1. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים כי אין למערער טנטון הקשור לתנאי עבודתו ולפיכך קבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 0% מיום 23.12.2003 (להלן- ההחלטה). 2. עניינו של המערער הוחזר לוועדה בעקבות פסק דין מיום 10.1.2012 בתיק ב"ל 5318-01-11 שניתן על יסוד הסכמת הצדדים וכדלקמן: "לאור העובדה כי הקביעה של הוועדה הרפואית כי אין למערער טנטון הקשור לתנאי עבודתו התבססה על העובדה שתלונתו הראשונה בגין טנטון הייתה שנתיים לאחר תום החשיפה לרעש, דהיינו בבדיקת השמיעה מיום 23/1/04 ובתיקו של המערער מצוי סיכום ביקור מיום 3/11/03 וכן תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 22/12/03, דבר הסותר לכאורה את הנתונים עליהם נסמכת הוועדה- מוסכם עלינו כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים לנפגעי עבודה באותו הרכב, אשר תתייחס למסמכים אלו וכן לתיקו הרפואי המלא של המערער בקופת החולים הכללית ותקבע האם יש באמור במסמכים אלו כדי לשנות מקביעתה בעניין הטנטון . כמו כן, תעיין הוועדה בפרוטוקול האבחון הרפואי שנעשה במסגרתו תביעתו של המערער לנכות כללית מיום 31/3/05 בו נקבעה נכות בגין ליקוי שמיעה בגובה 25% ונכות בגין טנטון ותתייחס לפער בין קביעתה בעניין ליקוי השמיעה לקביעה בנכות כללית". 3. בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה ביום 13.8.2012 לדון בעניינו של המערער. הוועדה שמעה את המערער וקבעה כך: "בתיק הנפגע מצויים מספר תוצאות בדיקת שמיעה שמראות כביכול על ליקוי שמיעה. מאידך, יש בתיקו 2 בדיקות ברה ממכונים מוכרים ואמינים מתאריכים 26.8.07 ו- 3.8.09 שבוצעו הרבה זמן לאחר הפסקת עבודתו. בשתי הבדיקות הסף לקבלת שמיעה בתדרים 1000 ו-2000 הרץ בשתי האוזניים היה 20 דב'. אין לועדה ספק ששמיעתו היא בגדר הנורמה ואין נכות שמיעתית. הועדה מתוקף תפקידה מתבקשת לקבוע אם יש טנטון תמידי ולא אם יש טנטון בכלל. ברוב המקרים הטינטון מתחיל כטינטון לסירוגין ולא תמיד הוא הופך להיות קבוע. הנפגע הופנה לבדיקת מאפייני טינטון ביום 22.1.04 ואין ספק שלא היה טינטון בתקופה זו. יש חשיבות רבה יותר למסמך של בדיקת מאפייני טינטון מאשר לתעודה רפואית כללית. לאור האמור לעיל, דוחה הועדה את ערעור התובע. עם זאת, מבקשת הועדה את תיק הנכות הכללית על מנת שתוכל להתייחס לפערים ביחס למסקנות שהגיעה ועדה זו לעומת הועדה בנכות כללית. עם קבלת המבוקש יסוכם הדיון בהעדר התובע.". ביום 15.10.2012 התכנסה הוועדה לישיבה נוספת לאחר קבלת תיק הנכות הכללית של המערער קבעה הוועדה: "הועדה עיינה בתיק נכות כללית ובכל המסמכים הרפואיים שבתיק ואין בה כדי לשנות את עמדתה. הנפגע הפסיק עבודתו בשנת 2002 ואילו בבדיקת שמיעה מיום 23/1/04 מצוין שאין טינטון אם לא היה טנטון שנתיים לאחר תום חשיפה לרעש אין לקבל את הקשר בין תנאי עבודתו לתלונת הטינטון וייתכן וקיימת סיבה אחרת להופעת הטינטון המאוחר." על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. טענות הצדדים 4. עיקר טענותיו של המערער במסגרת נימוקי הערעור והדיון שנערך בפניי הן: 4.1 הוועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים אליהם הופנתה בפסק הדין. 4.2 בבדיקה שבוצעה למערער ביום 22.1.2004, המערער לא נשאל על טנטון ולכן לא התייחס לכך. המערער לא ענה שאין לו טנטון אלא רק ביצע את הבדיקה כפי שנדרש ממנו. המערער תמיד התלונן על טנטון. הוועדה אינה יכולה להסתמך על מסמך אחד שבו לא נרשמה תלונה על טנטון לאור טעות של פקידה או בודק בעוד שעשרות מסמכים אחרים מעידים על תלונת המערער על הטנטון. יתר על כן, המערער הוזמן לבדיקה על ידי המשיב לנוכח תלונתו על ירידה בשמיעה וטנטון. 4.3 הוועדה לא התייחסה לפער בין החלטת הוועדה הרפואית לעניין נכות כללית מיום 31.3.2005 שקבעה למערער25% נכות בגין ירידה בשמיעה ו -10% נכות בגין טנטון. החלטת הוועדה אינה מנומקת כראוי. 4.4 לאור האמור, מבוקש שבית-הדין יקבע את אחוזי הנכות של המערער בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו במסגרת התביעה לנכות כללית, או לחילופין- להחזיר את עניינו של המערער לדיון בוועדה רפואית בהרכב אחר על מנת שתדון בתביעת המערער לטנטון וכן לירידה בשמיעה בשתי האוזניים תוך שהיא מתייחסת לקביעת הוועדה הרפואית לעררים מיום 31.3.2005 בתביעה לנכות כללית. 5. לטענת המשיב, הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין ולא נפל כל פגם בהחלטה. הוועדה פירטה ונימקה את החלטה כנדרש. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי. 7. הלכה פסוקה היא כי משמוחזר עניינו של מבוטח על-ידי בית-הדין לוועדה בפסק-דין עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בו ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה [דב"ע נא/01-29 פרנקל -המל"ל, פד"ע כד 160 (1992)]. אם מילאה הוועדה כראוי אחר הוראות פסק-הדין, אין לומר כי נפלה טעות שבחוק המחייבת התערבות בית-הדין בהחלטתה. 8. פסק הדין הורה לוועדה להתייחס לתיק הרפואי המלא של המערער בקופת חולים כללית לרבות לסיכום ביקור מיום 3.11.2003 וכן לתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 22.12.2003 וזאת לנוכח טענות המערער כי התלונן על טנטון לפני הבדיקה מיום 23.1.2004 הוועדה, אמנם לא מציינת במפורש את המסמכים הרפואיים שאוזכרו בפסק הדין ואולם הוועדה מסבירה שהיא מעדיפה את בדיקת מאפייני הטנטון מיום 22.1.2004 על פני תעודה רפואית כללית, מאחר שברוב המקרים הטנטון מתחיל כטינטון לסירוגין ולא תמיד הוא מתפתח לטנטון קבוע. מכאן, שהוועדה התייחסה לתיק הרפואי של המערער ולתלונות המערער על טנטון לפני הבדיקה מיום 22.1.2004. קביעות הוועדה בנוגע להעדפת בדיקת מאפייני הטנטון על פני תעודות רפואיות רגילות הן קביעות רפואיות מובהקות שלבית הדין אין את הכלים או הסמכות להתערב בהן. אי לכך, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה. 9. עם זאת, אני סבורה שהוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין בכל הנוגע להתייחסותה לנכות שנקבעה למערער בענף נכות כללית בגין ליקוי שמיעה ובגין טנטון. ראשית, הוועדה לא מתייחסת כלל לנכות שנקבעה למערער בגין ליקוי שמיעה אלא אך ורק לטנטון ושנית, הוועדה שוללת את הקשר בין תנאי העבודה של המערער לבין הטנטון וטוענת כי קיימת סיבה אחרת להופעת הטנטון מבלי להבהיר מהי אותה סיבה אחרת וכיצד היא מתיישבת עם המסמכים הרפואיים בתיקו של המערער. כבר נפסק כי על הנמקת הוועדה להיות כזו שממנה ילמד לא רק רופא אחר את מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית-הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק [דב"ע (ארצי) מג/01-1356 לביא - המל"ל, פד"ע יז(1) 130 (1985)]. 10. לאור האמור, עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר על מנת שתבחן את ליקויי השמיעה של המערער ובכלל זה את טענותיו בדבר הטנטון. הוועדה תתייחס להחלטת הועדה הרפואית בענף נכות כללית מיום 31.3.2005 וככל שהחלטתה תהיה שונה מהנכות שנקבע למערער בענף נכות כללית, הוועדה תפרט ותסביר את השוני בין שתי ההחלטות. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת. פרוטוקולים של הוועדה הרפואית לעררים מיום 13.8.2012 ומיום 15.10.2012 לא יעמדו בפני הוועדה הרפואית לעררים בהרכבה החדש. 11. המשיב יישא בהוצאות המערער בסך של 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום. 12. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק-הדין בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק-הדין. טינטוןרפואהערעורשמיעהעררועדה רפואית (ערעור)ועדה רפואית