתבע בעצמו. שכר חודש אוקטובר 2011: 7. טענת הנתבע בכל הקשור לשכר חודש אוקטובר, הינה לא אחרת מאשר טענת פרעתי. משכך, עליו מוטל הנטל להוכיח כי הסכום הנקוב בתלוש שכר חודש אוקטובר 2011 והעומד על סך של 5,179 ₪ ברוטו, אכן שולם לתובע. ראו: דב"ע נב/ 188-3 חליל אחמד חוחסן -מרכז מוסעדות (פס"ד מיום 27.10.92). 8. בדיון שהתקיים ביום 3.7.13, העיד הנתבע יחד עם יתר העדים מטעמו. כבר אציין כי לא מצאתי מקום לקבל את גרסת הנתבע, מאחר ולא עמד בנטל להוכיח כי שילם לתובע את שכרו בגין חודש אוקטובר 2011. הנתבע, שהיה מחוייב עפ"י הוראות הדין לתעד את תשלום השכר, לא הציג אסמכתא כלשהי המוכיחה כי אכן שילם לתובע את שכרו. יש להפנות, בהקשר זה, להוראות סעיף 2 לחוק הגנת השכר, התשי"ח -1958 (להלן: " חוק הגנת השכר") הקובע כי שכר עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בצ'ק או בהמחאת דואר וזאת בתנאים מסוימים שפורטו בסעיף. ניתן ללמוד מהסעיף הנ"ל כי הכלל הוא ששכר עבודה ישולם במזומנים. יחד עם זאת, המחוקק היה ער לבעייתיות בנטל ההוכחה בעניין זה ולכן במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר ואף קודם לכן, הובהר כי הנטל להוכיח כי אכן התשלום בוצע בפועל מוטל על המעסיק. סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע כי מעביד חייב לנהל פנקס שכר עבודה, כולל פירוט הסכומים המגיעים לעובדים ופרטי השכר ששולם להם. בסעיף 24ב נקבע כי פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את הפרטים המלאים בתוספת, כאשר בתוספת לחוק נקבע כי על התלוש לכלול את דרך תשלום השכר ואף צוין כי שכר המשולם שלא במישרין בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק הגנת השכר, יש לציין את הגורם שבאמצעותו הוא משולם. כאן המקום לציין כי הנתבע במהלך עדותו, לא הצליח לנקוב בסכום ששילם לתובע במסעדה עם יתר העובדים, הודה כי לא החתים את התובע על מסמך כלשהו בו הוא מאשר כי קיבל את שכרו ואף אישר כי אינו מנהל פנקס ימי עבודה או פנקס שכר. 9. יתרה מזאת, מהעדויות שנשמעו במסגרת הדיון שהתקיים ביום 3.7.13, נתגלו מספר סתירות מהותיות בגרסאות של הנתבע והעדים מטעמו, שהיו תמימי דעים כי התובע קיבל את שכרו במסעדת "אוטמזגין" יחד עם יתר העובדים, כמפורט להלן: עד הנתבע מר' אסף, שהציג את עצמו כמי שאמון על ניהול ענייניו הכספיים של הנתבע שהינו גם חברו משך שנים, ציין במספר הזדמנויות כי הפגישה במסעדת "אוטמזגין" הייתה בחודש אוקטובר 2011. כנשאל העד ע"י בית הדין על מועד מדויק, השיב: "כי זה היה לפני ה-10, אולי ב-9 או ב-8 לאוקטובר" (ראו ע' 11 ש' 14 לפרוטוקול). יחד עם זאת, בעת שנשאל מר' אסף על הסכום ששולם לתובע, לא נקב בסכום כלשהו. באשר למועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, הדגיש מר' אסף כי חודש ספטמבר היה החודש האחרון בו התובע עבד בשירות הנתבע (ראו ע' 13 ש' 18 לפרוטוקול), על אף שהנתבע אינו מתכחש כאמור כלל לעצם זכאותו של התובע לקבלת שכר חודש אוקטובר ועל אף שהמחלוקת הינה סביב השאלה אם השכר שולם אם לאו. מעדותו של מר' אסף כאמור, עולה כי הוא לא היה מודע למועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, לסכום אשר לטענת הנתבע שולם לתובע, וכן לא היה מודע למועד המדויק בו כביכול שולם שכרו של התובע. עדותו של מר' אסף לא הותירה עליי רושם מהימן, נתגלו בה מספר סתירות, אשר אינן מתיישבות עם העובדות שאינן במחלוקת. העד השני, מר' ג'יימס, טען כי היה נוכח בעת שהנתבע שילם את שכרו של התובע. יחד עם זאת, גם הוא לא היה יכול למסור פרטים באשר לסכום ששולם לתובע. לשאלת ב"כ התובע אם הנתבע ישב וספר את השטרות אותם מסר לתובע בפניו, השיב מר' ג'יימס כי הוא לא עשה זאת בפניהם, וכי ברור לו כי ברגע שהנתבע הכין את המעטפות עם תלושי השכר, הוא ספר את השטרות בעצמו. כשנשאל מר' ג'יימס אם הוא ראה את הנתבע מוסר את השטרות פיזית לתובע, השיב בחיוב. יחד עם זאת, הוא לא אישר אם בכל זאת מסר לתובע את הכספים במעטפה או בשטרות. כל שיכול היה לאשר הוא שכל העובדים התייצבו וקיבלו את שכרם. באשר למועד בו בוצע התשלום, לאחר שבית הדין הפנה את תשומת ליבו של העד, מר' ג'יימס, כי מעדותו של העד אסף עולה כי התשלום במסעדת "אוטמזגין" היה ב-10.10.11, השיב: "יכול להיות, אני לא זוכר בדיוק מתי סיימנו לעבוד בסולרי, אני זוכר שהפסקנו לעבוד בסולרי בסוף החודש, וב-10 לחודש שאחרי, כולם באו לקבל". כשנשאל מר' ג'יימס אם העבודה הסתיימה בסוף חודש ספטמבר, השיב: "יכול להיות" (ראו ע' 16 ש' 20-24 לפרוטוקול). מעדותו של מר ג'יימס, עולה כי הוא לא יכל למסור פרטים באשר לסכום ששולם ואם אכן מדובר בשכר חודש ספטמבר או אוקטובר. העד השלישי, מר' מתן, טען כי אינו נמנה על חבריו של הנתבע. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך ששיבח את הנתבע במספר הזדמנויות ומהעובדה שטען שהם מבלים יחד. במהלך עדותו הדגיש מר מתן, נחרצות, כי התובע קיבל את שכרו במזומן לא לפני שציין כי הנתבע משלם את שכרם של העובדים במועד. יחד עם זאת, גם מר' מתן לא היה מודע לסכום אותו קיבל התובע. לא זו אף זו, מר' מתן ציין כי הוא ידע על הישיבה לאחר שהיה עם הנתבע אשר שלח לתובע ולעוד עובד נוסף מסרון (הודעת SMS) בו נתבקשו להגיע לבית הקפה "אוטמזגין" כדי לקבל את שכרם. כל הניסיונות לאתר את המסרון, לא צלחו. 10. אם לא די בכל האמור לעיל, גם עדותו של הנתבע לא הייתה עקבית. מעיון בסעיף 6 לכתב ההגנה, הנתבע טען כי שילם מידי פעם לתובע את שכרו במזומן, הואיל והיו לתובע בעיות בחשבון הבנק. הסיבה לתשלום שכרו של התובע במזומן, צוינה בסעיף 11 לכתב ההגנה , שם טען הנתבע כי השכר שולם במזומן מאחר והתובע לא היה מוכן לקבל המחאה בשל חובות שהיו לו לבנק. במהלך עדותו, ציין הנתבע כי היו עובדים מזדמנים, אשר עבדו ימים בודדים (יומיים- שלושה ימים), ובד"כ עובדים אלה לא היו מעוניינים בקבלת המחאה, לכן הוא שילם להם את שכרם במזומן. באשר לעובדים הקבועים, אשר עליהם נמנה התובע, טען הנתבע כי היה משלם את שכרם בהעברה בנקאית, צ'ק, ובמזומן. לגבי הסכום אשר שולם לתובע בגין שכר חודש אוקטובר, הפנה הנתבע לתלוש השכר. הנתבע ידע היטב כי שילם את השכר במזומן במסעדת "אוטמזגין", אך לא זכר אם קיזז מהשכר של התובע תשלום כלשהו, ואף לא נקב, שוב ושוב, בגובה הסכום ששולם בפועל, תוך שהוא מפנה למספרים שבתלוש השכר. באשר למועד התשלום, נשאל הנתבע על החודש בו שולם השכר של חודש אוקטובר, ותשובתו הייתה: "נובמבר, נראה לי, אני לא זוכר, אני זוכר שהקדמנו משכורת בגלל חג או משהו" (ראו ע' 9 ש' 13 לפרוטוקול). עינינו הרואות, כי גם הנתבע עצמו איננו בטוח כי מדובר בשכר ששולם בחודש נובמבר. לא זו אף זו, בעת שהנתבע הפנה את השאלות לעד מטעמו מר' ג'יימס, הוא ציין בגוף השאלה כי השכר שולם בסוף חודש אוקטובר (ראו ע' 13 ש' 25 לפרוטוקול). 11. מכל האמור לעיל אציין כי לא היה בפני עדות עקבית מהימנה באשר לעובדות העיקריות שמהן ניתן היה ללמוד על כך ששכר העבודה שולם לתובע כפי שטען הנתבע. לא מצאתי גרסה אחידה בדבר המועד שבו שולם השכר, החודש בגינו שולם, אמצעי התשלום וגובה השכר אותו אפילו הנתבע ומר אסף אשר אמון על ענייניו הכספיים, לא ידעו לומר. לפיכך ולאור הסתירות כאמור, הנני סבור כי הנתבע לא הצליח לעמוד בנטל ולהוכיח כי התובע קיבל את שכר חודש אוקטובר 2011. אוסיף לכך, שהנתבע כאמור לא עמד בהוראות הדין, לא ניהל פנקס שכר עבודה כמתחייב, לא החתים את התובע על מסמך כלשהו ואף לא הציג בפני בית הדין ראיה כלשהי המוכיחה כי אכן השכר שולם. שכר חודש נובמבר 2011: 12. כדי שהתובע יהיה זכאי לשכר חודש נובמבר, עליו להציג ראשית ראיה באשר למספר ימי העבודה והשכר אותו היה אמור לקבל. מעיון בכתב התביעה כאמור, טען התובע כי עבד עד ה-30.11.11. אותה טענה עלתה גם במכתבו של ב"כ התובע מיום 4.9.12, אשר עותק ממנו צורף לכתב התביעה. בדיון שהתקיים ביום 23.5.13, טען ב"כ התובע כי התובע עבד 10 ימים בחודש נובמבר וכי הוא מעמיד את שכרו בגין חודש זה על סך של 400 ₪. בדיון שהתקיים ביום 6.7.13, במהלך עדותו של התובע, ובעת שנשאל ע"י הנתבע כיצד הוא מסביר שהוא תובע 400 ₪ בעבור חודש נובמבר, על אף שלטענתו עבד 10 ימים, לא הצליח התובע לתת הסבר, ותשובתו הייתה: "לא אני עשיתי את החישוב, אלא מזכיר איגוד מקצועי" (ראו ע' 5 ש' 7 לפרוטוקול). לפיכך, מאחר והנתבע טען כי התובע לא עבד במהלך חודש נובמבר 2011, ובשים לב לסתירות שנתגלו בגרסתו של התובע כפי שפירטתי לעיל, לא שוכנעתי כי התובע עמד בנטל להוכיח כי עבד במהלך חודש נובמבר, ומשכך, דין תביעתו לקבלת תשלום כלשהו בגין שכר חודש נובמבר להידחות. פיצויי הלנת שכר: 13. בשים לב לעובדה כי מדובר בשכר חודש אוקטובר 2011, ומאחר והתביעה הוגשה ביום 28.11.12, הרי בהתאם לאמור בסעיף 17א לחוק הגנת השכר, התביעה לפיצויי הלנת שכר התיישנה. גם אילו התביעה לפיצויי הלנת שכר לא התיישנה, הרי היה כאן מקום להעמיד את פיצויי ההלנה על ריבית והפרשי הצמדה בלבד, לאור חילוקי הדעות שהיו בין הצדדים המצדיקים הפחתת פיצויי ההלנה כאמור. לסיכום: 14. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,179 ₪, בגין שכר חודש אוקטובר 2011 וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.11.11 ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. 15. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות ערעור על פסק הדין תוך חמישה עשר יום מיום קבלתו. פיצוייםהלנת שכרשכר עבודה